פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום אני סובלת מהפרעות של רעד זרמים והפרעות בתחושה. בבדיקות שעשיתי יש חשד לטרשת נפוצה. כך זה כבר כמה שנים . (אני לא בטיפול )חוץ מזה או בעקבות זה אני עצבנית מאוד . צועקת כל הזמן על בני משפחתי וילדיי וגורמת להם ולעצמי סבל.אני מרגישה ריקנות וחוסר חשק לדברים. אני יוצאת מבלה אבל בפנים ישנה מועקה ועצב . אני בוכה הרבה בזמן האחרון ופוחדת מהתחושות הפנימיות שיש לי של הזרמים והרעד הבלתי נסבלים מבחינתי. האם תרופה נגד דכאון יכולה לעזור לי ? האם יש סיכוי שזה גם יפחית את ההפרעות בתחושה שאני חווה שדרך אגב מתגברות במצבי לחץ ומתח. תודה מראש.

שלום,
אני סובל מOCD. השנה הרבה תופעות החלו להחמיר. קרו כמה משברים שהחמירו את המצב והתחלתי טיפול תרופתי בפרוזק. לקחתי שבועיים 15 מ"ג, שבועיים 20 מ"ג וכבר שבוע על 30 מ"ג. העניין הוא שהחלו לי תופעות חרדה פיזיות יומיומיות שלא היו לי מעולם בעברי (8 שנים סובל מOCD). הם התחילו כמה ימים לפני תחילת הכדורים. כלומר נמשכות כבר 5 שבועות.

כל יום הוא מלחמה חדשה עבורי (אני לומד באוניברסיטה) ואני מרגיש תופעות שמזכירות קצת "התקף פניקה" רק שזה כמעט כל הזמן! הלב שלי דופק בחוזקה ואני מרגיש חולשה בידיים וברגליים. אני מנסה להילחם בזה ולהמשיך בלימודים אבל כל יום הוא מאבק חדש.
אני לוקח ריספרדל 0.25 מ"ג כשזה קורה (בינתיים כל בוקר מאז החזרה ללימודים אחרי חופשת פסח). הבנתי שלתופעות הפיזיות לא מתלווה נזק לגוף (יש לי כאבים בלב וביד שמאל וזה קצת מלחיץ - אבל זה רק מחרדה כי אני בחור בריא במשקל תקין). פשוט הלב שלי דופק מהר כמעט כל היום. זה סיוט יומיומי בשבילי אבל הבנתי מהפסיכיאטרית שאנשים מתמודדים עם זה בעזרת התרופות וזה עובר.
שאלות:
1. יש משהו שאתם יכולים להמליץ לי לעשות כדרך התמודדות? האם באמת אנשים מתמודדים עם כאלה מצבי חרדה מתמשכים ומתפקדים למרות הכל? זה מומלץ לי?
2. לוריוון מרגיע אותי יותר מריספרדל אבל הפסיכיאטרית שלי נגד זה בגלל סכנת התמכרות. יש אפשרות לשלב פעמיים בשבוע לוריוון עם הרספירדל או במקומו?
3. בהתאם לתיאור של לקיחת הפרוזאק? מתי נראה לכם שאני אחוש השפעה בירידת החרדה הכללית?
4. קשה לי להירדם בלילות. יש איזשהוא פתרון? (הפסיכיאטרית שלי לא רוצה שאני אתחיל עם כדורי שינה).

איך עדיף לקחת כנגד מחשבות כפייתיות .
רספידרל בלילה וציפרלקס בבוקר או ששניהם בבוקר?
תודה מראש .

שלום,

אני נוטה לפתח תלותיות באנשים הקרובים אלי, במובן הזה שמצב הרוח שלי נהיה מאד קשור להתייחסות שלהם אלי. התופעה מתרחשת בעיקר עם בנות המין השני. כשאותה אחת מרגישה קרובה, אני מרגיש "היי", חושב בצורה צלולה, יכול להתרכז בעבודה, ולפעמים גם מרגיש מעין "שכרון חושים" ושאני יכול לעשות הכל. מאידך גיסא, כשיש התרחקות מסוימת (או לפחות מה שמרגיש לי כהתרחקות), זה יכול להשבית אותי לכל היום, ואינני מסוגל לתפקד כמעט כלל. כמובן שעוצמות התגובה הרגשית שלי משתנות, אבל מדובר במשהו שמשפיע מספיק כדי להפריע לי ולרצות לטפל בזה, במיוחד שהדבר חוזר על עצמו כל הזמן (ומדי כמה שנים עם בחורה אחרת..)
השאלה היא כזו - מהי שיטת הטיפול המומלצת? התעניינתי ספציפית ב-CBT, אולי בעיקר מתחושת מיצוי של פסיכותרפיה מסורתית שהתנסיתי בה בעבר. אבל - לא הייתי בטוח אם זה באמת מתאים.
בנוסף, איך מחפשים מטפל מתאים? ראיתי שהרבה מטפלי CBT מתמחים בהפרעות ספציפיות כמו חרדה, אבל אני לא בטוח תחת איזה כותרת אפשר לשים את ה"הפרעה" האישית שלי.

תודה רבה!

האם דכאון עובר בתורשה לילדים\נכדים?
במקרה הזה מדובר באשה ששני הוריה ניצולי שואה
האשה סובלת מדכאונות חוזרים ונשנים.

האם לילדיה יש\נכדיה יש סכון גנטין שגם הם יכנסו לדכאון?
ואם יש סיכון כזה,מה גודלו-בבדיקה מקיפה של אוכלוסיה שלימה?

אני מודה לכם מאוד!

איבחנו אותי כחולת דיסתימיה ורשמו לי רמוטיב.

במידה ותהיה הטבה עם רמוטיב, מה התקופה המקסימאלית שניתן לקחת את הכדור?

האם כדור זה טוב לדיסתימיה ובולימיה קלה?

שלום וערב טוב 19.04.09 23:43

אני בכמה לילות האחרונים חולם חלומות רעים עם זה קשור לדברים שעברתי בצבא.
שכמו שהבנתי הובילו לסכיזופרניה.
או חולם שהכל חוזר לי כמו פעם ומרגיש ככה פרנויות בחלום וכאילו אני ממש חולה
ושקם מבין שהכל בסדר.
האם זה סימן למשהו או יכול להביל למשהו אני מטופל בפרפנאן במינון נמוך
ולא לוקח כל יום כי מרגיש שזה גורם לי להשמנה...

אני מושכת לעצמי בשיער(לא תולשת, רק מושכת בעדינות ובלי הפסקה) מיזה כמה שנים, לא יודעת אם זה התחיל אחרי הריטלין או לפני אבל בערך באותו זמן,גם תמיד יש לי משברים בחייים אולי בגלל זה זה התחיל ...
בכל אופן כמובן ששערי דולל ולאחרונה החלו לי כאבי פרקים בידיים, בהתחלה חשבתי שזה בגלל העבודה, אבל הפסקתי לעבוד לפני מס חודשים והכאבים ממשיכים ואף התרחבו מפרק היד למרפק וכתפיים, התחלתי ציפרלקס לפני חודשיים, במקרה הזה זה לא שינה כלום....
אני חוששת לידיי ושערי , מה לעשות???
אגב האוטופד אמר שזה דלקת בגידים ביד,אבל זה כואב בעוד מקומות כך שזה לא זה.

איך אני מפסיקה צמשיכת שיער הזו??????????

היי, אמי בת 51 ונסתה פעמיים במשך 10 ימים להתאבד על ידי בליעת כדורים+אלכוהול. בפעמיים שמצאתי אותה, פעם 1 אחרי 12 שעות ופעם שנייה אחרי 3 שעות (הפעם עם חבלת פנים לאחר נסיון קפיצה מהחלון ונפילה לרצפה) לקחתי אותה למיון. בפעם הראשונה לא אושפזה ובפעם השנייה אושפזה ליומיים (לא פסיכיאטרי אלא מחלקה פנימית בבי"ח).
לפני הנסיונות הייתה בהתקפי חרדה קשים בעקבות נטישת אחותי את הבית לפני כשנה ומעבר דירה (ללא ריב רציני אך הן היו מאוד קשורות). בנוסף סיפור חייה של אמי קשה ומלא בתלאות, ננטשה בגיל צעיר+התעללויות מכל הסוגים. ראוי לציין שאנו משפחה "נורמטיבית" עם השכלה אקדמאית ועבודה מסודרת.
היתה פעם נוטלת כדורים מסוג סרוקסט ופלואוטין (השמות אולי לא נכונים כי אני לא מבין בנושא) במשך 3 שנים ולפני 4 שנים הפסיקה בת אחת. הכדורים דאז נטלה כי הרגיששה לבד וכו' וכו'. מאז תחילת אפריל השנה הביעה רצון להתאבד בעקבות התקפי חרדה שנמשכו שבועיים (ללא שינה, הזעות בלילה). נשבעה שלא תעשה כלום בסופו של דבר. הגיעה בעצמה פעמיים למיון כי רצתה לקפוץ מהחלון או להידרס.
המליצו לה לקחת פלואוטין (?) לאחר שקיבלה וליום מאדם להרגעה. לאחר יומיים עם פלואוטין (?) ניסתה בפעם הראשונה להתאבד (בלעה עשרות פלואוטין + קלונקס + אקמולים). לאחרי זה המליצו להחליף לסרוקסט ולאחר כמה ימים להחליף שוב לסיפרומיל (?) וקלונקס.
מישהו יכול לעזור לי בהכוונה ??????????? מה צריך לעשות ?????? אשפוז בפסיכיאטריה ? מה ???? אף אחד לא יודע מה להגיד. ראה אותה פסיכיאטר ו"המליץ" לה להיות במעקב. היא אומרת במפורש שהיא מרגישה שהכימי לא עושה לה טוב.
אודה לכל עזרה !!!!!!!!!!!!!!!!

שלום,
אני בת 20, משרתת בצבא, עתידה להשתחרר בעוד כ- 4 חודשים.
לפני כארבע שנים בערך "חטפתי" וירוס שהביא אותי לביה"ח כארבע פעמים עד שהחליטו על אשפוז לילה בפעם הרביעית. זה אמנם היה וירוס שהמון חולים בו לעתים- כזה של הקאות וסחרחורות שלא מפסיקים. אמנם, אותו וירוס, באותה נקודת זמן, כנראה השאיר בי סוג של טראומה. זה התבטא בהתקפי פחד מאוכל ומהמחשבה שמא אני אקיא. אמנם עברו ארבע שנים, אבל אין יום שהפחד לא עובר לי בראש. מה יקרה? האם אני אקיא הלילה? כל פעם שאני חשה מעט בחילה או סחרחורת אני נכנסת ללחץ, שכמובן, מגביר את ההרגשה הרעה והפיזית כמו את הנפשית. יש תקופות שאני כל כך פוחדת, שאני אוכלת מעט מאוד ומנסה להמנע מאוכל כמה שיותר. אמנם לפני ארבע שנים זה הה חמור יותר. זה הגיע למצבים שאמא שלי הכריחה אותי לאכול. היא גם היתה יוצאת איתי לטיולים באוויר כשהייתי נכנסת לפאניקה בערבים וזה מה שהרגיע אותי יותר מכל... (אין לי הפרעות אכילה או משהו כזה). לא מזמן עברתי במסגרת הצבא בדיקה של המעיים כי יש לי בעיות שכנראה נגרמות ממעי רגיז. אני חווה יום יום בעיות הקשורות בעיכול שמגבירות את הפחד שלי מהקאה וממחלה שתשתלט לי על הגוף ולא אוכל לתפקד. אני אמנם אוכלת, ולא מעט, אך הפחד תמיד שם. עברתי אצל קב"נים בצבא עקב בעיות כמו פגיעה עצמית (מזה 4 וחצי שנים שאני חותכת את עצמי). העלתי גם את בעית הפחד מהקאה שכל יום מעסיקה אותי. הבעיה היא שעכשיו שוב שלחו אותי לקב"נית חדשה שהגיעה לבסיס, דיברתי איתה על זה מעט פעם אחת, אני עוד מעט כבר משתחררת ולא יודעת אם יש טעם להעלות את זה אצלה, כי אנחנו אמורות להפגש כל שבוע עכשיו (רק שזה לא כל כך יוצא בגלל חגים, קורסים וכאלה...).כבר כמעט 4 חודשים שאני לא פוצעת את עצמי (ומקבלת תמיכה עצומה מהמפקדים שלי שתמיד עומדים לצדי) אבל הרצון נשאר ומתגבר לעתים וזה ביחד עם הפחד הזה לא נותנים לי מנוח. עד כדי כך שאני מפחדת לצאת עם חברים, וכמעט לא נפגשת איתם כשאני חוזרת בבית, כי בלילה אני מרגישה שאני צריכה להיות ליד אמא שלי למקרה ומשהו יתקוף אותי. אני כל כך מתוסכלת. למי עלי לפנות?

שלום אני שותה הרבה שנים סראקסט בחמישה חודשים האחרונים עילו לי את המינוןם מי 40 ל60 הסראקסט השמין אותי וגם גורם לי לבעיות בקיום יחסים דברתי אם הרופא לגבי החלפת כדור והיא המליצה לי על ציפרלקס האם כדאי להחליץ מה ההבדל בין סראקסט לצפרליקס האם יש דרך חזרה אם ארצה לחזור ואיך עושים את ההחלפה ובאיזה מינון כי הרןפא לא ידעה היא אמרה שהיא תשאל פסיכאטר מה את ממליצה אני מפחד שהצפרליקס לא יעזור ואם מחכים להשפעת הכדור מהתחלה תודה רבה

חברתי הטובה בת41 חולה במאניה דיפרסיה ומטופלת בטיפול תרופתי מזה כחמש שנים אז התפרצה המחלה. בימים אלו נמצאת במצב היפומאני ומטופלת על ידי פסיכיאטר בשיחות וטיפול תרופתי. אני תוהה אם אפשר לבחון את האפשרות לשלב טיפולים אלטרנטיביים כלשהם. האם ידועה לכם הצלחה בשיטה כלשהי שאתם יכולים להמליץ עליה?
חשוב לי לציין כי חברתי בעלת יכולות מאוד גבוהות (בעלת תואר דוקטור בפיסכולוגיה), אדם שרוצה להגשים את עצמו ולהשפיע על העולם וכשהיא "מאוזנת" היא חווה החמצה גדולה ואי מיצוי של הפוטנציאל שלה. לעומת זאת כשהיא במצב מאני יש לה רעיונות נפלאים, היא כותבת ופעילה מאוד אך הדברים לא יכולים לבוא לידי מימוש כי הסביבה מתייחסת אליה כאל חולה/משוגעת ולא לוקחת אותה ברצינות. החשש שלי שבמהרה היא תיפול שוב לדכאון שימשך כמה חודשים ושהיא לא תוכל לצאת ממעגל הקסמים בו היא שרויה כל חייה רק באמצעות הטיפול הקונבנציונאלי.
כמו כן אשמח אם תוכלו להפנות אותי למאמרים ו/או לתאורי מקרה של אנשים שניצחו את המחלה, במידה וישנם כאלו.
בתודה מראש
שרית

אני בת 28 מרגישה שאין לי כוח יותר להתמודד עם כלום אין לי כוח לחיות יותר.
אין לי כוח לקום בבוקר אין לי כוח ללכת לעבוד אין לי כוח להתלבש יפה ואין לי כוח לצאת מהבית
בפנים אני מרגישה תחושת ריקנות חוסר אונים אני מרגישה שאני ממשיכה עם החיים באופן טכני בלי ממש חשק ורצון לחיות ממשיכה עם החיים כי אין ברירה. הייתי אצל פסיכיאטר ואני לוקחת אדרונקס
3 חודשים בערך, ואני מרגישה כאילו הכדור גורם לי לניתוק מהרגש ולתפקד באופן טכני מה שחייב
אני עושה רק מה שחייב ושאר היום סתם שוכבת במיטה.
סובלת.
מה לדעתך יש לי? אבדתי את החשק והרצון לחיות.

תוכן:
שלום תודה רבה על התשובה אני יזכיר לך אני שותה 60 מילגרם סראקסט בחמישה חודשים מהעלאה היה מציון רק בשבוע האחרון יש קצת מתח אתה המלצתי ללי להוסף עוד כדור כמו רספדל בגלל שאני אמרתי לך שאני לא רוצה להחליף את הכדור בגלל שאני שותה הרבה שנים השאלה אני רוצה להחליף את הכדור אני הלכתי לרופא משפחה שהמליץ על ציפרלקס השאלה מה המינון שאני צריך לשתות ואיך עושים את ההחלפה ואם אתה ממליץ על ציפרלקס אצין שסראקסוט פוגע לפעמים בחשק המיני וגרם לי להשמנה תודה

שלום אני רונן ואני בן 24 אובחנתי לפני יותר משנה עם הפרעות חרדה הנוטה לפסיכוזה
הפסיכאטר שלי נתן לי פרפנן ולקחתי שנה והכל היה בסדר התחלתי לעבוד .הפסקתי לקחת את הכדורים וחזורו לי החרדות והמחשבות המטרידות למשל בזמן שעבדתיבאחד מהתקפי החרדה חשבתי שרוצים לפגוע בי ובנוסף לזה התחיל לי יובש בעניים וכאבי ראש ודפיקות לב ויובש בגרון. עזבתי את העבודה וחזרתי לקחת כדורים בהתחלה שוב פרפנן במינון נמוך ובאותו זמן התחלתי לקחת סרוקואל במינון נמוך
הפסקתי לקחת את הפרפנן ועלתי במניון של הסרוקואל התחלתי לקחת 200 מ"ל בבוקר ו200 לפני השניה רק שלקחתי את הכדור בבוקר התחיל לי שוב החרדות .דיברתי עם הפסיכיאטר שלי והחלתנו שאני יהיה על 400 בלילה. אתמול בלילה חצי שעה אחרי לקיחת הכדורים התחלתילא להרגיש טוב עלה לי הדופק עמדתי להתעלף בהתחלה חשבתי שזב סתם וזה יעבור וניסתי להרגיע את עצמי וזה לא עזר מדדתי דופק והיה לי דופק 160 במצב מנוחה איבדתי את הצבע בפנים.
דיברתי עם הפסיכיאטר שלי הוא אמר לי לחזור לקחת 200 בבוקר ו200 לפני השניה .
מה הסיכוי שהכדורים משפעים עלי לא טוב ?אם כן אז למה?
יש עוד שיטות לטפל בחרדות בלי כדורים?