פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול - יש לך שאלה?

ויקה שלום,
לצערי, לפי תאורך, אמנם בעלך לא שותה על בסיס יומיומי, אך חוסר יכולתו לעצור את כמות השתיה, התקפי הזעם ואי ההליכה לעבודה מצביעים על בעייה קשה של שתייה.
הייתי מציע לך לגשת לאגף הרווחה בעירך, לבקש את יחידת הטיפול בהתמכרויות, ושיתחיל מיד בטיפול בשתיתו המופרזת.
אל תתפתי לשמוע כל מיני תירוצים שלו. הוא חייב לעבור גמילה.
ככל שתהיי יותר אסרטיבית ולא תכנעי, התוצאה תהיה חיובית יותר.
אבי

שלום שחר,
ההמלצה הראשונה שלי אלייך היא דווקא להירגע. לא שאינני חושב שהמצב אינו מורכב ,אלא פשוט שהדברים מאד צפויים. הילד עליו אתה מדבר עבר התעללויות קשות וברגע הראשון שיצור חיי היה תחת פיקוחו ואחריותו הוא התנהל מולו באופן שהוא יודע ומכיר- כפי שאמרתי אין זה מפליא. קשה לי להאמין שהרשות המקומית והרווה אינם מכירים את המשפחה. וגם אם לא, ברור כי עלייך לפנות לרווחה בעיר בהם המשפחה מתגוררת. ילד עם סיפור חיים כפי שאתה מתאר חייב להיות מטופל בצורה מסודרת. בנוסף, אינני חושב שיקחו את הילד מאביו במקרה של דיווח על המעשה. זה כמובן במקרה שאביו מעניק לו את כול הצרכים המקובלים.
מקווה שתצליח להטיב עם ילד, וכמובן כול הכבוד על המעורבות.
חזק ואמץ.

שחר שלום,
מה שאתה מתאר הוא מצב של ילד שנולד עם "טמפרמנט נוקשה", המתקשה להרגיע את עצמו. כתינוק התקשה להירדם, היה בוכה ללא הפסקה וגרם לתיסכול אצל מי שבא עמו במגע. מהתיאור שלך אני מסיק כי האם, האמורה להיות האדם המאזן והמכיל, התקשתה מאד לטפל בו ובשלב מסויים "השליכה" אותו לידי האב. יותר מזה, הילד היה אמור לעבור בנוסף לאבחון של קשב וריכוז ובעיות התנהגות גם ייעוץ והדרכה להורים. אלא שהיחסים בין ההורים, כנראה, לא אפשרו שיתוף פעולה ביניהם וכך גורם השילוב בין מטען גנטי נוקשה לחוסר תפקוד הורי להסלמה הולכת וגדלה של ילד בעל בעיות של התנהגות ההופכת להתנגות ללא מוסר. נוסיף לזה את העובדה כי ההורים גרושים ושהילד נולד לאחר אח ללא בעיות מיוחדות ונמצא התפרקות של משפחה וחוסר יכולת של הסביבה למתן את אופיו ההולך ונעשה יותר אלים ותוקפן לצד תחושה של דחיה ונטישה מצד האם ואכזבה מצד האב.
מכיון שלא נראה כי האב יוכל לשמש לבדו בתפקידו יש לפנות ליועצת של בי"הס ולשני ההורים ביחד ולהבהיר להם כי בנם נמצא בסיכון רב להתדרדרות עוד יותר חמורה. על שניהם לשלב ידיים ולעזור אחד לשני.

אכן שניכם, תיארתם את המצב בצורה מדויקת. הרשויות אכן מכירות את המשפחה ואכן אין שת"פ בין ההורים והאב לקח על עצמו את האחריות, ובעזרת השם, אני מקווה כי יחזיק מעמד לתמיד. הילד בבית ספר מיוחד, שם המטפלים והיועצים מודעים גם לסאגה המשפחתית. בסופו של דבר אין לי איך לעזור, או למי לדווח, הפחד שלי הוא שהאבא ישמור את הסיפור בסוד ועניין האלימות לא יטופל בצורה הראויה.
בכל אופן, תודה, הרגעתם אותי קצת.

דניאלה שלום,
אין סכנה בשתייה בתחום מוגבל. נשמע כי את מודעת לסכנוןת השתייה. שתייה חד פעמית אינה מהווה סיכון, כל עוד לא נוהגים. רק תבדקי שאת אינך עושה דברים שלא היית מעוניינת לעשות. האלכוהול מקטין את כושר העמידה והסרוב.
אבי

טל שלום,
אני מבין את הבעיה שלך. מצד אחד אלה חברים מהכיתה שאתה נמצא אתם גם בבית הספר ואתה לא יכול להתחמק מהם מצד שני אתה לא מעוניין לשתות ובטח לא בכמויות שהם שותים. צריך הרבה אומץ לתפוס עמדה לא מקובלת מול החברים שלך (כלומר, לא לשתות בכמויות), אתה גם זקוק להרבה כוח להתמודד עם הרצון להתמסטל כמו כולם. אתה חייב להחליט האם אלה החברים היחידים, אתם אתה מוכן לצאת לבלות? האם לא תוכל לארגן מעט חברים שכמוך, אינם מעוניינים להיזרק ולהתמסטל? אני מציע לך להסתכל על "מקפיצי הטקילה" ושותי הוודקה בעיניים קצת אחרות..
מקווה שתחליט אחרת
שבת שלום
אבי

אבל זה בירה של כוסיות...

שלום אורון,
הדילמה אותה אתה מתאר אינה שונה מהדילמות הרבות איתן ועליהן תצטרך לתת את הדעת לכול אורך חייך. קטנים כגדולים מתמודדים עם יש הרצון והצורך להידמות לכלל; זה יכול להיות במראה, התנהגות, רכוש וכיוצא בזה. ולמרות זאת, לכול אדם יש תפיסת עולם שונה אשר משפיעה על הבחירות וההתנהגויות שלו ומיצרת עקרונות שונים. חשוב שהדעות שלך על עצמך כמו גם הדימוי העצמי שלך לא יתבססו על מה שאחרים חושבים עלייך , אלא אך ורק על מה שאתה חושב על עצמך. להיות נאמן לעקרונות האישיים זהו מבחן מתמשך אליו אנו מתבקשים בקביעות. לטעמי האישי, בגידה בעקרונות האישיים עשויה לגרום להרגשה לא נעימה. בני אדם, ואגב גם בני נוער, מעריכים אנשים שנאמנים לעצמם. האמן לי, אף אדם לא יעצב דיעה שלילת עלייך רק משום שאינך שותה אלכוהול בפראות ואינך משתמש בסמים. בדיוק כמו שאף אחד לא יחשוב שאתה "גבר" אם תעשה כך. אני יכול להניח שאתה שותף לדיעה הזו.
עוד חשוב לי שתפריד הפרדה חדה וברורה בין סמים ואלכוהול. על אף שאלכוהול הינו סם המשנה מצב רוח עדיין אינו משמעותי כסמיי רחוב. מותר לך לשתות לעיתים מעט אלכוהול בצורה מבוקרת ואחראית כדי להרגיש שייך. לעומת זאת, אתה יכול לבחור להוות אלטרנטיבה. להיות הסמל של "אפשר גם אחרת" . תופתע לגלות שרבים יצטרפו אלייך.
אני מקווה שתשובה זו תחזק אותך ותעזור לך לקבל החלטה נכונה.
בהצלחה!

אורון שלום,
ראשית, אני מאד מעריך אותך על היכולת לעמוד מול הלחץ החברתי והרצון להימנע מדימוי של חננה. עצם העמידה שלך מצביעה על כך שאינך חננה ואינך מתנהג לפי ה"עדר".
תביט בחברים שלך, האם כולם דומים? האם יש ביניהם מובילים ויש נגררים? מי הם המובילים? (ברור לך שבסרוב שלך לשתות, אתה מוביל ולא נגרר) מה קורה להם כשהם שותים? האם מתלווים לשתייה רק צחוקים או גם התנהגויות חריגות שאתה סולד מהן? האם כדי ל"תפוס ראש" חייבים "לדפוק את הראש"? לדעתי, המודעות שלך מספיק גבוהה שאם תשתה בירה אחת ותחליט שזהו זה, תצליח לעצור.
שמור על הייחודיות שלך אורון, תבדוק שוב מי הם החברים שאתה באמת מעוניין להיות איתם.
אשמח מאד אם תשתף אותנו בהמשך.
אבי

נועם שלום,

אני מציע לך להיכנס לאתר "עיר ללא אלימות", מבחר התוכניות שם הוא גדול,

אפשרי שישנם שם תיאורים של פעולות דומות לזו שהינך מעוניין ליזום.

אני מניח שתוכל להשיג אמצעים (קלטות, מצגות וכו').

יוזמתך ברוכה ביותר.

בהצלחה

סמדר שלום לך-
סמים אכן "אוכלים" את הגוף מבפנים. פוגעים בשרירים, במוח , בדם ואז כל המערכת בגוף קורסת. הפגיעה מתפרסת לאורך תקופה וככל שנטילת הסמים צפופה יותר כך המערכת נפגמת מהר יותר. ככל שהסמים חזקים יותר המערכת נפגמת עוד יותר מהר.
אני מאוד מקווה שבתבונתך תביני כי שתי הפעמים שעישנת הן אמנם "שלחו" אותך לעולם הריחוף ויציאה זמנית מאוד מדאגותייך, אך עדיך לפתור את הדאגות כאשר את בשפיות ועירנית.
אין אני יודעת אם הזמן שלוקח לסמים להרוג הוא טוב או רע - כן אני יודעת בוודאות ואין זה שקר שהסמים הורגים.
למען מידע מעמיק יותר אולי כדאי שתתקשרי למוסדות גמילה מסמים ותפגשי עם נגמלים כדי להבין עד כמה הסמים מזיקים בסופו של דבר.
אני אישית מכירה בחורה שכבר 6 שנים שוכבת כצמח בבית לוינשטיין עקב עישון / ונטילת סמים במשך פחות משנה.

מאחלת לך חיים מאושרים ונטולי סמים.

סמדר יקרה,
פה בדיוק הטעות שלך, הנזק כבר נגרם. אמנם חיצונית זה 'לא עשה לך כלום', אבל פנימית הגוף שלך התחיל להינזק.

אני באמת שלא מבין את הקטע הזה של הסמים, מה, את מנסה להיות מקובלת יותר ככה? כי אם כן, כדאי שתחשבי שוב. בזה שאת מזיקה לגוף שלך והורסת לעצמך את החיים מקובלת את לא תהיי. הרי כולם תמיד מתרחקים מהנרקומנים, את בטוחה שאת רוצה להיות אחת כזו?

בטווח הקצר אולי תהיי 'מקובלת' , אבל בטווח הארוך את תהיי נרקומנית, ואני מבטיח לך שמקובלת זה הדבר האחרון שתהיי.

אני בוחר להגיד לא לסמים ואלכוהול.

אני מצטרף בכל לבי לרוחי ולליאב.

אם הרגשת בפעמים הראשונות טוב וכיף, את עלולה לרצות לעשן עוד.

הקושי מגיע מאוחר יותר, כאשר מעוניינים להפסיק. כיום, הסמים ה"קלים"

מכילים חומרים ממכרים נוספים וחזקים פי 30 מהסמים חסרי התוספות.

מקווה שתחליטי לא להמשיך

אבי

בוריס שלום,
ראשית, אני לא דר', אני עובד סוציאלי המטפל במכורים לסמים, אלכוהול והימורים. אני יכול להגיד לך מהניסיון שלי שהגיעו אלי מעשני גראס וחשיש רבים שחשבו שהם יכולים להפסיק לעשן בקלי קלות והסתבר להם מהר מאד שהם אינם יכולים להפסיק. ובאמת ללא גמילה פיזית (3 שבועות סגורים באישפוזית) לא הצליחו להיגמל מהסמים ה"קלים" האלה. וזו רק הגמילה הפיזית...
ישנם כאלה שעישנו גראס וחשיש וחשבו שיגמלו ע"י שתיית אלכוהול והתמכרו לאלכוהול. איך? ל 4% - 8% מהאנשים יש מבנה נפשי שיכול להוביל אותם להתמכרות לאלכוהול, חשיש וסמים אחרים. אני מכיר גם כאלה שתוצאות העישון היו עבורן קשות. אנשים שבעקבות העישון גרמו לתאונות דרכים, השתמשו באלימות כלפי בני משפחה או אושפזו בבתי חולים לבריאות הנפש!!! בשבדיה ערכו מחקר לאורך מספר שנים וגילו שמבין מעשני החשיש חלו פי 7 במחלת נפש קשה (סכיזופרניה).
בוריס תבדוק שוב. כיום החשיש מעורב עם חומרים המגדילים את העוצמה שלו (כמו ההידרו). והוא מאד מסוכן.
אבי

שלום,

התמכרות לסמים הינה סימפטום בלבד. התמכרות תמיד מעידה על מצוקה. גמילה נכונה תמיד מלווה בעבודה עם מטפל, והשתתפות בקבוצות תמיכה. מכורים תמיד מסבירים כי לא ניתן להיגמל ללא תמיכה של חברים ("רק ביחד זה עובד"). גמילה אינה מילת קסם. זהו תהליך ארוך אשר דורש אומץ רב מצד המכור להסתכל על עצמו, חולשותיו וטעויותיו, כמו גם התחברות לחוזקותיו ולמידת דרך חיים חופשית ועצמאית. גם למשפחה חשיבות רבה בתמיכה במכור.
אם אץ עייפה מלפגוע בעצמך ובאוהבייך. אם את סבורה כי מגיע לך יותר ויש לך זכות אמיתית לחיות חיים מאושרים ישנם גופים רבים אשר מתמכים בשיקום מכורים. כול שעלייך לעשות זה רק ליצור קשר טלפוני כדי לזכות סליבם האוהב של העוסקים במקצוע זה.
בהצלחה!!!

חסוייה שלום,

אמנם השתייה נותנת לך הרגשה כי אפשר בעזרתה לשכוח את המציאות, אך בין שתייה לבין אלכוהוליזם המרחק רב.
הסימנים לקיומה של בעיית שתייה הם : א. שתיית בוקר - אם את אינך יכולה להתחיל את היום ללא שתייה רצינית של משקה חריף. ב. כמות השתייה הולכת וגדלה. ג. שתייה לא רצונית. ד. ירידה משמעותית בתפקוד היומיומי.
במידה והתשובה ל 4 הסימנים היא חיובית, עליך למצוא מטפל העוסק בבעיית התמכרות.
לא להזניח ולא לחיות באשלייה כי עם הזמן הבעייה תיעלם.

אבי

נירה,
אינני מכיר סרט שכזה.
בהצלחה

נירה שלום,

הייתי מציע לך להתקשר לעמותת "אפשר" (03-6733228) או לאל-סם

תל אביב ולברר לגבי סרטים לנוער. בעבר השתמשתי בספריות האלה

והיה שם מבחר יפה.

אבי

א,

הייתי מאד ממליץ להגיע אל רופא המשפחה

לספר לו מה קרה ולשמוע את המלצתו.

אבי

שרה שלום,
ראשית יש לקבוע באופן ברור קו חד ובלתי מתפשר מול אלימות פיזית, המסכנת את אחותו הקטנה. לתת לו להבין שאינך יכולה לוותר בשום פנים ואופן. על מנת להגיע למצב בו את מגייסת מספיק כוחות כדי לעמוד על דעתך ולבלום את האלימות עליך לעשות ספירת מלאי של כוחות. האם בעלך הראשון מבין את המצב והאם הוא מוכן להתגייס? האם אפשר לגייס דמויות משמעותיות נוספות (כמו סבא או דוד)?.לא להתבייש לבקש עזרה חיצונית לפי שיטתו של פרופ' חיים עומר "שיקום הסמכות ההורית". נראה כי לבד לא תצליחי להתמודד עם בנך. אחד הערכים של "שיקום הסמכות ההורית" עוזר להורה להבין מי "בעל הבית" בביתו ולעמוד באופן אסרטיבי על מעמדו בבית וזה כולל מספר התנהגויות החלטיות של ההורה המאפשרות לו להחזיר את סמכותו בביתו.
מקווה שעזרתי בהכוונה.
אבי

ריקי שלום,

מאחר והמידע שסיפקת לנו מועט ביותר, אנסה לכוון אותך לבדוק עד כמה בתך נמצאת בסיכון או שהיא עוד מתבגרת הנגררת אחר חברים. ראשית האם לבתך היו בעבר בעיות לימודיות, חברתיות או התנהגותיות שגרמו לחריגות שלה או להיותה נגררת?
שנית, מהו מבנה המשפחה שלכם? הורים, אחים? האם ישנה הסטוריה של שימוש באלכוהול, סמים או התמכרות אחרת במשפחה? מצד שני המשפחה היא גם מקור תמיכה, אם קיימים יחסים חיוביים בין בני המשפחה. ולבסוף, מי הם החברים של בתך?
מהי השפעתם עליה?
שאלות אילו יעזרו לך למקד יותר את עומק הבעייה.
הצעתי שתפני לייעוץ מקצועי אצל מומחה לטיפול בהתמכרויות.
בהצלחה
אבי

שלום אלי,
יש לדעת כי כאשר אנו עוסקים בתחום הנפש אי הצלחה של טיפול אחד או שניים זה בתחום הסביר-וזה בדיוק מה שחשוב לי שתבין. גם בכדורים פסיכוטים (רק כדי לחזק את דבריי) קיימת תופעה זהה. אומר גם משהו שאינני נוהג; טיפול זו אומנות שדורשת מיומנות גבוהה,ויש כאלו שאף יגידו נדירה. אם הלימודים חשובים לך מבחינה עקרונית, אם חשוב שהבן ימנע מחוויית כישלון, ואם קיים סיכוי מסוים להתדרדרות כתוצאה מהנשיאה עלייך להתעקש בנחרצות שבנך ימשיך את לימודיו ולדאוג לו לטיפול ראוי. אני תמיד מסביר שכדי שנקבל החלטות נכונות חשוב שכול המידע יהיה בידינו. בדיוק מסוג המידע שאני משתדל להעניק לך. דבר נוסף ואחרון, קיימות המון אסטרטגיות טיפוליות וןלעיתים לוקח זמן עד שמוצאים את המתאימה. אם בנך מאוכזב (כפי שציינת) משמעות הדבר שאיכפת לו. על כן גדל הסיכוי להצלחת טיפול!
בהצלחה 

אלי שלום,
מניסוח השאלה אני מתקשה לקבוע האם לנער יש קשר משפחתי אליך? האם אתה מדריך שלו? האם יש לו הורים? כמה מילים על היחסים במשפחתו. הצגת את הנער כמי שמחליט בעצמו על גורלו מבלי שיש מישהו קרוב אליו היכול לייעץ לו. אני גם מעריך כי לנער היו בעיות לימודיות ובעיות התנהגות בגילאים מוקדמים יותר. אלה פרטים מאד חשובים על מנת למצוא דרך לעזור לנער.
אינני רואה שום מניעה שהנער יצא לחפש עבודה (בפיקוח שלך), בכדי שיחווה מאמץ, רווח כספי ועבודה תחת בוס. אפשרי שזו תהיה השנה המשמעותית בחייו.
מקווה שעזרתי
אבי

שלום לך-
ישנו בתל אביב ביה"ס מ.ע.ן. - ברח' מאז"ה 34 (ליד מגדל המים).
בית הספר שייך למסגרת קידום נוער של משרד החינוך וממומן ע"י גופים חיצוניים.
בבית הספר ישנן מספר מגמות מקצועיות, מעט מאוד תלמידים בכיתה , וצוות מקצועי המטפל בנוער בסיכון.
בננו למד בבית הספר הזה ובתקופה שבה למד שם פשוט אורו חייו ואושרו חזר אליו.
ממליצה לך באהבה ובחום לגשת לשם.
גם שעכשיו "אמצע" השנה, הלימודים שם שנתיים בלבד אבל בעלי ערך אדיר לנוער שאיננו מתחבר למערכת החינוך הרגילה.
בהצלחה

לאם המוטרדת.

לצערי, עליך להתייחס בכל החומרה לאירוע הזה. אין ספק שהנערה עלולה לממש את איומיה לא רק במסיבה, אלא בסביבות בית בספר, אם לא בבית הספר ממש. עליך ועל בעלך להושיב את בתך ולהזהירה כי היא עלולה להיפגע וזה מסוכן יותר מאשר הבושה בפני חברותיה לכיתה. עליכם לבקש מבתכם לשבת ולתאר את כל מסכת היחסים עם הנערה. יתכן שהיו אירועים נוספים הקשורים לבתכם ולנערה. לאחר שתהיה לכם אינפורמציה מספיקה, עליכם להתייעץ, מבלי שבתכם תדע, עם היועצת של בית הספר ולברר האם היו בנות נוספות שנפגעו ממנה. ליצור קשר עם ההורים של הבנות הפגועות (ללא ידיעת בתכם). אם הקשר ביניכם לבתכם הוא טוב, היא תבין שעשיתם זאת כדי להגן עליה. איני חושב שכדאי להתקשר להורי הנערה. סביר להניח כי יכולתם לשלוט בבתם מוגבלת וזה עלול לחזור כבומרנג לבתכם.
סביר להניח כי אלכוהול או חומרים אחרים סייעו לרמת התוקפנות שמגלה הנערה.
בתך עדיין חושבת שניתן לפתור את המצב ללא עירוב ההורים, אל תוותרו, על פי התיאור שלך ישנה בהחלט סיבה לדאגה.
הטיפול במצב מחייב את שני ההורים יחד כולל בניית אסטרטגיה מתואמת מאיסוף המידע, פנייה לייעוץ מקצועי ועד נקיטת פעולות.
אבי

טאיה שלום,
אחד מסימני מחלת האלכוהוליזם היא ההכחשה. משפטים כמו: "אני יכולה להפסיק לשתות מתי שאני רוצה", "שתיתי רק שתי כוסיות ויסקי", "המחקרים אומרים שאלכוהול הוא בריא", אלה הם רק חלק מחוסר הרצון להתמודד עם הבעיה. אם באמת כל בני במשפחה סובלים מהבעייה של אימך, ניתן, בעזרת ייעוץ לכל המשפחה ליצור מספר מנופים שיאלצו את אימך (באמצעות לחץ רגשי), לבקש טיפול.
ראשית עליך לפנות למטפל בהתמכרויות וביחד איתו לגייס את כל המשפחה.
זהו תהליך לא פשוט שמתרחש בתחילתו "מאחורי גבה" של האם ונמשך בגיוס מקסימום בני משפחה ולבסוף הטיפול באם.
ניתן להתיעץ בעמותת "אפשר" בר"ג

בהצלחה