פורום יעוץ זוגי ודייטינג - יש לך שאלה?

אני מתנצלת על העיכוב בתשובה.

אני מבינה שאת חיה עם בן זוג שחווה בגידה .
מה שלא ברור לי הוא מה הוא אומר לך או עושה כך שאת לא יכולה ללכת להוריך או לכל מקום אחר?
האם שתפת אותו ברגשותיך?
האם הוא מודע לעובדה שזה מקשה עליך?
האם היה מוכן ללכת לאימון זוגי?

מי את שם באותה סיטואציה? באיזו הוויה את ניצבת מולו? לדוגמא הוויה של אוהבת, מתחשבת, מבינה, עצמאית, חופשיה, חזקה וכו'....

איזה מורי עומדת מול האובססיביות שלו?

באימון הרבה פעמים אנו בוחרים להתיחס לסיטואציות השונות כאילו אנחנו יוצרים אותן.
אפילו רק כדי לאמץ גישה של אחריות על חיינו..

איזו הוויה היית יכולה לאמץ ולהיות על מנת שבסביבה שלך לא תהיה קנאה?

האם קנאה זה משהו מוכר לך מעברך - כלפיך או אולי קנאה שלך למישהו אחר?
מה היחס שלך לקנאה באופן כללי?

מה היית יכולה לשנות בעצמך ובהתנהגות שלך שקנאה לא תהיה במרחב שלך?

יש הרבה דברים שאת יכולה להתבונן בהם בעצמך
ובנוסף...
כמובן שיש גם הרבה דברים שתוכלו להתבונן בהם יחד במידה ויש לכם את הפתיחות לעשות זאת.
אימון אישי או זוגי בהחלט יכול לעזור לראות את הדברים בצורה יותר בהירה ולשנות דפוסים
התבונני עם עצמך
שתפי אותו במה שאת מרגישה בנוח לשתף

שיהיה בהצלחה
את מוזמנת להתקשר בשעות הערב

ערב נעים
יעל

חסרת תקדים

תודה רבה על העזרה. ב. התאור שלך עלי רק מוכיח שאת לא מכירה אותי מקרוב. ואני ההיפך הגמור.

אני רוצה לעשות הבחנה בין העובדות שאת מציינת לפרשנות.
העובדות הן שהוא לא הישיר מבט וכשאמרת לו בוקר טוב עם חיוך קל הוא ענה לך בוקר טוב והביט בך והמשיך לדרכו.
הפרשנות היא כל מה שמתלווה לעובדות הנ"ל.
אין תשובה חד משמעית לגבר או אישה או אדם כלשהו שהולך כשראשו מושפל ואז עונה בהתלהבות לקריאת בוקר טוב. כל נסיון לפרוש שפת גופו על פי התיאור הנ"ל תהיה לוקה בחסר מכיוון שאנו לא יודעים מי הבן אדם, מה עבר עליו באותו בוקר ללא קשר אליך, וגם מדוע לא הישיר מבט - האם מתוך חוסר ביטחון/ נימוס/ אי נעימות כלשהי או מכיוון שנוהג כך עם כל אדם או עם כל בחורה או מכיוון שבאותו היום קם ולא היה לו מצב רוח לדבר עם אף אחד או הרבה אפשרויות אחרות שאין לנו אפשרות לדעת אותן.
השאלה שהייתי בודקת איתך היא מה זה מעורר בך? מה זה מפעיל אצלך?
מה זה אומר לך שמישהו מגלה התלהבות כלפייך?
האם נוח לך עם זה? האם זה מפתיע אותך?

שיהיה לך בהצלחה!
את מוזמנת לשוב ולשתף

בברכה
יעל

ערב טוב. כשאדם ברגע שקולט אותי משפיל לפתע את ראשו, זה נותן לי הרגשה כאילו: "אני לא מעוניין להביט בך", לא רצוייה, לא מעניינת אותי, וההסבר שנתת לי, חידשת לי הרבה דברים שלא ידעתי או שלא הבנתי עד כה. כי כל דבר שקורה בחיים, ישר אני חושבת שאולי זה בגללי.
ב. ברצוני לבקש מכן מנהלי הפורום היקרים: (אתם באמת עושים עבודת קודש ועוזרים לפונים אליכם-תבורכו) : שברגע שאתםקוראים תשובות של אחרים שפולשים בפורום שבעצם רק אתם זכאים לענות, לכם יש את הניסיון, את ההתמחות, ואת הזכות הבלעדית לענות= לא לתת אפשרות לאחרים לענות קל וחומר שיש כאלה שעונות תשובות כואבות, עוקצניות ולא לעניין. אז אני מבקשת מכן, אנא בטובכם, תמחו ישר את אלו שעונות לא יפה בפורום שפוגעות בנפש האדם, הרי זכותו של כל אדם לשאול בפורום לשם כך הוא קיים, אודה לכם אם תקיימו את בקשתי ותחסכו פגיעות בנפש לאחרים, ושוב אני מודה לכן על עזרתכן בפורום.

אני שמחה שראית דברים בצורה חדשה, יש לנו נטיה לגמרי לא אישית לפרש כמעט כל סיטואציה בחיינו כאילו הכל קשור אלינו, בגללנו.
זוהי תבנית לא אישית שקיימת אצל בני אדם באופן כללי.
ככל שנוכל לקחת מרחק מהסיטואציה ולא להיות כל כך מעורבים רגשית - המציאות נהיית הרבה יותר בשליטתנו , כלומר אנו יכולים לבחור כיצד להגיב לסיטואציות כאלו ואחרות ולא להיות מנוהלים עלפיהן.

תודה על הפידבק
ולקחתי את דברייך לתשומת ליבי

ערב נעים
יעל

אני שומעת ממך שכל פעם שאת מכירה בחור, התלהבותך נעלמת אחרי מעט מאד פגישות.
אין לך סבלנות להכיר אותו לעומק ואת לא כל כך נותנת מקום להתפתחות הקשר.

נראה לי שאת שואלת ואת עונה בעצמך.
אכן, קשר זוגי לא נוצר בפגישה אחת או שתיים....זה דורש סבלנות, זה דורש השקעה.

אך עוד לפני כן הייתי שואלת אותך:
איזו מין זוגיות את רוצה לבנות בחייך?
איך נראה בעינך רוחך בן הזוג האידיאלי? מהן התכונות שלו?
מהם תחומי הענין שלו שיהיו משותפים עם שלך?
מי את רוצה להיות בזוגיות? איזו מין בת זוג?
מה את רוצה לתרום לזוגיות?

יש הרבה מאד שאלות שכדאי לתת עליהם את הדעת לפני שמחליטים
ש"אין לי נכונות להכיר לעומק".
את זו שבוחרת את בן הזוג שלך, לשם כך את צריכה להיות ברורה עם עצמך מה את רוצה.

ועוד משהו קטן....כותרת הפניה היתה "קושי בזוגיות".
אני מזמינה אותך לא לראות בזה קושי אלא הזדמנות להתנסות ולצמוח.

בהצלחה בניסיונות הבאים....
עדה

אני יכולה להציע לך שני אתרים עם כתובות של מאמנים , מתוכם רצוי שתבחרי מתוך אלה המאמנים בזוגיות.
אם את רוצה מטפל בזוגיות (פסיכולוג) אני יכולה להציע לך את הקחיניקה במכון "אדלר".

אינדקס מאמנים:
http://www.coachinginteractive.co.il/index/default.asp?results=1#results

פורטל המאמנים:
http://www.coachisrael.co.il/Page_ProSearch.aspx

מכון אדלר
http://www.machon-adler.co.il/clinic.html

מברכת אתכם בבחירה נכונה לכם.
בהצלחה!
עדה

אני שומעת שאתה מאד דואג לאשתך על כך שהיא עובדת קשה מאד.
מתעוררת אצלך השאלה "מה זה אומר עליה?

אז קודם כול רציתי לשאול אותך האם שוחחתם על כך? מה היא אמרה?
האם שאלת אותה למה היא בוחרת כל פעם לטפל בתאומים?
האם ההכנסה הכפולה מספקת לה ביטחון כלשהו?
האם היא פשוט חרוצה ורוצה לתת מעצמה לילדים?

"מה זה אומר עליה?" זה סוג של פרשנות,
האם אתה מחפש סיבות לא נראות לעין?
האם יש סיבה מוצדקת לחפש פרשנות?
מה זה אומר עליך כאשר אתה מחפש פרשנות?
מה זה אומר עליך כאשר אתה מודאג?

האם יש צורך "לעשות" משהו? אני חושבת שקודם כול יש צורך לשוחח על כך באופן פתוח לחלוטין.
שאל את כול השאלות, הקשב לה מהלב ותחליטו, או יותר נכון.....תאפשר לה להחליט מה טוב עבורה.

מאחלת לך שתמצאו תשובות מספקות לשניכם.
בהצלחה!
עדה

התשובה שלי היא: עד כמה את רוצה לצאת עם הבחור או להתגבר על הפחד מדחייה?
האם יותר חשוב לך לצאת ולמצוא זוגיות וליזום יציאה או שיותר חשוב לך לא להיות במצב של פחד מדחיה.
שימי לב מה מפעיל אותך בחייך - הפחד או הדחף שלך ( הרצונות שלך)?

את מוזמנת להתקשר ...

יעל

השאלה היא מה הצעת ומה הוא ענה?
ההגיון אומר שאם בחור מעוניין הוא יסכים להפגש אבל לעיתים אנו מפרשים את תגובת האחר בצורה שגויה.
אינני יודעת מה בדיוק הוא ענה.
האם הוא אמר שהוא לא מעוניין או שאמר שאינו יכול להפגש במועד שהצעת לו או שאינו רוצה ללכת למקום כזה או אחר וכו'?
לדוגמא: אם הוא לא יכול להפגש במועד שהצעת לו - זה לא אומר כלום לגבי כוונתו מבלד כך שהוא לא יכול להיפגש במועד זה.

אם הצעת לו להפגש באופן כללי והוא סרב, זה סיפור אחר.

נסי להתבונן בתשובתו - לרוב אנו מצמידים פרשנות שלנו כדי שנראה תמונה סובייקטיבית לטוב או לרע. הסתכלי על תשובתו כמו שהיא.

בהצלחה
יעל

הצעתי לו לבוא לאכול והוא אמר שהוא עייף.
זאת הבעיה, שאני לא מצליחה לקורא אותו. כלומר: מצד אחד אני מפתחת איתו שיחה והשיחה זורמת אך אין המשך למשהוא יותר רציני.כלומר: הוא לא מציע יציאה או פגישה נוספת למרות שהוא מאוד נחמד ואדיב ומציע עזרה במהלך השיחה איתי. אייך אני אדע אם הוא מעוניין או לא ולמה אני כל הזמן צריכה להיות היוזמת?

קודם כל כל-הכבוד על הצעד שעשית - מעולה.
אולם, כפי הנראה המשחק לא נגמר פה...
(משחק אני קוראת לסיטואציה כלשהי).

בואי נסתכל מה את מעלה:
עובדות:
1. את מפתחת איתו שיחה והשיחה זורמת והוא מאד נחמד ואדיב ומציע עזרה
2. הוא לא מציע פגישה נוספת או יציאה
3. הצעת לו לבוא לאכול
4. הוא אמר שהוא עייף

פרשנות שלך:
5. את לא מצליחה לקרוא אותו

שאלות:
6. איך תדעי אם הוא מעוניין או לא?
7. למה כל הזמן את זו שצריכה ליזום?

לפני שתעני על השאלות הללו - נסי להתבונן עם עצמך, מה את לומדת מתוך הסיטואציה הזו?
איזה שיעור את לומדת כאן? האם זה משהו שקשור ביוזמה? או במשהו אחר? ביצירת בהירות?

האם את יוזמת בדרך כלל בחייך?
האם את יכולה להבין אנשים שלא יוזמים?

שאלי את עצמך :
כשאת מציעה לחברה שלך ללכת ביחד - איך את יודעת אם היא מעוניינת או לא?
אם החברה אומרת שהיא עייפה - איך את יודעת איך לקרוא אותה?

האם תמשיכי ותציעי לה הצעות נוספות אם אמרה שהיא עייפה?

שיהיה לך סוף שבוע קסום
והמון בהצלחה
יעל

קודם כל אני רוצה לברך אתכם על כך שאתם מודעים לבעיות המתעוררות ואתם נחושים לפנות לעזרה. חשוב מאד באמת לנסות לטפל בבעיות בתחילת הדרך.
אני מזמינה אותך, גלי, לשים את הפסימיות בצד וללכת לכל טיפול/יעוץ/אימון שתבחרו בכוונה מלאה להצליח להתגבר.
את בהחלט צודקת בבקשתך לברר מה יותר מתאים לכם. יש אכן הבדלים בין כל השיטות שמנית.
את מוזמנת להיכנס לאתרי : שאלות נפוצות----> מה בין אימון לטיפול?
בגדול - טיפול פסיכולוגי מחפש את שורשי הבעיה , אימון מוביל לפתרונה. אך זה כמובן תלוי באיזה שיטת טיפול כל פסיכולוג נוקט.
גם אימגו זו שיטת טיפול בזוגיות....

בעיני היתרון של האימון בכך שאתם תוכלו למצא תשובות בתוככם על מה מתאים לכם, לאן אתם מובילים את הזוגיות, איזה הסכמים הייתם רוצים לעשות ביניכם, מה חשוב לכם באמת.
בתהליך של אימון תוכלו ללמוד להקשיב יותר אחד לשני, להיות מודעים לצרכים שלכם ושל בן/בת זוגכם, ותוכלו להתאמן על איזו הוויה אתם מביאים לתקשורת הבין זוגית.

מקווה שעזרתי לכם....
מאחלת לכם הצלחה בדרך.
עדה

אני מאד חווה את האכזבה ואת הכאב שלך בסיטואציה שנקלעת אליה.

יש בדבריך כמה שיחות: אחת שנוגעת לבחור והשניה שנוגעת להריון עצמו.
לגבי הבחור את אומרת דברים די ברורים - "אני לא סובלת אותו". נראה שההתנהגות שלו פקחה את עיניך ויצרה אצלך בהירות.

לגבי ההריון, את אומרת שאת רוצה את ההריון כי את כבר בת 34 ולא מתכוונת להעביר את הזמן. אז בעצם גם כאן את ברורה עם עצמך.
האם בכלל יש אופציה להחלטה אחרת מבחינת גיל ההריון?

אני מבינה כמה עצוב לך וזה בהחלט מובן וטבעי לאור מצבך, יחד עם זאת אני מזמינה אותך
להתבונן בתוכך ולראות איך זה יהיה לגביך להיות אמא חד הורית?
האם חשוב לך מה אחותך או אחרים אומרים?
או חשוב לך ללדת את הילד הזה?

כאשר משהו מפחיד אותנו, רצוי להסתכל על הפחד בעיניים ולהתמודד איתו....
אני מזמינה אותך ליצור לעצמך תסריט חיים:
איך תתפקדי עם הילד לבד?
האם מישהו יוכל לתמוך בך?
האם מבחינה כלכלית תוכלי לגדל אותו?
איך נראה היומיום המשותף שלך איתו?
איזה רגשות זה מעורר בך?

דרך אגב לגבי גורלו של הילד.....אז קודם כול הילד יהודי אם אמו יהודיה ( אין פה סיבה לדאגה)
ובכלל אני יכולה לומר לך שגם כאשר אנו מביאים ילד לעולם במסגרת זוגית, אנחנו לא יודעים מה יהיה גורלו.
כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לספק לו תנאי גדילה טובים והמון אהבה.
האם יש לך אהבה לנשמה הקטנה הזו שעומדת להיוולד?

מקווה ששאלותי עזרו לך במעט...
חזקי ואמצי,
עדה

עדה שלום

אני חייבת להתוודות שאת בעייתי הנ"ל הצגתי בכמה פורומים באתר זה.
אציין שתגובתך היא היחידה שנגעה לליבי: באופן בו הזדהית, הבנת והבעת אמפתיה (שלא לדבר על המהירות בה הגבת).

תודה לך! נתת לי חומר למחשבה.

ישר כח והמשיכי בעבודתך הברוכה !


לילי

לילי יקרה!

תודה על המשוב, אני שמחה שתרמתי לך....
אני אשמח אם תשתפי אותי בהמשך הדרך.
אפשר כאן בפורום או בטלפון.

ובינתיים תבורכי בהרבה שלווה ואהבה,
שלך
עדה

קשה לי להשוות מחירים מול מטפלים זוגיים ואפילו מול מאמנים אחרים, אני פשוט לא יודעת מספיק ולא רוצה להטעות אותך.
אני מזמינה אותך ליצור קשר טלפוני על מנת לקבל יותר פרטים.
להשתמע....ויום טוב,
עדה

מה היית רוצה שיצא משיחה שתיזמי? מה תהיה תוצאה טובה מבחינתך?

באילו סיטואציות את תרגישי מטומטמת אח"כ?

מי הוא עבורך (לדוגמא: בעל ביטחון עצמי, מאיים, אוהב, נדיב וכו')?
איך את רואה גברים שאת מעוניינת בהם? מה הם מעוררים בך?
איזו נועה מופיעה מולם (איזה הוויה: איזה זוגיות את רוצה בחייך?
איזה יחסים היית רוצה עם בן זוגך? של פתיחות? של אמון? של רמיזות?


מי את צריכה להיות כדי לא להרגיש כך? איזה אדם את צריכה להיות בסיטואציה הנוכחית על מנת לא להרגיש מטומטמת ולא משנה מה תהיה תגובת הבחור? (לדוגמא: פתוחה, נדיבה, שמחה, עדינה וכו'- בררי לעצמך מה נכון עבורך...)

נסי לראות עם עצמך מה יאפשר לך להיות כזו?

איך זה יראה במציאות להיות כזו? דמייני זאת, דמייני את הפגישה כשאת כזו, ראי בדמיונך שזה אפשרי, לא משנה מהי תגובתו , את מרגישה בנוח עם עצמך.

איך תוכלי לחזק את בטחונך בסיטואציה כזו? מה את אוהבת בעצמך?

שיהיה בהצלחה
את מוזמנת לשוב ולשתף

יעל

איזה זוגיות את רוצה בחייך?
איזה יחסים היית רוצה עם בן זוגך? של פתיחות? של אמון? של רמיזות?

האם בחייך את רגילה שאת רומזת (לדוג' מתקרבת לאן שהוא נמצא ) ודברים מגיעים אליך?
האם את מבהירה בבירור שאת מעונינת ?
האם את משאירה ביידיו להתחיל שיחה? האם את זו שיוזמת? האם את אומרת לו שלום?

איך זה נראה כשאת מעוניינת?

מי את רוצה להיות מולו (לדוגמא: אוהבת, חזקה, חלשה, מעשית, מהוססת, בעלת בטחון וכו')?
איזו נועה נמצאת בסיטואציה הזו?
איך זה יראה ? מה תגידי? איך תתנהגי? נסי לראות תמונה בדמיונך

שיהיה בהצלחה
יעל

את יכולה להיות יותר ספציפית וברורה?

השם משתנה כל הזמן, אז כרגע זו שוש - שלום לך,
את שאלת לגבי בחור שמתעלם ממך, האם זה אומר שהוא לא מעוניין או מעוניין.
תשובתי אליך היא קצת רחבה יותר, כיוון שלא ניתן לדעת מה בדיוק הוא מרגיש בלי לדבר איתו.
ולכן הייתי מפנה את שאלתי דווקא אליך - לגבי דפוס ההתנהגות שלך מול בחור שמעניין אותך.

הסתכלי על עצמך מבחוץ כמו בzoom out, איך את מתנהגת כשאת מעוניינת במישהו.

כשאחד הצדדים ברור ומעוניין בקשר עם השני, ומבהיר לו את זה ( אומר לו, שואל אותו, מציע לו לצאת, אומר לו שהוא מעוניין בקשר איתו) - ניתן לדעת מה השני חושב והאם הוא מעוניין, לפי תשובתו או תגובתו או אי תגובתו.
אולם, כשאנחנו לא מבהירים את רצוננו בצורה ברורה ואומרים את מה שאנחנו רוצים - לדוגמא: הייתי רוצה לצאת איתך. אנו נותרים עם משחק לא ברור של רמיזות והבנות לא ברורות : האם הוא מעוניין או לא.

מקווה שעכשיו זה יותר ברור לך :)

בהצלחה!

יעל

אבל אין לי אומץ להציע לו לצאת איתי. אז על מה אני יכולה לדבר איתו או מה לעשות כדי לדעת אם הוא מעוניין?

תודה על תשןבותייך החכמות

אני מבינה שאין לך את האומץ להציע לו לצאת איתך.
את שואלת על מה את יכולה לדבר איתו?

אילו דברים את אוהבת לעשות? האם יש הופעה או להקה או חוג או מסיבה או כל דבר אחר שאת אוהבת?

אומץ ניתן לגייס. אך עליך לבדוק עם עצמך מהי הדרך שתהייה עבורך הכי נינוחה:
התחילי לדבר איתו על נושא שאת אוהבת, אילו נושאים מעניינים אותך?
על אילו נושאים את אוהבת לדבר עם אנשים?
ומי את רוצה להיות שם בשיחה איתו: לדוגמא: מעניינת , שמחה, מתלהבת, שקטה, אנרגטית - חשבי עם עצמך מי את רוצה להיות שם בשיחה איתו?
איך זה יבוא לידי ביטוי בשיחה? ממש ראי תמונה: לדוגמא: את צוחקת, את מחייכת, באיזה טון את מדברת...

התחילי איתו שיחה על נושאים שאת אוהבת.

אזרי את כל האומץ כדי להתחיל לדבר איתו. צרי איתו שיחה על הדברים שאת אוהבת. צרי איתו יחסים כלשהם, מתוך מי שבחרת להיות בשיחה ( מתעניינת, שמחה וכו')
תראי אם השיחה נעימה לך, אם הוא משתף איתך פעולה, התחילי ליצור איתו קשר .
תראי מתי זה הזמן הנכון עבורך, ואם זה נכון עבורך , להציע לו משהו לעשות ביחד?
מה היית רוצה להציע לו: ללכת להופעה, להפגנה, לערב מבוא לאיזה קורס - זה יכול להיות משהו רק שניכם זה יכול להיות עם עוד אנשים , הכל פתוח לפי ראייתך.

בהצלחה!

שבוע טוב!

יעל

הצעתי לו לבוא לאכול והוא אמר שהוא עייף.
זאת הבעיה, שאני לא מצליחה לקורא אותו. כלומר: מצד אחד אני מפתחת איתו שיחה והשיחה זורמת אך אין המשך למשהוא יותר רציני.כלומר: הוא לא מציע יציאה או פגישה נוספת למרות שהוא מאוד נחמד ואדיב ומציע עזרה במהלך השיחה איתי. אייך אני אדע אם הוא מעוניין או לא ולמה אני כל הזמן צריכה להיות היוזמת?

קודם כל כל-הכבוד על הצעד שעשית - מעולה.
אולם, כפי הנראה המשחק לא נגמר פה...
(משחק אני קוראת לסיטואציה כלשהי).

בואי נסתכל מה את מעלה:
עובדות:
1. את מפתחת איתו שיחה והשיחה זורמת והוא מאד נחמד ואדיב ומציע עזרה
2. הוא לא מציע פגישה נוספת או יציאה
3. הצעת לו לבוא לאכול
4. הוא אמר שהוא עייף

פרשנות שלך:
5. את לא מצליחה לקרוא אותו

שאלות:
6. איך תדעי אם הוא מעוניין או לא?
7. למה כל הזמן את זו שצריכה ליזום?

לפני שתעני על השאלות הללו - נסי להתבונן עם עצמך, מה את לומדת מתוך הסיטואציה הזו?
איזה שיעור את לומדת כאן? האם זה משהו שקשור ביוזמה? או במשהו אחר? ביצירת בהירות?

האם את יוזמת בדרך כלל בחייך?
האם את יכולה להבין אנשים שלא יוזמים?

שאלי את עצמך :
כשאת מציעה לחברה שלך ללכת ביחד - איך את יודעת אם היא מעוניינת או לא?
אם החברה אומרת שהיא עייפה - איך את יודעת איך לקרוא אותה?

האם תמשיכי ותציעי לה הצעות נוספות אם אמרה שהיא עייפה?

שיהיה לך סוף שבוע קסום
והמון בהצלחה
יעל

יעל, את פשוט מדהימהההההההה.
תודה שאת עונה לי תשובה כה מכבדת ואמיתית.
אני חושבת שאני מבינה למה את מתכוונת, וכשאני חושבת על דברייך לעומק אז אני באמת לא בן אדם שיוזם בדרך כלל- ואולי בגלל זה קשה לי ליזום גם כעת. בנוסף, אם חברה היתה אומרת שהיא עייפה אם היתי מציע לה לבוא איתי לאיזה שהוא מקום- אז הייתי תופסת את זה כדחייה ולא הייתי מציעה לה שוב לצאת. -יכול להיות שבגלל זה אני תופסת את אי ההענות שלו כדחייה.
שאלתי אלייך היא:
1- האם את חושבת שאני צריכה שוב ליזום יציאה גם אם אני מפחדת מדחייה?
2- האם אני יכולה לטלפן אלייך ולהתיעץ איתך אחת ולתמיד כמו שצריך- כל המיילים הללו קצת מבלבלים אותי ואני די מיואשת וזקוקה לתשובה ישירה. אם כן, מתי אני יכולה לדבר איתך?

תודה רבה.
עושה רושם שיש לך המון נסיון- את עונה תשובות חכמות.

כשבחור מוצא חן בעיני,גם אם הוא לא הבחין בי. אני אדאג להתבלט בצורה אלגנטית,היישר מבט עם חיוך עדין ברגע שמבטנו ייפגשו,אקח נשימה ארוכהואומר לעצמי (עבודה פסיכולוגית עצמית ומרובה)שאם אני אמשיך לשבת ולהתלבט יותר מידי ,אני יכול ליהיות ואפספס את אהבת חיי,או אפילו חמימות חולפת שכזאת...בכל אופן,אני לוקחת נשימה ארוכה ומספיק בטוחה בעמיבכדי לקום ולגשת ולהציג את עצמי.
תאמיני לי שאחרי הפעם הראשונה שהתחלתי עם בחור,הפעמים לאחר מכן היו קלות יותר.

בכי הוא ביטוי רגשי, הבכי יכול לבטא דברים שונים של הרגש.
שווה להתבונן מתי החל הבכי הזה? מה היה לפניו, מה השתנה בחייך בזמן זה?
האם היה איזה ארוע מסויים שאת יכולה להזכר בו בתקופה שהחל הבכי?
זוהי התבוננות בינך לבין עצמך או שאת יכולה להעזר באיש מקצוע.

בהקשר של בעלך,
האם שיתפת אותו בכך שאת בוכה מכל שטות ושהבכי לא בהכרח קשור לויכוח ?

שווה לך לברר עם עצמך ואם את מרגישה בנוח אפילו עם בעלך, מה עומד שם מאחורי הבכי הזה?

איזה רגש את יכולה לקשר עם הבכי: עצב, תסכול...

מי את, כשאת מעדיפה לא לשוחח איתו כדי לא לבכות,? דוגמא להוויות אפשריות: חלשה, חזקה, אוהבת, נדיבה... וכו') ? איזה אדם מעדיף לא להעלות דברים כדי לא לבכות - נסי לראות את ההויה של האדם הזה.
מי תהיי אם תבכי ?

מה את מרגישה לגבי בכי? מה זה בכי עבורך?

נסי מתוך התבוננות זו לראות מה נכון עבורך, להמתין או לשוחח ולהעלות דברים
התשובות הן אצלך.
הקשיבי לעצמך

מקווה שעזרתי
ערב נעים וחמים
יעל

אני רואה שהנושא של הפידבק ההדדי מאד מצער ומעסיק אותך.
הייתי מתבוננת איתך, מהו מתן פידבק עבורך?
האם את נותנת פידבק לעצמך?

בכל סיטואציה ניתן לחזור לעצמנו ולשאול את עצמנו, מה אנו צריכים לעשות כדי לשחרר את עצמנו מהצורך בפידבק, בחיזוקים ובהערכה חיצוניים לנו? מה אנו צריכים לחזק בעצמנו על מנת שלא נזדקק להם, ושהרגשתנו ומצב רוחנו לא יהיו תלויים בהם?

את אומרת שאת תמיד זו שמפרגנת לאחרים - זה מקסים לשמוע שאת יודעת לפרגן לאחרים.

עם זאת כדאי להתבונן מה מניע אותך לפרגן לאחרים? האם את עושה זאת על מנת לשמח ולעזור למשהו אחר או שהמניע שלך הוא שיחזירו לך חזרה באותו מטבע או שניהם גם יחד.

ככל שאנו מעבירים את מרכז הכובד לנתינה בלבד, ואיננו מצפים שיחזירו לנו באותה הדרך, אנו משחררים את עצמנו !!! מהכעס, מההתחשבנות : אם החזירו או לא . אנו נמצא את עצמנו שלווים יותר, שלמים ומסופקים עם הנתינה ועם היכולת שלנו לתת מעצמנו למשהו אחר, לשמח ולתרום לאחר.

אני מקווה שעזרתי
שיהיה בהצלחה

יעל

שלום רב. ברצוני להודיף: אצלי זה כבר נהפך לאובססיבי בצורה קיצונית וזה לא מרפה ממני, ועם השנים זה מחמיר, ולא יוצאת מיזה וזה מעכיר את מצב רוחי ל-24 שעות. זה מתבטא בכך, שפיתחתי (מבלי שליטתי) שנאה לגבי כל אדם שני. כי לדעתי: כי אני טיפוס מאד חם, מאד רגיש ואוהבת לתת מעצמי מעל ומעבר, אתן לך דוגמא: לא יתכן שכל הזמן אני צריכה לפרגן לאנשים מסויימים, לדאוג לשלומם, ואם יש להם אירועים אני שמחה בשמחתם ותמיד דואגת לאחל להם מזל טוב, או פנים אל פנים (במידה ואני פוגשת אותם) ולא- טורחת להרים אליהם הביתה טלפון, ואותם אנשים שמיוחד מדברים לליבי, הייתי רוצה את קרבתם, אני לא מקבלת כלל פידבק ביחסים מהם. וגם זה קורה אצל אנשים אחרים שפחות הייתי מתה להיות ביחסים קרובים אליהם, אני תמיד זאת שנותנת ממני, אם ז: בעיצה טובה, עזרה פיזית או נפשית, תומכת, אוזן קשבת לאחרים, אם זה במתנות, ואם זה לא לבוא בידים ריקות שאני מוזמנת למישהו= מדוע אנשים לא לוקחים דוגמא ממני?, כי תמיד ברור לי שהם גם התייחסו בהתאם, ואנשים מתייחסים אלי ההיפך הגמור, נמאס לי כל הזמן רק לתת לתת, ולא לקבל, אני נותנת כי אני אוהבת את האנשים ואבל יש לי גם צורך בסיסי כמו שיש לכל אדם צורך בסיסי בשביל הנפש גם לקבל ואני לא זוכה לזה. אני מרגישה כאילו פריירית...., שאנשים כפויי טובה. לכן, אני חושבת שעלי להתחיל להשתנות, למרות שזה קשה ולהתנהג עם כל אחד ואחת בהתאם ליחס שאני מקבל מהם. אולי בצורה כזו יבינו שאני "מחקה" אותם מאוכזבת מהם וע"י התנהגות זו אלמד אותם לקח שיראו שאני לא טפשה , לא פריירית וגם לי מגיע שיכבדו אותי. בשורה התחתונה: לא נראה לי הגיוני שאדם רק יתן ויתן ויתן ולא יקבל, האם אין לי רגשות? האם רובוט.? מה דעתך על כל הנ"ל?? ותודה על עזרתך.

את כותבת שזה אובססיבי בצורה קיצונית ומעלה בך שנאה לאנשים, השינאה ומצב הרוח השלילי שזה מעלה בך נשארים בתוכך- וזה פוגע בך.

אני רואה הרבה נתינה מצידך והרבה רצון להיות שם עבור אחרים וזה

הייתי מציעה לך:
לעשות כל דבר שיעזור לך להוציא את השנאה הזו ממך, לפרוק אותה. זה יכול להיות בכתיבה - לכתוב כל מה שאת מרגישה וכועסת וכו' להוציא הכל על הכתב , אף אחת חוץ ממך לא צריך לראות את זה.
את יכולה לפרק את התחושות האלו בפעילות גופנית, בטיפול כלשהו, באימון.

אני מבחינה פה בין שני דברים : הדבר הראשון הוא אובייקטיבי: כיצורים אנושיים אנו נותנים ומצפים לאיזו קבלה הדדית. אולם הדבר שני הוא הצורך האובססיבי בקבלת פידבק חזרה שאינו משרת אותך, ממלא אותך שנאה ורגשות קשים ואף פוגע בך.

לכן, הייתי מתבוננת איתך:
מי את מול האנשים האחרים? איזה אישה עומדת מולם כשאת נותנת להם פידבק, אוזן קשבת, ועזרה?
מי את מול האנשים כשאת מלאת כעס על כך שלא נותנים לך חזרה? איזה אישה עומדת שם ?

איזו אישה היית רוצה להיות ביטואציות אלו?
מה יאפשר לך להיות כזו?

מה זה עבורך לקבל?
מה זה עבורך לתת?

את אומרת שנמאס לך לתת. מה יקרה אם לא תתני, אם תפסיקי לתת?
איך תרגישי אז? האם זה ישחרר אותך מההזדקקות שיתנו לך ?
האם תרגישי טוב יותר?

ככל שתוכלי להיות משוחררת מהצורך לקבל חזרה- תוכלי להיות יותר שלווה .
זה נכון שזה צורך בסיסי כבני אדם גם לקבל, אבל ככל שנוכל להיות יותר חופשיים מהצורך הזה - נוכל להיות רגועים, שלווים ומאושרים יותר, עם פחות ציפיות מהסביבה אלנו.
אולי שחרור הצורך - גם יעשה איזה שינוי ביחס הסביבה אליך.
כדאי לבדוק!

נסי לראות מה יאפשר לך להשתחרר מהצורך הזה?
כיצד תוכלי לשחרר את עצמך?

התשובה קיימת אצלך - צריך למצוא אותה בתוכך!

אין תשובת קסם שעובדת עבור כולם, כל אחד מוצא לעצמו את הדברים שעוזרים לו.
אני לדוגמא ממליצה מאד על מדיטציה, המאפשרת שחרור מן המחשבות הרגשות. נותנת תחושה רוגע עמוקה ככל שמתמידים במדיטציה.
אך כל דבר שתחליטי לעשות שיעזור לך לשחרר את עצמך מן הצורך האובססיבי שמעכיר את מצב רוחך ומעיק עליך כל כך - יהיה מצויין גם כן .

התשובה היא לא בשינוי האחרים.
רק שינוי שלך יביא לשינוי הסביבה אליך!

שיהיה בהצלחה
יעל

אני מבינה מדבריך שאתה מרגיש חרד בסביבה חברתית ורק בבית אתה מרגיש רגוע ומשוחרר.
כעת נקרתה בדרכך אפשרות ליצור קשר עם בחורה שמעוניינת להיפגש איתך לעיתים יותר קרובות.

אז קודם כל יש צורך להתבונן על תחושת החרדה שלך.....
איזה אמונות גורמות לך להרגיש חרד מבחינה חברתית?
איזה אמונות מאפשרות לך שקט ושלווה כאשר אתה לבד?
מה הפחד שעומד מאחורי אי הנוחות הזאת? האם זה פחד מדחייה?
או שמא פחד שלא תישא חן בעיני האנשים?
איזה שיחות פנימיות יש לך על כך?

ולענין הבחורה....
עד כמה אתה רוצה לשמור על קשר איתה? האם מתפתח אצלך רגש כלשהו כלפיה?
האם אתה רוצה להיות בקשר רק כדי לרצות אותה?
מה הקשר איתה נותן לך? איך אתה מרגיש בנוכחותה?
האם אתה רואה בקשר איתה מקום לצמיחה?

אני גם הייתי מזמינה אותך להיות פתוח איתה ולשתף אותה בהתלבטות שלך....
אולי זה ענין של קצב עד שתתרגל אליה, אולי ככל שהקשר יתפתח אתה תרגיש יותר בטוח
ויהיה לך איתה כיף.

אני מאמינה שקשר זוגי הוא לפעמים מגרש משחקים נח כדי להתגבר על מכשולים מסוימים.
אם תלמד להרגיש נח עם הבחורה.....אולי תצליח אחרי זה גם להיפרד מהחרדה החברתית שלך.

נשמח אם תחזור לשתף.....
שיהיה לך בהצלחה!
עדה