פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב, בני איתי בן 3 ו-4 חודשים, הולך לגן שפתי החל מספטמבר, עקב בעיות שפה ואיחור התפתחותי. בפגישה שנערכה לאחרונה עם הגננת והפסיכולוגית נאמר לי כי ישנה התקדמות יפה אצל איתי בתחום השפה, וכי הוא יוצר קשר טוב עם מבוגרים בגן, אך כמעט שאינו יוצר קשר עם ילדים אחרים. נאמר לנו כי כדאי לשקול להעביר אותו לגן תקשורתי בשנה הבאה. במהלך שיטוט באינטרנט ראיתי כי לגנים תקשורתיים מפנים ילדים הלוקים באספרגר / אוטיזם / PDD . האם יכול להיות שבני לוקה באחת מהאפשרויות הללו?
אני חייבת לציין שכילדה חוויתי גם קשיים חברתיים שהלכו והשתפרו עם הזמן. האם יכול להיות שגם אצל בני היכולות החברתיות ישתפרו?
אני מאוד מאוד מודאגת.

בתי, תכף בת שלוש וחצי מקסימה וחכמה.
פוחדת פחד מוות מחיות, כאשר נפגשת בחיות היא צורחת כאילו מטביעים אותה. כן מסכימה לרכב על סוסים אך מיתר החיות ממש פוחדת. אמצנו גור כלבים כדי להתמודד עם הפחד והיא פשוט יושבת על הספה למעלה ולא מוכנה לרדת. אני מנסה לדבר אתה על הפחד, לצבוע אותו ולצייר אותו ואפילו הצעתי לה להכין חרב שתעזור לה. נראה שאין שום התקדמות וזה ממש קשה לי, שיש חיה באזור היא צורחת וקופצת עליי...
מה לעשות?
כמו כן שיש לה טיפת דם קטנה היא בוכה בהיסטריה ונבהלת, טוענת שהיא חולה ולא יכולה להתלבש כי יש לה פצע, מתעסקת בכל סימן קטן. תקין?
פוחדת להכניס את הראש למים..
פוחדת שאחותה מתקרבת לתנור...
מליון פחדים...
מדוע? האם זה מטראומה שלא ידועה לי?
איך מתמודדים?

שלום רב, השארתי הודעה בפורום תזונת תינוקות אבל קיבלתי טיפ מחברה שאמרה שאולי הבעיה היא התפתחותית - אשמח אם תוכלו לכוון אותי בעניין.

אני אמא לילדה בת שנה +8 , עוד כשהייתה קטנה וניסיתי להעבירה ממזון טחון למזון אצבעות ראיתי שאינה לועסת טוב את האוכל לכן המשכתי עם המזון הטחון עוד קצת עד שראיתי שהיא מוכנה למזון מוצק יותר. למרות כל הנסיונות וההדגמות שלי של "איך צריך ללעוס" הילדה המשיכה ללעוס מס' לעיסות ואז ישר לבלוע.
היום, היא נורא ממהרת עם האוכל שלה ולמרות שאני מגישה לה אותו חתוך לרצועות היא לוקחת אותן ושמה בפה או כמה ביחד או אחת- אבל עדיין אינה לועסת כמו שצריך!
במזון כגון עוף זה מגיע לרמות שכאשר היא בולעת אחרי 2-3 לעיסות בלבד, או שרואים על הפנים שלה שכואב לה לבלוע או שהיא מנסה לבלוע ואז לא מצליחה ויורקת.
ניסיתי הדגמות של איך ללעוס נכון , ניסיתי להגיד לה כל פעם "תראי לאמא איך את לועסת" (מראה פעם פעמיים ומנסה לבלוע), ניסיתי לתת לה את החתיכות אחת אחת ולא להגיש לה הכל בצלחת ועדיין היא לא לועסת טוב, לפעמים אפילו בולעת בלי ללעוס כלל!!!!
אציין שהפה שלה מלא שיניים ומכל שאר הבחינות היא מסתדרת עם אוכל מוצק מצויין - אוחזת יפה, זה טעים לה וכו'.
לאן הילדה שלי ממהרת???? ומה אפשר לעשות בנדון?
אני מאוד מפחדת שתפתח הרגלי אכילה לא נכונים ותגרום לעצמה נזק בגרון.

אוהד בן שנה ושמונה חודשים ועדיין לא מדבר ,אומר קצת סופי מילים אך לא יותר מדי.
האם זה מדאיג ומה מומלץ לעשות.
הרופא אמר לעשות אולי בדיקת שמיעה אבל לא נראה לו שיש בעית שמיעה(גם אני והגננת חושבות שאין לו בעית שמיעה)
יש לו 2 אחים גדולים והוא נמצא בחברה משך היום.
אשמח לתגובה

בוקר טוב
יש לי ילד בן שלוש בדרך כלל מקסים.יש לי בעיה רצינית איתו הוא עדיין לא מדבר (מטופל אצל קלינאי תקשורת) לאחרונה הרבה בבכי וצעקות בזמן שהוא רוצה משהו.ולפעמים אני סופגת את זה ולפעמים אני מתפרצת וכואב לי הלב בזמן שאני צועקת עליו על מנת שלא ימשיך בהתנהגות זו.והבעיה היותר קשה אני לא יכולה להשתלט עליו בזמן החלפת בגדים וחיתול מתחיל לנוע בתנועות שהן מכאיבות לי (אני בהריון בחודש שמיני) לפעמים גם כן אני סופגת זה ולפעמים מתפרצת בצעקות עליו באמת לא יודעת מה לעשות אני לא רוצה לפגוע בדימוי ובטחון העצמי שלו אבל מצד אחר צריך לסים לו גבולות.נסיתי כל מני שיטות כדי להרגיע אותו או מנסה לתגמל אותו כדי שאוכל בהחלפת בגדים אבל הכל לשווא.

שלום רב בני המקסים בן ה3 ילד יחיד במשפחה (לפני כחצי שנה עברנו הפלה בחודש שמיני) בתקופה האחרונה (בערך 4-5 חד') פורק כל עול. הוא צועק הרבה ומרביץ לילדים (בני דודים וחברים) הוא חושב שמגיע לו הכל (לא חסר לו כלום) וכל מה שרואה אצל האחרים גם רוצה. הדבר קורה רק אחה"צ, בשעות הבוקר במעון הוא ילד מ-ק-ס-י-ם! .
אני לא יודעת כיצד להתמודד עמו , הוא מוציא אותי מדעת ומוציא ממני כעס רב שאף מפחיד אותי.
אשמח לעצתכם ...
תודה

שלום

אני אמא לילד בן 3 שנים.הוא נמצא במעון.אני בהריון ובתחילת מרץ אני נכנסת לחודש התשיעי (לקראת לידה) רציתי להתייעץ איתכם האם כדאי להשאיר הבן שלי איתי בבית עם התינוקת החדשה (לפחות לאחר חודש מהלידה עד שאתאושש וקצת לנוח). לציין שכבר מכמה חודשים התחלתי להסביר לו על התינוקת וכבר בחר לה שם משלו וכל הזמן משחק במשחקים וקורא בשם שלה.

לציין עוד משהו יש לו איחור בהתפתחות השפה (שגרמה לו בעיכוב התפתחותי) מוטופל אצל קלינאי תקשורת וגם כן בתחילת מרץ מתחילים בטיפול ברכיבה ויכול להיות ריפוי בעיסוק (עדיין לא נקבע סופי) אני מרגישה שמאוד הוא זקוק אלי כי אני גם אמא עובדת ולפעמים מרגישה שהוא לא מפיק תועלת משהותו במעון מעדיף תמיד להישאר אצלי או אצל סבתא.לפעמים אני מרגישה בגלל האיחור בשפה הוא לא מוצא את עצמו,אבוד בין כל הילדים (זאת הרגשת אמא אבל הגננת אומרת לי תמיד שהכל בסדר) ולפעמים מרגישה שהוא לא מחובר לגננות שלו לא רץ אליהן ונותן חיבוק כמו הילדים האחרים. את הדברים שהוא לומד ורוכש אני מרגישה שזה בזכותי.אני יושבת שעות ארוכים איתו כל שאר היום אחרי סיום יום עבודה שלי (2 בצהריים) אני איתו כל הזמן שלי פנוי לו (משתדלת לסיים את כל עבודת הבית שלי אפילו הכנת אוכל בבוקר לפני שאצא לעבודה).

אור כל מה שהסברתי והטיפולים והשהייתו במעון אני לא רוצה שהוא ירגיש שהוא נדחה ואין לנו זמן עבורו (כל הזמן טיפולים ומעון) אני רוצה להרגיש בחום ואהבה ותמיכה והרגיש בחום משפחה לכודה שיש אורח חדש.אני לא רוצה שירגיש שאחותו לקחה מקומו בבית.

עוד משהו חשוב גם הבחינה הכלכלית מאוד חשובה ומכרעת כי אני משלמת בסביבות 1000 ש"ח עבור המעון ולהתפרנס מהכנסה אחד (הבעל) לכמה חודשים עד שאחזור לעבודה גם קשה.והטיפולים שהוא מקבל הכל עולה כסף אבל אם בסופו של דבר כדאי להשאיר איתו במעון אז אני עושה את הטוב שלו.

שלום
אני אמא לילד בחודש הבא יהיה בן 3 שנים איך אני יכולה לדעת שהוא צריך טיפול ריפוי בעיסוק.מאיזה משחקים אני יכולה לגלות הרי הוא משחיל חרוזים אבל קצת מתקשה,מרכיב פאזל של תבנית עץ,מרכיב משחק ליגו,התחיל להרכיב פאזל משני חלקים (יכול להתאים).
לציין משהו חשוב שהוא סובל מפזילה מגיל 7 חודשים ועכשיו מטופל בשניידר והטיפול הוא לכסות את העין הלא פוזלת כדי לחייב את העין לעבוד כמו שצריך.
מה הן המיומניות הנדרשות מילד בגיל זה?

בתי מאוד אוהבת שאני מקריאה לה סיפורים , הבעיה שכל קריאת סיפור יכולה להימשך שעה ולמה.... על כל מילה היא מתעכבת אבל אמא למה הוא נפל? ולמה הוא בוכה? ולמה הבית בצבע אדום ? ולכל שאלה אני עונה מספר פעמים עם המון סבלנות... ואני יודעת שהיא יודעת את התשובה... אבל ה למה ? למה? ולמה? די מתחיל להתיש אותי , אני רוצה לציין שהיא מאוד אמפטית לדמויות שהיא רואה בספר :היא תראה קוף בספר ... ואז זה מתחיל איפה אמא שלו? איפה אבא שלו? ובכלל אם היא רואה מישהו מהדמויות בוכה חבל לי על הזמן באותו הרגע : למה הוא בוכה ? אני מסבירה.. אבל למה? מסבירה וכך זה חוזר כל הזמן , אני די מותשת כבר מקריאת הסיפור .... אני ממש בוררת ספרים שאני קונה .. שלא תהיה דמות שבוכה , או מישהו שנופל כי כואב לו... זה תקין בגיל הזה ????

בני בן שנה ו7 חודשים , ילד מאד מאד פעיל כל הזמן נמצא בתנועה ועובר מדבר לדבר . רציתי לשאול אם בגיל כזה זה מעיד על היפארקטיביות והאם ניתן לעשות משהו בנושא עכשיו ע"מ לעזור לו עכשיו ולעתיד.

בוקר טוב לכולם
רציתי לשאול בבקשה התחום של ריפוי בעיסוק מה הוא תחום עבודתו בדיוק.בדרך כלל מה היא אוכלוסיית הילדים שמקבלים טיפולי ריבוי בעיסוק.האם תחום זה מתעסק בטיפול במיטוריקה גסה ועדינה או יש מה שהוא אחר?

שלום,
אני אמא לבן חודשיים. במהלך היממה הוא יישן כמעט 21 שעות. ב- 3 שעות ערות הוא לרוב בוכה ממש בצרחות ולא משנה מה עושים איתו (ונראה שלא נהנה מכלום לא מהמובייל, לא משכיבה על הגב עם משחקים מעל ובטח לא משכיבה על הבטן). בקיצור בסך הכל יש חצי שעה ביום שבה אני מצליחה לשחק איתו ובמהלכה גם להשכיבו על הבטן.
כמו כן אפילו במהלך המקלחת הוא נראה מבוהל ומפוחד ולא נהנה. בנוסף הוא החל לחייך לפני שבוע (למרות שהוא לא מרבה לחייך) בסך הכל אציין שהוא סובל מאוד מגזים ולא אוהב שנוגעים בו יותר מידי...
לנוכח כל זה לקחתי אותו לבדיקת רופא אך הוא לא התרשם ממשהו חריג.
שאלותי:
1) אני ממש מוטרדת ממצבו והתנהגותו מה ניתן לעשות?
2)האם זה שהוא לא מרבה לחייך (כמעט בכלל לא מחייך) מעיד על בעיה?
3)האם זה שהוא יישן כמעט כל הזמן לא מעיד על בעיה או ייצור בעיה התפתחותית? (כי הרי הוא לא מצליח להחשף לכלום ולהיות על הבטן...)

מצטערת על האורך פשוט יש לי הרגשה לא טובה (ואני לא מהאמהות הלחוצות... מה גם שזה ילדי הרביעי) תודה מראש

שלום
בתי עוד מעט בת 3.
לאחרונה שמתי לב שהיא גוררת רגלים,ממה יכול לנבוע עניין זה?
היא קופצת, רצה,וממש פעילה..אבל כשהיא הולכת זה לא נשמע טוב.
תודה.

יש לי ילד בן 3.7 גמול כבר כמעט שנה הכל היה בסדר עד שפתאום בתקופה האחרונה הוא החל לעשות פיפי בתחתונים. זה יכול להתחיל מעיגול קטן של פיפי, שאם אני לא מעירה לו ללכת לשרותים, הוא לא ילך והנקודה הזו תגדל ותגדל ותגדל. ניסיתי כבר בעדינות להסביר ולהעיר, כעסתי, ניסיתי להזכיר לו ללכת לשירותים כל זמן מסויים אבל אני לא מבינה את השינוי ומה קרה. בבית הכל בסדר וכרגיל, בגן לא דווח על קושי או שינוי (בגן לא בורח לו).כשאני שואלת למה עשה פיפי בתחתונים הוא אמור "התבלבלתי". מה לעשות כיצד לנהוג? האם יכולה להיות בעיה פיזיולוגית? (בילדותי בשלב מסויים התיישב לי חיידק על שלפוחית השתן וגרם לבריחה של שתן).

שלום,
יש לי בן שבמאי יהיה בן 5. נולד פג. יש לו איחור התפתחותי ובעיית קשב וריכוז. נוירולוג לא ממליץ על טיפול רפואי בגלל בעיית משקל שבעקבותיה הוא מקבל הורמון גדילה.
אם בהתחלה הייתי אופטימית והאמנתי שעם הזמן הפער יעלם, הילד יהיה כמו כולם וכד' עכשיו אני כבר ממש לא מאמינה בזה ועם כל יום מרגישה יותר ויותר מאוכזבת מממנו ומעצמי. אני רצה איתו למרפאה בעיסוק, לקלינאית תקשורת, יש לו גננת שיח בגן והילד לא יודע כלום. אני מכירה כל הטכניקות של לציין ולתמלל ותוך משחק ותוך סיפור ובחוץ ודרך פעילות יומית ובלה בלה בסגנון וגם בגן משקיעים בו כאילו הוא פרוייקט אישי שלהם וגם בטיפולים וגם אני בבית ופשוט כלום לא קורה. הילד לא מתעניין בשום דבר, לא מוכן לשחק במשקים יחד, לא מוכן לקרוא סיפור, לא רוצה ללמוד, לא רוצה לצייר או לצבוע, לא מוכן להדביק מדבקות, הפסיק להתעניין במתקני שעשועים בחוץ. הוא רוצה רק פעילות חופשית ואז ממציא לעצמו משחקי דימיון, אין לו חברים ואם מישהו בחוץ יבוא אליו אז הוא מתרחק ממנו ומחפש לו פינה משלו. גם בגן הוא עושה אותו דבר. דוח של גננת מזעזע ולצערי הוא נכון. אני ביקשתי המלצות לגן מיוחד אבל הכל בירוקרטיה ואני כבר לא מאמינה ששנה הבאה זה יצא לפועל. והאמת שאני לא מאמינה שיש להם יכול לעזור לו כי הרי הוא מקבל גם ככה את אותם הטיפולים ולא מתקדם. הכי מרגיז שגם מרפאה בעיסוק וגם קלינאית תקשורת משכנעים אותי שהוא מתקדם מאוד, שהוא משתף פעולה יפה, שיש לו מוטיבציה גבוהה ואני לא רואה זאת. אני רוצה ילד רגיל שישחק עם ילדים אחרים בחוץ במשחקים או מתקנים במקום לחפור באדמה בצד, שידע דברים בסיסיים, שיהיה אפשר לשחק איתו או לקרוא לו סיפור, שיהיה לי משהו להתגאות בו או לשתף הורים אחרים. כולם מדברים על ילדים שלהם ורק לי אין מה להגיד ובסוף כל שיחה אני מרגישה עוד יותר מבואסת.
זה פשוט כבר לא נשמע לי הגיוני שלילד יש פוטנציאל טוב ואינטליגנציה תקינה והוא כמעט בן 5 ואינו יודע צבעים, יודע לספור עד 3 בלבד ואפילו ספרות אלה לא מזהה, לא יודע צורות, אותיות, סיפורים ומתחמק מללמוד משהו.
מה עושים? איך מתגברים על האכזבה הזאת?
אני כל כך עצובה. אני שוקלת אולי מספט' הבא להפסיק כל הטיפולים וכל הריצות ושיעשה מה שבא לו וזהו. כי כגודל ההשקעה גודל האכזבה. לפחות כך אולי אהיה פחות מאוכזבת ופחות מטורטרת. מצידו כל טיפול הוא מנסה למשוך לכיוון אחר ולברוח מפעילות ואני צופה בצד ומחשבת זמן נסיעה הלוך ועוד זמן נסיעה חזור ועוד זמן נסיעה לקופ"ח וכדי להתחנן לטופס 17 ועוד טלפונים כדי לקבל אישור ועוד כמובן תשלום על נסיעות ועל טופס 17 ועוד הזמן שכל זה לוקח מול התועלת שזה מביא. לא יודעת אני עייפה מטרטורים, עייפה מזה שנותנים לי תקווה כי טיפול יעזור, עייפה מלהיות חיובית.
למה הטיפולים עוזרים לילדים אחרים ולנו לא?
האם יש באמת מחקרים שמוכיחים כי יש בזה תועלת?