פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני שומעת את הדחיפות בשאלתך...
את שואלת אם המשפט נכון.

המשפט :"אנחנו נמשכות לגברים שממרים לנו את החיים:
אבל זה אנושי לגמרי, דברים שבאים יותר מידי בקלות- לא מענינים,
תמיד נרצה בדיוק את הדבר שקשה לנו להשיג,כמו הגברים."

יש המון דרכים להסתכל על החיים ועל הבחירות שלנו בחיים - זוהי רק צורה אחת להסתכלות.
באופן אישי אני לא הייתי מציעה לאף אחת להימשך לגברים שממררים לה את החיים - האם את היית רוצה בכך? האם היית רוצה גבר שימרר לך את החיים??

כשאת חושבת על הדבר הכי טוב שאת יכולה לדמיין:
איזו זוגיות היית רוצה בחייך?
מהי אהבה עבורך?
איזה בן זוג היית רוצה שיהיה לך?

אלו השאלות שהייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך - התשובות הכי טובות נמצאות תמיד אצלך

לשאלתך האם כל הגברים ככה - בהחלט לא! יש כאלו ויש אחרים.
איזה בחור את רוצה לידך?

מה שאת רוצה ומחפשת - זה מה שיגיע!

את מדברת על: קשה להשגה - מה מושך אותך להיות קשה להשגה?
אני מאמינה שאם תהיי אמיתית, פשוט מי שאת - אז תמצאי את החבר המתאים ביותר עבורך.

כשאנו אמיתיים עם מי שאנחנו - ולא מנסים להיות מישהו אחר, לא מנסים לשחק אותה קשים להשגה - אנו נמצא את הבני זוג המתאימים לנו ביותר שיאהבו אותנו כמו שאנחנו ושלא נצטרך להעמיד פנים לידם כאילו היינו מישהו אחר.

שבוע טוב

יעל

הדרך הכי טובה שאני מכירה לבטא דברים היא הומור.

שימוש בהומור הוא מוצא נפלא להפוך משהו רציני וכבד לנעים ונחמד.

מצא לך את העיתוי הנכון לך - הדרך המתאימה עבורך,
באיזה הקשר תוכל להעלות את זה - האם באופן כללי או באופן אישי?

דבר אחד - שניכם צריכים לרצות זאת ולהיות מוכנים ללכת על זה במידה דומה - כדי שהחברות בינכם לא תהרס.

אם כך, בקשת שלא אגיד , אז לא אומר לדבר על זה, אבל יש צורך להבהיר באופן ברור את הכוונות שלכם...
או
שאתה מוכן לקחת אחריות מלאה על כל תוצאה שתקרה ולקחת את הסיכון ופשוט לזרום עם זה - למען הסקס.

האם אתה מוכן לקחת את הסיכון ואת האחריות על כך?

חג שמח ובהצלחה

יעל

מדבריך אני מבינה שקיים בינך לבין בעלך קונפליקט על הקשר עם משפחתך.
את אומרת בעצמך שלא נראה לך שהוא ישתנה....ואת צודקת.

זוגיות מטרתה לא לשנות את האחר, כל מה שאנו יכולים לעשות זה לשנות את עצמנו.
מה היית את משנה בהתנהלות שלך מול בעלך?
האם את וותרנית, סגורה, "קורבן של נסיבות",בקורתית או שמא את איתנה בדעתך, אסרטיבית,
לוחמת, מכבדת את האחר ודורשת שיכבדו אותך?
באיזו מין טלי את בוחרת?

ועוד שאלה.... האם הקשר עם משפחתך מאד חשוב לך? או אולי זה עוד פן בקונפליקט בינך לבין בעלך?
אם משפחתך חשובה לך......מה היית יכולה לעשות אחרת?
האם יש הסכמים חדשים שאת יכולים לנסח מול בעלך?

הכול תלוי בך, טלי. אם את תנקטוי בהוויה אחרת או בהתנהלות אחרת, בעלך יגיב לה בהתאם.

מאחלת לך הצלחה וחג שמח!
עדה

אני מבינה שתקופת החגים מעוררת מאבק סביב השאלה לאן הולכים.
הייתי מתבוננת איתך עד כמה חשוב לך להיות ביחד בחג?
על מה את נדרשת לוותר כדי לא להיות במאבק?
יש פה בחירה לעשות - אי אפשר להיות בשני המקומות בו זמנית. או שאפשר?! לאחד משפחות לחג?! :)
העיניין הוא שאין פה פתרון קסם, אך בהחלט ניתן לבצע את הבחירה ממקום אחר ולא מתוך מאבק.
התקשורת בינכם היא החשובה ביותר!
מי את כשאת מדברת עם בעלך על הנושא הזה? מי את שם בשיחה?
באיזו הוויה את בשיחה (אוהבת, נדיבה, קשוחה, מתלוננת וכו'?
מתוך אילו הוויות היית בוחרת לנהל שיחה כך שבמקום מאבק, תוכלו ליצור שותפות, הבנה והסכמה?
דמייני לעצמך איך תראה שיחה כזו מתוך ההויות שבחרת.
שיחה שתהיה שונה מהשיחות הקודמות שלכם לפני החגים.

שיחות שמתנהלות מתוך הקשבה אמיתית אחד לשני וחשיבה ביחד כיצד ניתן להגיע לפתרון הנכון וטוב ביותר עבור שניכם - יהיה הפתרון מה שיהיה, הדרך לפתרון היא החשובה.
לקבל החלטה מתוך הבנה, הקשבה, והסכמה.

מתוך ראיית שניכם כגוף אחד שרוצה למצוא את הפתרון הכי טוב עבורו.
ולא מתוך אינטרסים אישיים מנוגדים.

אני שומעת שיש לכם את הרצון להיות יחד בחג ולא להתפצל כדרך קבע.

נסו לראות יחד כיצד אתם מקבלים החלטות בד"כ ביחד? בנושאים אחרים?
האם דרך זו עובדת עבורכם?
אם כן - נסו לישמה גם פה.

בנוגע לשאלתך - האם תמיד מישהו צריך להתפשר , אני חושבת שפשרה או התפשרות זו פרשנות האם תוכלי לבחור מילה אחרת במקום?
לעיתים כשאנו באים לקראת השני מתוך הבנה ורצון שהשני יהיה מאושר זה יכול להסב לנו אושר גדול- אושר של נתינה למי שאנו אוהבים, ואז התחושה היא לא של התפשרות, כי זו בחירה שלנו.

יחסים של נתינה הדדית הם יחסים של כבוד הדדי ושל אחדות.

נסי לראות את הדברים בדרך אחרת , הביאי לשיחה עם בעלך הוויה שונה מזו בשעת המאבק - ואולי משהו חדש יעלה מתוך השיחה, נסי להשאיר את מה שאת כבר יודעת שיקרה מחוץ לשיחה, תני באמת הזדמנות למשהו חדש לעלות, הזדמנות למשהו חדש בזוגיות שלכם לעלות, מי יודע?!
ו...שיהיה בהצלחה.

מזמינה אותך לשוב ולשתף
חג שמח

יעל

אני שומעת ממך שאת אישה מאד עצמאית , שמאד רוצה זוגיות.
אני מבינה את התסכול שלך, אך מי אמר שמשהו לא בסדר איתך?

אני מאמינה שלכל אחד ואחת מאיתנו, מגיע לחיות באהבה.
האם את אוהבת את עצמך?
איזו מן בת זוג את לעצמך?
מהי זוגיות עבורך?
מהם הצרכים שלך מבן הזוג העתידי שלך?
מה את רוצה לקבל בקשר?
מה את מוכנה לתרום לקשר?

מי את כאשר את פוגשת בן זוג פוטנציאלי?
מה את צריכה לפתח כדי שהזוגיות הבאה שלך תצליח?

כל אלה ועוד....הן שאלות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר אנו כמהים לזוגיות.

דקלה יקרה, אני בהחלט חושבת שתהליך של אימון לקראת זוגיות היה תורם לך רבות.
את מוזמנת לפנות אלי בטלפון ונדבר על זה.

ובינתיים, פתחי את הלב, החיים יפים!
חג שמח!
עדה

מדבריך אני יכולה לחוש את המצוקה שלך, בצד אהבה מאד גדולה לבן זוגך.
אך מעט מאד אנחנו יודעים מה עובר עליו.

האם את מודעת לסיבת המצוקה שלו?
האם שוחחתם על כך?
האם יתכן שההתמכרות לאלכוהול היא סוג של בקשת עזרה או יותר נכון זעקה לעזרה?
עד כמה אתם מצליחים לתקשר בצורה פתוחה?

הייתי מזמינה אותך להתבונן בעצמך פנימה.......
האם את באמת אוהבת אותו?
מה את מוכנה לתרום לו? עד איזה גבול את מוכנה לתת מעצמך ?
מה זה עושה לך לחיות במערכת יחסים כזאת?
איזה מחיר את משלמת?
או לחילופין, איזה רווח יש לך בקשר הזה?

אם תשארי בקשר, מה יכול להשתנות לטובה? מה לרעה?
אם תעזבי את הקשר, איך חייך יראו?

את מוזמנת לענות לעצמך על כל השאלות אחרי התבוננות כנה ואמיצה.
אני מאחלת לך שתמצאי את התשובה הנכונה עבורך.
אם תרצי לשתף בהמשך, אני פה בשבילך.
חג שמח!
עדה

אני יכולה לחוש את המצוקה שלך מדבריך, אך יחד עם זאת נראה שאת מאד מודעת לסיטואציה שנוצרה בזוגיות שלכם.

את מדברת על קצב שונה בעשייה (או אי עשייה), את מדברת על יחס שונה לאחריות, את מדברת על מעגל קסמים בו את "האם" המוכיחה" והוא "הלא יוצלח".

השאלה הראשונה שעולה בדעתי לשאול אותך היא:
האם את זוכרת משהו טוב על בעלך מימי ההיכרות הראשונים?
האם את יכולה לראות אפילו משהו קטן שנותן לו סיכוי להיות "שווה" בעיניך?

את מדברת על כך ששום טיפול בעולם לא יצליח לשנות תכונות בסיסיות שלו.
את צודקת!
כאשר אנחנו בזוגיות המטרה שלנו היא לא לשנות את האחר, זה פשוט לא עובד.
הדבר היחידי שנותר לנו לעשות זה לשנות את עצמנו.

מה היית משנה בעצמך כדי שהסיטואציה תשתפר?
מי את רוצה להיות מולו? האם להיות "אמא" לילד "לא יוצלח" זה תפקיד שמתאים לך?
מה היית עושה כדי לגרום לחלוקה שוויונית של אחריות על הזוגיות, על הבית, על המשפחה?

לא שמעתי גם מילה על רגשות ביניכם....אם יש ביניכם אהבה וחשוב לכם לגדל את הילדים יחד,
המצב דורש שינוי ומהר ככל האפשר.
איזה סרט הילדים שלך רואים בבית? מה זה עושה להם? איך הם מרגישים?
איזה מודל הם יקחו לחיים שלהם?

ועוד הייתי שואלת אותך:
מה היא זוגיות טובה בעיניך?
איך מטפחים זוגיות?
איזו בת זוג את רוצה להיות?
איך משפרים את התקשורת? איך עוברים מביקורת אינסופית להערכה הדדית?
מתי לאחרונה נתת לבעלך הרגשה שהוא רצוי, שהוא חשוב לך?

שני יקרה, ברור לי שהיחידה שיכולה לשנות פה משהו זו את והשינוי ביחס שלך יגרום בוודאות
לשינוי אצלו. יחס גורר יחס....לא כך?

אני מאחלת הצלחה מכל הלב.
את מוזמנת לחזור ולשתף.
עדה

אני אנסה לפרט קצת בנושא האהבה..

הרגשות שלי כלפיו די מבולבלים,קשה לי לומר שאני אוהבת אותו בוודאות-אולי אכן זה נובע מכך שאין לי הערכה מספיק גדולה כלפיו?

זה די מלחיץ ומוזר להמצא בזוגיות שאת לא בטוחה עד כמה את אוהבת
ממש קשה לי "לארגן" את הרגשות ולהחליט מה אני מרגישה אליו-מה את אומרת על זה?

אני יודעת שהוא כן מנסה להראותי לי מידי פעם אהבה,אבל קשה לי עם זה כי אני מפרידה בין הבעיות לאהבה
כלומר-הייתי מאוד רוצה לאהוב,אבל אני לא רואה איך זה קורה לפני שבעיות נפתרות
אגב-את ממש צודקת שיחס גורר יחס,אני באמת שמה לב שבימים בהם אני משתדלת יותר-יש שיפור מזערי מצידו...

אשמח לטיפים לשיפור של עצמי-כיצד אני באמת יכולה להפוך לרעיה טובה יותר לבת זוג תומכת ומשתפת ופחות בקורתית-כי זה מאוד מפריע לי אצלי וברור שמפריע גם לו,אך קשה לשנות בסיטואציה שנוצרה..

אגב-לשאלתך:ממש רע לי עם זה שאני האחראית,היוזמת,בתפקיד ה"אם" הבוגרת-זו בעיני חלק גדול מהבעיה אבל אין לי ברירה שכל הנטל נופל עלי זה באופן אוטומטי נעשה לחלוקה לא שיוויונית
שמאוד מכבידה ולא כיפית-איך בכלל אפשר להרגיש בזודיות כשאת זאת שצריכה כל הזמן לדאוג??..

תודה שוב!!

שני.

אין לי ספק שהרגשות שלך מבולבלים כאשר את לא חשה הערכה כלפי בן זוגך.
נכון גם שלא ניתן "לארגן" רגש של אהבה.
אך בכל זאת , כמו שאמרתי לך בתשובתי הקודמת, אם את תשני את יחסך התגובות החיוביות לא יאחרו לבוא.

אם את לא ממש מתה להיות "אמא" שלו, מה היית יכולה לעשות שונה כדי לאפשר לו מקום?
מה יגרום לו לקחת אחריות על משהו, אפילו משהו קטן בהתחלה?
האם תוכלי להעריך אותו על כך שהוא עושה שינוי ולוקח אחריות?

כאשר את ממשיכה להיות ה"אמא" - הוא ממשיך להיות הילד ה"לא יוצלח"(על פי הגדרתך).
אם תהפכי לשותפה שווה ותבקשי בתמורה שותפות שווה אז יהיה מקום לשניכם לקחת אחריות
ולהעריך אחד את השני.
את כבר נוכחת שכאשר את משנה את יחסך , גם הוא עושה שינו, גם אם מזערי.
האם פרגנת לו על השינוי?
אדם שקשה לו לקחת אחריות ושקשה לו לעשות שינויים, זקוק מעל לכול לעידוד ולתמיכה.
ביקורת ומריבות לא תעזורנה......

אז מה אמרנו?
שותפות הדדית,
לאפשר לו מקום,
לפרגן,
להעריך,
לאהוב...

אני גם מזמינה אותך לא לקחת את כל העולם על הכתפיים שלך. זו נוסחה לתסכול ולהטחת האשמות.
האם תוכלו לשנות אפילו במעט את חלוקת התפקידים?

בהצלחה!
עדה

עדה יקרה,
תגידי,מתי יודעים שהגיע קץ לנישואין???

שני יקרה,

שאלתך לא פשוטה ולא ניתן לענות עליה בתשובה חד משמעית.
קודם כל, אם יש אלימות פיזית או מילולית וזה לא מטופל בעזרת גורמים מקצועיים, הייתי אומרת
שרצוי לסיים את הנישואין.
מלבד מקרה קיצוני זה, התשובה תלויה בבני הזוג: עד כמה הם רוצים לחיות ביחד, עד כמה
הם מטפלים בבעיות המשותפות, עד כמה הם מתקשרים ביניהם או לא מתקשרים ביניהם.
חשוב כמובן גם להתבונן ברגשות - האם יש רגש שמחבר אותנו או שמא אנו ביחד רק מתוך מחויבות,
או מתוך אינטרסים אחרים או סתם מתוך הרגל.

נקודה נוספת שראויה לתשומת לב היא השאלה:
מה בן זוגי מלמד אותי בסיטואציה שנוצרה?
האם אני צומחת בקשר הזה?
מה הוא משקף לי שלא פתור אצלי?
בדרך כלל, אם אנחנו עוזבים קשר ולא מודעים לשאלות האלה, אותן הבעיות עלולות להופיע שוב במערכת היחסים הבאה.

אין תשובה אחת, שני, היחידה שיכולה לדעת מה התשובה זו את...
אם את זקוקה לתמיכה נוספת , את מוזמנת להתקשר טלפונית.

חג שמח!
עדה

אני שומעת מדבריך שיש בינך לבין בן זוגך חילוקי דעות לגבי הרגלי המין שלכם.
את שואלת האם לריב איתו או לחפש גבר אחר?

אני רוצה לשאול אותך מה עוד יש בזוגיות שלכם מעבר למין?
האם יש רגשות של אהבה, חברות, שותפות? או שמא זה קשר מיני בלבד?

אם זה קשר מיני בלבד ואת לא מקבלת שם את מה שאת רוצה, אז אולי זה יהיה נכון לחפש גבר אחר.
אך אם יש משהו יותר עמוק ורציני ביניכם , נראה לי שזו לא סיבה מספקת כדי לעזוב את הקשר..

האם תקשרת את הרצון שלך מולו?
האם יש דרכים אחרות שבהן הוא גורם לך הנאה?
האם אתם משוחחים על מה שקורה ביניכם במין או רק "רבים" על זה?

ואם תקשורת פתוחה לא תעזור והזוגיות איתו חשובה לך.....
הייתי מציעה לך לפנות לגורם מקצועי שידריך אתכם כיצד לתפקד ביחד ולגרום הנאה אחד לשני.

בהצלחה!
עדה

אני מבינה שאתם עובדים יחד וזה מקשה עבורך להיות ישירה כדי לבחון את הנכונות שלו וההתעניינות שלו בך,

השאלה שלך נוגעת להרבה מאד אנשים ולכן אתבונן איתך על הקושי בלהיות ישירים...

מהו אותו קושי?
מה יקרה אם הוא מעוניין ?
מה יקרה אם הוא לא מעוניין?

מי את מולו כשאת מעוניינת בו ולא אומרת לו את זה?
מי תהיי אם תגידי לו או תזמי איזה שהוא מפגש/ שיחה מעבר לשעות העבודה?

איזה זוגיות את רוצה?
מי את רוצה להיות בזוגיות שלך? (לדוג': אמיתית, נינוחה, חזקה, חלשה, מקשיבה, אוהבת, פתוחה, שמחה, וכו')
מה יאפשר לך להיות כזו?
איזה איכות של קשר את רוצה בזוגיות?
מה יאפשר לך להביא את האיכות הזו לידי מימוש?

על מה את צריכה לוותר כדי להיות יותר ישירה?

קיים הרצון מצד אחד להיות ישירים ומצד שני החששות ממה שעלול לקרות...

השאלה מי משניהם ינצח?
במה את בוחרת - להקשיב לרצון שלך או להקשיב לפחדים ולחששות?

אם תבחרי להקשיב לרצון - שאלי את עצמך מתוך הכרות שלך עם עצמך:
מה תהיה הדרך הטובה ביותר לבחון את ההתעניינות שלו בך?
1. הצעה ישירה להיות בקשר/ לצאת/ ללכת לסרט/ לארוחה וכו'
2. תזמון נכון של ארוחת צהריים בעבודה או ארוחת ערב/ בית קפה אחרי העבודה
3. כל דרך אחרת שנראית לך ונינוחה עבורך

עד כמה חשוב לך לדעת האם הוא מעוניין בך ?
האם תוכלי להמשיך כך בלי לדעת - להמשיך ב"משחק הרמיזות" - זו גם אופציה אפשרית אם את לא רוצה להיות ישירה, יתכן ולבסוף תדעי ויתכן ולא - האם את רוצה להשאר במשחק הזה ולחכות?
האם את יכולה להמשיך ולעבוד כשהוא בסביבה או שהוא מוציא אותך מהריכוז ופוגע באיכות עבודתך?
האם האפשרות שזה לא ילך תפגע במקום עבודתך באופן בלתי הפיך? אם כן - האם את מוכנה לקחת את הסיכון הזה?
אם לא - כיצד תוכלי לחזור לסדר היום גם אם הוא לא מעוניין?

חשוב שתוכלי לראות את כל התסריטים האפשריים.
נסי לראות איך תרגישי בכל תסריט

כיצד את מקבלת החלטות בחייך?

קבלי החלטה מתוך התבוננות - היי שלמה עם החלטתך

שיהיה בהצלחה
את מוזמנת לשוב ולשתף

ערב נעים
יעל

אני מבינה שקיימת אהבה גדולה מאד בניכם, וזה דבר נפלא.
אני גם שומעת שהדברים נאמרים ופתוחים וזה חשוב.

אני מסכימה איתך לחלוטין כי לספק אותו רק בשם האהבה כשזה לא באמת בא ממך - זה פשוט לא הולך.

את כותבת שהוא מרגיש שאין בך שום זכר של תשוקה.

דבר ראשון שהייתי מתבוננת איתך הוא: מהי תשוקה עבורך?

האם היית רוצה שתהיה בך תשוקה? (ללא קשר למה שהוא רוצה).
האם חווית תשוקה בחייך? מה היה אז? מה עורר את התשוקה הזו?
למה (איזה תחום ) בחייך יש לך תשוקה?
האם חשוב לך להיות בעלת תשוקה? האם התשוקה שלך תלויה בבן זוגך או בך?

אני חווה שאת נתונה ללחץ בעקבות העניין המיני - דבר שלא תורם לחשק המיני.

את שואלת האם להשקיע או פשוט לעזוב?
אם היית יודעת שתוכלי למצוא את התשוקה שלך בעצמך - האם היית בוחרת להשקיע ולעשות איזשהו תהליך עם עצמך( טיפול, אימון וכו') בשביל זה ?

אני מתבוננת איתך כי את זו שפנתה אלי ולא בן זוגך.
אולם אם הוא היה פונה אלי הייתי בודקת גם איתו כמה דברים: עד כמה הזוגיות תלויה בסקס עבורו, האם המיניות מפעילה אותו בחייו, האם המיניות היא מרכז הקשר עבורו, מהי זוגיות עבורו ומה הערכים החשובים לו בזוגיות?

מעבר להתבוננות האישית שלך וההתבוננות האישית שלו , קיימת גם ההתבוננות המשותפת של שניכם יחד:

כשכל אחד מתקבע בעמדתו שם נוצרת הבעיה וחוסר התקשורת...
האם הייתם בוחרים יחד כזוג לפעול מתוך התגמשות (מהעמדות שלכם) ולעבוד במשותף כאילו הייתם גוף אחד המנסה להתפתח או שהייתם בוחרים לראות עצמכם כישויות נפרדות בעלי צרכים שונים ועמדות שאתם לא רוצים להרפות מהם ולפרק את הזוגיות ?

האם אתם בוחרים בדרך האמצע: בה כל אחד עושה צעד לטובת הקשר, לעבר הצלחת הזוגיות, בה כל אחד צריך לעבוד על עצמו, וגם לעבוד יחדיו?
האם אתם מוכנים להרפות מהמתחים והלחץ ולהתחיל להתקרב בכל המובנים: הן מבחינת העמדה ומבחינה פיזית , נפשית. האם אתם מוכנים להכנס לתהליך משותף יחד של צמיחה של הזוגיות שלכם?
על מה עליכם לוותר לשם כך?

האם את רוצה להתקרב לתשוקה אצלך והאם הוא מוכן להרפות ולהיות בתהליך של שינוי והתקרבות.

האם אתם יכולים לעשות את המפנה הזה בעצמכם או שאתם צריכים ליווי מקצועי, האם אתם רוצים להכנס לתהליך הזה?

יש כאן הרבה שאלות והתשובות הן רק אצלך ואצלו ואצל שניכם גם יחד.

מקווה שעזרתי לפתוח כיוונים למחשבה

את מוזמנת לשוב ולשתף
ערב מצוין
יעל

אני שומעת מדברייך שיש לך אהבה ענקית בחייך כבר 4 שנים.
אני גם מבינה שמאז שחברך בצבא דברים משתנים, אתם מתראים פחות והוא גם יוצא הרבה עם החברים שלו.

אני יכולה להרגיש את היאוש שלך, זה כנראה קשה מאד עבורך.....
יחד עם זאת אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות למחשבה:

האם יתכן שהחבר שלך זקוק לחברת החברים שלו כדי לפרוק את המתח שהוא צובר בצבא?
אולי הם יכולים להבין אותו בקטע הזה, יותר מאשר את מבינה?
האם יתכן שממך הוא זקוק להבנה, להקשבה, לאהבה....אבל את סיפורי הצבא הוא מעדיף לחלוק אתם?

את יודעת שבכל זוגיות יש תקופות כאלה ויש תקופות כאלה, אבל אם האהבה ביניכם באמת ענקית,
אם באמת את לא מסוגלת לוותר עליו והוא לא מסוגל לוותר עליך....אז לא נותר אלא למצוא פתרון
שיספק את שניכם.

האם חשבתם על פתרון למצב היחסים? מה היית מציעה לו כדי ששניכם תהיו מרוצים?
עד איפה היית יכולה להתגמש? ועד איפה הוא יכול להתגמש?
האם תוכלו לעשות הסכם ביניכם שיספק את שניכם?

מה את רוצה לתרום לו כאשר הוא חוזר מהצבא?
מה את רוצה לקבל ממנו? האם הוא מסוגל לתת את מה שאת זקוקה לו?

מה שחשוב כאן זו התקשורת ביניכם. היא צריכה להיות תקשורת מקרבת, בונה, מכבדת, יצירתית,
והדדית. שניכם יחד אמורים לגלות ענין לפתור את הקונפליקט.

מאחלת לך הצלחה ואשמח שתשתפי אותנו בהמשך.
עדה

היי,
חזרתי מעוד סופ"ש נוראי מחבר שלי,שהסתיים בטוב בסוף
רבנו שוב,
הגעתי למצב שאני סוגרת אותו בחדר ולא נותנת לו לצאת,הוא אמר שהרסתי לו את כל הסופ"ש
אבל במוצ"ש הוא יצא לבלות עם חברים, ואחותו באה לדבר איתי ופקחה לי את העיניים,
היא הייתה במצב בדיוק כמו שלי עם בעלה והיא אמרה לי דברים כ'כ נכונים
מסתבר שהוא היה זועק לחופש ולמרכב,
ואני לא ראיתי את זה,כל מה שרציתי זה רק ליהיות איתו כשהוא חוזר,
אבל הגעתי איתו לפשרה,
גם אם הוא חוזר הבייתה מיום רביעי,אני לא הולכת אליו ישר,
אני אלך אליו ביום שישי..
אם הוא יוצא הבייתה ביום חמישי,אני גם כן אבוא אליו ביום שישי,
ככה שאת יום חמישי יבלה עם חברים,משפחה,וכשאני יבוא אני יכולה לדעת כמעט בוודאות שהוא ירצ ליהיות איתי יותר כשאני באה,
אמרתי לו שלא ירגיש שזה עונש ,שאני לא מענישה אותו בזה שאני לא באה ישר שהוא חוזר,
הוא ביקש חופש,וזה מה שהוא יקבל,
הוא רוצה להספיק "לטרוף" את העולם ב3 ימים שהוא בבית,ואני מבינה
אני מקווה שבמשך הזמן הוא זה שיבקש ממני לבוא מוקדם יותר,כי ככה זה
אני חונקת והוא פותח איתי מלחמה,זה לפחות מה שהבנתי אתמול ..
אני באמת מקווה שזה יעזור,
ואני רוצה את לדעת מה התגובה שלך על העיניין,
תודה ושבוע טוב :)

אני ממש רוצה להוקיר אותך על הפתרון שמצאת.
אין ספק שאם חברך זקוק למרחב, אז הדבר הנכון ביותר הוא ליצור אותו עבורו.
מצד שני את גם לא מוותרת על עצמך - הוא יבלה עם חבריו ביום רביעי או חמישי ואתם תבלו יחד בששי-שבת.

אני מאמינה שבמציאת הפתרון התבגרת בתור בת זוג - הפסקת "לחנוק" אותו.
אני גם חושבת שהתבגרתם בתור זוג.
היתה בעיה, רבתם עליה המון, הגעתם לקיצוניות ואז למדתם להתפשר - כי מה שחשוב זו האהבה שביניכם.

כל הכבוד לכם, אני מאחלת לשניכם המשך זוגיות אוהבת ומצמיחה.
עדה

אני יודעת שבהתחלה יהיה לי קצת קשה,
אבל אם זה מה שיציל את הזוגיות שלנו,אני אתרגל
אתמול הוא אמר לי משפט :
"את יודעת למה הקשר שלנו הצליח" ? אמרתי לו "למה" ?
הוא אמר " כי גם לפני שהתגייסתי לא היינו תקועים אחד בתחת של השני 24 שעות "
וזה נכון ,היינו מתראים פעם בשבוע וזה היה מספיק..
עובדה במשך 4 שנים לא נפרדנו אפילו פעם אחת (=
אין דבר שאני רוצה יותר מזה שהוא יחזור לצבא שמח,ושלא יחזור בתחושה של הינה היא הרסה לי עוד סופ"ש,היא חונקת אותי.
אז תודה רבה על הפירגון ויום טוב :)

את מאוהבת במישהו שדחה אותך ואינך מצליחה להוציא אותו מהראש.
את מגדירה את זה אובססיה שמפריעה לך בחיים בעבודה בבית ובכלל.

על מה את צריכה לוותר כדי לשחרר אותו?

מה יותר חשוב לך להיות ברגש של האובססיה ולחשוב עליו כל הזמן או להמשיך הלאה בחייך?

כיצד תוכלי להמשיך הלאה כשאת חושבת עלייו? אולי יש דרך לא לתת מקום ומרחב למחשבות הללו?

האם תוכלי לדמות את המחשבות הללו לשיכורים ברחוב המנסים למשוך את תשומת ליבך ?
ברחוב יש לך 3 אפשרויות לפעולה:
1. להתייחס אליהם
2. להגיד להם ללכת
3. לא להתייחס אליהם ולהמשיך ללכת.

להתייחס אליהם או להגיד להם ללכת - אלו הן שני צדדים של אותו המטבע: התייחסות לשיכור, האחת לטובה והשניה לרעה, אך שתיהן התייחסות לשיכור

האופציה השלישית היא לא להתייחס להמשיך בשלך , להמשיך ללכת, להמשיך ליצור את הזוגיות שהיית רוצה בחייך.

האופציה השלישית היא היחידה שיכולה לשחרר אותך מהמאבק עם המחשבות שלך.

התמקדי בזוגיות שאת רוצה ליצור בחייך, צרי את החדש... המשיכי הלאה ביצירת עתידך - מקדי שם את תשומת לבך

באיזו זוגיות היית רוצה להיות?
איזה בן זוג היית רוצה בחייך?

איך היית רוצה שיראו היחסים בינך לבין בן זוגך?

איזה ערכים היית רוצה בזוגיות החדשה שלך?

התבונני בעתידך, צרי אותו בדמיונך כפי שהיית רוצה

שיהיה בהצלחה
יום נפלא

יעל

על פי דבריך את מספרת שיש בחור שאת מתעניינת בו והוא מתעלם.
את לא ממש מבינה את הסיבה אך יש בראש שלך המון המון שיחות.

בואי ננסה להפריד בין העובדות שקרו בפועל ובין השיחות שיש לך בראש.
מה קורה בפועל? את מעוניינת בו.
מה עוד קורה? לפעמים הבחור מגיב אליך, לפעמים הוא מתעלם.

מה קורה בראש שלך? את מצפה שיגיב כמו שאת נוהגת להגיב.
את משחקת בניחושים:כן מעוניין- לא מעוניין.

אז מה עושים אם רוצים לברר?
מה את יכולה לגייס בתוכך כדי לבדוק את העובדות בפועל ולהפסיק לנחש.?
מה יקרה אם תתקרבי ותבדקי את כוונותיו באומץ?
מה יקרה אם יגיד: לא אני לא מעוניין?
האם יש גם סיכוי שיגיד כן ? האם יש סיכוי שיצא מזה אולי קשר זוגי?


אני מזמינה אותך לשים את הניחושים בצד, להיפרד מציפיות , לגייס את הכוח הפנימי שלך
ולבדוק בעצמך....רק את יכולה לקבל את התשובה האמיתית.

בהצלחה וספרי לנו מה קורה....
שלך
עדה

הבנתי שהוא לא מעוניין. מה שאני שואלת ומה שמעניין אותי זה: למה להתעלם? מה הוא מנסה לומר לי בהתעלמות שלו?

OK , עכשיו יש קצת יותר בהירות: את יודעת שהוא לא מעוניין.
איך נודע לך? האם דיברת איתו? האם הוא אמר זאת מפורשות?

אם את שואלת למה הוא מתעלם, אז כנראה שלא שמעת זאת ממנו.....
אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות למה הוא מתעלם.
יכול להיות שהוא לא מעוניין והוא לא יודע איך לומר לך זאת.
יכול להיות שהוא כן מעוניין ןהוא נבוך והוא לא יודע איך ליצור את המגע הראשוני.
יכול להיות שהוא מתלבט, יכול להיות....יכול להיות...
ויכול גם להיות שהוא פשוט ביישן.
אנחנו שוב בניחושים?
אני מזמינה אותך אותך להתבונן - מה את רוצה?
אם את רוצה את הבחור, האם יש לך אומץ לשאול אותו אם הוא מעונין?
ואם הוא לא מעונין, מה משאיר אותך שם לאורך זמן ? איזה רווח יש לך מזה?
איזה מחיר את משלמת?
מה יכול לתמוך בך להיפרד מהניחושים, מהשיחות הפנימיות וללכת הלאה למקום
שיש בו ענין הדדי, כבוד הדדי, אהבה הדדית?

מאחלת לך תובנות שיעזרו לך ללכת הלאה בחייך...
באהבה,
עדה

הבעיה הזו מוכרת ביותר, ובשמה היותר כללי בעיה בתקשורת.
בדרך כלל כשאדם מרגיש וחושב משהו ולא מתקשר את זה בפני בן הזוג - זה מתבטא במיניות.
הסיבה למה הוא לא נכנס איתך למיטה והולך לישון חצי שעה אחריך יכולה להיות נעוצה בהרבה סיבות שונות... אנו לא יכולים לדעת , אם לא נברר איתו!
האם אתם מדברים על מה שמפריע לכם?
האם אתם משתפים אחד את השני כדי ליצור פתיחות ביחסים ותקשורת טובה שתוביל ליחסים טובים?
הייתי מציעה לך במידה הנכונה לך לשתף אותו במה שאת מרגישה...
אולי גם ברצון שלך להקשיב לו ולהבין את התנהגותו...

דבר אחד צריך להיות מוכנים לקבל כל תשובה שתעלה ממנו - זוהי הקשבה!
וכמובן הקשבה אמיתית הנובעת מאהבה ואכפתיות אחד לשני, ולא רק על מנת למלא את צריכנו - היא המובילה ליחסים בריאים וטובים

שיהיה בהצלחה
יום מבורך
יעל

מי מהשניים קרוב לאמת?
אכן שאלה שקשה לענות עליה. האם יש אמת אחת?
עבורך האמת אומרת " חיים נוחים, גם אם צריך קצת לשקר"
עבור אשתך האמת אומרת: " אמירת אמת בכל עת וכנות מקסימלית"

אני מזמינה אותך להתבונן בערכים שמנחים את חייך.
האם "לשקר קצת" זה ערך עבורך?
מה זה קצת? איפה הגבול עובר?

אתה גם מעלה ענין של מרחב פרטי בתוך הזוגיות.
האם הצורך במרחב מחייב "שקרים קטנים"?
האם שוחחת על הצורך הזה עם אשתך?
האם אפשר ליצור מרחב כזה מתוך הסכמה הדדית ביניכם?

באיזה מקום תרגיש נוח יותר? במרחב פרטי שהסכמתם עליו ביחד?
או במרחב פרטי שיצרת לעצמך תוך כדי "שקר קטן"?

אתה אומר גם: "אנחנו חיים לא רע כבר שנים רבות"
אני שמחה עבורכם שכך המצב....
אך מה זה "לא רע"? האם יכול להיות יותר טוב?
האם הסכמה הדדית על הצרכים המשותפים ועל הצרכים הפרטיים שלכם,
יכול להביא את הזוגיות למקום יותר טוב?
האם חשבת פעם שאולי עבור אשתך כנות ואמירת אמת הם סוג של ביטחון שהיא זקוקה להם?

ידידי היקר,
אני מקווה שדרך כל השאלות ששאלתי אותך, תוכל לתת לעצמך מענה.

בהצלחה והמשך זוגיות נהדרת,
פורים שמח,
עדה