פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות - יש לך שאלה?

נעמי שלום.
יש צורך לשטוף היטב את העין חיצונית, כדי להוציא ולשטוף החוצה את החול (=גוף זר!!!) בעין. אם זה עדיין מציק לה - יש לפנות לבדיקת רופא, אשר יוכל להחילט אם יש צורך בבדיקת רופא עיניים. לרוב, שטף דם כזה חולף לבד. אך אם את לא רואה שיפור, וזה עדיין מציק לה - יתכן שיש צורךף בהוספת טיפול.
בהצלחה,

מאי שלום ,
יתכן שזהו הרגל, אך יתכן שהוא באמת צמא! ודבר שלישי - יתכן שהתעוררה בעיה רפואית הדורשת בירור מדוע הוא פתאום כל כך צמא. קשה בגיל הזה להעריך האם הוא גם נותן יותר שתן מהרגיל.
אני ממליץ לפנות לרופא הילדים לבדיקה פיזיקלית + בדיקת שתן. בבדיקת שתן ניתן לראות האם יש סיבה שגורמת לו לשתות יותר מהרגיל (עד כמה השתן מדולל, האם יש סוכר בשתן?)
בהצלחה ורפואה שלמה.

שלום רב.
בעיות עוריות - הן בעיות שכיחות בילדים, והמגבלה בהתייחסות אליהם היא הצורך לראות אותם ממש...
בקצרה, יש ילדים עם פצעונים קטנים על הקרקפת שאפשר להסתפק בניקיון (שטיפה במים וסבון), יש מקרים בהם הסיבה לגרד היא כינים, ואז הטיפול הוא בתכשירים נוגדי כינים, ויש מקרים בהם קילוף העור הוא סבוראה, ואז אפשר להתמש בשמפויים מתאימים (כמו סבוסל), רפואיים, שאינם מכילים סטרואידים, לעיתים הם אנטיפטרייתיים. ולעיתים, יש צורך במשחות סטרואידליות.
כל פריחה לפי המראה שלה.
רפואה שלמה.

אם הפריחה לא תיסוג הייתי מציע להיבדק שוב על ידי רופא הילדים.
לדעתי עד מחר היא תבריא
שלך
ד"ר איציק לוי

שלום מיואשת.
אל יאוש!!! רפלוקס הוא דבר חולף! גם אם הוא נוראי, מתישהו זה עובר מעצמו, לרוב עד גיל שנה.
נגד העצירות ניתן להעזר בחומרים טבעיים (בהם נעזרת עד כה ללא הצלחה) וגם בתרופות (כדוגמת אביאלאק/ נורמלקס/ פגלקס ודומיהם). ולהמשיך להקפיד על הדברים הטבעיים שאת נותנת (שזיפים ועוד). גם בתחום התרופות ניתן להחליף את הזנטאק ללוסק (אולי כאן תהיה הצלחה טובה יותר?), או להוסיף גביסקון (תכשיר העושה פעולה של חסימה פיזיקלית של עליית חומר מהקיבה לושט).
תבררי עם רופא הילדים שלך את האופציות העומדות בפניכים בנוגע לשינוי טיפול.
בהצלחה!
(אגב, אני רואה את היאוש שלך בשאלות החוזרות, ובתשובות של שאר רופאי הפורום... אני חושב שאת צריכה להיות בקשר ישיר עם רופא הילדים שלך בנושא הזה. כי אין ספק שהילד סובל, ואת סובלת... ונראה שמי שבאמת צריך לתת לך התשובה למצוקה הזו - הוא רופא הילדים האישי שלך, וגם לעקוב אחר השיניים אם לטובה ואם לרעה).

מציע שתשאלי את המומחים לשינה בפורום המתאים באתר הזה
שלך
ד"ר איציק לוי

אם אין כל בעייה קלינית סימנים או סימפטומים אחרים
הייתי מנסה להיגמל מהבדיקות האלו
שבת שלום
ד"ר איציק לוי

ראשית, תודה על התגובה המהירה.

שנית, חשבתי להוסיף עוד מספר סמנים רלוונטים.

ביתי נולדה במשקל טוב 3.2 ק"ג, אומנם אני ובעלי לא אנשים גדולים, אבל ביתי (היום בת שנה) עדיין לא הגיע ל 8 ק"ג, ובכלליות היא קטנה מהממוצע מאוד.

היא אוכלת פעמים רבות ביום כמויות קטנות בכל האכלה, ובממוצע יש לה 3 יציאות ביום.

בדיקות הדם המקיפות יצאו תקינות וגם בדיקות בלוטות התריס. אנחנו לא ממהרים להעביר את ביתינו בדיקות, אבל לא נותנים לנו נחת לוותר עליהן, מפאת הרצון של הרופאים לברר מה לא תקין

בביקור האחרון הרופא החל לנסח תיאוריה בדבר תופעה של הווצרות קיבות קטנות במעי אשר מפרישות חומר עיכול ובעקבותן יש את סימני הדם בצואה.

מיותר להגיד שאנחנו מבולבלים מאוד.

נשמח לחוות דעתך, מדוע דם סמוי בצואה לא צריך להטריד אותנו.

בברכה.

כל בדיקה שאינה בגדר התקין צריכה להטריד ומטרידה,
מנגד צריך להסתכל על התמונה כולה,
האם הילדה גדלה ומתפתחת?
האם היא פעילה ועירנית?
האם יש סימנים נוספים כמו חום או הקאה או שלשול?
האם יש משהו חריג בהתנהגותה?
האם סבלה או סובלת מתחלואה חריגה לגילה?
ועל פי התשובות לנהוג
אולי מוטב מעקב בלבד בשלב זה תוך ייעוץ עם רופא גסטרו ילדים מנוסה
אשר ייקח עליו את האחריות ולא יחשוף את התינוקת לבדיקות חוזרות ואולי בעתיד על פולשניות.
שלך
ד"ר איציק לוי

או אולי הבעיה הפוכה בכלל?
בגלל שגדל אז צריך להעלות את המינון...?

נורא סובל ואני מיואשת כבר :(

ניתן לנסות להפסיק את הזנטק בבת אחת ולא בהדרגה
לחכות מספר ימים ולראות מה קורה
בכל מיקרה הייתי עושה זאת בתיאום וייעוץ עם הרופא
שלך
ד"ר איציק לוי

שלום דוקטור,
הפסקתי , והריפלוקס חזר במלוא עוצמתו.

ועכשיו אני מוצאת את עצמי במלכוד: בלי זנטק ו/או אינפמיל יש ריפלוקס והוא לא אוכל ולא עולה במשקל שלא נדבר על זה שהוא סובל מכאבים עזים וצורח מכאבים.

עם זנטק ואנפמיל יש עצירות קשה (קקי גללים, כמו זיתים שחורים) שכמובן מלוווה בכאבי בטן, וגזים וגם זה מקשה עליו לאכול.

אובדת עצות.
מה עושים?

נ.ב. ניסיתי עגבניה, שזיפים- לא עוזר!

בהחלט ממליץ להמתין מספר ימים שיעבור לבד.
אם אין שלשולים או הקאות והילד עולה יפה במשקל אין כל סיבה לדאגה
שלך
ד"ר איציק לוי

שלום רב.
לא ציינת כמה יציאות יש ביום? בשבוע? האם היציאות רכות? האם יש דם טרי בצואה? אני מניח שהיציאות תקינות, ללא דם בצואה, ושזה יותר מפעם אחת בשבוע לצורך העניין... כדי להרגיע ולהגיד שקרוב לודאי שאין מקום לדאגה. תינוקות בגיל הזה עוד לומדים איך לתת יציאה, והגוף שלהם לומד את הקורדינציה הנדרשת בין הפעלת המעיים ושחרור שרירי הסוגרים כדי לתת יציאה.
ניתן לעזור בכמה צורות:
האחת היא לא להזיק, דהיינו לא לעזור מכאנית ע"י הכנסת מדחום לצורך הקלה במתן הצואה. התינוק צריךללמוד לבד איך לתפעל את המערכת... (בלי עזרה!).
ניתן להוסיף לכלכלה חומרים משלשלים, הכי טוב - טבעיים (שמן זית, עגבניה - כבר בגיל 4 חודשים...).
במקרה של רושם לכאב נוראי, עם דימום טרי, ניתן להוסיף ואזלין לאיזור פי הטבעת, ובמקרים חמורים יותר משחה שמרדימה את האיזור (בד"כ בילדים גדולים יותר עם פיסורה, לא בתינוקות).
והכי חשוב - אם יש יציאות רכות, ללא דם, לפחות אחת בשבוע, והילד איננו מקיא... פשוט לחכות, וזה יעבור לבד.
בהצלחה!

יציאה פעם ביומיים. ביום בו יש יציאה הוא עושה זאת ללא כאב וללא מאמץ מיותר. תוך כדי אוכל, נותן כמה לחיצות והופ.. הצואה בחוץ. במהלך היום- כמה שעות אחרי או בערב הוא מתחיל לצרוח ואנחנו לא מצליחים להבין למה. הצואה נראית גושית, אין סימנים לדימום. אחה"צ בדקתי אם יש איזה שהוא פצע בפי הטבעת אבל לא ראיתי משהו חריג גם לא אדמומיות. כלומר נראה שאין בעיה במתן צואה אלא בשעות שלאחר מכן. מדובר בתינוק מאוד רגוע שכמעט ואינו בוכה. רק בקטע הזה הוא פשוט מתחיל לצרוח וברור שמשהו כואב לו, אני לא מצליחה להבין מה זה. אני מרגישה שהוא קצת מתכווץ אבל למה זה קורה ביום של יציאה כמה שעות אחרי כן?

שלום. נראה לי שאין קשר בין האי שקט שלו ליציאות. כי בסה"כ היציאות רכות, והוא מעביר אותן ברוגע ללא כאב. בגיל הזה עדיין יש כאבי קוליק, שחולפים עם הזמן.
המלצה רפואית במקרים אלה היא לחכות בסבלנות וראות שאין כל החמרה. הזמן בד"כ עושה טוב והמצב ישתפר. אם יש "דגלים אדומים" כדוגמת הקאות, צואה דמית, אי שקט קיצוני כל הזמן, חום - יש לפנות לבדיקת רופא.

תנסי לגלות מה כן מרגיע אותו (האם על הידיים? האם מסאג'ים לבטן? כיפוף הרגליים? חימום קל של איזור הבטן?).

בהצלחה.

שלי, שלום רב.
הלוואי על כולנו ילד בן 4 חודשים שישן כל הלילה... זה לא קורה באופן קבוע עם כל הילדים בגיל הזה... לעיתים יש קושי לישון אם האף סתום (ובתקופה הזו רואים עדיין הרבה תינוקות מנוזלים), תנסי לראות אם השכבה בזוית גבוהה וטיפות מי מלח לאף מרגיעות אותו. בכל מקרה, אם אין חום/הקאות, וההתנהגות רגילה לגמרי בשעות העירנות - קרוב לודאי שלא קיימת בעיה רפואית, ולכל תינוק, בסופו של דבר, יש אופי והרגלי שינה שונים. גשי איתו לבדיקת רופא, רק כדי לוודא שאין בעיה רפואית המציקה לו.
בהצלחה.

נענה שאלה שאלה:
1. 30 מעלות בחדר זה לא אנושי לא לך ולא לביתך... חייבים אוורור/מיזוג של חדר כזה, כדי שלך ולביתך יהיה נוח ונעים. לפתוח חלון, להשתמש במאוורר, ולצנן את החדר איכשהו (אפשר ע"י הרטבת סדינים המוצמדים לחלון), וכמובן להלביש את התינוקת רק בשכבה אחת.
2. אני מעדיף לשים מי מלח לאף מכשיר שפריצר, לכל נחיר - נותצנים שפריץ אחד. אפשרי גם ע"י טפטוף עדין של טיפות מי מלח. עוזר גם להשכיב את התינוקת בזוית של כ 30 מעלות. בסרט המצורף מודגם איך להשתמ בסרפי. אין צורך בואקום לשאיבה של האף לאחר מתן מי המלח. ניתן לנקות את האף חיצונית עם טישו לאחר השימוש במי המלח.
3. לא מוכר לי ליקוי אורטופדי אשר מונע חיסון או מהווה הוריית-נגד לביצוע חיסון. מומלץ לבצע את כל החיסונים בזמנם, כדי לא לפספס חלק מהם, וכן כי המשמעות של חלק מהחיסונים (כדוגמת שעלת, המופילוס) להגן דוקא בתקופה של השנה הראשונה לחיים, ולכן יש משמעות לקבל את החיסונים בזמן. גם תינוק יונק וגם תינוק שאינו יונק - צריכים להתחסן נגד שעלת, כדי להפחית את סיכוייהם להדבקות במחלה מסוכנת זו.
4. מותר לך לבקש לפצל את החיסונים. אין סיבה רפואית לעשות זאת. הגוף שלנו יכול בפועל להתחסן אפילו ב 200 חיסונים בו זמנית ולהגיב להם היטב... כך ש 5 או 10 חיסונים בו זמנית לא מהווים אתגר מיוחד לגוף. לי, אישית, נראה נוראי יותר להביא את הילד שוב ושוב לטיפת חלב, כדי לחוות את הטרואמה של החיסונים כל פעם מחדש. לא כדאי להקטין את מספר המפגשים עם החיסונים הללו? תחושה שלי - שגם מסיבה רפואית וגם מנקודת מבט הורית, אין צורך לפצל חיסונים.
5. סטטיסטית, נמצא שחיסונים אשר נותנים פעם אחת, מועילים באופן חלקי, ויש צורך לתת מנה נוספת, כדי להגיב את היכולת החיסונית של הגוף לאותו גורם מזהם ממנו חוששים. דוגמא לכך הוא חיסון ה MMR (של גיל שנה, נגד חזרת אדמת וחצבת, כיום מוספים גם V לחיסון זה, נגד אבעבועות רוח), בעבר ניתנה מנה אחת... בגיל שנה. במעקב של מספר שנים נמצא שמספר ילדים רב נדבק במחלות הללו, למרות שקיבלו את החיסון במועד. בשל כך הוסיפו חיסון שני, בגיל 4-6 שנים (היום נותנים אותו בכיתה א בבי"ס), ודבר זה הועיל לחיסוניות של הילדים, ורמת ההדבקה פחתה פלאים.
אין אינטרס של אף רופא/אחות לתת עוד ועוד חיסונים כדי להזיק לילדים. המטרה היא לעזור למערכת החיסון של הילד להכיר את המזהמים הללו היטב, ולפתח תנגדות טובה נגדם.
בהצלחה ורפואה שלמה.

בעניין החיסונים. הליקוי עצמו לא מנע את החיסון , אלא שעקב הליקוי היינו צריכים ללכת לקופת חולים/ בית חולים וכיוב' (היתה לה דיספלזיה קשה ) . מאחר ואני ואבי התינוקת לא נשואים , וגרים בשני קצוות של הארץ היה קשה לקבוע בנוסף לכל הנ"ל גם תור לטיפת חלב.

אני עדיין מודאגת , כי נשמעות דיעות בציבור , שהחיסונים יותר מזיקים ממועילים , ויש רמיזות לכך שמדובר בתעשיה.

אני לא ממש יודעת למי להאמין . יש לי נטיה לבטוח במערכת הרפואית - אבל עם סייגים. קבעתי תור למחומשת בשבוע הבא , ואני עדיין מתלבטת.

בכל אופן , תודה רבה :)

אני מבינה שפיספסנו לפחות מועד אחד של החיסון . מה זה אומר? כיצד עליה לקבל את החיסונים , אם היא מתחילה רק בגיל 4 חודשים. האם אפשר לוותר על המנה? או שהיא תצטרך לקבל את זה מאוחר יותר.

למשל בפוליו - הבנתי , שמקבלים שלוש מנות של חיידקים מומתים ומנה אחת של חיידקים חיים או משהו כזה ?

אני מאד פוחדת ממתן החיסונים לאור מה שקראתי , ואשמח להכוונה בנושא

את כל המידע על החיסונים, השלמת חיסונים, ומתן חיסונים באיחור - ניתן לקבל בטיפת חלב. הם אמונים על מתן החיסונים בגיל הילדות. יש אתר אינרנטי של בית חולים וולפסון בנושא. חפשי בגוגל "חיסונים כל מה שחשוב לדעת" ותגיעי לאתר. על כל חיסון וחיסון קיים מידע אמין בנוגע למה הוא מכיל ומתי נותנים אותו, תופעות הלוואי שלו וכו'.
בהצלחה.

שלום נון.
ההמלצות של משרד הבריאות הן לתת ויטמין D במינון של 400 יחידות (שזה 2 טיפות) כבר מהיממה הראשונה לחיים ועד גיל שנה, ללא הבדל בין תינוק יונק לתינוק שניזון מפורמולות. מאחר שאין בוכים על חלב שנשפך, אין טעם להצטער על כך שביתך לא קיבלה עד עתה ויטמין D. אבל ביטוי עברי נוסף מלמד אותנו ש"עדיף מאוחר מאף פעם...". אז ממחר בבוקר - 2 טיפות ויטמיין D עד גיל שנה. חשיפה לשמש באופן ישיר בד"כ מגיל 6 חודשים, אבל אפשרי גם לפני כן, כמובן להימנע מהשעות 10:00-14:00, אז השמש קופחת מעל...
בהצלחה!

היי,
אחרי כמה פעמים ששכחתי לתת לבן שלי את הויטמין החלטתי לעגן את זה בסדר יום שלו.
כל יום אחרי מקלחת מקבל ויטמין. וזה ממש עוזר ומונע שיכחה.
עוד אופציה- תזכורת בטלפון הנייד
בהצלחה :-)
דנה

למי שמקפיד על רחצה יומית...

הי,
ביתי בת כמעט חודשיים וגם אני מפספסת כל הזמן לתת את הוויטמין די (בהתחלה בעיקר שבאותם יומיים ראשונים שקיבלה הקיאה והייתי בטוחה שזה מהוויטמין). לזאת שכתבה את הפוסט הראשון- אשמח לשמוע רק שהבת שלך בסדר וגדלה כמו שצריך. האם נדרש בתור השלמה לתת יותר מ 2 טיפות ביום עקב המחסור בחודשיים האחרונים?

גל שלום.
אף של תינוק הינו צר מטבעו, וכל דבר שימצא שם, עלול ממש לחסום אותו. נזלת, לדוגמא... בעוד שאצלינו, המבוגרים, מהווה מטרד ותו לא, וע"י קינוח של האף אנחנו "מתרפאים"... אצל תינוקות זה יכול לגרום למצוקה נשימתית משמעותית, לחוסר שקט, ולקשיי נשימה! הטיפול בד"כ במצב זה כולל טפטוף של מי מלח לאף (רק מי מלח, ללא תרופות נוספות בפנים) וגם השכבה בזוית גבוהה במיטת התינוק (זוית המזרן מעל 30 מעלות, כך שהראש ממוקם גבוה יותר מהרגליים).
אבל... בשל היותו תינוק, אני ממליץ על בדיקת רופא ילדים, כדי לראות שאין בעיה אחרת הגורמת לו ל"אף סתום", כדוגמת בעיה אנטומית מולדת. (יש חסימות/היצרויות מולדות של דרכי האויר, בתעלות האף, נדירות מאוד!!!).

בהצלחה, ומזל טוב.