פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אני מטופל כבר חצי שנה בפווקסיל במינון גבוה - 900 מ"ג ביום. בשבועות האחרונים התחלתי לחוש עייפות וירידה באנרגיה. כמו כן יש לי קושי לקיים יחסי מין - בעיות זיקפה וקושי רב להגיע לגמירה.
האם הפחתה במינון יכולה לעזור להפחתת תופעות הלוואי האלה?
בנוסף לפווקסיל אני מטופל גם באדרונקס, ליתיום, למוג'ין במינונים בינוניים.

שלום רב,
במשך חצי שנה נטלתי 30 מ"ג אסטו בבוקר.
יום אחד החלטתי להפסיק את הטיפול והפסקתי בבת אחת. הרגשתי נורא (סחרחורות חזקות וחולשה). פניתי לרופאת משפחה שהסבירה לי שאסור היה להפסיק בצורה כזו אלא רק בהדרגה.
כאשר חזרתי הביתה חזרתי לקחת את התרופה אך במקום 30 מ"ג רק 10 מ"ג.
במשך שבוע הרגשתי בסדר והמשכתי לקחת 10 מ"ג כל בוקר.
אך לאחר שבוע וחצי שוב פעם חזרו סחרחורות וחולשה.
הסחרחורות לא חזקות אך די קבועות.
חשוב לציין שסחרחורות התחילו לאחר שבוע וחצי מאז שהתחלתי ליטול 10 מ"ג במקום 30 מ"ג.
השאלה היא האם זה יכול להיות כתוצאה של הורדה במינון?
אם כן מה צריך לעשות?
תודה.

שלום.
אני בת 26.הכרתי לא מזמן בחור מאוד נחמד בגילאי ה30+ שסיפר לי שהוא גאון וה איי קיוו שלו גבוה מהרגיל.ובאמת שמתי לב לכך במשך ההכרות.
בהתחלנה דיברנו בטלפון והתכתבנו.השיחות היו נורמאליות לגמרי.
באתי אליו להתארח באמצע השבוע ובמהלך ביקורי שמתי לב שהוא מדבר לעצמו משמיע קולות בזמן שהוא לא לידי...וגם בזמן שהוא נמצא לידי ואנחנו לא משוחחים הוא כאילו מתנתק ממני ומדבר עם עצמו,עושה תנועות ביטול מגחך או צוחק לעצמו....
הוא מתנהג בצורה מוזרה בבית,אם נאמר מגבת נפלה לרצה הוא מיד ילחץ...אם הוא קורא לי ואני לא עונה לו זה עלול להרגיז אותו.ולהלחיץ אותו עד כדי הרמת קול
אך כשאני משוחחת איתו הוא בסדר גמור ומתנהג רגיל ומדבר שפוי ובחוכמה יתירה.
רציתי לשאול אם יש קשר לגאונות שלו לבין ההתנהגות ומה זה יכול להיות התופעה שיש אצלו?
האם זה אמור להרתיע אותי?
אשמח לתשובה.

שלום:

במעין מחזוריות, וכמובן בעיתות של לחץ וחזיתות חיים מרובות , אני נכנס לתקופות משמעותיות וארוכות יחסית של מתח נפשי,של לחץ.
התופעה כמובן באה לידי ביטוי גם בתסמינים גופנים, כגון קצב פעימות מוגבר, "רעש" מחשבתי קבוע .
במאמר מוסגר אציין, שאני בחור בריא ובכושר עובד ומתפקד.
בעבר בהמלצת פסיכיאטר נטלתי אסיבל לא באופן קבוע אלא רק כאשר היה נראה "שקלו כל הקיצין" (-:

לימים בהתיעצות עם פסיכיאטר נוסף הוברר לי עד כמה גבוה פוטניציאל ההסתגלות של הגוף לואליום ונגזרותיו, ופסקתי מליטול את התרופה.

שאלתי היא, מכיוון שהוכח לי כי אכן בימי לחץ שכאלו נטילת הכדור אכן משרה עלי תחושת הרפיה ורוגע מסוים, האם בכל זאת ישנה דרך להעזר בולאיום על נגזרותיו ללא חשש להסתגלות (דבר שיגרום לגוף לדרוש עם הזמן כמות הולכת וגדלה של החומר הפעיל).

בנוסף, האם ישנה נגזרת של הואליום הנחשבת לבטוחה יותר?

מבקשת לקבל יעוץ בקשר לבני.
איך ניתן להגיע אליך לבדיקה ?
די דחוף.
אמא מודאגת.

שלום.
בני בן 38 נשוי ואב ל 3 ילדים. חזר ליפני מס חודשים מחול. שהה 7 שנים בחול. עובד כמהנדס בהיי טק.
מאז לא מוצא את עצמו. מחפש עבודה אך עדיין לא מצא. מאוד מחדד את הדברים השלילים לדעתו בארץבהשואה למה שהיעה בחול. לא בטוח שעשה את הצעד הנכון. לא ניראה ששמח לו, למרות שהמישפחה מנסה לעזור לו בכל דרך.
אתמול תוך שיחה פרץ בבכי קורע לב , מדבר על הקשיים של החיים והביורוקרטיה בארץ.ובעיקר של הילדים.ועל כך שעשה טעות שחזר ארצה. למרות שהילדים מאושרים וניקלטו מצוין.
האם מדובר בדיכאון.מה עלינו לעשות כדי לעזור לו?
האם אפשר להגיע אליך לטיפול?
אמא מאוד מודאגת.

ברצוני להתייעץ:האם כדאי לי להחליף אדרונקס בוולבוטרין.
אני נוטלת אדרונקס (8מ"ג) למעלה משנה וחצי. יש לי כנראה דיכאון שקט, שמתבטא ב:פגיעה בכושר הריכוז.וגם חוסר יוזמה וקושי להחליט.
בהתחלה,:אדרונקס עזר מאד בריכוז. אבל מצבי היה סטטי זמן רב.
שאלותיי:
1) האם וולבוטרין עוזר בריכוז ?
2)אני צריכה להחליט החלטות ארוכות טווח בתקופה הקרובה. מה ההשפעה של נטילת וולבוטרין על אימפולסיביות,וסטייה לאופטימיות יתר?
3)מהו הזמן עד להשפעה טיפולית של וולבוטרין?
כאמור אני נוטלת מזה שנה וחצי אדרונקס אך לא מרגישה בהשפעתו.
כרגע אני מסתמכת על כך שאצליח לצאת מהקיפאון ע"י משאביי הנפשיים עם תמיכה מסויימת משיחות עם פסיכולוג. אבל היות והקיפאון התמשך זמן רב,אני תוהה אם כדאי לנסות תרופה? (ניסיתי בעבר SSRI שהורידו חרדה אך לא עזרו ביוזמה/ריכוז)
תודה
גל

התחלתי אתמול לקחת חצי כדור ציפרלקס והיום אני עם סחרחורת בלתי פוסקת וחרדות איומות וגם לא הלכתי לעבודה. האם להמשיך לקחת או להפסיק ולפנות לרופא?

הייתי לוקח ביום 10מ"ג אסיוול+בונדרמין,+סרקוול,כרגע הפסקתי עם הבונדרמין והאסיוול,ושאלתי כמה זמן לוקח לדם להתנקות מהאסיוול והבונדרמין

אני חולה בדיכאון עמיד צריכה להתחיל טיפול בלפונקס רציתי לדעת תוך כמה זמן מנטילת התרופה מתחילים להרגיש טוב?

איך אפשר לסכם את זה בקצרה,שבוע זוועתי...אם הרגשתי גרוע לפני זה עכשיו אני מבין מה פירוש להרגיש גרוע באמת....עייפות קשה עד קיצונית,וצורך לישון,כאבי ראש,חוסר יכולת להתרכז ולחשוב ,חרדות ומחשבות טורדניות שהתגברו,וחוסר יכולת לתפקד...

אני קראתי שהמצב עלול להחמיר בהתחלה,אך לא תיארתי שזה יהיה המצב,האם שווה לי להמשיך ולחכות לראות אם זה יפסיק והמצב ישתפר ?מה עליי לעשות במצב כזה?האם כדאי לעבור ל-20 מ"ג ?הפסיכיאטר המליץ לי אחרי שבוע לעבור ל-20 מ"ג..

א.מה חשיבותה של שפת גוף ?

איך היית מסביר את תופעת האינטואציה במושגים יותר פסיכולוגיים ?

שלום רב,

אני לוקח עכשיו וולבוטרין 300 מ"ג כבר חודש, ומכיוון שזה עשה לי חרדה מאוד קשה בהיתייעצות עם הרופא בטלפון הוחלט שאני ארד ל150 מ"ג. הבעיה היא שאני תקוע בלי מרשם ל150 מ"ג (שחכתי להגיד לרופא שאין לי מרשם ל150) עד ליום חמישי הבא שבו יש לי פגישה עם הפסיכיאטר.

האם אני יכול בינתיים לחלק את הכדור של ה300 לשניים(כברירת מחדל)?כי להמשיך לקחת את ה300 אני כבר לא מסוגל.

כבר 8 חודשים בערך אני במצב של ״מוות נפשי״. הגוף עדיין כאן כנראה נושם וחי בלעדיי. הנפש מתה. מרגישה ללא יכולת מילוט מהמצב הזה וחסרת שליטה. אני לא מרגישה קיימת, לא מרגישה אני. זה לא העולם שסבב אותי לפני כאילו נכנסתי למצב אחר ואני לא יוצאת משם,אין לי את הכלים,כי גם הכל נשכח. פשוט נתקעתי על איזשהו סרט ואין משם אפילו פתח קטן שיעזור לי להיזכר ולנסות לחזור לעצמי שוב. אפילו זכרון קטן.

נכון שלפני חודש בערך היה גם בנוסף לזה דכאון שלא הצלחתי לשאת עוד ועוד חרדות קשות שלא נתנו לי לצאת מהבית חודשים.
ועכשיו יש הקלה גם בדכאון וגם בחרדות בעזרת כדור חדש שהתחלתי.. אבל הסרט הזה עדיין ממשיך ולא עוזב ואני לא מרגישה קיימת. שום דבר לא נראה לי ברור,אני מרגישה מפוצלת ואטומה בנוסף לזה.
אני לא יודעת מתי זה יגמר.
הכל אני עושה באופן אוטומטי,אנשים מבחוץ אפילו לא יבחינו במה שעובר עלי ביפנים,כי אני יכולה לדבר בהגיון כביכול ולתקשר... ואני נראית נורמלית, אבל העניין הוא שיש מרחק של שמיים וארץ בין מה שרואים עלי מבחוץ ובין מה שעובר עלי מבפנים.
כאילו נמחק לי חצי מהמוח.
הכל זר לי,החדר שלי זה לא אותו החדר שהיה גם לא המשפחה שלי וגם לא הרחוב. כל העולם שהיה לי קודם נשכח לא שגם הוא היה כזה טוב אבל לפחות היו בו דברים מוגדרים יותר,הייתה לו איזושהי קרקע.
לא ברור מה יחזיר אותי שוב להרגיש ולחוות את החיים האלה שדלת כבדה מאד עם מנעול חוצצת ביני לבינו, שום דבר לא מרגיש לי יציב וגם זה מתוך בסיס לא יציב.אני לא מצליחה לארגן כלום,השליטה לא בידיי. לא יודעת מי אני בלי משמעות משלי לדברים, מציאות מעווטת. מתי הסיוט הזה יגמר? ממש ממש קשה לי!

אני לוקחת מזה כ- 8 שנים: 10 מ"ג זיפרקסה, 1000 מ"ג דפלפט, 0.5 מ"ג קלונקס.
לפני כמה ימים נוספה גם אלטרולט 20 מ"ג.
השאלה היא עד כמה חשוב לבצע בדיקת א.ג.ק. ואם כן אז אחת לכמה זמן?