פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

אורלין שלום,

זו אכן דילמה רצינית איך לחגוג בת/בר מצווה , איך לתת לכל אחד ואחת מהם
את החגיגה המיוחדת הזאת , להרגיש את היום המיוחד הזה בדרך שתעשה אותו/ה מאושרים.
בכדי לסייע לך אני זקוקה ליותר פרטים האם את מדברת על החגיגה המשפחתית או על חגיגה לחברים?או לחגיגה משותפת לכולם?
מה את מרגישה וחושבת לגבי מסיבות נפרדות? האם מדובר באלמנט כלכלי בלבד (שכמובן שהוא חשוב וגדול מאוד במקרה כזה) או שיש לך התנגדות מסיבות אחרות?
האם הם באותה כיתה?
איך הקשר ביניהם? האם חל שינוי בקשר ביניהם בגיל הזה?
אשמח לשמוע ממך
אדוה

יוני שלום,

פורום זה מייעץ בנושא הורות לתאומים
אינני בקיאה בחוקי הביטוח הלאומי
נסה באתר ביטוח לאומי
או בגוגל להקיש "ימי מחלת ילדים"



בברכה

אדוה דרור

שלום רב,
עלייך לפנות לביטוח לאומי לייעוץ
בנושא , נסי באתר שלהם או במוקד הטלפוני
אדוה

גלגלית שלום,

אלו החלטות רפואיות שלצערי אין באפשרותי לייעץ לך לגביהן,
אני מניחה שזה תלוי בהריון האם את מוגדרת בסיכון גבוה או לא
כיוון שאני מכירה מקרים של לידת תאומים גם בשבוע 40
מציעה לך להתייעץ בפורום הריון ולידה המצוי גם הוא בפורטל זה

חג שמח
אדוה

רן שלום

נשמע שאת עוברת תקופה לא קלה
לא פשוט לשמוע מהגננת שהילד שלך מציק לילדים אחרים בגן
אכן את צודקת והתגובות שלו הן מתוך רצון לבטא את עצמו
ומתוך אי יכולת לבטא עצמו באמצעות דיבור
זוהי תופעה מוכרת בגיל הזה, מה שחשוב זה להיות אמפתיים
לילד לנסות ללמד אותו לתת לגיטמציה לרגש שלו אפילו שהוא עדיין לא מדבר
כלומר כשהוא כועס ומושך בשיער להגיד "אתה מאוד רוצה ש... ישחק איתך ,
אתה מאוד כועס עכשיו" וכו'..., המללת הרגשות תסייע לו לחוש שמבינים אותו
והתסכול ירד.
לגבי משיכת השיער שלך את אומרת שאף פעם לא הראית לו התנגדות
זוהי אמירה משמעותית, לפני שתנקטי פעולה בעניין עליך
להיות שלמה עם ההחלטה, לשאול את עצמך מה זה משרת עבורו?,
מה יקרה אם לא יהיה לו את זה?, איך את תרגישי אם הוא לא יעשה את זה?
עד כמה את רוצה שהוא יפסיק? כשכל התשובות האלה יהיו מגובשות אצלך
ותוכלי להגיד לעצמך בפה מלא שאת רוצה שזה יפסיק
תצטרכי לעבוד במשך כמה ימים, להיות החלטית ולהגיד לא
כדאי שתחשבי על אלטרנטיבה להציע לו כמו שמיכה קטנה או חיתול
וכל פעם שהא רוצה ללפף את השיער תגידי משהו בסגנון
"זה לא נעים לאמא, אני לא מרשה למשוך לי בשיער אבל אני מרשה
לקחת את זה במקום"
כמובן עלייך להיות מוכנה לקצת בכי ועצבים אבל במידה ותהיי עיקבית זה ייגמר תוך מספר ימים
בהצלחה
אדוה

שלום רב,

ראשית את יכולה לבדוק אם יש להן אותו סוג דם
אם סוג הדם לא זהה אז הן בוודאות תאומות לא זהות
אם סוג הדם זהה ואת מעוניינת להמשיך בבדיקה
עליך לבצע בדיקת DNA במעבדה המוסמכת לכך
את יכולה לחפש באינטרנט או בעזרת קופת החולים שלך

בברכה,

אדוה דרור

שמרית שלום,

נראה כי את מאוד חוששת מטיב הקשר והיחסים בין בנותייך לאורך זמן, במיוחד אם הן יפנו לכיוונים שונים. על מנת שאבין את התמונה קצת יותר טוב אשמח אם תספרי לי בנות כמה הן? האם הן באותה כיתה? האם יש להן חברות רק משותפות/ חלק משותפות? איך היחסים ביניהן באופן כללי? האם יש עוד אחים בבית? איך הן מבחינת לבוש? חדר משותף?

מחכה לתשובתך


שנה טובה וגמר חתימה טובה
אדוה

היי..אם זה עדיין רלוונטי. אני אשמח לקחת ממך את הלול קמפינג.
איך אפשר ליצור איתך קשר?

שירית שלום,

נשמע שאת ובעלך עוברים תקופה לא קלה, מדבריך רואים את ההשקעה הרבה שאת משקיעה בילדותייך,אם בעידוד עצמאותן ואם בזמן איכות וזמן לבד איתכם ועם המשפחה המורחבת, את מתארת פעילויות רבות שאת עושה איתן , ובאמת נשמע שאת כל כולך איתן, ולמרות כל זאת ואולי דווקא בגלל זה את מרגישה מאוד מתוסכלת לאור התנהגותן בזמן האחרון.

ציינת שבנותייך הן בנות שנתיים ושלושה חודשים זהו בדיוק הגיל שבו מתחילות התופעות שאת מתארת , כלומר זהו שלב התפתחותי נורמאלי, בשפה המקצועית הוא נקרא
"גיל שנתיים הנורא" (terrible two) . מה שבעצם קורה בגיל הזה הוא שהפעוט מתחיל תהליך של נפרדות וייחודיות. ילדותייך כבר הולכות בכוחות עצמן, יכולת התקשורת שלהן גבוהה והן בעצם מתחילות תהליך של יצירת ההבחנה בינן לבינך . מן הסתם תשמעי הרבה "אני לבד" "לא רוצה" ומקרים דומים למקרה של ילדתך שמכבה את האור ועושה "ההיפך" ממה שאת מבקשת. למעשה מה שהיא רוצה להגיד לך זה אני כאן, אני כבר פחות התינוקת שהיא חלק בלתי נפרד ממך ויותר ילדה בפני עצמי שיכולה ללכת לבד ויכולה להחליט מה היא רוצה ומה לא.
מה שחשוב להקפיד בשלב זה הוא:
1)שהגבולות יהיו ברורים, לא לוותר על הגבולות, להחליט בשיתוף עם בעלך מה הם הגבולות החשובים לכם ועליהם להתעקש ובדברים אחרים לצמצם כדי להקטין את נקודות החיכוך והתסכול, כך לדוגמא את יכולה להחליט שהורדת סדין מהמיטה פחות משמעותי מבחינתך אבל משחק בחשמל זה קו אדום.
2)לא להיכנע להתקפי הזעם שהם חלק בלתי נפרד משלב זה, אלא להישאר איתנים, להרגיע את הילדה באמצעות חיבוק או שטיפת הפנים , להציע לה להירגע עם דובי/מוצץ במקום אהוב ובעיקר
לאפשר לה להרגיש את הכעס ולהגיד לה שאת "מבינה שהיא עצובה/כועסת כי זה לא נעים שאת מאוד רוצה... ולא מקבלת"
3)לזכור - זה לא נגדך אלא זה בעדה
4)ממליצה לך על ספר מצוין שנותן המון טכניקות להשגת שיתוף פעולה מהילדים במיוחד בגיל הרך "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ואיך להקשיב שהילדים ידברו"

שנה טובה
אדוה

היי
אני נמצאת באותו שבוע , אשמח אם תוכלו לפרט איך אפשר לדעת שיש צירים או פתיחה מוקדמת ללא בדיקה וגינלית.
תחושות ? מוניטור?
כל כמה זמן עושים מוניטור בשלב זה?- האם רואים במוניטור פתיחה? או רק צירים?
אני בשמירה וחוששת מכל תחושה בבטן..
הרופא אינו רוצה לבצע שום בדיקה וגינלית כדי לא לקחת סיכונים..
תודה

מור שלום,

בהמשך לתגובתי לשלומית
מצטערת אולם אינני יכולה לעזור בנושא
אנא פני לפורום הריון ולידה

שנה טובה
אדוה

שלומית שלום,

לצערי לא יכולה לעזור לך בעניין, פורום זה מיועד לייעוץ בנושאי הורות
ממליצה לך לפנות לפורום הריון ולידה הפועל בפורטל זה גם כן.

שנה טובה

אדוה

באופן עקרוני חלוקת הגילאים היא כזאת שמגיל שנה עד גיל 4 ש' מושיבים בכסא בטיחות ואח"כ המעבר הוא למושב הגבהה (בוסטר) . ממליצה לך להיכנס לאתר של ארגון "בטרם" , שעוסק בבטיחות ילדים, שם מפרטים גם על גובה ומשקל הילד, שמתאים לסוג האמצעי ביטחון בנסיעה ברכב.

נעמה שלום,

את מספרת שבנותייך מאוהבות באותו חבר ומביעה חשש רב מהתוצאה של התאהבות זו, זו אכן התמודדות לא קלה, אשמח אם תוכלי להוסיף מספר פרטים על העניין:
ראשית בנות כמה הן?
איך מערכת היחסים ביניהם באופן כללי?
איך אתם עובדים בבית על נושא הנפרדות? האם הן באותה כיתה? האם יש להן חדרים נפרדים או אזורים מוגדרים באותו החדר? האם הן נפגשות באופן קבוע עם אותם חברים וחברות? מה לגבי בגדים , תחומי עניין וכדמ'?
אנא הרחיבי קצת על החששות שלך,

להתראות
אדוה

מור שלום,

אין ספק כי הריון ולידת תאומים הם סיפור ארוך ומורכב וככל שמתקרבת הלידה הלבטים והחששות עולים, אנסה לעזור לך בכמה דגשים ועצות, אני מניחה שאם את כבר בעיצומו של העניין שמעת על נושא נפרדות התאומים, חשוב להדגיש שאחת המורכבויות בתאומים היא הנפרדות, היכולת של כל אחד ואחת מהם לפתח זהות אישית מגובשת ואינדיבידואלית, קושי זה יכול ליצור מספר מצבים:
-תלות של התאומים זה בזה עם קושי בפיתוח עצמאות
-חוויה עצמית של יחידה אחת- התאומים חווים את עצמם כחלקים בלתי נפרדים של יחידה אחת
-חלוקת תפקידים נוקשה כך שכל תאום הופך להיות בעל תפקיד בלעדי
ביום יום שלנו כהורים הדברים שלכאורה נראים קטנים או פחות הרי גורל הם אלו שמסייעים לפתח ולחזק את הנפרדות וזה מתחיל בעריסה בבגדים, באביזרי התינוקות וממשיך לאלבומי התמונות, לשפת הדיבור (שבלי לשים לב הופכת לזוגית), לגן וכו'...
על כן כמו שאת מבינה אני ממליצה על שתי עריסות מהתחלה זה יסייע לכם כבר מהתחלה לחשוב ולפעול בדרך של חיזוק הנפרדות.

לגבי בחירת המוצרים לתינוקות , הריון תאומים ידוע כהריון עם לידה מוקדמת ואם את נמצאת סיכון
לפי מה שמשתמע מדברי הרופא שלך אני מניחה שכדאי להתארגן , אמנם קצת מוקדם אבל על מנת שתהיי רגועה ותדעי שהכל מטופל כפי שאת רוצה ואוהבת כדאי לפחות להסתכל להכין רשימה מסודרת, לקבל הצעות מחיר ובעלך יכול לסגור את ההזמנה בבוא העת.
שיהיה בהצלחה ובקלות
אדוה

שלום לך,
במהלך ההריון גוף האשה עובר שינויים רבים ביניהם
שינויים בחוזק ובגמישות של העור בעיקר בירכיים, בבטן ובשדיים,
בדר"כ מופיעים סימני מתיחה ורודים על העור שיכולים להיות מלווים בגירודים
מציקים כמו אלו שאת מתארת, אפשר להקל על התופעה על ידי מריחה
של שמנים ומשחות המיועדים לכך בתקופת הריון, נדמה לי ששמן נבט חיטה
מומלץ , כל בית מרקחת שתבדקי בו יוכל להמליץ לך על התכשיר המתאים ביותר
בהצלחה ובקלות

תודה רבה!

ליבי איתך. לא תמיד הסביבה מבינה, כי לאבד עובר זו חויית אובדן והאבל והצער שאת חשה מבטאים זאת. בהריון ולידת תאומים עוצמת החויות והרגשות באה במנה כפולה ונראה לי כי יהיה זה מובן שגם חוויה קשה של איבוד הריון תאומים היא בעלת עוצמה רבה יותר. אני מקווה שיש בסביבתך אנשים שיכולים להבין זאת ולאפשר לך להיות עם האבל והרגשת הצער כל זמן שידרש לך. לאנשים יש לעיתים נטיה לחשוב שכיוון שאין עדיין ילוד ההתאוששות תהיה קלה ומהירה. אך למעשה עוצמת תחושת האובדן משתנה מאישה לאישה וותלויה גם הנסיבות ובשלב של ההריון. אז חשוב שתהיא קשובה לעצמך ותרשי לעצמך לחוש את הכאב שאת חווה. במידה ותרגישי במהלך הזמן, כי האבל והצער נחווים באותה עוצמה ומקשים על המשך תפקוד כדאי להיעזר באיש מקצוע רגשי לעיבוד האובדן. אני מאחלת לך שהכל יעבור בשלום ומשתתפת בצערכם.