פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב
ביתי בת שנתיים ו-9 , התחלנו איתה גמילה לפני כ-3 שבועות (בפעם השנייה).
בהתחלה לא היתה מוכנה לשבת בישבנון או בסיר ולאט לאט התרגלה לישבנון בבית.
היא מסכימה לעשות את צרכיה בבית רק איתי ולא עם אביה (פיפי וקקי, אם כי קקי לפעמים לוקח כמה ימים)
אך בגן היא לא מוכנה ומתאפקת כל היום, אלא אם היא לא יכולה להתאפק ואז בורח לה.
היא לפעמים יושבת בשירותים שם ומנסה אבל לא עושה
יש לציין, שאצל סבתא, או חברה הסכימה לעשות פיפי.

ידוע לי שהם מציעים לה לא מעט במהלך היום.
בשינה היא עדיין עם טיטול. כאשר בשינת צהריים קמה יבשה , ולאחר שינת לילה כמעט לא.
(באופייה היא די ביישנית ומופמנת)

התופעה מוכרת לנו, שכן כשהיתה בת שנתיים וחודשיים או שלושה , ניסינו גמילה ואז לא היתה מוכנה לשבת ולעשות בישבנון, לא בבית ולא בגן, וגם כן היתה מתאפקת המון. והחלטנו לחזור לטיטולים. מאז נולדה לה אחות, חיכינו ארבע חודשים והחלטנו לנסות שוב.

כשהיא מתאפקת ככה היא מאוד עצבנית, לא סבלנית ולא משתפת פעולה. קצת קשה לראות אותה ודי מתסכל שאי אפשר לעזור לה..
מה אפשר לעשות כדי לעזור לה לעשות פיפי בגן?
האם צריך לחזור שוב לטיטולים??


תודה רבה

יש לנו חברים מהודו שגרים בארץ. יש להם בן בגיל 3 שעדיין לא מדבר.
הוא שומע 4 שפות: עברית, אנגלית, דיאלקט הודי כלשהו ופיליפינית (המטפלת שלו).
לפני כחודשיים - שלושה התחיל ללכת לגן ישראלי.
מבין הכל, מגיב להוראות כמו שצריך, מתקשר עם הסביבה בעיקר על ידי מחוות, ויש לו שפה משלו שהוא ממלמל בה.
האם נשמע שיש לו עיכוב בהתפתחות השפה באופן שמצריך התערבות?
עד איזה גיל ילדים צריכים לפתח יכולת דיבור ברורה?
מאוד רוצה לעזור לחברים שלנו, בגלל השפה הם מרגישים שאינם יכולים לפנות לעזרה...
תודה!

הילדה בת שנתיים וחצי.
היא עדיין לא מדברת אך אומרת מילים ומקשקשת חצאי משפטים ובאופן כללי די מבינה.
הילדה מאוד מאוד מאד עקשנית ועומדת על שלה. אם משהו לא נראה לה היא בוכה ונשכבת על הרצפה.
דוגמאות לעקשנותה:
לא מאפשרת לנו להאכילה.
אם החליטה שרוצה לנעול סנדלים עכשיו בתקופת החורף אז אנו נכנעים ומוותרים.
בשיא הקור בחוץ לא רוצה לשים מעיל.
אם צריכה לקבל תרופה זה להילחם איתה.
לא רוצה ולא נותנת לצחצח לה שיניים.

אנו יודעים שזה גיל המרי וצריך להציב גבולות אך לא יודעם איך להתמודד.
אודה לתשובתכם.

שלום,

ביתי בת שנתיים וחודשיים גמולה מזה כ-3 חודשים. נושא הגמילה הגיע בעיקר ממנה, היא הביעה התעניינות וביקשה לשבת באסלה ואנחנו זרמנו איתה. היא עושה פיפי וקקי באסלה ללא בעיה. הבעיה היא שההליכה לשירותים לא מגיעה מיוזמתה, אלא צריך לקחת אותה כל חצי שעה, גם בבית וגם בגן. כשהיא מפספסת בבית, היא בד"כ מודיעה לי שיש לה פיפי (אחרי שעשתה במכנסיים) הייתי רוצה למצוא דרך להעביר את האחריות אליה ושהיא תבין שהיא צריכה לבקש מיוזמתה. איך עושים זאת? אודה לעעזרתכם.

שלום לכולם

אני אמא לילד בן שנתיים ו 10 חודשים יש לו איחור בהתפתחות השפה.לאחרונה עבר אבחון פסיכולוג ולפי דבריו שמבחינה קוגניטיבית הוא פחות מבני גילו בכמה חודשים לפחות 6 חודשים.וצד ההבנה אצלו יותר מפותח מצד ההבעה.

איחור בינו לבין בני גילו בשישה חודשים נחשב להפרש משמעותי?

איחור בדיבור גורם לאיחור בהבנה וחשיבה כלומר ילד שהוא מדבר מבין כמו ילד שאינו מדבר?

אני בתור אמא איך אני יכולה לעזור לו להתקדם יותר כדי להשלים את הפער הזה?

לציין שהוא מבין הוראות פשוטות ומורכבות,מזהה צורות וצבעים,משחיל חרוזים,אוהב מאוד סיפורים,משחק במשחקים כמו שצריך כל משחק לפי הדרישות שלו,מבין מילות יחס (למעלה,למטה,אחורה,קדימה,בתוך וכו')

עוד הערה חשובה לפעמים בזמן משחק בליגו למשל הוא בונה אבל מיד הוא הורס ומפרק את המשחק האם דבר זה נחשב טבעי?

דבר נוסף לפעמים שואלת אותו שאלות ואני בטוחה שהוא יודע את התשובה אבל הוא מיד עונה לי בתשובה הלא נכונה ואם חזרתי על השאלה עוד פעם הוא עונה בתשובה ההנכונה.מה הדבר הזה (הכוונה שלי שהוא עונה לפעמים במהירות ללא חשיבה).

תודה לכם

שלום רב,
בתי בת שנה ו-8 חודשים , מתקדמת מאוד מבחינת התפתחות שפתית דיבור והבעת עצמה. היא בד"כ מאוד בטוחה בעצמה וחברותית חייכנית מצחיקה. ממעיטה לבכות למעט באמת הבעות עצמאות שהחלו כבר לפני כחודשיים אולי יותר "אני מספרת לבד" וכו'..
בשבוע וחצי האחרונים החלו להופיע אצלה ביטויי בהלה ופחד עם אמירה כמו "אוי נבהלתי" מלווה בבכי. היא יכולה להמשיך לשחק ופתאום להיזכר "אוי נבהלתי" ולהמשיך לבכות. ולא שהיה משהו קונקרטי שיכולנו לאמר שהפחיד. היא יותר צמודה אליי מרגיל ולקראת שינה העניין גובר ומלווה גם עם בכי.
דבר נוסף - בשבועיים האחרונים היא החלה לבכות מאוד ולהתנגד לאמבטיה. תמיד היתה רגישה למים על הראש והעיניים אבל עכשיו לא מוכנה לשבת באמבטיה היא נעמדת ובוכה "אמא אמא".. גם במשפחתון שהיא נמצאת בו הגננת אמרה לי שבבוקר היא אמרה לה "אוי נבהלתי" ואח"כ למשך שעה היתה מאוד צמודה אליה לא רצתה לעזוב אותה (וזה ממש לא רגיל לה). חוץ מזה בשאר הזמן היא עירנית חייכנית ומצחיקה ושובבה כתמיד.
אני מרגישה שהילדה פתאום מראה פחדים ואני לא יודעת האם זה קשור לשלב התפתחותי או לא וכן כיצד אני יכולה להקל עליה

תודה רבה
אמא של י'

שלום, האם יש חשיבות לסדר ההתפתחות או שלמשל ישיבה לפני התהפכות זה לא טוב/מזיק לטווח ארוך?

תודה

אשמח לדעת האם לדעתכן יש מקום לאבחון לבני הצעיר בן 2 ו-9 חודשים. שפתו מפותחת ומדויקת (בונה משפטים, שואל שאלות, מבקש בקשות, דקדוק כמעט מושלם), התפתחות מוטורית מדהימה (מוטוריקה עדינה וגסה כאחד מרשימה לגילו), אומץ, עצמאות, חייכני ונחמד. מה מדאיג אותי: בני לא יודע "לספר סיפור", הוא רק מצטט דברים (קטעים מספרים שהוא אוהב, משפטים שאח שלו הגדול אומר, משפטים שאמרנו לו בעבר, וקושרים למקרים שקרו לו , למשל: "אם נוגעים בגדר חשמלית מקבלים זרם כזה"). הוא אומר את המשפטים בלי הקשר, ולא יודע להמשיך ולנהל שיחה על הושאים האלה אף שהוא העלה אותם. זורק לחלל האוויר השמפטים או חלקיקי הסיפור, ולא מחכה למענה. הוא נוטה להצחיק את עצמו, כלומר להגיד משהו ולצחוק - הוא לא משתף אותנו בצחוק שלו בדרך כלל. הוא יודע לשתף בדברים מעניינים שהוא רואה בחלון כשנוסעים באוטו ("אמא, תראי, מונית צהובה!"), אבל באופן כללי הוא לא איש שיחה. אין איתו שיחות מורכבות של יותר משאלה ותשובה. אין "פינג פונג" ארוך שנמשך כמה משפטים, הוא לא יידע לתאר מה עשה בגן, רק למשל אם אשאל שאלה סגורה: עם מי שיחקת, הוא יכול לענות שם של הגננת. כמו כן, קשה להוציא אותו ממשהו שהוא מרוכז בו: אם נניח הוא בונה בלגו ומשחק ואני מדברת אליו או שואלת מה עושה, הוא לא יענה, או יענה לי אחרי שהפניתי את תשומת לבו אלי לפחות שלוש פעמים. כמובן שאם אני אשאל אם הוא רוצה שוקולד הוא יענה מייד, אבל אם סתם ככה אני מנסה "לשלוף" אותו ממה שהוא עושה ושישתף אותי בזה - אני לא אצליח. כנ"ל אם הוא מרוכז במשחק עם החיות שלו או בפאזל. הוא יגיד לי "אמא תשבי לידי", אבל לא באמת ישחק איתי. עם ילדים הוא משתולל, אבל לא ממש משחק. למשל יכול לבוא ילד הביתה והם ישחקו תופסת או מלחמת כריות, אבל בזה זה נגמר. אין משחקים מורכבים יותר מזה. האם מה שאני מתארת תקין לגיל שנתים+9 חודשים, או שמא נשמע שיש משהו לבדוק ברמת התקשורת החברתית של הילד שלי? כי מכל המדדים שאינם תקשורת חברתית, הוא מאה אחוז לגילו. הוא לאחרונה התחיל גן חדש ולא ממש מכירים אותו מספיק בשביל שתהיה לי חוות דעת מהגננת שלו, ואין לי הרבה נקודות להשוואה מעבר לאחיו הגדול שמאוד שונה ממנו.

בני בן ה2 וחודשיים לפני כשבוע שרט ילד בגן בפנים שלו . הוא פתאום ללא כל סיבה דוחף ומרביץ לילדים בגן וגם קצת בפעילות של אחר הצהריים אנחנו כל הזמן אומרים לו שאסור להרביץ הוא מבין ולאחר מכן כאילו לא אמרנו לו. מעבר לכך הוא פעמים רבות מרביץ גם לי (אמא שלו) .הוא ילד מאוד פעיל ולא יושב לדקה מספר פעמים ניסיתי לשבת איתו עלמשחק והוא מאבד מהר עניין. חשוב לציין שלאחרונה נולד לו אח ואנחנו המון משתפים אותו בעניין והוא מגיב בצורה נאותה . לכן לאנראה לי שזו הסיבה לבעעית ההתנהגות שלו. מה עליי לעשות אני פשוט חסרת אונים ומודאגת מאוד לגביו מה עליי לעשות??.?.?.

שלום,
בני הוא בן שנתיים וחצי ואינו יודע צבעים ואת שמות האצבעות על כף היד.הוא מדבר יפה, חברותי, אוהב סיפורים ומשחק לבד ובחברה יפה מאוד. כבר זמן רב אני מנסה ללמד אותו צבעים אבל חוץ מצבע לבן, הוא אינו אומר את שם הצבע, יש לציין שהוא יודע למיין לפי צבעים. כמו כן, הוא אינו קולט את שמות האצבעות.לפעמים אני שואלת אותו שאלות והוא עונה בצורה אסוציאטיבית.
אני מוטרדת מאוד.

שלום,

בני בן שנתיים וחודשיים לאחרונה נוהג כך:

1. בזמן נתינת משקה בכוס או בבקבוק, שותה כמה לגימות ואז משפריץ מפיו או שופך את תכולת הכוס/בקבוק. אני מעירה לו שאין לנהוג כך, אומנם בקול מעט תקיף יותר ולוקחת ממנו את הכוס/בקבוק אך יום למחרת כאשר הוא שותה הוא ממשיך בשלו וממשיך לשפוך.

2. יש פעמים שנוהג להכות אותי בלי שנראה שהתלווה לזה כעס מקדים. שוב אני מסבירה שאין לנהוג כך, שזה לא נעים לי, אך בהחלט זה יכול לחזור שוב.

3. במשחקים שנועדו לבניה כמו לגו או סברס אין הוא מתעניין בהרכבה כלל, כל שהוא עושה הופך את השקית על תכולתה ומתחיל להעיף חלקים.כיצד ניתן לגרום לו להיות חלק פעיל מההרכבה, משמע לעניין אותו ליצור דבר מה מהחלקים במקום להעיפם?

כיצד מומלץ להתנהג בכל אחת מ-3 הסיטואציות שתארתי.

שלום רב,
אני אמא לפעוט מקסים בין שנה ושבעה חודשים בעל עיכוב קל בהתפתחות המוטורית, התהפך והתיישב בגיל מאוחר יחסית אבל השלים הכל בעזרת טיפול פיזיורטפי וכעת הוא נעמד ומשייט בין רהיטים אך לא הולך עצמאית. מעכשיו אנחנו צריכים לשים לו נעלים במטרה לעודד אותו ללכת. יש לו טונוס שרירים מעט מוגבר, הוא לא מדבר אך מתקשר ומסביר את הרצונות שלו בצורה מדהימה.
עד עכשיו הוא היה בבית עם אמא אחר כך עם אבא ואז עם הדודה כעת אנחנו שוקלים לשלוח אותו לגן אבל כל הילדים בגילו כבר הולכים. הדילמה שלנו היא האם לשלוח אותו לגן שכולם הולכים ומה זה יעשה להתפתחות שלו? האם זה יתסכל אותו שהוא יגיע אחרון לכל מקום ושכולם יעשו פעילות בעמידה הוא ישב ויהיה שונה? או שזה יעודד אותו ללכת ולהתאמץ יותר?
עם איזה איש מקצוע מומלץ להתייעץ?
תודה רבה
taltalem

שלום, ביתי בת ה 3.5 , נגמלה מהטיטולים לפני כחצי שנה לערך, משמע, פיפי היא עושה בשירותים וגם בלילה אינה מרטיבה. אבל...היא לא מוכנה לעשות קקי במקום אחר מלבד הטיטול. ניסינו סיר, ישבנון, ניסינו לשבת איתה ולהסביר לה, הבטחנו הפתעה אם היא תעשה באסלה ואפילו את התירוץ של "נגמרו החיתולים ושכחנו לקנות"...אבל שום דבר...אם אין טיטול היא יכולה להתאפק גם יומיים שלושה וכמובן אני לא רוצה שתפתח תסביך בעיניין.
כמובן שבגן היא לא מבקשת לעשות, כי אין לה שם טיטול , היא הרגילה את הגוף לעשות בערב, בבית....
האם זה נורמלי? איך מטפלים בזה?

שלום רב,

בני בן ה-4 שמתי לב שיש לילד בעיה בלהחזיק עיפרון, כשרני נותנת לו לצייר או לצבוע משהוא הוא פשוט עושה קישקוש בכול הדף
יוצא מהקווים, שאלתי היא איך מטפלים בנושא ומי? וגם אני אם הילד?

שלום לכולם
אני אמא לילד בן שנתיים ועשר חודשים לבן שלי יש איחור בהתפתחות השפה והוא מטופל אצל קלינאי תקשורת ויש התקדמות במצבו.אתמול היינו באבחון אצל פסיכולוג ילדים והוא המליץ בשנת הלימודים הבאה לשלב אותו בגן שפתי.
השאלה שלי יש הבדל בין יכולות קוגניטיביות בין ילד שמדבר לבין ילד שהוא אינו מדבר כמובן שהם באותו גיל.
שאלה נוספת האם כדאי לשלב אותו בגן שפתי הרי מדובר על שנת לימודים הבאה כלומר נשאר עוד 9 חודשים והמצב יכול להשתפר יותר ויותר.
בדרך כלל גן שפתי מה היא אוכלוסיית הילדים המשתייכים לו?