פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

כשבני היה בן 3 שמנו לב שהוא נוגע המון באיבר מינו, והגננת אמרה לנו לא להעיר לו, וחשבנו שזה יעבור לבד.
עכשיו הוא כמעט בן 5, ועדיין נוגע הרבה באיבר מינו, רק נוספו נגיעות כפיתיות נוספות - בעיקר באף.
אנחנו מלמדים אותו שזה לא יפה לגעת באיבר המין ליד אנשים, אבל הוא לא ממש מקשיב ואנחנו לא יודעים אם להתעקש על זה יותר.

האם זה אמור לחלוף לבד?
האם אני אמורה להעיר לו על הנגיעות או שזה רק עלול להחמיר אותן?

שלום,

בני בן ה 17 וחצי סבל בשנתיים אחרונות מדיכאון ואף קיבל תרופות במשך מספר חודשים.
היום הוא התחיל עשות ספורט ומצב שלו השתפר גם ללא תרופות.
הפסיכיאטר של מכבי המליץ לבצע לו אבחון פסיכולוגי במכון פרטי, שעלותו 3000 ש"ח.
השאלה, אם קופות חולים יכולות להשתתף באבחון זה ?
תודה

,שאני נוטל ריטאלין במינון שהרופא המליץ בהתאם לתגובה הקלינית ולמצבי הרפואי תוך כמה זמן אני צפוי ליראות איזה השפעה חיובית בהקשר של יכולת למידה

שלום
תודה על תשובתך.
כיצד אפשר לעזור לה מבחינה חברתית?

שלום
בתי בת 11, מלאת פחדים ,כמעט מכל דבר.
לא הולכת לישון לבד, לא עולה לקומה השניה לבד,אם מדברים מעט גבוה ,נבהלת.
היינו בטיפול פסיכולוגי להתמודדות עם הפחד שלא צלח,
עליי לציין שלפני כ-4 שנים איבדנו תינוק, למרות שהפחדים היו קיימים כבר קודם.
בנוסף ,היא מאוד חברותית, אבל אין לה חברות, תמיד נסחבת אחרי בנות וכמעט ולא נפגדת איתן אחרי הצהריםם.
מה עושים?
מודאגת

היי
בני בן 7 היום אובחן ADHD היפר איפולסיבי. ניסינו כל תרופה ZOOM, OMEGA FOCUS, ריקוזית ועוד עד שפניתי לנורולוג ונתן לו רטלין רגיל . ברטלין הופיעו תיקים ודיאקון ואובדנות (רצון להתאבד). הפסיכיאטר נתן לו ריספונד 0,5 בלילה. שבועיים הראשונות הוא היה ילד אחר לגמרי, שמח עוזר לא מתווכח, הכל חיובי ורגיל. לאחר שבועיים הוא איפולסיבי , מפחד להיות לבד, מתעורר בשינה הרבה פעמים. קופץ, ורץ.
הרופא המליצ להגדיל את המינון.חצי בוקר וחצי לילה. הוא התחיל עם כאבי בטן עזים 3 ימים רצוף. ובדעת עצמי הפסקתי לתת לו את התרופה.
הילד התלותנן ששומע קולות ורעשים בראש, הוא לא מסוגל לשמוע מוזיקה ומחזיק את הראש ובוכה.
מה דעתך ????

האם תרופה majeptil מג'פטיל נמצאת עדיין בשימוש?

במצב של חסור תגובתיות לטיפול תרופתי,אילו בירורים גופניים יש לנקוט?
יש קשר בין בעיות נורולוגיות לבין עמידות לטיפול?

אני רוצה לשאול האם יש לי סיכוי להתגייס לצבא.
אני בן 16 רגע לפני קבלת צו ראשון{כל החברים שלי כבר קיבלו}וצברתי נכון לעכשיו 13אישפוזים מגיל 10.אני סובל ממאניה דיפרסיה ומהתקפי שיגעון שגורמים לי למשל אם הם מופיעים והם הופיעו המון פעמים לדבר ברצף 13 שעות,למשל ללכת ברחוב ופתאום לרוץ לכביש,וגם ביצעתי תחת השפעת המחלה מעשים קיצוניים מאוד שחלקם הגיעו לעיתונאות בחמש השנים האחרונות ושתועדו במשטרה אך לא חלה עליי אחריות פלילית עקב היותי קטין ובגלל המופרעות הנפשית.אני נוטל זונגראן,פניטואין,זיפרקסה .לאור ההיסטוריה הרפואית האם יש לי סיכוי להתגייס לצבא או סביר להניח שבגלל ריבוי האשפוזים אני אקבל פטור ולא יתחייל.מה דעתך?רן

בתי כבר כמעט בת 20 סטודנטית שמגיעה הבייתה רק בסופיי שבוע .
שתיי בעיות עיקריות לי איתה ראשית זו שנה שנייה שלה מחוץ לבית היא לא נכנסת לשירותים בשום מקום ולכן אחריי שבוע התאפקות היא נורא נפוחה סובלת מכאביי בטן עצבנית נורא וכשמגיעה הבייתה היות שזה מתאבן היא לא מצליחה להוציא ולהתנקות כל ההסברים והניסיונות לשכנע אותה שתמצא זמן כשאין אף אחד בדירה שתכנס לשירותים או כל רעיון אחר לא צלח זו הבעיה הראשונה שגוררת עימה את הבעיה השניה היא רזה ויש לה גוף יפה והיא עצמה יפיפיה היות שהיא נפוחה יש לה תחושה שעלתה במשקל והתחילה דיאטה רצחנית אני נורא חוששת שתהיה אנורקסית היות שהיא עכשיו רזה כלום לא עוזר כל מה שאני מדברת ומציעה היא תמיד קוטלת אותי באיזו אמירה ומתחילה מריבה ביננו
מה לעשות?
אנא עזרתכם

שלום, רציתי לדעת האם 24 מ"ג ריטלין שמורכב משני כדורי LA30 יכול לגרום נזק ממשי לנערה בת 18 וחצי במשקל 50 קילו?
אני חוששת כי המינון גבוה (על פי החישוב של 50X0.3) אך ניסינו כדור אחד והוא לא השפיע כלל, והילדה נמצאת במצב קריטי של בגרויות ואין ביכולתנו לחכות שיתפנה תור לנירולוג.
האם מינון מסוג כזה שכמעט וכופל את עצמו במינון הסביר יכול לגרום להתעלפויות\הזיות או נזק גרוע אף יותר?
(אציין שעד היום נטלה ריטלין SR 40 השפיע כראוי , אך ההרגשה הכללית לא הייתה טובה, בגדול הילדה בריאה ללא שום בעיות חריגות) איני מבקשת המלצה על מינון אני יודעת שזה בלתי אפשרי במסגרת הפורום, רק רוצה הכוונה..

אני מאוד אודה לתשובה!

שלום אני לוקח כדורים ריספונד 4 ופרפנאן 8מג ואני מאוד עייף האם מותר לי להפסק לקחת הכדורים

שלום רב,
יש לי אח בן 17 וחצי ואבחנו לו הפרעת התנהגות בשם קונדקט
ההורים שלי גרושים ואבא שלי לא כל כך בקשר אני נשואה ולא גרה באזור אחרי גר עם אמא שלי, הוא גורם לה ממש סבל. לא מתחייס למה שהיא אומרת, מזלזל, מקלל, מתנהג בצורה מגעילה ומזלזלת מביא חברים ובנות הביתה כמובן בהתנגדות מוחלטת של אמא שלי והוא בכלל לא "שם" עליה וכשהיא מגרשת את חברים שלו הוא מתחיל לקלל אותה ולהשתולל זה הגיע למצב שהוא השתגע בבית והתחיל לשבור כל דבר שהיה בבית ואיים עליה בסכין, אמי הזמינה משטרה ונתנו לו צו הרחקה מאמי למשך 45 יום, אחרי זה הוא חזר והוא ממשיך באותה דרך הוא לא למד לקח, הוא לא מוכן לקחת כדורים וממשיך באותה דרך מזעזעת שהתנהג בה. אמי פונה לעובדת סוציאלית אבל זה לא כזה פשוט הם צריכים מלא אישורים והמון בירוקרטיה עד שמקבלים עזרה ממישהו זה הולך ומחמיר. הקטע הוא שהוא לא מעונין לשתף פעולה
אנחנו אובדי עצות בבקשה מה ניתן לעשות ?

שלום רב,
שמי יולי ואני בת 19.
מאז שאני זוכרת את עצמי בגיל ההתבגרות נורא אהבתי להיות לבד ובהתחלה זה נראה לי לגיטימי כי אני בת יחידה והורגלתי לכך שלא תמיד חברות יכלו לישון אצלי\לבלות איתי.
בנוסף לכך בגיל 16 משהו השתנה אצלי מלבד שהייתי מופרעת אכילה נוצר אצלי הרגל שלפחות פעם\פעמיים בשבועיים אני מתבודדת ושוקעת בדכאון בלי שום סיבה,
ביום כזה אני לא לומדת\מתקלחת\עובדת וכ"ו פשוט עוצרת את החיים שלי בשביל "לנשום"
באופן כללי אני מתעצבנת בצורה מהירה,המצבי רוח שלי משתנים מהר מאוד,אני לא החלטית ואני תמיד כועסת על אנשים בלי סיבה,מוחקת מהפייסבוק מהפלא.. תמיד ישלי צורך "לנקות" דברים\אנשים מהחיים שלי.אני חייבת שהכל יהיה כתוב וברור לי ומסודר מול העיניים אחרת אני נלחצת.
בכללי כל דבר נראה לי לא בסדר ואני פרנואידית כלפי הסביבה שלי עד כדי כך שאני מדמיינת דברים.או שאנשים נגדי.
לדוגמא קרה לפני שבוע שאני והבן זוג שלי נסענו באוטובוס יחד,ראיתי מישהי מוכרת שקצת בהתה לעברנו וישר דמיינתי שלחבר שלי היה משהו איתה,סרט רע בקיצור.
עד כדי כך שירדתי מהאוטובוס בלעדיו והתרחקתי מימנו כל הנסיעה..ולא דיברתי איתו עד ליום למחרת.הרגשתי כעס איום ונגעלתי מימנו נורא למרות שעמוק בתוכי ידעתי שהכל בסדר ואני סתם מדמיינת בחרתי להאמין למה ש"המצאתי" לעצמי..
בנוסף אני בוכה מכל שטות וקורה לעיתים שאני נוסעת לדוגמא נסיעה ארוכה ותוך כדי הנסיעה אני מתחילה לחשוב על כלמיני נושאים ואז מסתגרת בעצמי שוקעת בעצמי ומתרחקת מכולם,רק רוצה לברוח ולהיות לבד,לבכות להירגע ממשהו לא אמיתי,
לא קרה כלום ואני ארגיש שכן קרה,מעין מועקה בלי מוסברת,חרדה ולחץ מהחיים.
אני גם אובססיבית לאנשים וחייבת איתי מישהו תמיד.
אני נורא מבולבלת ומקווה שהחששות שלי מיותרות,הרבה זמן התחושות האלה מלוות אותי ומלבד בן-זוגי שתמיד מעיר לי שאני אובססיבית\לא יציבה נפשית (הוא גם הבנאדם שמבלה איתי הכי הרבה ומכיר אותי טוב) אני מרגישה שמשהו לא כשורה.
אשמח לקבל תשובה.
בתודה,יולי.

שלום ,
לבני בן 18 אובחן לפני כשנה דיכאון.
חשוב לציין שהוא לא סבל מבעיות פיסיאלוגיות בתנועה אז , אלא בעיקר בניתוק מהסביבה.
נתנו לו כויות גדולות של לוסטראל ווללפוראל. אמנם ירד לו הדכאון , אבל כבר אז עם התרופות החלו בעיות שונות של הליכה מוזרה וכווץ שרירי הפנים.
את התרופות הוא לקח למשך כחצי שנה והפסיק.
היום אולי יש לו תופעות מסויימות שי דכאון, אבל הוא מתפקד בסדר, הולך לבית הספר.
הבעיה הגדולה - זה התנועתיות שלו בגוף. כך זה מתבטא :
בהתחלה הוא התחיל ללכת בצורה מוזרה ובמקביל החל לעשות גם תנועות מוזרות בפנים - ראו אצלו ממש מתח בפנים וכל מיני שרירים מקווצים (לא רק בהזמן הליכה, אלא גם כשהוא יושב).
כשהערנו לו על הנושא הזה הוא התחיל להשתדל ולשחרר את שרירי הפנים, אך בהליכה זה לא ממש עזר לו.
עכשיו לזה נוספו לאחרונה כווצים באזור הכתפיים בזמן ההליכה - כתף אחת פתאום יותר למעלה, רואים מתיחה גדולה בשריר הצוואר הגדול מאחור שמגיע עד הכתפיים + שרירי הצוואר לחוצים מאוד.
כשאומרים לו לשחרר - הוא עונה שזה לא תלוי בו והוא מנסה ולא מצליח.
כאמור לפני שנה התופעות האלה לא היו.
גם הוא וגם המשפחה מאוד מתובכלים מזה, כי זה גם ישר בולט כשהוא יוצא החוצה.

ייתכן שזה קשור לתרופות שהוא קיבל ?
מה הסיבה האפשרית?
למי לפנות?
תודה