פורום קרינה סלולרית, סרטן - יש לך שאלה?

הקרינה שחטפת היא מזערית ובטלה. הסירי דאגה מליבך

האם בחדר התקשורת יש ראוטרים אלחוטיים, או שכל התקשורת חוטית בלבד. אם אין תקשורת אלחוטית אין בעיה בכלל. גם כך 2-4 מטרים מחדר תקשורת מחשבים וטלפוניה אמורים להיות בטוחים. טלפוניה לא מקרינה וכך גם תקשורת חוטית.

תודה רבה על התגובה המהירה. אני לא יודעת אם יש שם ראוטרים לתקשורת אל חוטית. למה הם משמשים? ואם יש, מה המרחק הבטוח? או שבכל מקרה כדאי למדוד?האם הם מקרינים גם קרינה סלולרית וגם אלקטרו-מגנטית?
תודה שוב

הקרינה ממודם סלולרי היא בערך כמו מטלפון סלולרי. לא ברורים לי כמה דברים. האם המודם מחובר למחשב אחד או שזה ראוטר לכל הבית. לא ברור לי מה עשה המודם 40 ס"מ מראשך.
כך או כך אם מדובר במודם למחשב אחד ולא במודם שהוא גם ראוטר, אין בעיה 40 ס"מ אמור להספיק. כמובן שלא רצוי לישון לידו כל הלילה.

כמה הבהרות בנושא
1) המודם הוא אינו ראוטר הוא מודם פרטי למחשב
2) אני משתמש במודם למחשב נייד המודם מחובר לצידי המחשב,
כאשר אני מניח את המחשב על השולחן המרחק בין המודם לראשי הוא
בערך 40-50 ס"מ
רציתי לשאול שאלה נוספת, אמרת שהקרינה שמפיץ המודם היא בערך כמו של טלפון סלולרי, ולא מזמן קראתי שארגון הבריאות האמרקיאי פרסם מחקר שבו נטען כי הרחקת
הטלפון הסלולרי כ2 ס"מ מהראש אינה מסרטנת. האם אותו מצב דומה גם למודם סלולרי?
כי נאמר פה שמומלץ לחקת מרחק של 1 מטר מהמודם

קרינה אלקטרומגנטית מכל סוג, לא גורמת שום נזק בחשיפה חד פעמית, גם לא ל- 12 שעות. לעומת זאת טיסה של 12 שעות חושפת אותנו לקרינה מיוננת שהיא יותר משמעותית.

ד"ר ולף שלום ותודה רבה על תשובתך. באשר לטיסה: אני שואלת גם בשם גורמים המנסים כעת להכנס להריון אך אמרוים לצאת לטיסות במהלך תקופ הזו. הבנתי כי אותה קרינה בה נחשפים במהלך הטיסה אינה נספגת בגוף באותה מידה בה נחשפים לקרינה מייננת ממקורות אחרים - האמנם. ואם לאו - מדוע אם כן אין המלצה גורפת להימנע מטיסות ארוכת לנשים הרות? האמנם מוטב לנשים הרות להימנע מכך? ושאלה נוספת: מה באשר לאותה בדיקת שיקוף גופני הנערכת היום בנמלי התעופה בארה"ב? האמנם מוטב להתעקש על בדיקה ידנית תחת זאת? כרגיל - רב תודות!

מה באשר לתוצרת חקלאית מהונדסת גנטית - לא על ידי הכלאת זנים אלא על ידי חשיפה לקרינה רדיו-אקטיבית. בארה"ב תוצרת חקלאית רבה, ובמיוחד התירס הם תוצר של הנדסה גנטית. האם יש בעיה לאכול זתא? שמעתי שחלק מהקרינה נותרת בירקות הללו ויש חילוקי דעות באשר להשלוכתיה על האדם. אודה על חוות דעת בעניין.:

טיסה כרוכה בקרינה מייננת שנספגת בכל מקרה בכל הגוף.
התוצרת החקלאית מוקרנת בקרינה לא מייננת והיא לא מועברת בשום צורה ומזיקה רק, ואך ורק, כשפוגעת ישירות

תודה על כל התשובות!

יש לך המלצה על מכשיר לבדיקת קרינה בבית שניתן לקנות דרך Ebay?
אשמח להמלצה ליותר ממכשיר אחד על מנת לקבל עוד אופציות.

תודה.

חיפשתי באתר ואני לא מוצאת את הדואר האלקטרוני.
אשמח להכוונה.

תודה רבה על העזרה.

משאיפה חד פעמית של הגזים הרעילים שנוצרו שם, כשאת עמדת במקום פתוח,
אין סיכון.
כל טוב,
זמיר

לא ראיתי את הקישור, אולם אין שום סכנה ב- US !!!!!! זה אותו US שעושים בהיריון.

לא הצלחתי עם הקישור ולכן להלן החלקים הרלוונטים מהכתבה
אשמח להתייחסותך

מה זה אולטרה סאונד?
הדבר המדהים הראשון שלמדתי היה, שמבלי דעת, עשינו בעבר סריקות א"ס שונות מבלי שאמרו לנו שמדובר בסריקות הכוללות קרינה.
קיימים למעשה שלושה סוגים של אולטרה סאונד - סורק, דופלר ומוניטור חיצוני (EFM).
ה"דופלר" הוא מכשיר ידני המשמש בכל ביקור אחרי השבוע העשירי לשמיעת פעימות הלב של העובר. זמן החשיפה של הדופלר הוא קצר יחסית, למרות שחוזק הקרינה הוא גבוה, ולכן הנזק (אם קיים) הוא כנראה הנמוך ביותר. עם זאת, לא נערכו מחקרים רבים על הנזקים האפשריים במכשיר זה, ולכן כדאי להזהר גם בו.
ה-EFM - Electronic (External) Fetal Monitor) משמש לניטור העובר בבית החולים לפני הלידה. הוא מתחבר ברצועה לאישה הנמצאת בצירים, ופועל בהפסקות של 20 דקות בכל שעה, או באופן רציף. התהליך מחייב את האישה לשכב במיטה (דבר שאינו עוזר, כמובן, להתקדמות הלידה), והסיבה היחידה שמשתמשים במוניטור בבית החולים היא משום... שלאישה יש צירים בבית החולים. השימוש בEFM- לנשים בהריון בסיכון נמוך (מושג מדהים בפני עצמו, המכליל את כל ההריונות כארוע מסוכן) עלה (בארה"ב) בשנים האחרונות בצורה מדהימה - מ-47% בשנת 1980 ל-76% בשנת 1988, בעוד העליה בשימוש אצל נשים בהריון בסיכון גבוה עלה בשנים אלו בצורה מתונה הרבה יותר - מ-43% ל-56%.
השימוש בא"ס לסריקת העובר (נקרא גם סונוגרמה או אבחון אולטרסוני) נעשה בזמן ההריון החל מהשבוע העשירי בדרך כלל, וזאת מסיבות שונות - הערכת מועד הלידה, איבחון סופי לגבי הריון רב-עוברי, בדיקה גודל התינוק (גדול מידי או קטן מידי יחסית לגילו), וכן לזיהוי תנוחת העובר הצפויה בלידה. בנוסף, משתמשים בסריקת הא"ס במקרים שמתכוונים לבצע התערבות חיצונית כדוגמת שינוי חיצוני של תנוחת העובר, כאשר הלידה אינה "מתקדמת", כאשר השיליה פוקעת מוקדם מידי ("המים יורדים"), כאשר יש בעיות בשיליה, לזיהוי שיליית פתח ועוד.
ההמלצות הכלליות לביצוע א"ס משתנות מארץ לארץ ומזמן לזמן, ותלויות בדרך כלל בהשקפת הרופא, בהשקפת הממסד הרפואי באותה ארץ, ובעיקר... באופן המימון לבדיקה. בארצות בהן הביטוח הרפואי משלם על הבדיקה, יש המלצה גורפת להשתמש בה, ואילו במקומות שהביטוח הרפואי אינו משלם, לא ממליצים אלא במקרים מיוחדים. בארץ ההמלצות הן לבצע בכל מקרה לפחות 3 סריקות במשך ההריון, ואם יש חשד לבעיות כלשהן, מבצעים בדיקות נוספות כדוגמת דגימת מי שפיר, או שמבצעים סריקות נוספות מקיפות יותר, ובתדירות גבוהה יותר.

אולטרה-סונוגרפיה (רישום של גלי קול על שמיעתיים) פותח בזמן מלחמת העולם השניה, לצורך איתור צוללות אויב. בשימוש הרפואי הוחל להשתמש בו לראשונה בגלזגו - סקוטלנד, ע"י בריאן דונלד, לאיתור גידולים סרטניים בתוך הבטן, ומאוחר יותר באמצע שנות החמישים, לתינוקות בתוך הרחם. אולם מאז התפשט השימוש בא"ס, בתחילה להריונות בסיכון גבוה, וכיום כמעט לכל הריון. באוסטרליה למשל, %99 מהנשים בהריון עוברות לפחות סריקת א"ס אחת במהלך ההריון, אשר משולמת ע"י הממשלה דרך ביטוח הבריאות. בשנים 1998-1997 שילם ביטוח הבריאות באוסטרליה 39 מיליון דולר אוסטרלי לסריקות א"ס, יחסית ל-54 מיליון דולר אוסטרלי לשאר הוצאות ההריון. בארה"ב, ביה"ס למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) העריך ש-60 עד 70 אחוז מהנשים בהריון עוברות סריקה, למרות ההצהרה הרשמית שאינה ממליצה על סריקה שגרתית, בעלות של 300$ לסריקה, כלומר כ-70 עד 80 מיליון דולר בשנה.
הטענה העיקרית כנגד השימוש השגרתי בא"ס הוא, שכמעט כל הנשים עוברות אותו, בעוד חלק קטן מאוד מהן מרוויחות מכך, ואילו כולן ניזוקות ממנו כך או אחרת.
האם גלים אולטרסונים מזיקים?
ידוע שגלים אלטרוסוניים עלולים להשפיע על רקמות חיות, וזאת בשתי דרכים.
האחת - חימום פני השטח במעלה אחת. כנראה שעובדה זו אינה מסוכנת, משום שידוע שבעת ההריון עולה טמפרטורת הגוף בכשתיים וחצי מעלות.
ההשפעה השניה קשורה בחללים התוך-תאיים. אלו הם "כיסי גז", אשר בעקבות גלים אולטרהסוניים עשויים לרטוט (בויברציות) ולקרוס. תוך כדי הויברציות מתחממים חללי הגז לטמפרטורות גבוהות מאוד, בעקבותיהם נוצרים חומרים כימיים שונים אשר חלקם עלולים להיות רעילים. בניסויי מעבדה ניתן היה לזהות שינויים בקצב גידול התאים שעברו קרינת א"ס, וזאת אף כמה דורות אחר-כך.
מחקרים אחרים נערכו על גורי חולדות שזה עתה נולדו (אשר מוחם נמצא במצב התפתחות דומה למוח עובר אדם בגיל ארבעה או חמישה חודשים מההפריה). מחקרים אלו הראו הפרעות ביצירת המיאלין (חומר שעוטף את תאי העצב במוח). מחקר אחר שנערך ב-9991 דיוח על כך שעכברים שנחשפו לקרינת א"ס השווה בעוצמתה ובמישכה לזו שעושים לנשים הרות, גרמה לירידה של 22% בקצב חלוקת התאים, ולהכפלה בשיעור תמותת התאים במעי הדק.
מחקרים על חשיפת בני אדם לאולטרסאונד הראו על השפעות שונות, מהן - ביוץ מוקדם, צירים מוקדמים או הפלה, משקל נמוך בלידה, הערכת אפגר נמוכה, דיסלקציה, התפתחות דיבור מאוחרת, ושכיחות גבוהה של איטרי יד-ימין, תופעה שעשויה להצביע על נזקים בהתפתחות המוח.
בנוסף, מחקר שנערך באוסטרליה בשנת 1991 הראה שתינוקות שנחשפו לחמש או יותר סריקות א"ס, נטו ב-30% יותר להתפתחות תוך רחמית מאוחרת (Intrauterine Growth Retardation), מצב שא"ס אמור לגלות.
שני מחקרים אקראיים ארוכי טווח, אשר הישוו את התפתחותם של ילדים בני שמונה עד תשע, אשר נחשפו לא"ס, לעומת כאלו שלא נחשפו, לא מצאו השפעות מדידות כלשהן מא"ס, אולם, כפי שאחד החוקרים אמר, רמות הקרינה בהם

השתמשו בשנים 1980-1979 היו נמוכות בהרבה מאלו שמשתמשים בהם היום, וכן, זמן הסריקה שהיה נהוג אז היה כשלוש דקות בלבד.

האם מתחשבים בסכנות?
כאשר החלו בסריקות א"ס לשימוש רפואי, הזהיר דונלד ש"יש להמשיך במחקר רציף בנוגע לסכנות הטמונות בשימוש באולטרסאונד" (1980). כן נאמר שא"ס לעולם לא יופעל על תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים מההפריה. אולם, עם שכלול השימוש בסורק הואגינלי, אשר איפשר תמונות מהעובר בגיל צעיר (ובכך להתקרב אליו יותר ולחשוף אותו למנות קרינה גבוהות אף יותר), האזהרות נשכחו.
החוקרים מדגישים שהנזק האפשרי לתאים עלול לבוא לידי ביטוי בדור הבא בלבד, והוא עלול להיות בתחומים שונים של שינויים ברפלקסים, IQ ומרחב הקשב.
בשל העובדה שתחום הא"ס התפתח במהירות ללא בחינות ארוכות טווח, קשה עדיין להראות השפעות אפשריות. אחרי הכל, לקח כ-01 שנים עד שנתגלו המומים הקשים בתינוקות, אשר ניגרמו מהתלידומיד.
בכל זאת, כבר מחקר משנת 1984 הראה השפעות מדאיגות. חוקרים בחנו ילדים בגילים שבע עד שתים-עשרה שנולדו בשלושה בתי חולים שונים בפלורידה ובדנבר, אשר נחשפו לא"ס כשהיו ברחם. יחסית לילדים שלא נחשפו לא"ס, עלו שכיחויות הדיסלקציה בקרב הילדים ה"סרוקים", וכן מספר הפעמים שהם נזקקו לאישפוז רפואי.
במחקר משנת 1993 שנערך באלברטה, ארה"ב, נבדקו הנתונים של 27 ילדים עם עיכוב דיבור בלתי מוסבר, יחסית ל-241 ילדים בני אותו גיל, זוויג ומקום בסדר הילדים במשפחה, וכן מאותו מעמד חברתי, משקל בלידה ואורך ההריון. מבין הילדים עם העיכוב בדיבור היו כפליים ילדים שעברו סריקה בעודם ברחם. 16% מה"בעייתיים" לעומת 37% מקבוצת הבקורת נחשפו לפחות פעם אחת לקרינה.

נכון להיום US כפי שנעשה לתינוק חד פעמי בוודאי שלא פוגע. לגבי US ממושך - וידיאו US - סימן שאלה גדול. US דופלר למדידת דופק העובר לא פוגע.
ובעיקר לשאלה המקורית, ה- US שעשיתם לתינוק בוודאות לא פגע

תודה,

סקירת מערכות (במהלך ההריון) אורכת כרבע שעה והיא למיטב הבנתי US וידאו.
האם ייתכן שהיא מהווה סכנה?

לגבי ה US לתינוקת עדין לא עשינו היות ואנחנו מתלבטים.

כמו כן - נעשים כחמישה US במהלך הריון, לא רק אחד

אין סכנת קרינה מאף אחד מהן, לגבי השיטות חפשי בפורומים אחרים