פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות - יש לך שאלה?

שני, מזל טוב.
הדרך הטובה ביותר להעריך אם הילדה עולה במשקל זה במעקב שבועי בטיפת חלב. אם הם מרוצים שם ממנה, אפשר להגדיל את המרווחים של הביקורים בטיפת חלב.
יש נוסחה שאפשר להעזר בה (אבל לא להיבהל אם יש חריגות לפה או לשם...).
התינוקת שלך אמורה לאכול בערך 150 X משקל, ואת המכפלה לחלק למספר הארוחות.
לדוגמא, היא שוקלת כמעט 3 ק"ג, אז הכמות ליממה היא 450 מ"ל (=3X150). ואת זה מחלקים ל 8 ארוחות (ארוחה כל 3 שעות), כך שכל ארוחה היא בערך 60 מ"ל...
אם מחלקים ל 6 ארוחות, אז כל ארוחה היא בערך 80 מ"ל.
מתי עוברים לפחות ארוחות ביממה - לפי הדרישה של הילדה. עם הזמן את תראי מתי היא אוכלת כי היא רעבה, ומתי היא אוכלת כי את החלטת שהגיע הזמן... ועם הזמן זה יהיה טבעי לכן.
אין לדחוק בה להעלות במשקל מהר מהר... הצפי של מתי הילדה אמורה להשלים את ה"פער" הוא עד גיל שנתיים... יש זמן!
לגבי השינה בלילה - את יכולה לתת לה עוד שעה (במקום 3 שעות, לחכות 4 שעות), ואז להעיר אותה... אם את רואה שזה מסתדר, אפשר בהמשך לחכות קצת יותר... את תראי שאם היא ישנה יותר זמן, הארוחה שאח"כ תהיה גדולה יותר... וזה יסתדר עם החישוב הכללי.
בהצלחה.

אורית שלום.
את מציינת מספר בעיות במקביל:
1. עצירות - קשה להגדיר עצירות בגיל זה... האם זה רק מספר יציאות ביום, או האם זה קשור למרקם הקשה של הצואה... בכל מקרה, אם נראה שהיא ובלת וכואב לה - רצוי לתת לה כלכלה מרככת (מי שזיפים, עגבניות בשמן זית) או תרופות משלשלות (אבילק, נורמלקס, פגלקס) וכד'... כמובן, ביעוץ הרופא המטפל.
2. שיניים - הנצת שיניים יכולה לגרום לריור, כאבים ואי שקט, טיפול בנובימול יכול להקל, ניתן להשתמש גם במחות מקומיות (כדוגמת טיג'ל) להקלה על כאבים, או מנשך לפה.

בכל מקרה, רצוי לפנות לבדיקת רופא הילדים, כדי לראות שאין משהו חריג בבדיקתה.
רפואה שלמה.

נטע שלום.
אני מניח שאת כתבת אחוזון אפס ( -0 -)? כלומר שבירת עקומות משמעותית מאחוזון 70 אל מתחת לאחוזון 3? דבר זה דורש בירור מעמיק. והראשון שצריך להתעסק עם זה הוא רופא הילדים שלך. בנוסף על בירור מעבדתי, יש צורך ביעוץ דיאטנית, כדי להעשיר את הכלכלה שלו, וכן הערכה של הפרעות אכילה.
רוב רופאי הילדים יודעים לנהל מקרה כזה, ולעיתים די בבירור אצל רופא הילדים במקביל ליעוץ דיאטנית. במקרים קשים יותר, יתכן שרופא הילדים יפנה אותכם לבירור לפי ממצאים בבדיקה פיזיקלית לרופא המומחה בתחום הבעייתי (לדוגמא, אם בהאזנה נמצאת אוושה לבבית, יתכן שהרופא שצריך לייעץ לכם הוא קרדיולוג, אם הילד סובל משלשולים כרונים - גסטרואנטרולוג... אם סבל מתסמינים נשימתיים חוזרים - יעוף רופא ריאות ושלילת מחלות ריאתיות כרוניות מולדות, וכו'... ) במקרים חריגים ניתן להפנות אותכם למרכזים העוסקים בבירורים שכאלה, בד"כ מרכזים כדוגמת אישפוז יום, או מרפאות אכילה.
רפואה שלמה.

שלום שני.
בנוגע יובש מאחורי האזניים - ניתן לטפל באמבטיות עם שמן תינוקות, ובהמשך קרם גוף מאחורי האזון, כדי לשמור על הלחות של האיזור. הרבה פעמים יובש/קילוף באיזור זה הם סימן ל"אסטמה של העור" או אטופיק דרמטיטיס. במקרה של חוסר שיפור, יש מקום לפנות לבדיקת רופא בכדי לשקול הוספת טיפול במשחה סטרואידלית.
רפואה שלמה,

שלום רב.

מהקאה האחת לא "עושים עניין", ודאי אם לאחר ההקאה הילדה ישנה טוב, ואח"כ הספיקה לאכול בלי להקיא שוב. הקאה היא תלונה מאוד לא ספציפית ויכולה להיות התייצגות של אינספור מחלות, וכן קורית במצבים נורמלים לעיתים. אם הכל חלף - אז ניתן לחזור לשגרה ולהיות רגועים.
אם יופיעו סימנים נוספים (שלשול? חום? הקאות נוספות? פריחה?)... יש לפנות לבירור אצל הרופא המטפל.
בהצלחה.

ליאת, שלום רב.
שיהורים אינם מחלה, אינני מכר מצב בו ניתן לגרות לגרום שיהוקים, כמו לאחר צחוק דוקא... אבל בכל מקרה, אין בכך כל בעיה.
המשיכו לצחוק בכייף!

אילנה שלום.
לא נראה שיש צורך בבדיקת רופא, את מתארת מצב נורמלי של שינוי בגוון וריח היציאות לאחר מעבר לכלכלת מוצקים. אין להפסיק בשל כך את המוצקים, מערכת העיכול של בנך תלמד להתמודד עם הזמן עם הכללה החדשה.
בנוגע לדרכים להקלה על כאבים, יש תרופות המיעדות לכך (כמו סימיקול, גרייפווטר, גליקול וכד') אני באופן אישי פחות מתלהב מלטפל תרופתית במצבים שהם אינם מחלה. אבל אם את מנסה את אחד המוצרים הללו ורואה שזה עוזר - בהחלט ניתן להמשיך בלי כל בעיה.
בהצלחה,

שלום אפרת.
את מתארת ילדה שנראית סובלת, ובוכה הרבה ובאי שקט, אך כל זה חולף כאשר מעסיקים אותה ומשחקים איתה. נראה לי שזה לא קשור לרפלוקס או לכל מחלה אחרת. הבכי הוא התנהגותי (את כותבת "אופי", וזה אותו דבר) והטיפול בו הוא התנהגותי.
הייתי ממליץ לא להתרגש מאוד מהבכי, וללמוד לאט לאט מה עושה לה טוב ואיך ניתן להעביר את האי שקט שלה בלי מחיר של להחזיק אותה כל היום על הידיים. פיתרון כמו לשחק איתה, להסב את תשומת ליבה לדברים אחרים - הוא פיתרון טוב. ניתן לחפש עוד פתרונות. במקרים בהם אתם לא מסתדרים לבד, ניתן להיעזר בסדנאות/יעוץ להורים.
בהצלחה.

גזים אינם סיבה לעבור לכלכלה אחרת. רצוי שלאחר שאכילה להחזיק אותו ל"גרעפס" במשך כ 10-15 דקות, ולאחר שהוא סיים - ניתן לשים אותו לישון. הרבה פעמים הגזים האלה נובעים מזה שלא אפשרנו לתינוק להוציא אותם מייד לאחר הארוחה.
אם למרות זאת הוא באי שקט כל הזמן - יש לפנות לבדיקת רופא.
בהצלחה,

אני מבינה את הדאגה שלך אבל החלפה בין תמל"ים היא לרוב לא הפיתרון בטח שלא תמ"ל צמחי כמו שכתב לך הרופא.
יש כמה דברים שאת יכולה לנסות שיעזרו לו:
א. מנשא עירסול מבד. מאוד מרגיע אותם.
ב. כיפוף הרגליים כלפי הבטן ולחיצה מתונה עד לשיחרור גזים.
ג. תכשיר להקלה בגזים. יש את גרפווטר שלנו ממש ממש עזר. כמה טיפות לפני כל האכלה ממש סייעו להקל בכאבים.
ד. תנוחת נמר על עץ.
אגב רק שתדעי שיש תינוקות שסובלים מגזים גם 5-6 שעות ויותר כל יום. העיקר תזכרי שבסוף זה עובר!

אילה, תודה רבה. מסכים עם כל מילה!

דנה שלום,
בנוגע לשתן - קרוב לודאי שאין כל בעיה, אך אם הריח שונה וחריג מהרגיל והמוכר... כדאי לפנות לרופא הילדים, לשקול בדיקת שתן (לודא שאין זיהום). כמו"כ, יש מחלות מטבוליות מאוד נדירות אשר מתבטאות בריח שונה של נוזלי הגוף... נדיר, אבל אם הריח כל כך חריג - זה שווה בדיקה.
בנוגע ליציאות - נשמע נורמלי לחלוטין.
בהצלחה.

חוה שלום.
להרגיל למוצץ זה אתגר קשה... וכל ילד עם אופיו. עם הילדים האישיים שלי, גיליתי באופן מפתיע שהמוצצים שאינם מותגים, אלא הכי זולים, (מגומי חום, "מגעיל"...) במידה הכי גדולה (LARGE) למרות שזה היה לתינוק קטן - הועילו... בעוד שכל המוצצים היקרים לא צלחו... צריך להמשיך לנסות.
כמובן שאם אין שיתוף פעולה בשום מקרה, צריך אולי לוותר...
בנוסף, יש צורך לחפש מה מטריג אותה כל כך אם היא בוכה, לא ציינת את משקלה... הרבה פעמים ילדים קטנים בגיל הזה סובלים מקוליק (כאבי בטן עוויתיים) ומרפלוקס, כדאי לפנות לרופא להעריך האם בזה מדובר.
שתיה של נוזלים, אפשרי רק לאחר שחלק נכבד מהכלכלה שלה הוא מוצק. בשלב זה רוב הכלכלה היא נוזלים ממילא, ואין לתת נוזלים כמו מים או תה.
בהצלחה,

ג'סיקה שלום.
1. בנוגע להחזרת הילדה למיטתה... הדרך היא פשוט להחזיר אותה למיטה, וכאשר היא בוכה, לא "להישבר" אלא להיות לצידה, ללטף, ולהגיד "אמא פה"... ושוב להתרחק ממנה... היא ממשיכה לבכות קצת, לחזור אליה שוב, ולהרגיע "אמא כאן, אמא לא עוזבת".. ולאחר שנרגעת - להתרחק. כדאי לקרוא / לחפש באינטרנט מה מיכל דליות מציעה בנושא (היא עוסקת בזה הרבה, גם במאמרים, וגם בתוכניתה בטלויזיה).
2. נזלת ושיעול על רקע נזלת וליחה, יכולים להימשך ת קופה ארוכה. הטיפול הוא במי מלח ( או בשפריצר או באינהלציה) והשכבה גבוהה. לא להתייאש, ולא להתפתות לטיפול מיותרים (אשר לא מוכחים כיעילים) רק כדי להרגיש שאת עושה משוה ומטפלת... זה עובר בסופו של דבר לבד, גם אם זה לוקח הרבה זמן.
רפואה שלמה.

כפות רגלים שטוחות, בהגדרתם הן פלטפוס = שזה נלקח מהמילים flat-foot, רגל שטוחה. זהו וריאנט נורמלי שקיים באחוז מסויים של האוכלוסיה (בגיל צעיר עד כ 30-40%, ועם הגדילה, השכיחות פוחתת). אין צורך בטיפול ספציפי ברוב המקרים. לעיתים, במקרה של הופעת כאבים במן הליכה, יש צורך להתאים מדרסים. כדאי להיבדק ע"י רופא הילדים או אורטופד ילדים, רק כדי לודא שאכן מדובר בפלטפוס ולא במנה חריג אחר. כאמור, ברוב המקרים אין צורך בכל טיפול.

משי שלום,
שיעול על רקע של נזלת וליחה הוא שיעול שמועיל לגוף להיפטר מההפרשות של דרכי הנשימה. אין צורך להילחם בשיעול הזה (הוא לא הבעיה, הוא הפיתרון של הבעיה), ויש צורך להילחם בהפרשות (נזלת, ליחה) - לרוב די בטיפות מי מלח או באינהלציות של מי מלח.
בנוגע לעיניים - אם אין אודם או הפרשות - לא נראה לי שיש צורך לטפל.
חשוב לציין שנזלת וליחה הן תלונות שיכולות להימשך תקופות ארוכות. הן לא נחשבות מחלה, ואין צורך לדאוג מכך שהן נמשכות. כאשר מתלווה חום - יש צורך בבדיקת רופא.
בהצלחה,

ג'ני, שלום.
אני מניח שאת שואלת על רכבת לא בגלל שזה כלי תחבורה מסוכן או בשל הקושי לקשור כסא תינוקות למושב, אלא בשל הצפיפות והקרבה לאנשים נוספים. מקובל לשמור על ילדים קטנים, ודאי מתחת גיל חודש במקום "מוגן", כדי שלא יחשפו למזהמים שונים. צפיפות היא אחד מהגורמים להתפשטות קלה ומהירה של זיהומים, ותינוקות קטנים עלולים להידבק, בדיוק כמו שמבוגרים עלולים להידבק כאשר נמצאים בצפיפות עם אנשים אשר עלולים לפזר וירוסים סביבם.
אבל... בעוד שמבוגר בעל מערכת חיסון טובה קרוב לודאי לא ידבק, וגם אם ידבק, מקסימום יסבול ממעט נזלת, אצל תינוקות הקטנים מגיל חודש - עלול להתפתח חום.
וכאשר תינוק קטן סובל מחום (מעל 38 מעלות), הרופא לא יסתפק בלומר "זה וירוס ויראלי", אלא ישלח לבית חולים, ושם התינוק יעבור "התעללות" בבדיקות דם, שתן ונוזל עמוד שדרה (בדיקה הדומה מאוד לאפידורל...), ואישפוז וטיפול אנטיביוטי בן 3 ימים לפחות...
למרות שקרוב לודאי שהוא נדבק מוירוס...
כדי לא להגיע למצב הזה, עדיף לשמור על ילדים קטנים מוגנים בחודש הראשון לחיים (והמחמירים, עד גיל חודש וחצי חודשיים...) ואח"כ, ניתן לצאת למקומות ציבוריים, אך עדיף פתוחים ומאווררים.
בהצלחה.