פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

מיכל שלום,
פורום זה מייעץ בעינייני הורות לתאומים
ולא בנושאים רפואיים ממליצה לך לפנות לרופא המטפל
שלך לבירור הנושא בנוסף את יכולה להתייעץ בפורום
הריון ולידה.
נסיעה טובה
אדוה דרור

דסי שלום,
למיטב ידיעתי גם תאומים שמאוד מאוד דומים יכולים להיות לא זהים
אם היו שני שקי הריון נפרדים אזי הם לא זהים גם אם הם מאוד דומים.
למידע רפואי מדויק את מוזמנת לפנות לפורום הריון ולידה
בברכה
אדוה דרור

נינת שלום
מדבריך עולה שהערבים אצלכם בבית די מתסכלים אתם רוצים ערב
שקט רגוע ומשקיעים בטקס שינה ובסוף מוצאים את עצמכם ישנים עם הילדים. בעיות
שינה בגיל הזה הן דבר נפוץ בהרבה משפחות. אין פתרונות קסם מה שחשוב לדעת שזה נעוץ בהחלטה שלכם ברגע שתהיו שלמים עם עצמכם לגבי הצורך שלכם לערב שקט ולגבי הצורך והיכולת של הילדים שלכם להירדם לבד זה יצליח.
בדקו עם עצמכם :
מה אתם עושים כשהם מבקשים שתשבו לידם?
באילו שיטות ניסיתם ללמדם אותם לישון לבד?
מה אתם אומרים לעצמכם כשהם בוכים?
ממה אתם חוששים? מה יקרה אם יבכו?
האם חשוב שילדים בגיל הזה ירדמו לבד? למה?
מה הראציונל שעומד מאחורי זה ומה הרווח שלהם
ושלכם מכך? מה ההפסד? האם יש הפסד ?
ככל שתחשבו על השאלות ותענו עליהם תבינו יותר טוב
איך אתם פועלים בנושא ולמה ותמצאו את הפתרון הנכון ביותר לכם
בנוסף בשאלות קודמות בפורום יש דיונים בנושא את יכולה לדפדף
ולמצוא רעיונות
בברכה
אדוה דרור

לי שלום,

פורום זה מייעץ בענייני הורות לתאומים
ולא בעניינים רפואיים את מוזמנת לפנות לפורום הריון ולידה
בנושא זה.

בברכה,

אדוה דרור

מורן שלום,

מדברייך נשמע שאת מאוד מתוסכלת ומודאגת מכך שבנך נושך את אחותו התאומה בתקופה אחרונה. אכן נשיכות בין ילדים יכולות לגרום לחרדה רבה אצלנו כהורים ועל אחת כמה וכמה כשזה בין תאום לתאומה. חשוב לדעת כי נשיכות בגיל הרך הן מאפיין התפתחותי, מרבית הילדים סביב גיל שלוש נושכים או ננשכים, זוהי תופעה מוכרת ושכיחה מקורה בגורמים רגשיים - צורך בגירויים תחושתיים חזקים וכאמצעי להבעת תסכול, ובגורמים סביבתיים - למידה מאחרים כך למשל אם אנחנו כהורים נושכים בעדינות לפעמים או אם יש אחים אחרים שנושכים, או שינויים סביבתיים המשפיעים על התנהגותו הכללית של הילד.
ראשית הייתי ממליצה לבדוק לעומק אפילו באמצעות רישום מה תכיפות הנשיכות, כיצד הילד שלך מתנהג באופן כללי בתקופה האחרונה, האם חל שינוי כלשהו בחייו (לדוגמא גן חדש?) מתי הוא נושך? איזה תסכול הוא מביע באמצעות הנשיכה?
פעמים רבות הנשיכה משמשת כדרך לתקשורת להבעה עצמית, האם בנך החל לדבר?
אם הילד שלך זקוק לגירויים תחושתיים חזקים זה יתבטא בעוד מקומות ביומיום , חיבוקים חזקים, נגיעה בחוזקה בכל מיני דברים, קפיצות, נפילות רגישות נמוכה לפציעות. במידה ואכן בנך זקוק לגירויים תחושתיים חזקים אזי מרפאה בעיסוק יכולה לסייע.

אם הנשיכות הן רק מאפיין התפתחותי ואין בעיה של ויסות תחושתי אז הדרך הטובה ביותר להפסיק אותן היא באמירה חד משמעית ותקיפה (לא תוקפנית!) " אנחנו לא נושכים" ולנסות לברר מה הסיבה לנשיכה, מה הוא רצה ולא קיבל ואז למצוא חלופה לתסכול שהובע באמצעות הנשיכה.

מקווה שעזרתי להבהיר את התמונה ולהפחית את החרדה, את מוזמנת להמשיך לדון איתי בעניין במידה ויש שאלות נוספות או במידה ותרצי להרחיב את השאלות שנתתי לך למחשבה.

בברכה,

אדוה דרור

שרה שלום
נשמע שאת עוברת תקופה מצד אחד התמודדות עם גידול תינוק במקרה הזה שניים מבחינת בניית סדר יום, טיפול פיזי ומענה על צרכיו ומצד שני ההתמודדות המשמעותית של להיות הורה לתאומים, לחלק את עצמך כל הזמן. הורות לתאומים היא אכן משימה לא פשוטה כשאנחנו הופכים הורים מיד נולדים אצלנו גם רגשות האשם וכשאנחנו הורים לתאומים כמו כל דבר אחד שקשור בתאומות זה כפול ומכופל. הרבה הורים לתאומים חווים את מה שאת מתארת את הרצון העז לענות על צרכיהם כל הזמן והתסכול שבעצם תמיד צריך לבחור ביניהם , למי לתת אוכל קודם את מי להרגיע קודם. מניסיוני האישי אני יכולה להגיד שההתמודדות עם התחושות האלה אינה קלה וזהו תהליך שעליך לעבור כאמא , תהליך ממושך שבו תלמדי שאת יכולה לתת רק מה שאת יכולה ואין אפשרות לענות על צרכיהם באופן המושלם שהיית רוצה. זה תהליך שמלווה את ההורות לאורך כל השנים ולאט לאט לומדים להשלים עם זה. מה גם שהתאומים שלך עדיין צעירים מאוד לא ציינת אם יש לך עוד ילדים אבל להנתי הם הראשונים כך שאת מתמודדת עם להיות אמא בפעם הראשונה וזו גם משימה מורכבת ומשמעותית, תני לעצמך זמן עם סבלנות, הקשבה ואהבה אני בטוחה שתמצאי את הדרך הנכונה.
לגבי הבכי פטנט שעבד אצלנו מצוין הוא הנדנדה האוטומטית היו לנו שתיים וברגעים קשים השתמשנו בהן להרגעה או של שתיהן יחד או של אחת מהן ואז את השניה מרגיעים על המדים ואחכ מחליפים. אותו דבר אפשר בעזרת מנש אינדיאני אני החזקתי אחת במנשא ואחת על היד וככה הרגעתי אותם ברגעים קשים.
בהצלחה ובקלות

אדוה

תודה רבה על התשובה,אני שוקלת לקנות נדנדה חשמלית,היא ממש תעזור לי ולגבי ילדים נוספים, יש לי ילד בן 3 ,ב"ה הוא לא מראה לי סימני קנאה ותחרות, אבל אני מוצאת עצמי לפעמים עם שלושתם יחד לבד והתשומת לב מופנית לתאומים ונורא מפריע לי שהילד רוצה גם את הפינוק שלו ואני לא יכולה כ"כ לתת לו,או שאני מחליטה כן לתת לו כי גם מגיע לו, בסה"כ הוא ילד שזקוק לתשומת לב ולפינוק ואז אני שומעת את אחד מהם או שניהם בוכים וזה מציק לי בתוך הלב.

שרה היקרה
מאוד מזדהה עם המצב שאת מתארת גם אני ילדתי את התאומות שלי כשבתי הגדולה היתה בת שלוש ואכן זה לא קל ולא פשוט בכלל. הרבה פעמים את מוצאת את עצמך עסוקה עם התאומים ומתמרנת עם הגדול חשוב מאוד כהורים לתאומים וילד בכור לשים לב לכך ולעשות מאמצים להקדיש לבכור זמן איכות אישי כמה שאפשר. יתרה מזאת שמעתי לא פעם אמהות לתאומים ולילד בכור מספרות שבעקבות הלידה נהייתה חלוקת הורים ברורה מדי כלומר אבא עם הגדול ואמא עם התאומים לכן חשוב לשים לב ולחלק את הזמן שלך ושל בעלך עם הילדים באופן פחות או יותר שווה כלומר שלפעמים את תהיי עם הגדול והוא עם התאומים ולהיפך וזאת כדי לא ליצור דפוס קשר מקובע וחלקי .
ציינת שיש לך קצת עזרה אם אני לא טועה אז הייתי מנצלת את העזרה הזאת גם כדי לבלות זמן איכות עם הגדול, אני בזמנו לקחתי בייביסיטר שבאה בצהרים ונשארה עד הערב וכך אחהצ בחלק מהימים השארתי אותה עם התאומות וביליתי לבד עם הגדולה וזה היה מצוין.

בברכה,
אדוה דרור

את התגובה הזו שלחתי בעבר למספר אנשים ועכשיו לך.בקיצור ולעניין אם את בסדר וההריון תקין אל תחשבי על זה זה דבר מדהים להיות הורים לשלישייה ולא כל כך קשה כמו שנדמה לך אנו היינו בסיטואצייה הזו עם הרבעייה המטריפה שלנו שהיום הם בני שנתיים ושיבעה חדשים ואנו חיים בלאס וגאס ועד לא מזמן היתה לנו עוזרת אחת בלבד וחוץ מזה לא היתה לנו שום עזרה. כל הסוד הוא להרגיל את הילדים מגיל אפס לעשות הכל יחד באותם זמנים כולל לישון בשבע וחצי בערב שאז זה הזמן של אישתי ואני ביחד ומה שקורה בדרך כלל לפחות שלוש פעמים בשבוע יוצא לנו להחליף חוויות ופשוט נקרעים מצחוק כי החיים שלנו נראים כאילו אנו חיים בקומדיה אינסופית כי כל יום אנו רואים מצבים וצחוקים שרצים עם הילדים וזה כיף לא נורמלי לשבת בכיף בערב ולהחליף חוויות, ועוד דבר שכדאי לך לחשוב עליו כשהילדים היו בני שלושה חדשים בערך היה רגע שאני ואישתי נזכרנו בסיטואציה שבא הרופאים ניסו לשכנע אותנו לעשות דילול עוברים ואנו מסתכלים על הילדים שאותם היינו אמורים לדלל ופשוט קיבלנו צמרמורת רק מהמחשבה אילו היינו מדללים(רוצחים אותם) תאמיני לי אם תלכי על דילול בעתיד לא תוכלי לישון בשקט רק מלחשוב על הילד שדיללתם איך הוא היה נראה היום ועוד המון שאלות. ביזמן שגילינו שאנו בהריון עם רבעייה והרופאים דיברו אתנו על אפשרות דילול המחשבה שלנו הייתה פשוטה אם ההריון בסדר למה לדלל, זכית בפייס של אלוהים האם אי פעם ראית מישהו שזכה בפיס בשלושה מליון והחליט להחזיר מליון או שתיים חזרה?? יש בכלל מקום להשוות??? ואל תשכחי שבדילול יש סיכונים שתאבדי את כל העוברים או אחרים עלולים גם להיפגע. אל תישכחי את זה . אם יש לך שאלות אשמח לענות לך האימייל שלי[email protected] ודרך אגב אני יכול לתאר אותי כאחד האנשים הכי מאושרים וגאים העולם בהצלחה

הייתי חייבת להגיב לך אמא יקרה .... אני בהריון לשלישייה אחרי 5 שנים של טיפולים הרופאים לא הפסיקו להלחיץ ולבקש שנדלל אבל אני הייתי בשלי וחשבתי שאלוהים לא ייתן לי משהו שלא אוכל להתמודד מולו , אני חודש 6 זה לא הריון קל ואני בשמירה מלאה מהחודש הראשון לא זזה , אבל יכולה לומר לך שכאשר אני מרגישה את הבעיטה של זו שיושבת לי מתחת לחזה ... ולזו שיושבת מתחתיה ולזו שיושבת לצידה אני כל כך מתרגשת לרגע אחד אני לא יודעת מה הייתי מרגישה לו הייתי מדללת אחת מהן ... את כל כך תתאהבי בהם. האינטרנט והסיפורים בו די מפחידים כולם ממליצים על דילול אני הייתי חושבת עשרות פעמים במקומך אלוהים נתן לך מתנה תתברכי אני אוהבת את ההריון שלי ומאוהבת בקטנות שלי ... לי אין ילדים בבית ואני יכולה לומר לך שאני מוכנה לעבור שוב הריון כזה לאחר שיהיו בנות שנתיים שלוש תיהני אהובה ואל תפחדי מהקושי יש משפחה יש מטפלות ויש אותך ואת אישך זה המון ...שיהיה לך הריון קל אמן בכל אשר תחליטי

אין לי שלישיה, אבל אני יכולה לענות לך מה שאני עונה למי ששואל אותי אותו דבר על תאומים. לי בהריון היו כמה סיבוכים. לאחד מהעוברים שלי היה חור בלב, ורופא "טוב לב" אחד אמר לי: טוב, שתדעי שבכל מקרה הריון מרובה עוברים הוא הריון בסיכון גבוה, אז מלכתחילה ידעת שיש סיכוי שלא תלדי בפועל את שניהם...
אנחנו לא הסכמנו לוותר, ובין אקו לב עובר לאקו לב עובר, התפללנו המון, וב"ה- עשינו את ההשתדלות שלנו ואלוקים הטוב עזר לנו ובאקו לב עובר האחרון (אחרי ששלחנו את חברתי לאומן ...) הרופא היה בהלם כי החור בלב פשוט נעלם כלא היה!
מה היה קורה אם הייתי פשוט מוותרת?
אני יכולה להבטיח לך שזה יהיה הריון מאוד לא קל, מהרבה בחינות, נפשית ופיזית, וגם הלידה וגם הגידול שלהם בהתחלה, אבל ברגע שהם מתחילים לתקשר אחד עם השני (ועם השלישי במקרה שלך...) את פשוט נמסה ואומרת תודה לאלוקים שנשארת חזקה וקיבלת את המתנה הזאת!
היה לי מאוד קשה עם התאומים שלי בהתחלה (גם עכשיו, הם רק בני שנה...) ולא הייתה לי כ"כ עזרה, אבל ברגע שראיתי את החיוך הראשון שהם חייכו אחד לשני- והלב שלי ניתר משמחה ונחת- הרגשתי באמת שהכל שווה!!!
עכשיו הם כבר קוראים אחד לשני מהמיטה בצווחות שמחה ומחזיקים ידיים וצוחקים, ואת יכולה לתאר לעצמך איזו נחת זו...! מי שלא חווה את זה- לא יכול להבין מה זה! זו מתנה שרוב האנשים לא זוכים לה!
עשי את החשבון שלך, רק אל תעשי זאת בפזיזות כי זה מסוג הדברים שאת יכולה לברך את עצמך ואת בעלך על זה כל החייים, או להצטער עליהם כל החיים...
ב"הצלחה!

תיקוון למידע שכתבתי , בנותיי בנות שנתיים וחמישה חודשדיים

הילה שלום,

מדברייך עולה שאת קצת מבולבלת ומאוכזבת בעניין הגמילה, התחלתם תהליך שהלך טוב
וזרמת עם בנותייך לפי הקצב והבקשה שלהן והנה פתאום יש רגרסיה משמעותית. זה אכן לא קל, תהליך הגמילה הוא תהליך מורכב אשר כהורים אנחנו הרבה פעמים חוששים ממנו ומוצאים את עצמנו מבולבלים ולא יודעים כיצד לנהוג כשזה לא הולך.

לפעמים כהורים לתאומים כמו בהרבה דברים אחרים אנו נוטים להשוואות , כך גם בגמילה.חשוב לזכור שתהליך הגמילה הוא אישי וכל ילד לפי הקצב שלו והצרכים שלו. זה טבעי ונפוץ שהתהליך לוקח זמן ויש בו שלבי רגרסיה. אז קודם כל אל תדאגי בסופו של דבר כל הילדים נגמלים מה שחשוב הוא לגייס סבלנות ואמפתיה. בהנחה שלא חלו שינויים מרכזיים בחיים שלכם בתקופה המדוברת אזי הרגרסיה היא חלק מהתהליך הרגיל של הגמילה יש ילדים שנכנסים לרגרסיה מלאה ויש ילדים שלרגרסיה חלקית. כמו שציינתי מה שאת יכולה לעשות במצב כזה זה להיות סבלנית, להציע לה ללכת לשירותים אבל לא בלחץ, במקביל לעודד אותה ולחזק אותה בדברים אחרים שהיא עושה, כדי לחזק את הביטחון שלה וכשהיא הולכת לשירותים לא לעשות מזה עניין גדול אבל כן לציין.



שיהיה בהצלחה

אדוה דרור

הילה שלום,

את מתארת לילה מאוד פעיל בו התאומים מתעוררים לא לכמה דקות וחוזרים לישון אלא
לשעה שעתיים, זה בוודאי קשה מאוד ומעייף עבורך ועבור בעלך.
אשמח אם תוכלי להרחיב קצת על סדר היום שלהם, כמה שעות הם ישנים במהלך היום?
כיצד אתם מתארגנים לשנת לילה? באיזה שעה הם הולכים לישון?
כיצד את מגיבה כשהם מתעוררים? האם את נותנת להם משהו לאכול? לשתות?
כמה זמן כבר נמשכת ההתעוררות הזאת מבחינת ימים/חודשים? האם חל שינוי כלשהו
בבית בתקופה זו?
לאחר שתרחיבי קצת על שאלותיי נוכל להמשיך לבחון את המצב יחד

בברכה,

אדוה דרור

אוני שלום,
מדברייך עולה שפעמים רבות כאשר את משחקת עם ילדייך יחד התאומים מתחילים לריב ולהתחרות על המשחק ואת מוצאת את עצמך בסיטואציה לא נעימה ולא נוחה. למעשה תכננת בילוי/משחק משפחתי חוויתי והוא הופך להתנצחות ומריבה של שני הבנים.

מריבות בין אחים הן טבעיות ולא רק שכך הן משרתות צורך משמעותי בנפרדות, בלמידה על דרכיו של עולם, אצל תאומים כפי שבכל דבר העוצמה היא כפולה ומכופלת כך גם במריבות , לא רק שיש יותר אלא הן מתחילות בגיל צעיר, כיוון שהתאומים בעצם מתחרים על כל דבר מרגע לידתם, מה שלא אופייני לתינוקות יחידים. בשביל מריבה צריך שניים ותחרות על משאבים אצל התאומים מתחילה ממש בגיל צעיר כיוון שהם שניים עוד מהבטן. מערכת היחסים בין אחים באופן כללי מלווה בקנאה, תחרותיות והשוואות, אצל התאומים על אחת כמה וכמה כי הסביבה כולה מרגע לידתם משווה ביניהם במודע ושלא במודע (מי זחל קודם? מי יותר רגוע..... ועוד ועוד). תפקידנו כהורים לתאומים הוא לנסות לצמצם ככל האפשר את ההשוואות ביניהם ולעודד כל אחד ואחד מהם להתפתח בכיוון שלו ראשית צריך להיות מודעים לכך שזה מאפיין טבעי של היחסים בין תאומים ולהוריד את רמת המתח בעניין. שנית כדאי לעודד ולטפח את הנפרדות ביניהם בדרכים שונות ועל כך תמצאי הרחבה בתשובות קודמות בפורום.
ושלישית לעצם הסיטואציה עצמה , אפשר מראש לתת לכל אחד תפקיד משלו במשחק ואחר כך לעשות רוטציה, רצוי לשדר להם שאת לא מתרגשת מהמריבה ואז היא תעלם כי כשאין במה למופע אז אין מופע.
נקודה מחשבה - מה הם משיגים ממך באמצעות המריבה? איך אפשר לתת להם את זה בצורה אחרת?

מקווה שעזרתי אשמח להמשיך דיון בנושא אם תרצי לאחר תבחני עם עצמך את הסוגיות שהעליתי

בברכה,

אדוה דרור

אנה שלום,

לדברייך יש לך מטפלת אשר שומרת על בנותייך בנות ה7.5חודשים אולם המטפלת לא מצליחה להרגיע את הבנות וישנם מצבי בכי רבים וממושכים. על מנת שאוכל לייעץ לך בנושא אני זקוקה לעוד קצת מידע, ראשית כמה זמן המטפלת כבר אצלך? כמה שעות ביום היא שומרת על הבנות? מהו סדר היום? האם היא שומרת עליהן לבד לגמרי או ביחד איתך? מה קורה כשאת לא נמצאת יחד איתה ? האם יש עוד בני משפחה ששומרים על הבנות? איך הן עם בני משפחה אחרים כמו סבא וסבתא?
אשמח לשמוע ממך ולהמשיך את הדיון בנושא

בברכה,

אדוה דרור

שירן שלום,
ראשית כל מזל טוב גדול- ותפילה גדולה שהפעם זה יצליח.
שיעמום הוא מצב נפשי. ישנם מצבים בחיים בהם אנחנו לא מסוגלים להעסיק את עצמינו מכל מיני סיבות.
המתח הגדול, מקשה על תפקוד, ובפני עצמו יכול לנטרל את היכולת לעשות משהו פרודקטיבי עם שעות הפנאי הרבות שניזדמנו לך.
ייתכן שככל שהזמן יעבור, הלחץ ייפחת ותוכלי יותר להתפנות להעסיק את עצמך.
נסי לחשוב על תחביבים שהיו לך בעבר, והאם הם יכולים לחזור למרכז הבמה, אולי משהו שקשור באומנות, בכתיבה, בפתרון תשבצים, פזלים, סריגה, ריקמה ועוד, ועוד...

כמו כן, הייתי מציעה לך לנסות להתחבר לנשים במצבך, מאחר ואת בשכיבה, האינטרנט מהווה את מקור החיבור האולטימטיבי. ישנם פורומים לתמיכה בנשים בהריון, ופורומים של הריון לאחר טיפולים. גלישה באתרים אלה עשויה להקל על תחושת הלחץ, השיעמום, והבדידות שניתן לחוש במצבך.

מאחלת לך בהצלחה,
ומחזיקה אצבעות שהכל יהיה בסדר הפעם.

אשלי יקרה,
ראשית כל מזל טוב על הריון התאומים.
אכן עולם התאומים יכול להיות מלחיץ בהתחלה...
אך אין לי ספק שכאמא לשלושה ילדים את כבר מאוד מנוסה בלהיות אימא,
ולגבי ההתאמות לתאומים- הן יתרחשו עם הזמן!
הפורום הזה נותן מענה לשאלות הקשורות להורות לתאומים.
אם יש לך שאלות ספציפיות בנושא- נשמח לענות,
בכל שאלה רפואית אפשר לפנות לפורומים אחרים- שם המשיבים הם רופאים.
רק לידע כללי, תאומים מונו בי ( מונוזיגוטים) הם תאומים שהתפתחו מביצית מופרית אחת שהתחלקה אחר-כך לשני עוברים נפרדים.
כלומר שהם יהיו זהים מבחינה גנטית, ובני אותו מין.
בהצלחה

דפנה שלום,

ראשית מתנצלת על התגובה המאוחרת הייתי בחופשה.
את מספרת שלתאומים שלך יש סדר יום די מובנה הכולל שינה ופעילות מהנה בשעות היום, אולם בערב אל אף מאמצייך והקפדה על שיגרת שינה ותנאי שינה הם לא נרדמים אלא מאוחר. על מנת לעזור לך אשמח אם תפרטי קצת יותר על סידורי השינה שלהם, האם הם ישנים באותה מיטה? באותה עריסה?
תארי את תהליך ההשכבה קצת יותר בפירוט? מה הם עושים כאשר אינם נרדמים? כיצד את מגיבה? האם כל לילה את משכיבה אותם לישון או גם בעלך? האם יש מצבים בהם הם כן נרדמים בשעת ההשכבה? אם כן מה קורה במצבים אלו?
האם בצהרים הם נרדמים לאחר נדנוד?


מחכה לתשובתך

בברכה,

אדוה דרור

יחד ולחוד שלום
את מספרת על התלבטות מאוד משמעותית אשר מטרידה אותך בימים אלו
מצד אחד חשוב לך לדאוג לנפרדות של התאומים שלך ולכך שלכל אחד מהם תהיה הזדמנות שווה וטובה להתפתח ומצד שני את מרגישה שעבורך כאמא עצם המחשבה להפריד אותם בגיל שלוש קשה ומלחיצה. הפרדת התאומים היא התלבטות לא פשוטה כלל ומלווה את כולנו כהורים לתאומים כחלק בלתי נפרד מגידול התאומים . אכן עידוד וחיזוק הנפרדות הן אחת המשימות החשובות שלנו אבל אני אישית מאמינה שכאשר אנחנו מאמינים ושלמים עם הדרך בה אנו פועלים כך היא תצליח יותר , אין ספק שיש להפריד ביניהם בשלב כלשהו ולדברייך את מודעת לכך ותפעלי כך . אם את חוששת לגבי גיל 3 אפשר לדעתי גם לחכות לכיתה א׳ הם יהיו יותר בוגרים ולך מן הסתם יהיה יותר קל. אני הפרדתי את התאומות של בא כיוון שלא היתה אופציה לפני כן ומבחינת כולנו זה היה מצוין, חשוב לפעול כל הזמן במחשבה על הנפרדות וזה כרגע לא חייב לבוא לידי ביטוי רק במסגרת החינוכית יש הרבה דרכים כמו בדיבור אליהם, בלבוש , בזמן פנאי תמצאי עוד בנושא בתשובות קודמות בפורום
מקווה שעזרתי
בברכה
אדוה דרור

גם לי יש תאומים היום בני 10, אני חושבת שתלכי עם הרגשתך, אני אישית לא הפרדתי את תאומיי גיל הגן, אלה בהגיעם לכיתה א' - שיהיה בהצלחה(: