פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום,

לפני מס' חודשים עברתי התקף חרדה קשה פעם ראשונה.
שימוש בקלונקס פתר את הבעייה אבל הבנתי שמדובר בתרופה ממכרת.
הרופא נתן לי גילקס 75 מ"ג אבל עדיין היו התקפי חרדה (בעוצמה קטנה יותר) ואז הרופא החליף לי את הטיפול למרוניל 25 מ"ג והיה שיפור ניכר בכל הקשור לחרדות וההרגשה הכללית.הבעייה היא שהמרוניל יצר לי בעיות בתפקוד המיני + טשטוש בראייה.
על פי הבנתי מדובר בשתי תרופות מאותה משפחה (טרציקליים) ולא ברור לי מדוע המרוניל משפיע טוב לעומת הגילקס שלא משפיע. האם ישנה תרופה שדומה למרוניל שאינה גורמת לתופעות לוואי שתיארתי?

תודה

שלום,

אני לוקחת רמוטיב כבר כשנה אך השיפור היה מאוד מועט.ולאחרונה הפרעת השינה החמירה,(נדודי שינה) מה שגורם לי לעייפות וזה משפיע על מצב הרוח.
אני רוצה לנסות לעבור לסימבלטה, אך עוד כ 5 חודשים אני אמורה לעבור ניתוח בהרדמה מלאה.
המצב שלי הוא לא בלתי נסבל ואני יכולה לחכות עד אחרי הניתוח.
האם לפי דעתך עדיף לחכות או שאם אתחיל מעכשיו עם הסיבמלטה ועוד 4 חודשים וחצי אפסיק בשביל ההרדמה בניתוח, ואחרי זה שוב אחזור לזה זה לא יבלבל את הגוף יותר מידי ויעשה לי לא טוב בסופו של דבר?
תודה

שלום רב. בן משפחה, שמח, צוחק כל הזמן, חיובי, מוקף חברים, טוב לב, עדין, ללא עבר נפשי אצלו או במשפחה,עם זאת לא יציב בעבודה, מפונק עד כדי תלות בהורים ומתגורר עמם.
בגיל 36 חווה התקף פתאומי שלווה בהזיות שמיעה, ניתוק, בלבול, אובדן זכרון, בהייה, התלונן על כאבים בגוף שלא נראים לעין וכו. יום למחרת חווה מצב הפוך של דיבור מהיר וללא הקשר, התנהגות ביזארית,אנרגיה, תנועות מוזרות ועוד. המשפחה שאינה מורגלת בסיטואציה מן הסוג הזה, הבהילה אותו לביה"ח ושם אושפז במחלקה פסיכאטרית סגורה. כעבור מספר ימים הועבר למחלקה הפתוחה וכעבור מס ימים נוספים שוחרר בתפקוד רגיל וחיוניות האופיינית לו. נשלל שימוש בסמים. כיום נוטל ריספרידל בלבד, במינון 4 מ"ג. לאחר מספר ימים של חזרה לשגרה, החליט כי הוא מפסיק ליטול התרופה בטענה שמסבה לו נזק, והתסמינים חזרו בהדרגה. לבסוף שוכנע לחזור ליטול את התרופה ומאז די מתמיד בה. כיום, כחודש לאחר האשפוז, מצוי בדכאון, כמעט ולא יוצא מהבית, בוהה וכבוי, אולם מתקשר באופן די רגיל. מעולם לא היה מצוי במצב דכאוני שכזה. הוא לא מוכן לטיפול שיקומי/ייעוצי, למעט שיחה טלפונית ששוחח עם הפסיכיאטר המטפל מביה"ח. מיותר לציין שהמשפחה מפורקת ואובדת עצות. האם יש למישהו רעיון מה אפשר לעשות עם בחור שמסרב לקבל טיפול שיקומי ואיזה טיפול יעיל במצב כזה? והאם סביר שאדם בנסיבות דומות יפתח מחלה, כמו מאניה דיפרסיה, בגיל כ"כ מאוחר? תודה רבה

אני בן 17 .ורציתי לדעת על איזה תרופה אתה ממליץ להתחלת טיפול באו.סי.די ??

שלום רב,

אני בן 33. לפני 10 שנים חוויתי דכאון וקיבלתי מפסיכיאטר טיפול בפאבוקסיל שאותו נטלתי כל 10 השנים (רוב התקופה במינון 200 מ"ג ליום). במשך כל השנים אפשר להגיד שהייתי מאוזן.

לפני 3 חודשים חוויתי התקף פאניקה שבעקבותיו הגיעו התקפים קטנים יותר נוספים כל יום והרבה פעמים ביום. הפסיכיאטר החליף לי את התרופה ל-30 מ"ג ציפרמיל.

במשך חודש וחצי עם התרופה החדשה סבלתי יום יום מחולשה, סחרחורות, קושי לעמוד, זרמי חום בכל הגוף, "הירדמות" ידיים/רגליים ועוד. הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל-40 מ"ג. לא חלה שום הטבה בשבועיים וחצי לאחר מכן.

הפסיכיאטר החזיר אותי לפאבוקסיל (המוכר והטוב) למינון 150 מ"ג. היום, שבועיים מאז שאני במינון המלא, אני לא מפסיק לסבול מכל אותן תופעות שהיו לי קודם עם הציפרמיל. בנוסף התווספו דפיקות לב מואצות ודפיקות ברקה.

בדיקות דם + אקג תקינים.

אני סובל מאוד יום יום. לא מסוגל לתפקד. התחלתי אף טיפול קוגניטיבי, אך עדיין קשה לראות הצלחות. ממה יכול להיות שאני סובל? מתופעות לוואי של כדור שלקחתי 10 שנים ולא היתה לי בעיה? האם אלו תסמיני חרדה (למרות שהם מלווים אותי כל היום ולא בגלים)? איך יוצאים מזה?

תודה רבה,

אמיר

שלום
אני לוקחת כדור קלונקס 0.5 מיליגרם ביום שנתן לי הרופא המטפל חצי כדור בבוקר וחצי כדור בערב משך כחודש וחצי בגלל חרדות שהופיעו לאחרונה ,הכדור מאד עזר לי ! אבל מזה שבועיים התחילו לי
דפיקות לב יותר נכון כאילו חסר לי פעימה וזה הולך ומתגבר לאחרונה כמעט כל היום .
רציתי לדעת האם זו תופעה של הכדור ובמידה וזה מהכדור רציתי לדעת איך עלי להפסיקו
והאם יהיו לי תופעות של גמילה במינון הנמוך הזה ואם כן איך להפסיקו בהדרגה.הרופא המטפל לא כל כך ידע לתת לי תשובות . ואני בכל מקרה רוצה להפסיק את הכדור.
אודה לכם על תשובתכם

אני אשתדל להיות טכני וקצר.

בן 27 וחצי,לעולם לא הייתי בייעוץ פסיכולוגי/פסיכיאטרי.
לפני כשנה וחצי שיערי התחיל להלבין בפתאומיות וכיום כ40 אחוז משיערי לבן,על כל הראש.תהליך זה כמובן ממשיך וממשיך בקצב במהיר ביותר שאני ראיתי לפחות.

אין הרבה מקרים כאלה אז תוכלו אולי להקביל את זה לבן אדם שהקריח בפתאומיות בגילי בערך.
השיער היפה היה חלק "בטוח" וברור בחיים שלי,הוא חלק מהתפיסה שלי את עצמי צעיר ושמח.ועכשיו אני אפרט בקצרה מה זה גרם לחיים שלי:
-כל היום מתעסק בזה(אולי מזכיר קצת OCD).
-לא מקבל את איך שאני נראה,ביטחון עצמי אפסי(אולי BDD,אבל פה הבעיה היא מוחשית ולא "מדומיינת" כמו אנשים שחושבים שיש להם איזה בעיות קטנה בסנטר או באף).
-פה ושם אני קצת צובע את השיער אבל אז לאחר שהוא גדל,או שצריך להסתפר,אז יש ימי שבירה אדירים.כלומר זה ממש לא פתרון.
-יוצא פחות ופחות מהבית.
-נכנס לדיכאון מסויים.
-יוצא רק בלילות שההלבנה פחות בולטת
-לא יוצא לדייטים,מפחד מפגישה עם בחורה כי אני רק חושב על מה היא חושבת על השיער.באופן מוזר גם ההבלנה לא ניראת בבירור בתמונות ברשת החברתית,כך שאם אני פוגש בחורה מהאינטרנט אז ההלבנה מגיעה לה בהפתעה.
-כשאני כבר כן בחוץ,באור יום,אני פשוט נכנס לחרדות שאנשים שאני מכיר מהעבר ייראו אותי ואת מצב השיער שלי.
-וכל כמה זמן מדמיין מה היה קורה אם זה לא היה מתרחש,איזה יפים ורגילים היו נראים חיי.הייתי נותן הכל לחזור שנתיים אחורה.אפילו שנה.



מה שאני רוצה לשאול זה,האם בעצם אני צריך לטפל בOCD,כלומר בהפרעות הטרדניות של עיסוק והתעסקות בנושא,או אולי בBDD למרות שההלבנה באמת קיימת ולא מדומה.
או שאולי בחרדה חברתית שפקדה אותי,אני ממש מפחד להסתובב במקומות שעלולים להימצא שם אנשים שאני מכיר.

בבקשה,תעזרו לי,החיים שלי בנתיים הולכים לזבל-לא עובד,לא מתקדם בלימודים.יש לי שאיפות ויכולות אבל אני לא מסוגל להתרכז בהן.

אשמח להמלצה במה אני צריך לטפל,האם פסיכולוג או פסיכיאטר,ואם אתם מכירים מישהו שמתמחה בעניין,כמו למשל באנשים שהקריחו או שחטפו כוויות באיזורים חשופים.

תודה לכם.

אני בת 17, וסובלת מאז גיל צעיר (10-11) , מאו.סי.די .

לפני מספר שנים, הייתי בטיפול פסיכולוגי , שדי עזר לי .

הפסיכולוגית שטפלה בי עברה לעיר אחרת ומאז אני לא מקבלת טיפול פסיכולוגי .

, לאחרונה מצבי אינו טוב .והמחשבות הטורדניות + חרדה - התגברו מאוד .

הומלץ לי ע"י פסיכיאטור לקבל טיפול תרופתי (פריזמה),ורציתי לברר אם טיפול תרופתי בלבד - עשוי להועיל לי במצב כזה , כי בשלב הזה אני לא מוצאת פסיכולוג שיתאים לי .

שלום רב אני לפני ארטרוסקופיה והמרדים שלי המליץ על וואליום 10 מג לילה לפני יש לי בבית אסיוואל 5 מג האם אני יכולה לשתות אותו במקום האם זה מאותה משפחה ????

שלום
בן 66.
עברתי משבר לפני כחצי שנה.
השתמשתי בסימבלטה,אחכ קסנקס.
הבנתי שהקסנקס יוצר תלות גדולה.
למרות ההטבה עדיין לא התאוששתי.
מידי פעם לוקח חצי כדור קסנקס, לפעמים משלב עם סימבלטה.
איך יוצאים מכל הספור הזה? חשבתי משבר ואצא מזה.
האם עלי לקחת את הטיפול ברצף מסוים או לפי הצורך?
הסימבלטה משפיעה עלי טוב, אך רק למחרת. הקסנקס משפיע מידית.
אשמח לעצתכם.
בנוסף יש פגיעה בתפקוד המיני שגם היא מאכזבת.
האם יש מה לעשות בעיניין?
תודה.

בן זוגי החל להשתמש בציפרלקס לאחר התקף חרדה.
לאחר 7 חודשי טיפול הפסיק את הכדור בהדרגה בהמלצת פסיכאטר.
בעבר היינו מקיימים יחסי מין לעיתים קרובות . בעת השימוש בכדור בקושי קיימנו יחסי מין כיום 3 חודשים לאחר שהפסיק את התרופה עדיין לא חל שיפור.
האם זה נורמלי? מה לעשות ?

שלום! האם ציפרלקס יכול לגרום להפרעת קצב הלב (פעימה מוקדמת) או חרדה היא זו שגורמת לפעימה מוקדמת?
תודה

כבר שבוע שאני נוטל אסטו חצי כדור 10מ"ג לחרדות.
תופעות לוואי כמו דופק שינה לא טובה מתח ועצבנות
(נוטל במקביל אלפרליד להרגעה)
לא יודע אם להמשיך כי אני מרגיש יותר גרוע מאשר לפני.
אודה על עצתכם מה לעשות ואולי להעלות מינון ל 10 מ"ג או דווקא לא?

אהלן, אני הילה בת 20, בחורה רגילה שמנהלת
אורח חיים נורמאלי לחלוטין.
בעקבות מס' שיחות שהיו לי לאחרונה החלטתי לבדוק בעיה שמלווה אותי
לאורך כל חיי.
לא קל לי לבוא ולשאול לגבי הבעיה, אבל משהו אומר לי שזה הזמן.
הזיכרון הראשון שלי כילדה כולל בתוכו עולם פנימי ודמיוני רחב, ותמיד אבל תמיד
ליוותה אותי דמות דמיונית כלשהי (אין חשיבות למי היא,היא לגמרי דימיונית).
גם בילדותי ידעתי את ההבדל בין העולם הפנימי שלי, הדימיוני למה שמתרחש בחוץ.
ברגעים בהם אני עם חברים, משפחה ועסוקה במשהו אחר אין זכר לעולם הדמיוני שלי.
אבל ברגעים מסוימיים העולם הפנימי הזה קצת מנתק אותי משאר העולם החיצון,אני מוצאת
את עצמי אפטית.
לדוגמא, במהלך העבודה (אני ממלצרת) הרבה פעמים אם מישהו קורא לי אני כאילו לא שמועת אותו,
גם אם הוא מטר ממני.
זאת לא בעית שמיעה, בדוק.
אם קצת מהידע הכללי שיש לי, הבעיה מכוונת אותי לסוג של אוטיזם.
אני משתדלת לא להסיק מסקנות גדולות ומפחידות מידי, אבל אני צריכה את העזרה שלכם.

שלום,
אני נוטלת ויאפקס כשנתיים באופן יומיומי (225 מ"ג ליום), וכן קלונקס להתקפי חרדה (לוקחת כבר חמש שנים אך רק בעת התקף - אחת לכמה חודשים).
מחר בלילה אני אטוס כ-14 שעות לארה"ב והייתי רוצה לקחת כדור שינה שיעביר לי את רוב הטיסה.
האם אמביין בטוח לנטילה ביחד עם ויאפקס? האם הוא ישפיע בכלל עקב הסתגלות הגוף שלי לכדורים שאני כבר נוטלת? ולכמה שעות הוא צפוי להשפיע..?

תודה מראש!