פורום תאומים ושלישיות - יש לך שאלה?

שכחתי לציין שהם אוכלים בכל ארוחה 150 CC.
ושהם שוקלים בסביבות ה- 6.5 ק"ג ועכשיו ממש אנחנו מפסיקים עם המטרנה סנסיטיב ועוברים לפורמולה רגילה של מטרנה...

שלומית שלום,

באופן כללי מה שתיארת נשמע לי בסדר גמור אבל,
לצערי אין לי מנדט לעסוק בהמלצות תזונתיות לפעוטות ובטח לא לפגים
אני ממליצה לך לפנות לאחות טיפת חלב שאצלה אמורות להיות כל
ההמלצות של משרד הבריאות.
לגבי זמני הארוחות זה נהדר שיש סדר יום ושיגרה
בהחלט ממליצה להמשיך ולהקפיד עליו כל עוד הם עולים במשקל והכל בסדר במעקב ההתפתחותי ואין המלצות רופא אחרות.

חג פסח שמח וכשר

אדוה

שלומית שלום,

כמו בכל נושא הקשור להתפתחות ילדים והורות בימינו הדעות הן רבות ומגוונות
יש הדוגלים בסדר יום מובנה מראשית הדרך ויש הטוענים שצריך לתת לתינוק להסתגל
לעולם לאט. בראש ובראשונה הדבר תלוי בך ובבעלך ובמה שמתאים לכם.
אני באופן כללי ממליצה מאוד על סדר יום מובנה, סדר היום הוא הבסיס להנחת הגבולות
לילדנו. כאשר הם תינוקות הגבולות מתבטאים בעיקר בסדר היום בזמני האוכל, המקלחת, והשינה וכאשר הם גדלים זה מתרחב לכל שאר ההתנהגויות, משחק, שפה וכדמ'
את יכולה לקרוא בתשובות קודמות הרבה על נושא הגבולות וחשיבותם
מה שעוד כדאי להדגיש הוא שהרגלים שאנחנו רוכשים בגיל הצעיר יש להם סיכוי רב יותר
ללוות אותנו במהלך חיינו ולכן ילד הגדל במסגרת מסודרת ומאורגנת, בשעות קבועות
יכול בהמשך לנהל את חייו באותה צורה.
לעניינך זה, נהוג להשכיב תינוקות בגילאים אלה לשנת בוקר סביב השעה תשע לכשעה
ואח"כ בצהרים לקראת 12 לכשעתיים.
לאט לאט הם יתרגלו לשעות וכך יהיה, אני רואה חשיבות רבה בלהרגיל אותם לישון במיטתם ולא שירדמו סתם בבית איפה שהם נמצאים ומתי שזה קורה. גם כאן אנחנו מדגישים את הגבולות של כל דבר , בבית יש מקום לשינה, יש מקום למשחק ויש מקום לאכילה.
זה מאוד חשוב גם לשקט שלך וליכולת שלך לתכנן את היום שלך, לפנות קצת זמן לעצמך לנשום, כשיש גבולות יש שקט

קחי בחשבון שזה יכול לקחת קצת זמן עד שהם יתרגלו לסדר היום החדש , אבל אם תשמרי על עקביות זה יצליח

בברכה,

אדוה

שלומית שלום,

בעקרון שמעתי על ילדים שכבר התחילו "לזחול" לקראת גיל 4 חודשים
כמו בכל דבר יש את הממוצע ויש את הקצוות, כך שמהבחינה הזאת
זה יכול להיות תקין, הדברים האחרים שאת מתארת לגבי נוכחות של אנשים אחרים
והתסכול הרב, הייתי ממליצה קודם כל להתייעץ עם רופא ילדים
ולעשות בדיקה התפתחותית אם יש צורך , יכול להיות שיש משהו שמפריע לה או כואב
לה, אולי יש רגישות תחושתית כלשהי.


שיהיה שבוע טוב

אדוה

שלום לך,
לגבי הפרדת התאומים תוכלי למצוא בפורום תשובות רבות בנושא, מבחינתי
התשובה היא להפריד חד משמעית, כל מה שתיארת בשאלתך לגבי הקשר והתקשורת בין התאומים נכון ובמיוחד בתאומים זהים, על מנת שכל אחד מהם יוכל לפתח לו זהות אישית בריאה וברורה יש להקפיד במיוחד על עידוד נפרדות . ההפרדה במסגרת החינוכית מאפשרת לכל אחד מהם לפתח תחומי עניין שהם ייחודיים לו, לפתח קשרים חברתיים שהם שלו ובכך לבנות לעצמו זהות אישית בנפרד מאחיו. חשוב להקפיד על כך גם בהתנהלות המשפחתית ביום יום, אם אפשר מבחינת חדרים, כמובן שמבחינת לבוש לעודד לבוש
שונה, חוגים ולעודד זמן נפרד עם חברים אחרים, עם ההורים כל פעם כל אחד לבד ועם הסבא וסבתא.
זה יפה ונחמד שהם דואגים כל כך אחד לשני אבל בסופו של דבר זה תמיד יפגע בהתפתחות של אחד מהם לפחות ולכן לנו כהורים תפקיד מרכזי בעידוד הנפרדות.
כמו כל דבר יש להקפיד על המינון הנכון ולא לעשות שום פעולה בקיצוניות אם הם רוצים מדי פעם להתלבש אותו דבר לאפשר להם אבל באופן כללי לעודד כל אחד לבחור דברים שיהיו שלו.

שבוע טוב
אדוה

התאומים שלי ב"ה כבר בני שלושה חודשים, ולפי זכרוני- הבדיקה הזאת ממש לא ארוכה, ובד"כ היא לא ואגינלית, אבל לפעמים- בגלל שהעוברים עוד קטנים, מתחילים בבדיקה חיצונית ואם יש צורך, כי לא ממש רואים אותם, אז עוברים לואגינלי... אבל זו בדיקה קצרה...

שקיפות עורפית לא בהכרח חייבת להיות וגינלית הרופא בודק תחילה בטנית ואם מצליח לראות לא יבצע וגינלית .אצלי זה נמשך משהו כמו 15-20 דק'.
ב-ה-צ-ל-ח-ה!

עומר שלום,

ממליצה בחום להיעזר כמה שיותר בכל מי שאפשר
ובוודאי לקחת מראש, הטיפול בשלישייה מאוד אינטנסיבי
וקשה בנוסף על כך ההתמודדות עם להיות הורים לראשונה,
זהו שלב לא פשוט ומורכב לכל זוג הורים ובוודאי
להורים לתאומים ושלישיה
אחד הדברים המרכזיים שלומדים כהורים לתאומים ושלישיה
זה לבקש עזרה!!

בהצלחה

אדוה

אתם חייבים עזרה לפחות בחצי שנה הראשונה כי אל תישכח שאישתך לא תהיה כל כך חזקה לאחר הלידה והחודשים הראשונים הם הכי קשים כי העבודה היא סביב השעון כל שלוש שעות האכלה והחלפות חיתולים ובין לבין שטיפה והכנת בקבוקים כביסות וכמובן המטלות הרגילות, לאחר חצי שנה בערך הם כבר ישנים יותר והטיפול נעשה פחות קשה כי בין השאר אתם כבר תיתרגלו למצב ותהיו מאוד מתורגלים בשיגרה החדשה, ואז אולי תוכלו להיסתדר לבד, כך זה היה עם הרביעייה שלנו שהיום הם בני שנתיים וחודשיים והעזרה היחידה שיש לנו היא עם הנני שגרה אצלנו חמישה ימים בשבוע ואנו בסך הכל מסתדרים לא רע, המון מזל טוב אלי זוהר

בילי שלום,

לצערי אינני יכולה לעזור לך בסוגיית ההנקה
ממליצה לך לפנות לפורום הנקה הנמצא בפורטל זה

בברכה,

אדוה

מיכל שלום,

נשמע שהתחלת לגלות את "הכח" המייחד את התאומים, אכן אחד הדברים המאתגרים ביותר לנו כהורים לתאומים הוא התמודדות מול "היחד" שלהם וכשזה מגיע לשעת השינה
זה בכלל מתיש ומתסכל.

לצערי אין פתרונות "קסם" וכהורים במיוחד בעידן הזה תפקידנו מאתגר ומורכב.

ראשית בדקי עם עצמך מה הוא "טקס" השינה בביתך, איך מתארגנים לשינה, האם יש שעת שקט, עם סיפור או שיש משחק והשתוללות ואח"כ הולכים לישון?
באופן כללי מומלץ שהשעה לפני השינה תהיה שעת רוגע , שתהיה ירידה באנרגיות ולא שעת משחק אקטיבי המעלה את האדרנלין.

שנית בעת משבר חשוב להקפיד ליצור את ההפרדה בין התאומים מבחינת אופן הדיבור והפנייה אליהם, הכוונה היא שכהורים לתאומים הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב ומדברים אליהם בלשון זוגית "תפסיקו" "מה אתם עושים" "תיכנסו למיטה מיד" , שימוש בפנייה זוגית אליהם רק מעצים את ה"יחד" שלהם נגדך ורק מחזק את התסכול כיוון שהם בעצם לא שומעים אותך, הם נמצאים בתוך היחד שלהם שמעניק להם תחושת אחווה.
הייתי ממליצה לתרגל פנייה אישית לכל אחד מהם בשעת ההשתוללות עם קשר עיניים על מנת שהוא יבין שעכשיו אמא מדברת אליו.
מניסיון עם התאומות שלי הפנייה הישירה לכל אחת בנפרד מחזירה אותם למקום של אני מול אמא ולא אנחנו מול אמא.

לא הייתי ממליצה להפריד את שעות השינה זה לא נראה לי ישים במיוחד שאת לבד ואין מי שיעסיק את התאום השני.

את מוזמנת לדפדף בפורום ולקרוא בנושא גבולות לתאומים מתשובות שענינו בעבר


בהצלחה!

תודה רבה על התגובה.
כאשת חינוך אני יודעת שאין פתרונות "קסם". יחד עם זאת, את כל ההמלצות שכתבת, אני מיישמת כבר הרבה זמן. לרוב אני מתייחסת לכל אחד מהם בנפרד, בעיקר אני משתדלת יותר כאשר אני כועסת עליהם/ משבחת אותם, וזאת בכדי לייחד כל אחד מהם.
לפני השינה ישנו סדר השכבה קבוע הכולל: אמבטיה, קלטת+בקבוק חלב ולמיטה.
אני מעדיפה את קלטת על פני ספר משום שהיא מרגיעה אותם הכי טוב. בספרים הם מתעניינים לכמה דקות ואז הם מתחילים לחפש עיסוקים אחרים= השתובבות.
האם יש לכן המלצות ספציפיות בנוגע לשינה שאפשר לנסות כגון: להתעלם מההשתובבות עד שהם יתעייפו בעצמם / להחזירם למיטה בכל פעם שהם יוצאים גם אם זה כרוך בהחזרה אינסופית. אשמח לשמוע אם יש לכן רעיונות נוספים מתוך הנסיון שלכן.

תודה רבה, מיכל.

מיכל שלום,
בגדול ישנן כמה גישות עיקריות להשכבת הפעוט, עם כל מיני וריאציות באמצע. לפני שאת מאמצת את אחת הגישות, קחי בחשבון שתקופת ההסתגלות לא תהיה פשוטה, בייחוד לאור העובדה שהם שניים. אך בדרך כלל נחישות ועקביות בנוגע לגישה שבחרת מוכיחה את עצמה:
1. מגע וקירבה עד להירדמות- בגישה זו את מסייעת להם להירדם ע"י מגע וקירבה. את יכולה לשבת ליד מיטתם, לחבק אותם, ללטף אותם או לשכב לידם ( במקרה של מיטת תינוק זה קצת יותר בעייתי, אם כי ברגע שהם עוברים למיטה פתוחה אפשר להצמיד את המיטות ולשכב בינהם).
2. שהייה בחדר הפעוט- ללא מגע, דיבור או קשר עין. את נוכחת אך לא צמודה אליהם, ובכך מאפשרת להם להירדם לבד. את יכולה לשכב על מזרן לצד מיטתם, או בכיסא ליד מיטתם. עד שיירדמו. בשיטת הכיסא, את לאט לאט מרחיקה את הכיסא, עד למצב בו הם לא ממש רואים אותך- אך יכולים לחוש בנוכחותך.
3. שיטת הרם הורד- בכל פעם שהילד יוצא מהמיטה מחזירים אותו, אומרים לילה טוב, ויוצאים מהחדר. חוזרים ברגע שהוא מתחיל לצאת מהמיטה או כשהוא בוכה.

שיטת החמש דקות, ושיטת הבכי הרצוף הם עוד שתי שיטות- אך מאחר והבעיה שלך היא לא הבכי שלהם, אלא שהם יוצאים ממיטתם, לא נראה לי רלוונטי לפרט עליהן כאן ( מה גם שהדעות גבי השימוש בהם חלוקות מאוד!

שיהיה בהצלחה,
נשמח לשמוע מה עבד בשבילך...
ליאת

שלום לך עטרה,
יצירת זמן בנפרד לכל אחת מהתאומות נחוצה גם בגיל הרך. אחת מהמשימות הגדולות של התאומות היא ליצור את הנפרדות שלהן, ולהרגיש ייחודיות. לכן מומלץ לקחת את התאומות בנפרד מידי פעם לצורך פעילויות משותפות עם אימא.
פעילות כזו מאפשרת לכל אחת מהתאומות לקבל זמן איכות עם אמא בנפרד- דבר אשר מחזק את הקשר הרגשי איתך, ועשוי להקטין את המאבק על תשומת ליבך ואת תחושות הקנאה ביניהן.
בנוסף הזמן בנפרד מהתאומה השנייה יסייע לכל אחת מבנותיך לפתח את תכונותיהן ואישיותן, ולתפקד בבאופן עצמאי.
אם כל זאת חשוב לזכור שמאחר ובנותיך נמצאות מתקופת העוברות ביחד, הניתוק צריך להיעשות בהדרגה, ותוך כדי הקשבה לצרכים של בנותיך.

והכי חשוב שהזמן שאת מבלה עם שתיהן או רק עם אחת יהיה זמן של הנאה משותפת.
והרבה כייף.

ליאת

חן שלום,


לצערי אינני יכולה לעזור לך במידע רפואי מן הסוג
הזה . את יכולה להתייעץ בפורום הריון ולידה או לפנות לייעוץ רפואי נוסף.
מדברייך עולה שאת מאוד חוששת ולחוצה, באופן כללי
יכולה להמליץ באמת לנסות להירגע במיוחד היות ומדובר
בתהליכים שאינם בשליטתך, לחץ וחרדה כן עשויים להשפיע
עלייך לא טוב בתקופת היהריון ועל כן הייתי מציעה
לך לנסות לעסוק בדברים שאת אוהבת אשר יסיחו דעתך קצת מהעניין
ולחכות ולתת לטבע לעשות את שלו

בהצלחה

אדוה

מורן שלום,

נשמע מדברייך שאת ממש מותשת ועוברת תקופה לא קלה,
להסתגל לתינוק חדש זה מאוד קשה ולשתיים זה קשה פי כמה וכמה.

באופן כללי תינוקות בני שלושה חודשים כבר מתרגלים לסדר יום, אולם יש תמיד מספר גורמים שחשוב לקחת בחשבון והם: הקפדת ההורים על סדר היום, תזונת התינוק (אם מניקים תזונת האם וכמות מספקת של חלב), הטמפרמנט של הילד (יש ילדים שיותר קל להם להסתגל , יש תינוקות שיותר קשה להם הם בוכים יותר, קשה להרגיע אותם וקשה להם להירדם) ואצלך כמובן מן הסתם לפגות יכולה להיות השפעה על זה.

בנושא הפגות לצערי אינני בקיאה ואין באפשרות לייעץ אולם הייתי ממליצה לך לפנות לפורום פגות הנמצא בפורטל זה וכן להתייעץ עם הרופא המטפל או האחות המלווה מטיפת חלב.

קשה בילדים ראשונים שלא לשמוע את כל המלצות הסביבה והקביעות והתאוריות של כולם וזה אחד המקומות שמביאים אותנו כאמהות לתסכולים, שמקורם במחשבות על למה הילד שלי שונה, אבל חשוב לזכור כל ילד הוא שונה ומיוחד וכל אמא ואבא הם שונים ומיוחדים ולכן כדאי להפחית בהשוואות ובהתייחסות לכללים כאלה ואחרים שהסביבה מנדבת לך האמא הטרייה בשמחה ולעיתים קצת בהגזמה.

נחזור לעניין השינה כיוון שיש מספר מרכיבים שניתן לבדוק בהמשך למה שתיארת,
הנה מספר שאלות שיסייעו לך לבחון את התמונה :

1)מה כוונתך בערניות? אנא פרטי

2)כמה פעמים בלילה הן אוכלות? האם את מיניקה? אצלי הנקתי עד גיל חודש וחצי ואח"כ הן נהיו חסרות מנוחה ורצו לינוק כל הזמן כי האוכל לא הספיק להן ואז שילבתי בקבוק עד גיל שלושה חודשים שם הפסקתי לגמרי להניק

3) תיארת את נושא המוצץ שמאלץ אותך לקום כל הזמן ולהחזיר להן אותו, האם ניסית להתעלם המוצץ? מה יקרה אם תתעכבי קצת ולא תיגשי כל רגע להחזיר אותו? בדקי את עצמך האם את קמה באמת כשצריך? או האם את קמה לכל "ציוץ"?

4) האם הן מתעוררות באותן זמנים? מניסיון אצלי בחצי שנה הראשונה כל אחת התעוררה פחות או יותר אחרי אחותה וכל אחת התעוררה לפחות פעמיים בלילה כך שאם מסכמים את זה יוצא שלא נשאר כמעט זמן לישון....

לסיכום, להיות הורים לתאומים זה אתגר לא פשוט, אחד המאפיינים המרכזיים של הורות לתאומים הוא שכל מה שמתרחש בהורות לילד אחד מתרחש יותר מכפליים, כך שמחסור בשינה אצל ההורה המטפל האופייני מאוד בשנת החיים הראשונה של התינוק יכול להיות משמעותי עוד יותר כשמדובר בתאומים, כך גם לגבי מריבות בין אחים ועוד..


אשמח לשמוע ממך ולהמשיך את הדיון בפורום,
מאחלת לך שינה טובה

אדוה

שלום לך,

התיאור שלך החזיר אותי אחורה כמה שנים לימים בהם גם אני מצאתי את עצמי
רצה אחריהן ומנסה לאסוף אותן הביתה מהגן או מחברה....

אחוות התאומים ואיחוד הכוחות מול ההורים הם אחד המאפיינים המרכזיים של התאומות והתמודדות כהורים לתאומים.

התאומים שלך נמצאים בגיל בו מתחילה ומתעצמת בדיקת הגבולות בשפה המקצועית זה נקרא "גיל שנתיים הנורא" זה הגיל בו לפעוט יש כבר יכולות מוטוריות המאפשרות לו עצמאות והוא מרגיש שהוא יכול לעשות הרבה דברים לבד, זהו גיל בו מתחיל תהליך הנפרדות, נפרדות מהתלות וסימביוזה עם האם ובחינת הגבולות היא האמצעי לכך, להראות שהנה אני קיים, יש לי רצון ויש לי יכולת לעשות דברים שאני רוצה.

ילד יחיד כאשר הוא נמצא במצב של בחינת גבולות מול הוריו ילך עד גבול מסוים כי הוא מאוד חרד לכך שההורה יכעס עליו, לא יאהב אותו, אצל תאומים הדבר שונה כיוון שיש להם האחד את השני כך שתמיד גם אם ההורים כועסים עדיין המצב לא כל כך מפחיד ובודד כי יש לי את האח התאום שלי ולכן ההתמודדות עם נושא הגבולות היא מורכבת ומאתגרת פי כמה ולאט לאט תגלי עוד ועוד תופעות של יחד כנגדכם ההורים.

מה עושים?
1. גבולות - מבררים לעצמי מה הכי חשוב לי מבחינת הגבולות אם אני יכולה לוותר על הליכה מתוזמנת הביתה ולהפוך את ההליכה למשהו חופשי ונחמד כמו שאמרת לקחת אוויר, אז להחליט מראש שככה זה יהיה מעתה. במקומות שאני לא יכולה לוותר אין מנוס מלפעמים לקחת אחד ולחזור לאחר, ככה גם אני עשיתי , בגיל הזה גבולות הם הרבה פעמים גם על ידי יצירה פיזית שלהם כמו הרחקה של חפצים, שימוש בעגלה שתיארת וכדומה. וכמובן לבחור סנקציות וליידע אותם על הסנקציה הצפויה.
2. הכנה מראש - כשאת יודעת מראש באילו מקרים הם חוברים יחד ומתריסים על הגבולות את יכולה להיות מוכנה ולהתמודד יותר טוב עם המצב
3. נפרדות - הקפידי על עידוד הנפרדות שלהם, לקרוא להם בשמותיהם ולא "בואו" "אתם" "מה קורה איתכם" אלא פנייה אישית לכל אחד בשמו, הקפידי על זמן נפרד לכל אחד מהם, בגדים שונים, צעצועים אישיים וכדמ'
4. נפרדות בשעת המשבר - אני חוזרת כאן כדאי להדגיש בשעת התעלול הקפידי לפנות לכל אחד מהם בשמו וליצור קשר עין זה מסייע לנטרל את תחושת הכח מהיחד ומחזיר אותם לסיטואציה של אני מול אמא ולא אנחנו מול אמא.


בהצלחה ושבוע טוב

אדוה

מרינה שלום,

לצערי בשאלה זו אין ביכולתי לעזור לך, את מוזמנת לפנות
לפורום הריון ולידה לייעוץ מקצועי של רופא/ה

בברכה,
אדוה

קארין שלום,

ברוכה הבאה למשפחה, אחד השלבים המאתגרים ביותר הוא המריבות
בין התאומים ומריבות בין אחים בכלל. אצלי התאומות שלי החלו במריבות
כבר בגיל 8 חודשים הן היו מושכות אחת לשנייה את המוצץ מהפה כשטיילנו
עם העגלה....
מריבות בין תאומים הן דבר שכיח מאוד ועוצמתי פי כמה ממריבות בין אחים רגילים היות והתאומים למעשה, נמצאים בתחרות על הכל כבר מבראשית. המריבות מבטאות את הקנאה שלהם והתחרות ביניהם על תשומת הלב של ההורים, על החברים, הצעצועים וכל דבר בחייהם. אכן לא קל ולא פשוט להתמודד עם המריבות האלה במיוחד כשהן מתחילות בגיל כל כך צעיר אולם חשוב לדעת שהמריבות האלה משמעותיות מאוד לפיתוח הנפרדות של התאומים (את יכולה למצוא בפורום בתגובות קודמות שלי הסבר מפורט על נושא הנפרדות בתאומים). יש כמובן לשים לב מצד אחד, לכך שהמריבות לא הופכות להיות דפוס הקשר היחידי ביניהם ולא מקצינות יתר על המידה ומצד שני חשוב שלא ייווצר מצב שאין מריבות בכלל מכיוון שעצם היכולת שלהם לבטא כעס אחד כלפי השני מסייעת להם ליצור את האני הפרטי שלהם ולא לחוות את עצמם כיחידה אחת.

כהורים לתאומים חשוב שנהיה ערים לחשיבות של ביטוי הרגשות האלו.

אז מה עושים כשזה קורה?

1. לא נבהלים מהמריבות זה חשוב ובריא למערכת היחסים ביניהם
2. גבולות - צריך מראש להחליט על הגבולות שלכם, אפשר לתת למריבה להתרחש כל עוד היא לא הופכת לפיזית ואלימה מאוד. בגיל של התאומים שלך ניתן להפסיק את המריבה על ידי שימת גבול פיזי , כלומר להפריד ביניהם באמצעות "הפרדת כוחות"
3. הימנעו מחלוקת תפקידים קבועה - אל תמהרו להפוך את האחד לרע ואת השני לטוב
4. הימנעו מהשוואות - השוואות ותחרויות מעודדות קנאה ומריבות , כשיש תאומים אנו ממהרים להשוואות ביניהם באופן טבעי כדאי להיות מודעים לנטייה הזו ולנסות כמה שפחות לערוך השוואות ותחרויות (כמו מי ראשון במקלחת...)
5. זמן לבד - הקפידו על זמן בילוי נפרד לכל אחד מהתאומים אם זה איתכם או עם הסבא וסבתא או עם חברים.
6. לנשום עמוק- לגדל תאומים לא קל אולם רגעי הקסם בהם הם מתחבקים על המיטה או ממציאים איזה ריקוד משוגע או מעוללים איזה תעלול שווים כמעט הכל

שיהיה סוף שבוע נעים

אדוה

תודה רבה על התשובה המפורטת זהו באמת עולם מאתגר במיוחד..
אני ובעלי כן משתדלים לפתח אישיות נפרדת לכל ילד וזה מה שאנו תמיד דורשים מהסביבה הקרובה אבל עניין משיכת השיער עדיין מציק לי כי זה מצד אחד מאוד מכאיב לתינוק ומצד שני, אם אני מתייחסת לתינוק המושך, אז הוא מקבל ממני ומאחרים הרבה תשומת לב וכך הוא חוזר למשוך שוב ושוב.
יש לציין שאני מעניקה להם הרבה תשומת לב ומשתדלת לתת לכל אחד זמן איכותי לבדו , כך שאני לא מרגישה שהמניע למשיכה הוא צורך בתשומת לב.

אם אני מתעלמת, אני גורמת לסבל של תינוק אחד, ואם אני מתייחסת, אני מעודדת תינוק אחר להמשיך למשוך בשיער.
מה עושים??

מודה לכן מקרב לב!!

אורי שלום,
למיטב ידיעתי אין ממצאים חד משמעיים לגבי הקשר בין הריון תאומים לתורשה. אולם יש מספר גורמים הידועים כמגדילים את הסיכוי ללידת תאומים. המרכזיים שבהם הם: תורשה- אם אחד ההורים תאום, הסיכוי שיהיו לו תאומים פי 10 מאשר אצל אדם שאינו תאום, הריון בגיל מאוחר של האם ושימוש בתכשירים הורמונאליים לטיפול בבעיות פוריות.
לקבלת הסברים רפואיים מדויקים יותר את מוזמנת לפנות לפורום הריון ולידה.
בהצלחה,