פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

לא חייבים להגיע לקופ"ח כדי לבדוק סמים בגוף. אפשר לקנות ערכת בדיקת סמים בשתן בסופר-פארם. מה שצריך לעשות זה לקחת טיפת שתן, לטפטף אותה לתוך ערכה והיא משנה צבע בהתאם לתוצאות-אם יש סמים בשתן הצבע משתנה. חשוב לקנות ערכה לאותו הסם שבודקים. אבל יש ערכות לבדיקת כל הסמים-היא יותר יקרה. לא ניתן לומר כמה זמן ישאר כל סוג של סם בשתן. כל סם לגופו של עניין. גראס למשל ישאר בשתן עד 3 שבועות. קוקאין (קריסטל) ישאר עד 3 ימים. בקיצור, תלוי בסם. חוץ מזה, יש סמים כמו חגיגת שמוכרים חופשי בקיוסקים שניתן לאתר אותם רק בבדיקות מעבדה, אבל בשביל זה צריך לבקש מרופא משפחה הפנייה לבדיקות דם לצורך איתור אמפטאמינים-זה החומר הפעיל של חגיגתים. ועוד משהו חשוב, כדאי להיות ליד הבודק ולוודא שהוא מטיל מימיו שלו ולא של מישהו אחר, כלומר לא מזייף שתן. יש כל מיני תריקים לזיוף שתנים אך לא אפרט אותם כאן, שמא לא ישתמשו בעצות לצורך זיוף שתנים.  

איך אני יוכל להיות בטוחה שהוא באמת השתין על המקל ולא שם לדוגמה מים על זה..
תודה רבהה על התשובה המהירה

איך אני יוכל להיות בטוחה שהוא באמת השתין על המקל ולא שם לדוגמה מים על זה..
תודה רבהה על התשובה המהירה

בשביל זה את צריכה להיות לידו ולראות בעצמך.
מעבר לזה אני ממליץ בחום להציע לחברך לפנות לייעוץ בקשר לגמילה מהסמים או טיפול בשימוש בסמים.

לצערינו יש קשר ישיר בין ADHD (הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות) לבין אלימות. חשוב לזכור שלא מדובר בילד "רע מנעוריו", הוא לא עושה את מה שעושה בכוונה. יחד עם זאת, צריך לדעת שבמקרים רבים ל-ADHD מתלווה אלימות ויש לכך ספרות מחקרית שלמה. השאלה היא איזו אלימות זו. האם היא תגובתית, היא מדובר בפועל יוצא של תסכול שמשהו לא הולך לילד, שלא מקשיבים אליו. או מדובר באלימות שהיא לצורך אלימות?. מעניין מתי בדיוק היא מופיעה? לקראת ערב כשילד כבר עייף, כשהשפעת התרופה פגה ומופיעה תופעה שנקרת ריבאונד (אז צריך לרוץ לרופא כדי לאתר תופעות לוואי נוספים ולהחליף את הטיפול)? או כשהוא רעב וכו'. בכל זאת יש כאן הרבה שאלות וצריך לאבחן את המצב. עוד דבר שצריך לדעת, האלימות היא לא גזירה מהשמיים. ניתן לטפל בה ובהצלחה רבה. לצערינו כיום כשנותנים אבחנה של ADHD ומציעים טיפול תרופתי אז לא ממש מתייחסים להשלכות רגשיות-חברתיות אצל הילד. לכן לא כל כך מציעים טיפול פסיכולוגי שהוא דרוש מאוד במצבי ADHD.

קודם כל אין סמים קלין או קשים. לעיתים גראס גורם ליותר נזק מאשר הרואין. גראס אכן גורם לירידה בקשב וריכוז ולכן פוגע בלימודים. בכל זאת תנסי לשכנע את החבר שלך להגיע לאחת התחנות לטיפול בשימוש לסמים. יש הרבה כאלה - אל-סם אחת מהן. אם הוא לא רוצה תציעי לו טיול קיצי לשם ושיעשה את זה בשבילך.

עם כל הצער, להפרד ממנו ומיידית לטובתך.

אני חושש שלא תוכלי להרגיע אותו. אם הוא כבר עכשיו צועק עליך אז מה יהיה בהמשך? אולי אלימות פיזית כלפיך. כנראה שכדאי להפרד וכמה שיותר מהר, כדי לשמור על החיים שלך. יכול להיות שהוא לא כ"כ ירצה להפרד ממך ויתחיל לחלק הבטחות אבל ככל הנראה הן לא שוות כלום.

ישנו מושג של רשלנות מקצועית. כל בעל מקצוע הגורם נזק עקב תפקוד מקצועי לא סביר עלול להתבע על הנזק. לא פשוט להצליח בתביעת רשלנות אולם אפשרי. הדבר שכיח מאוד בתחום הרפואה. איני רואה מדוע לא תתבעי את המנהלת. הדבר מצריך משאבים ועורך דין טוב.

אינני יודע מה התוצאות עלולות להיות, אך במקרים קיצוניים יש לפנות למשטרה בלי לחשוב פעמיים. מה שיהיה הלאה - החוק יגיד.

אם לא תתלונני ויקרה משהו, איך תרגישי אז? אני מניחה שאשמה לא קטנה תיפול על כתפיך...
את רוצה לקחת אחריות כזו? אני משוכנעת שלא...

לכן רוצי (אם לא עשית זאת כבר) למשטרה וספרי מה את יודעת.

בנימין שלום,
אמנם הנהלים במוסדות לעבריינים צעירים יותר נוקשים ממוסדות חינוך רגילים, כיון שהנערים והנערות המגיעים לשם הסתבכו מספר פעמים עם החוק וההורים לא הצליחו להתמודד עם בעיות ההתנהגות של ילדם. בעיני הילדים מוסדות אלה נראים כבתי כלא שכן יש מקרים בהם נוטלים מהילדים זכויות וחופש. אך במוסדות אלו יש עובדים, מטפלים היכולים לחבק ולעטוף את הנערים שפרצו כל מסגרת. יש עובדים מדהימים המסוגלים לגרום לנערים לרצות שינוי. יש נערים שאינם מעוניינים בשינוי ויעשו הכל כדי להעלות את רף האלימות בהתנהגותם!!! גם זה קורה.
מקווה שעזרתי מעט
אבי

שלום
ההבדל המרכזי הוא בגיל האוכלוסיה. הרעיון הוא להפריד בין אוכלוסיות גיל אלו בכדי למנוע חשיפה, השפעה ואולי גם ניצול של אוכלוסיות צעירות בידי אוכלוסיות בוגרות. בנוסף, וחשוב לא פחות, תהליכי ההתמודדות והשיקום הם תלויי גיל ולכן הליכים אלו שונים בין שני המוסדות.
באופן יותר ספציפי, אינני בקיא בנהלים ובתנאי המחיה במוסדות השונים וניראה לי כי הם משתנים ממקום למקום ויהיה אליך לבדוק זאת עבור כל מוסד בנפרד.
זאב

אחי הקטן בן 14 נגרר לעולם הפשע,
הוא נתפס גונב ,הוא שותה אלכוהול מעשן סיגריות , ובזמן האחרון תמיד מסתובב עם אנשים גדולים ממנו בלפחות 10 שנים .
גיליתי גם שהוא התחיל עם הסמים!
רציתי לדעת איך אפשר להכניס אותו למסגרת הזאת של מוסד ?!

כל הכבוד על האפתיות זהבה, אבל זה לא התפקיד שלך, את צריכה להיות אחותו הגדולה האוהבת המפרגנת הדואגת בכנות להיות שם כשהוא צריך אותך. יש לו בשביל זה הורים (אני מאוד מקווה! -אם לא זה סיפור אחר ויש לפנות לשירותי הרווחה). את תהיי חברה שלו שאוהבת וקונה מתנה חמודה ליום הולדת ולא ערכת גמילה מסמים..

שלום,
כואבל לי מאד לדעת שמקום שהיה צריך לספק ביטחון והגנה לבת שלך, מפקיר אותה. אבל, זה לא מפתיע. לבת שלך מגיע שהתקופה הזאת בחייה תהווה חוויה חיובית. מדבריך אני מבין שכל הניסיונות שלך לגייס את הגורמים השונים במערכת נכשלו. מה שאני מציע הוא אחד משניים: או שבתך תעבור בית ספר או שתפעילי גורמים אחרים שיטפלו בבעיה.לכל אפשרות יתרונות וחסרונות. אין וודאות שאם תפעילי את המשטרה המצב ישתפר. גם הם מאד מוגבלים ביכולת ובנכונות לטפל במצבים כאלו. לכן, בצער רב אני ממליץ, אם זה אפשרי, לעזוב את בית הספר. במיוחד משום שבית ספר זה אינו ראוי לבת שלך. צר לי שזה המצב. המשיכי לעודד את ביתך ולחזק אותה. בשום שלב שהוא אל תמליצי לה להגיב לאלימות באלימות. לא רק שזה לא עוזר אלא זה עשוי להסלים את המצב.
המשיכי לעדכן,
זאב

מה שמזעזע הוא עד כמה המערכת החינוכית רגישה לפגיעה במורים ועד כמה הם עשויים לא להיות רגישים לפגיעות בילדים.

השנה אני נמצא באוניברסיטת ניו-המשייר. אחזור לישראל לקראת סוף אוגוסט. למרות שאני בארה"ב, אני בקשר עם גורמים בישראל.

המצב שתיארת הוא בלתי נסבל. אני מאד אודה לך אם תוכלי להעביר אלי פרטים נוספים ובמיוחד את השם וכתובת הדוא"ל של המנהלת. יש לי כמה דברים שהייתי רוצה להזכיר לה. בכל מקרה, אני מאחל לבת שלך רק טוב...

בכניסה לפורם מופיע כתובת הדוא"ל שלי. שלחי לכתובת זאת את הפרטים.

זאב

לד"ר זאב שלום,
תודה על ההענות המהירה שלך. לא עניתי מהר כי היינו בחופשת פסח.
שבוע וחצי לפני חופשת הפסח מביה"ס דיברתי עם הפסיכולוגית כמו שסיפרתי לך בהודעה הראשונה והיא זימנה את ביתי לשיחה קצרה ואמרה לה שתחשוב על אפשרויות - איך להתמודד עם אותו ילד וחבריו ? ..
שוחחתי עם ביתי והיא שואלת אותי : "מה היא שואלת אותי שאלה כזו אני באתי כדי שתפתור לי את הבעיה, אני הגעתי אליה בגלל שאני לא מסוגלת להתמודד מולו".
האמת שהיא צודקת ורק עכשיו היא חזרה לביה"ס מחופשת פסח ואני לא מתכוונת לעזוב את העניין למרות שאני יודעת שהמחנכת מטפלת בנושא.
משיחה ששוחחתי עם ביתי היא מספרת שהילדים שם מתנהגים בצורה לא מכובדת ומדברים לא יפה, יש ילדות מעטות שהיא בקשר איתם בכיתה, אבל זה לא קשר שהיה לה בכיתה הקודמת שלה (א' עד ג'). גם מחברה טובה שלה מהגן היא מתרחקת ולא מעוניינת להיפגש איתה אחרי ביה"ס מכיוון שאותה ילדה בחבורה שלהם וכל יום היא חברה של ילד אחר מאותה חבורה וביתי אומרת שהיא מעדיפה להתרחק ממנה כי גם היא השתנתה.
האמת שבתוך תוכי הייתי גאה בביתי למרות מה שהיא עוברת. כי היא מעדיפה לוותר על חברות ארוכה ולא לוותר על החינוך שהנחלתי לה ועל מה שהיא.
האמת ההצעה שהצעת לי להעביר אותה ביה"ס עולה במוחי המון, אבל אני לא יודעת לאיזה בי"ס, כי יש לי תאומים בכיתה א' באותו בי"ס ואם היא עוברת גם האחים שלה יעברו, כי כשאין אמון בין ביה"ס לביני אז זה לא עושה טוב לאף צד.
הפחד גם ואני מסבירה אותו גם לביתי שבכל מקום יכול להיות ילד כמו הילד מהכיתה.
ישנו ילד שהגיע בשנה שעברה לכיתה הזו מבי"ס אחר (אימו פסיכולוגית) ובתחילת שנה שעברה באסיפת הורים האמא שיתפה את ההורים והמורה של שנה שעברה שהבן שלה בא מבי"ס אחר לאחר שנפגע שם מאלימות פיזית והגיע למיון פעמיים עקב כך וגם פה הילד ספג מכות מאותו ילד.
אני פוחדת שזה מה שיקרה לביתי.
והאמת הדבר שהכי כואב שאני יודעת שביתי לא מחוברת לאף אחד בכיתה, אולי בגלל שלא נעשה טיפול מיידי עוד משנה שעברה, בגלל שכל אחד במערכת העביר לה מסר אחר וכיום היא פשוט אומרת שאין לה אמון באף אחד שם חוץ ממני ומהמחנכת שלה. כואב לי שהיא לא פורחת כמו פעם מבחינת ביה"ס ויש לה המון לתת והיא נתנה המון לביה"ס והתנדבה לכל דבר בשמחה.
השאלה שאני שואלת לאיזה כיוון ללכת : לערב את המפקחת על ביה"ס, ועד ההורים של ביה"ס או פשוט לעזוב את זה ולתת לביתי הזדמנות במקום חדש, התחלה חדשה ?
לגבי הדרישה שלך לקבל את שם המנהלת והמייל שלה - באמת הייתי שמחה שתגיד לה את כל מה שאתה חושב, אבל אני פוחדת, אחרי הכל יש לי שם 3 ילדים.
שלא תבין לא נכון, כל הזמן החזקתי מביה"ס והמנהלת עשתה עליי רושם טוב, אבל אדם נמדד ברגעים קשים כשיש לך בעיה, ובמקרה שלי ההרגשה שמסבנים אותי ואת ביתי מכל הכיוונים בגלל שאני לא עושה בלגן.

בהמשך לדברים של זאב,
אם לא מתמודדים באופן ישיר עם אלימות, יש לה נטייה לתפוח ולגדול ולהסלים. יתכן מאד שהמורה והמנהלת מפחדות להתמודד עם המצב, עם הילד, וכמו רבים אחרים, מקווים שאם יעזבו זאת, הבעיה תפטר מעצמה. אך לעיתים רחוקות זה מה שקורה. לכן, הפתרון הוא או לערב את המפקחת, כמו שהזכרת, ולקוות שלה יהיה האומץ להפעיל את המנהלת ולפעול באופן ברור נגד הילד הזה, או לחילופין, לנסות למצא בית ספר שבו יש למנהלת אומץ להתמודד באופן ישיר עם אלימות התלמידים, ולא להניח לה.
שיהיה בהצלחה

גיא

תודה על ההענות והאכפתיות..
3 ימים לאחר חופשת הפסח היה אירוע אלים מאוד בכיתה כלפי ילד בכיתה וכשביתי ביקשה שיעזבו אותו אחד הילדים דחף אותה דחיפה חזקה אחורה.
הייתה לי ולביתי פגישה עם הפסיכולוגית וחשבתי לקבוע פגישה עם מנהלת ביה"ס על מנת לספר לה את התחושה הקשה שאני מרגישה ב-3 שיחות שהיו לי איתה, שהמסרים שהיא העבירה לביתי נוגדים את מה שחינכתי אותה. (פעם אחת היא אמרה לביתי תחזירי, תעני וביתי אמרה לה שהיא לא כזו ובשיחה אחרת היא אמרה או שאת עוברת כיתה או שאותו ילד) המורה שיש לי אליה הערכה רבה התנגדה שהיא תעבור כיתה בדיוק כמוני, בשיחה איתה היא אמרה לי : מה אנחנו מלמדים את הילדה ? היא הטובה והבסדר, היא צריכה לעבור ?
התחושה שבצעד שהמנהלת רוצה לעשות היא מחזקת יותר את הילדים הפוגעים וגם אם ביתי תעבור לכיתה אחרת והיא תסתדר שם, מי מבטיח לי את שלומה בהפסקות.
אציין שהפגישה עם המנהלת הייתה בדיוק 5 דקות, כשנכנסתי למשרדה היא שידרה שאני פשוט מטרידה, לפני כניסתי אליה היא קיבלה טלפון מביתה הגדולה שהיא לא מרגישה טוב ובעצבנות אמרה לי שהפגישה תהיה קצרה מאוד. בעודי מדברת לקחה את התיק שלה ואמרה שביתי עוברת כיתה ויצאה. אני כמובן נשארתי במשרדה עוד יושבת המומה מהיחס. לא היה בו שום כבוד אלי. גם אם היא הייתה מודאגת בגלל ביתה ה"גדולה", מן הנימוס תגידי לי שאת לא מרוכזת ותני לי לצאת ממשרדך...
כשבעלי הגיע יום למחרת היא אמרה לו שהיא סיכמה איתי שביתי עוברת כיתה (שזה כמובן שקר, היא פשוט החליטה לבד ויצאה ממשרדה). היא הצליחה להוביל את בעלי לסגור שהיא עוברת כיתה.
ביתי מאוד מעוניינת לברוח מהכיתה הזו (כי כמו שצייני בכיתה ד' המנהלת החליטה לעשות רוטציה בכיתות וביתי הגיעה לכיתה הזו) , היא גם חשבה אפילו לעבור בי"ס.
דיברתי עם המורה שביתי מאוד אוהבת ואני מאוד מעריכה והיה לה עצוב מאוד לדעת שהגענו להחלטה להעביר את ביתי, סיפרתי לה שאני עוד יותר עצובה שזו החלטה לא שלי, זה לא המסר שרציתי להעביר לביתי, אלה ההחלטה של המנהלת.
המצב בבית כולו מתוח בגלל הסיפור, בעלי אמר לי אני סגרתי איתה שנעביר אותה כיתה וזהו, אני לא בוטחת במנהלת כי מבחינתי היא מכבה שרפות ולא מטלפת בבעיות מהשורש, כשהיא עשתה רוטציה כשהילדים עלו לכיתה ד', בגלל בעיה שהייתה לה, היא לא לקחה אחריות עבור הילדים ולראות איך התלמידים מסתדרים עם השינוי בכיתות אחרות עם ילדים חדשים ואחרי שנתיים שביתי סובלת בכיתה היא אומרת לי, בסדר אולי הבת שלך לא התאקלמה שם, אחרי שנתיים שאני פונה למחנכת של כיתה ד' ומגיעה אליה עם מקרים שביתי עוברת, אז היא רוצה להעביר אותה כמו כדור כל שנתיים. (ושוב אני מזכירה ביתי עד לשינוי שהמנהלת עשתה הייתה הפנים היפות של ביה"ס ובזכותה המנהלת הזו זכתה לשבחים). גם אם השינוי יהיה לטובה, האם ביתי בטוחה מאותם ילדים ? ליבי אומר שאני צריכה להעביר את שלושת ילדי מביה"ס הזו. כי אין לי אמון במנהלת, מה אתה מציע לי לעשות, אני חושבת על זה כל היום ...

שלום רב,
אני קוראת את הפנייה שלך , ואני כל כך מזדהה, יש לי את אותה בעייה עם הבן שלי, שגם הוא בכיתה ה' , וישנה חבורה שלא מפסיקה להציק לו.
האמת שאני חסרת אונים , בתחילה ניסיתי לדבר עם הסגל בבית הספר , שלדבריהם, "מטפלים בבעיה", אך משום מה הבעיה לא נפתרת כבר שנתיים.
כיום הילד שלי לא מוכן שאדבר יותר עם המחנך , המנהלת או כל גורם בבית הספר , כי הוא חושש שיתנכלו לו אחרי שעות בית הספר.
אני בהחלט שוקלת להעביר אותו בית ספר למרות שנשארה שנה אחת בבית ספר היסודי.

אפרת שלום,
נראה שלשתנו יש אותה בעיה ולאחרונה קראתי כל כך הרבה על בעיית ההצקות בביה"ס ונראה שזו בעיה ממש קשה.
לי הייתה מאין מלחמת כוחות ביני לבין המנהלת כי הלכתי לפי הצינורות המקובלים, וכשהגעתי אליה הייתי בטוחה שהבעיה נפתרת.
בהתחלה ביקשה מביתי להחזיר וביתי אמרה לה שהיא לא תדבר בצורה בוטה ולא תשתמש באלימות, כי גם חשוב לה איך סגל המורים רואה אותה. גישה זו נגדה את כל החינוך שהנחלתי לביתי.
בפעם השניה שהגעתי לשיחה עם המנהלת הפתרון שלה היה כמו אצל בני זוג נשוי, לא מסתדרים מתגרשים. ופה או שהילד המציק יעבור כיתה או שביתי תעבור. ברור שביתי שכל כך סבלה בכיתה מהשפלות אמרה שהיא עוברת כיתה. אני לא ראיתי בזה פיתרון, ראיתי איך ביתי נפגעת בפעם השניה והפעם ע"י המנהלת.
מזלנו שלביתי השנה יש מורה עם מרפקים חזקים והתנגדה שהיא תעבור כיתה ובכוחות משותפים איתה להעביר מסר לביתי שתלך עם האמת שלה שהיא הטובה והיא צריכה להישאר בכיתה ולטפל בשורש הבעיה בכיתה.
היינו במלחמה שהמנהלת אומרת שהיא תעבור ואני אמרתי שאם היא עוברת, שתעבור בי"ס חדש לגמרי כי במעבר של ביתי לכיתה אחרת היא נותנת לילדים המציקים כוח ואף אחד לא מבטיח את שלומה של ביתי בהפסקות - הם עדיין באותו בי"ס.
ביתי החליטה שהיא נשארת בכיתה שלה עם המורה שלה ולעמוד על שלה למרות שעברנו ימים קשים.
לימדתי את ביתי בבית איך להגיב מהראש ולא מהבטן - ואני מציעה גם לך אפרת לעשות זאת עם בנך. פשוט ישבנו בבית ואמרתי לה את כל המילים הפוגעות ולימדתי אותה איך אפשר לענות בצורה לא בוטה וזולה , אפילו בשפת גוף, להרים את הראש, לזקוף גב וכתפיים.
הרי שהילדים יראו שזה כבר לא עובד על בנך, הם יפסיקו.
כיום ביתי נשארה בכיתה שלה. הילדי מטופל לפי ידיעתי אצל פסיכולוגית ויש בעיות איך אומרים בגן עדן של אותה כנופיה, הם מתחילים לריב בינהם. אותם הילדים שנגררו על ידו לא מוכנים להגרר ושהוא ידבר אליהם בצורה בוטה. הייתה אלימות מצידו כלפי תלמיד באמצע מבחן ומורות שבאו להפריד לא היו מסוגלות להרגיע אותו. זו הייתה הוכחה לביתי וגם למנהלת שכל כך רצתה להעביר את ביתי כיתה שהיא רצתה רק לכבות את השרפה ולא טיפלה בשורש הבעיה. וגם אם ביתי הייתה עוברת כיתה, מה אם התלמידים האחרים שסובלים מאותו ילד ? הבעיה נפתרה ? לא !!!
אפרת, אני מציעה לך שתתני לבנך המון חיזוקים בבית, להרים לו את הדימוי העצמי.
את יכולה לפנות אלי במייל במידה ואת רוצה להתייעץ- [email protected]

שלום,

צר לי על ההמתנה.
הדאגה שלך מאד מובנת. בהחלט אפשרי כי שינויים חדים במצב הרוח הן סימן לבעיה. יחד עם זאת, צריך גם לקחת בחשבון שגיל ההתבגרות מתאפיין בשינויים במצב הרוח. גיל ההתבגרות מתאפין גם בעימותים רבים עם הורים, מורים ומבוגרים בכלל. מאחר ואת מודאגת ומאחר ואת גם מזהה קשיים לא רק בבית הספר אלא גם בבית, ביחסיה עם אימה, אני מציע שתדברי איתה. תקשיבי למה שהיא אומרת... כמו כן כדאי מאד שתעודדי אותה לפנות ולהתייעץ עם המחנכת או היוצעת. אם את רואה שמצבה מחריף, כדאי גם שתערבי מבוגר.

זאב

לפני כמה ימים אני רבתי עם אמא שלה היא המורה שלי בחוג והיא צעקה אלי כי לא יכולתי לבואה להופעה הייתי חולה מאוד. לאחר זאת היא אמרה לאמא שלי שהיא צריחה להביאה לי סטירה כי התחצפתי אליה כשה אמרתי שנעלבתי ממנה(אמא שלי כמוון התעלמה מזה). עכשוי אני לא יכולה לדבר עם חברתי כי אמא שלה אמרה לה שכיללתי אותה והתחצפתי. אני לא יודעת מה לעשות?

שלום לך,
כפי שזאב ציין קודם, את מתארת אשה מאד קשה ואלימה. אני ממליץ שתפני למורה בבית הספר, רצוי ליועצת או למנהל, ותספרי את מה שאת יודעת, ואולי הם יוכלו להפנות לשם עובדת סוציאלית המתמחה במקרים כאלה. לגבי זה זהיא לא מרשה לך לדבר עם החברה שלך, זה חבל, אז או שתמצאו זמן לדבר בבית ספר כשהיא לא משגיחה עליכם, או שלא, אך בכך באמת אי אפשר להתערב, זוהי זכותה של אם להחליט אם היא לא רוצה שהבת שלה תתחבר עם מישהו, גם אם היא טועה והשיקולים שלה לא עניניים. הדבר החשוב הוא שהאלימות שלה כלפי הבת תפסק.

בהצלחה

גיא

אני מודה לך על על תשובתך אבל אני לא בטוחה בכך ואני לא רוצה לצאת בסוף המפגרת כי חוץ ממני אף אחד לא יודעה את זה ואם אני אספר משהו ידעו שזה אני ובסוף כולם יצחקו עלי ויגידו שסתם רציתי לדפוק אותה כי היא כבר לא חברה שלי ורציתי להתנקם או משהו. סיפור שאני קיללתי את אמא שלה הוא הרבה יותר אמין מזה שהיא צעקה אלי ודיברה אלי לא יפה. ואם אני סתם חושדת וזה בכלל לא נכון אני לא אסלח לעצמי שבכלל חשבתי כך ואם באמת יש התעללות כלשהי ואני לא אספר אני לא רוצה שזה היה על הראש שלי. אמא שלי יודעת את מה שקרה והיא אומרת אין מה לעשות עד שאין הוכחות למשטרה וגם היא לא בטוחה. אבל היא הייתה חברה מאוד קרובה אלי.

אני יודעת שהשאלה שלי לא כל כך קשורה לפורם הזה אבל אני בכל זאת אשמח אם תתנו לי עצה כלשהי.
תודה מראש

עומר שלום, לא מכניסים אף אחד כל כך מהר לבית סוהר. במיוחד כשמדובר בנערים צעירים, ראשית מנסים גישות טיפוליות פסיכולוגיות, ורק אם מגלים שמדובר במישהו שטיפול רגיל לא יכול לעזור לו, אז יש מוסדות מיןחדים לנערים עבריניים - אבל זה קיצוני ונדיר ביותר.

אני בהחלטממליץ שתתלונן על הנער האלים, מרבית הסיכויים שלא רק הקרבנות, אלא גםהוא ירווייח רבות מכך.

בהצלחה

גיא

ראשית, מי שטורח כל הזמן להעליב מישהי אחרת, קרוב לודאי שיש לו רגשי נחיתות מאד מאד עמוקים, וכדי לכפר עליהם, הוא מנסה להראות שמישהו אחר כאילו יותר גרוע ממנו במשהו.
את יכולה לפנות אל הילד הזה ולשאול אותו במה הוא מתבייש בעצמו - אולי במוצאו, אולי במשהו אחר שלא ציינת, אולי במשפחתו? ולשאול אותו מאיפה הצורך הזה לרדת על אחרים ומדוע יש לו רגשי נחיתות כל כך עמוקים, כדאי שיבדוק זאת עם עצמו?
אם ימשיך, את יכולה לשאול את אותם ילדים, למה הם חושבים שיש לו צורך להתחבא מאחורי השפלת אחרים, ממה הוא כל כך מתבייש? אולי הם יודעים?

בהצלחה

גיא

שלום אחד

כשדם זורם לפנים הן מאדימות. יש הרבה רגשות שגורמים לזה. זה יכול להיות "התפדחות" זה יכול גם להיות כעס. בכל מקרה, אתה חושב שההמנעות שלך "ללכת מכות" נובע מערך עצמי נמוך. אם אני הייתי רואה אדם כמוך שפניו מאדימות כשפוגעים בו הייתי חושב בדיוק ההפך. הייתי חושב שמדובר באדם בעל ערך עצמי גבוה המסרב להשפיל את עצמו במעשה ביריוני חסר תכלית. אני ועוד מספר לא מבוטל של אנשים יעריכו זאת מאד. יתרה מזאת, והייתי רוצה שתאמין לי, אינך רוצה בחברתם של אלו שיבוזו לך על המנעותך לנהוג בתוקפנות. בעוד כמה שנים אנשים אלו ישארו רחוק מאחור ויהפכו למה שקרוי "לוזרים". אתה, עם היכולת שלך לרסן את עצמך תתקדם ותזכה להכרה והערכה גבוהה מאד מצד אנשים בעלי ערך.

בגיל 17 ערך עצמי הוא דבר מאד שביר. לידיעתך אלו שנוהגים בתוקפנות סובלים מערך עצמי שביר. הם מוצאים את עצמם נידרשים להוכיח את ערכם בכוח. אני מקווה שאני משכנע אותך שאתה לא רוצה להיות במקום הזה.

אני מקווה שלא תשתנה בהקשר זה.

בידידות, זאב

תודה על התגובה המהירה... קודם כל הדגשתי לך מקודם אדגיש שוב... זה לא שאני ילד כאפות או משהו פשוט כך נהוג בבית ספרנו זה בקטנה כזה כל אחד מחזיר לשני אבל אני לא ככה אני מאדים ולא מחזיר... כן אני מאדים מהתפדחות ואולי לפעמים קצת מכעס! תראה למשל המורה שלי טופח לי על השכם מול כל הכיתה אז אני מאדים... זה לא ניראה לי תכונה חיובית! לא? אתה באמת חיזקת אותי במה שאמרת אבל עדיין מי שיש לו את האומץ ללכת מכות זה דבר טוב לדעתי ככה אתה פחות מפחד...לא?

לאורלי שלום
מה שאת מתארת זה מעבר לסתם אלימות מילולית. ראשית, את מתארת "כפות" - וזו אלימות פישת. מעבר לכך את מתארת תהליך של השפלה מתעצמת לאורך תקופה ארוכה, במילים אחרות בריונות.

הדרך להתמודד עם בריונות היא באופן ישיר, על ידי התערבות אינטנסיבית של בית הספר, ואם זה לא עוזר - לערב רשויות נוספות - אפשר בהחלט להבהיר למנהל/ת בית הספר, שאם לא יתערבו באופן חריף וגורף, תפנו למשטרה כדי שיתערבו. יש בסיס מספיק לכך. אפשר גם לפנות להורים ולהביר להם שאם לא ירסנו את ילדיהם זה יהיה הצעד הבא.

החשוב ביותר זה לא להכנע, ולא לתת למערכת בית הספר להכנע.

אם בכוונתך להכנע, אז למה לא להעביר את הילד בית ספר? אמנם יש סיכוי שאם העיר קטנה מספיק השמועות יעקבו אחריו, אבל לעיתים שינוי מקום הוא שינוי מזל.

לחילופין, אפשר לשקול לעבור לעיר אחרת, אמנם יש סיכוי מסוים שגם שם תהיה בריונות, אך אולי לא? יש גם בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים - ז"א פרטיים למחצה, כמו בתי הספר הדמוקרטיים - שבהם יש פחות אלימות או כמעט ואין, בדרך כלל.

במילים אחרות, עם מספיק אמצעים כלכליים, יתכן שתצליחו לברוח מהבעייה, ויתכן שלא, אך אפשר גם להתמודד איתה באופן ישיר על ידי הפעלת האמצעים העומדים לרשותכן - בית הספר, הורי הילדים, והמשטרה.

בהצלחה

גיא

מצלמות אבטחה יכולים לסייע להתמודדות עם האלימות רק אם הוא חלק ממכלול רחב ומקיף של אמצעים.
זאב