פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

נתי שלום
לפני התחלת הטיפול באנברל מקובל לשלול חשיפה קודמת לשחפת על ידי ביצוע צילום חזה ותבחין עור לשחפת (מבחן מנטו).
כמו כן מומלץ לבצע חיסון נגד דלקת ריאות וחיסון שנתי נגד שפעת לחולים המטופלים באנברל. מעבר להמלצות הללו בעיקרון המעקב הוא מעקב קליני על ידי הרופא המטפל והראומטולוג המטפל. כדאי לשים לב לכל הופעה של תהליך זיהומי חריף (חום גבוה, שיעול ממושך וכו').
אנברל היא תרופה שמאושרת בסל הבריאות לחולי RA שנכשלו עם תרופות קודמות. לגבי תעריף ההשתתפות העצמית - זה משתנה מקופה לקופה ובהתאם לסוג הביטוח.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=84 id=link]אורתופדיה[/a].

ציפי שלום
הגוף אינו מתמכר לפרדניזון במובן שבו הוא מתמכר לתרופות מסוימות, אשר הפסקתן גורמת לתופעות לוואי קשות. מה שכן קורה זה שהפרדניזון מדכא את היכולת הטבעית של הגוף להפריש סטרואידים. היכולת הזו חשובה בעיקר במצבים שהגוף נמצא במצוקה כמו בזמן זיהום חריף, ניתוח רצינ י וכו. במצב כזה אדם אשר טופל עד לאחרונה בסטרואידים עלול לסבול מחוסר רציני בסטרואידים טבעיים. לכן, הרופאים שמטפלים בך חייבים לדעת שאת לוקחת סטרואידים או שלקחת סטרואידים לאחרונה - ואז אם תקלעי למצב חרום - ניתן יהיה להוסיף לך מינון מיוחד של סטרואידים כדי למנוע מצב של חוסר. היכולת הטבעית של הגוף להפריש סטרואידים מתאוששת בהדרגה לאחר הפסקת הטיפול בפרדניזון, תלוי כמה זמן האדם טופל בפרדניזון ותלוי במינון, אבל זה יכול לקחת חודשים.
הפלקווניל שאת לוקחת אינה שייכת למשפחת הסטרואידים אלא היא תרופה אנטי דלקתית אשר למעשה מאפשרת לך להוריד את מינון הסטרואידים עד להפסקתם - על ידי דיכוי ארוך טווח של דלקת המפרקים.

זאבת מתאפיינת בהתקפים. למחלה סימנים רבים. המחלה מאובחנת על פי תלונות מתאימות, ממצאים בבדיקה גופנית יחד עם תוצאות חיוביות בבדיקות דם. צריך שילוב של 4 מתוך 11 ממצאים.
זאבת מתאפיינת בחולשה, עייפות, דלקת בפרקים ועוד.
אך יכולות להיות גם סיבות נוספות רבות לתושות שונות.
טיפול נכון בזאבת יכול להקטין מידת ההתקפים.

שרה שלום
לויטמין D יש תפקיד חשוב בהדנה מפני אוסטאופורוזיס ודבר זה חשוב במיוחד בנשים המקבלות טיפול בפרדניזון אשר גורם לאיבוד מוגבר של סידן מהעצמות (בעיקר בהתחלת הטיפול). בנוסף קיימת התעניינות רבה בתפקידים נוספים שויטמין D עשוי לשחק מבחינת מערכת החיסון ויתכן שיש לו השפעה מיטיבה על דלקות מפרקים מעבר להגנה מפני אוסטאופורוזיס. אין ספק שאם את נזקקת לטיפול ממושך בפרדניזון רצוי לקחת ויטמין D למשל בתכשיר משולב עם סידן (Caltrate+D) פעמיים ביום. יש הטוענים לכדאי להוסיף מעבר למינון כזה אבל אין על כך תמימות דעים. ניתן לבדוק את הרמות של ויטמין D בדם ולראות אם קיים צורך בתוספת מיוחדת.

ניצה שלום
לא ציינת מדוע הופסק הטיפול בפלקווניל. אם טיפול זה היה יעיל ניתן לשקול לחדש אותו במקום להתחיל מטוטרקסאט. מטוטרקסאט היא תרופה מצויינת למחלה ממנה את סובלת ואם הטיפול בפלקווניל לא היה יעיל (או שגרם תופעות לוואי) בהחלט הגיוני לנסות מטוטרקסאט בשלב זה. קיימות תרופות חלופיות, כמו למשל סלזופירין ו - Arava, אך לכל אחת תופעות הלוואי משלה.
הטיפול במטוטרקסאט מחייב מעקב כדי להמנע מתופעות לוואי רציניות אבל אם מקפידים על המעקב (בדיקות דם תקופתיות) הטיפול בסך הכל יעיל ובטוח.
בכל אופן מה שחשוב זה לא להשאיר את המחלה בלתי מטופלת, לא רק בגלל הכאבים מהם את סובלת עכשיו אל א גם כדי למנוע הצטברות של נזק בלתי הפיך במפרקים לטווח הרחוק. לסיכום, אם הטיפול בפלקווניל היה מוצלח - אפשר לשקול לחדש אותו. אם לא - בהחלט הגיוני לעבור למטטרקסאט.

שני שלום
הפרעות במחזור אינן תופעת לוואי שכיחה של טיפול במטוטרקסאט במינון הנמוך הניתן בדלקות מפרקים (במינון הגבוה הניתן ככמותרפיה התופעה יותר שכיחה). אם זאת, כל אדם עשוי להגיב בצורה אינדיבידואלית לתרופה מסויינת כך שלא מין הנמנע שקיים קשר בין הדברים. כדאי להתייעץ גם עם רופא נשים.

אנחנו כרופאים אחראים לענות על שאלות רפואיות בלבד. בעניין העסקה כדאי שתפני למעביד שלך.
מחת זאבת היא מחלה כרונית ממושכת שאין בה ריפוי. ניתן היום לטפל כך שהמטופל יהיה בהפוגה. נא לפנות למומחה למחלות פרקים בילדים.

אורייה היקרה
את בהחלט צודקת - פיברומיאלגיה אכן יכולה להתפרץ לאחר אסונות וטראומות שונות. אין ספק שתכנית השיקום (ואכן צריך לחשוב על זה כתכנית שיקום) צריכה לכלול גם תכנית מדורגת של פעילות גופנית אירובית הדרגתית ופעילות גופנית אחרת וגם תכנית של טיפול קוגנטיבי התנהגותי כדי לעבוד על דפוסי התמודדות ודפוסי חשיבה שליליים. כמו כן אין ספק שמתן כותרת של נכות אינה שמפרת את הסיכוי להחלמה אלא אף פוגעת בסיכוי זה. אני באמת סבור שצריך תכנית מקיפה מטעם קופות החולים או כל גוף אחר לטפול בחולים אלא. כרגע עדיין אין תכנית כזו לצערי וצריך שמישהוא ירים את הכפפה...

טרזה שלום
וסליחה עבור העיכוב בתשובה (נעלמת לי בין השאלות...)
ראשית חשוב לציין לגבי המקרה שלך שאין שום סתירה בין פיברומיאלגיה לבין מחלות אוטואימוניות כמו סיוגרן. להיפך. קיימת שכיחות גבוהה של פיברמיאלגיה "משנית" שמתפתחת אצל חולים אלו, כלומר אדם הסובל ממחלה אוטואימונית כמו לופוס או סיוגרן עלול לעיתים די קרובות לפתח סימפטומים של תשישות ושל כאבים מפושטים שאינם אלא סימפטומים של פיברומיאלגיה. כמובן במצב כזה חשוב להבחין אם הסימפטומים הם של פיברומיאלגיה או של המחלה היסודית כי הטיפול הוא שונה. אם מדובר בסימפטומים של פיברומיאלגיה אין טעם למשל לתת פרדניזון.
יש לציין גם שנוכחות של סימפטומים של מעי רגיז היא רמז נוסף שמכוון לפיברומיאלגיה מכיוון שתסמונות אלו מופיעות לעיתים קרובות ביחד.
לגבי מחלת סיוגרן נכון שהאבחנה הסופית היא על סמך ביופסיה של בלוטת רוק אבל במקרים רבים ניתן להסתפק בבדיקות המעבדה (נוכחות של נוגדנים מסוג ANA, antiRo, anti La) כאשר התופעות הקליניות אופייניות (יובש בעיניים, יובש בפה, כאבי מפרקים). לכן לא הייתי מתעקש על ביופסייה אלא אם האבחנה מוטלת בספק על סמך הבדיקות.
אני מציע לבדוק שוב עם ראומטולוג לגבי האבחנה של פיברומיאלגיה, בנוסף לאבחנה של סיוגרן. בכל מקרה כדאי לנסות לבצע פעילות גופנית סדירה ומתונה וכדאי יהיה גם לשקול תרופות שיעילות עבור הטיפול בפיברומיאלגיה.

אבקש לדעת מהם הטיפולים הטובים ביותר לפיברומיאלגיה וסיגרן? (גם טיבעיים) - מה הכי אפקטיבי? מהם תסמיני מחלות אלה, ומה הסיבות להופעתן של המחלות? בנוסף מהם המרקרים הספציפיים בדם המופיעים למחלות ובאיזה רמות? האם יתכן ששום מרקר לא יופיע ועדיין ניתן יהיה לומר בביטחון שאלה המחלות? איך? בתודה חן

חן שלום,
הטיפול לפיברומיאלגיה מבוסס על שילוב של אמצעים בלתי תרופתיים ותרופתיים. פעילות גופנית אירובית הדרגתית וסדירה היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה. הידרותרפיה מביאה הקלה לטווח זמן מסויים. תרגילי הרפייה עוזרים במידה מסויימת. בנוסף טיפול פסיכולוגי משלים מסוג טיפול קוגנטיבי התנהגותי יכול לעזור. מבחינה תרופתית, נעשה שימוש בתרופות המשפיעות על רמת הסרוטונין והנוראפינפרין במערכת העצבים כמו אלטרול, פרוזק, סימבלטה ואיקסל וכן בתרופות כמו גבאפנטין וליריקה המשפיעות על כאב עצבי.
הטיפול בסיוגרן שונה ומכוון להשפעה על מערכת החיסון. כאן נעשה שימוש בסטרואידים לטווח קצר ובתרופות כמו פלקווניל לטווח ארוך.
פיברומיאלגיה מתבטאת בכאב מפושט בכל חלקי הגוף יחד עם עייפות, הפרעות שינה וסימפטומים נילווים. סיוגרן גורמת לכאבי מפרקים, יובש בעיניים ובפה ולעיתים לפגיעה חיסונית באיברים נוספים.
אין מרקר בדם לפיברומיאלגיה. בסיוגן ניתן למצוא נוגדנים עצמיים כמו ANA (לא ספציפי) ו - anti Ro / anti La
כמובן האבחנה של פיברומיאלגיה איננה מתבססת על מרקרים בדם. לגבי סיוגרן נוכחות הנוגדנים בהקשר הקליני המתאים מסייעת מאד באבחנה. יחד עם זאת ניתן לאבחן סיוגרן גם בהעדר המרקרים בנוכחות ממצאים אחרים כמו ביופסיה חיובית.

ההסבר הסביר ביותר לתופעה כזו הוא פגיעה בעצב כלשהוא באיזור הירך, משנית לסוכרת (סיבה שכיחה לפגיעות עצביות) או מסיבה אחרת כמו לחץ מכני במיקום מסויים. לרוב ניתן להיעזר בבדיקת EMG לאיתור הפגיעה העצבית. מבחינת טיפול - אם מדובר בפגיעה משנית לסוכרת ניתן לטפל בעשרת תרופות מתאימות (לרוב תרופות אנטי אפילפטיות במקורן) כמו טגרטול, גבאפנטין וליריקה. אם מדובר בלחץ מכני צריך לאתר את מקום הלחץ וסיבתו ולנסות לשחרר את הלחץ - לפעמים על ידי זריקה מקומית, לפעמים על ידי ניתוח.

מילי שלום
הסיבה הראשונית למחלה זו אינה ידועה. אכן הגן איליו את מתייחסת HLA-B27 קיים אצל רוב החולים אך לא אצל כולם. ההדמייה ב - MRI מראה את סימני הפגיעה של המחלה במפרקי האגן או בעמוד השדרה. כמו כל בדיקה גם אבחנה זו עשוייה להיות שגוייה ותלוייה בין היתר בפענוח של מי שראה את הבדיקה. יש לציין שככלל הכאב ב- Ankylosing spondylitis אינו תלוי במאמץ ואופייני שיש דווקא כאב לילי בזמן מנוחה. כאב המוחמר במאמץ מתאים יותר לכאב הקרשור לבעיות ניווניות (שחיקת סחוס וכו).
ככלל אם אכן מדובר באבחנה נכונה התרופות היעילות ביותר הן אלה שמורידות למינימום את רמת הדלקת ואלו שייכות לקבוצת האנטי TNF (כמו רמיקייד). מומלץ כן לטפל במחלה כדי למנוע התקדמות של נזקים בלתי הפיכים ואיבוד של טווחי תנועה.

1. אובחנתי עם A.S בעקבות 2 בדיקות MRI (אגן וברך) וכן לפי תלונות שלי וניקורים שעברתי וכו. 2. אין לי כאב מוגבר ממש בזמן מאמץ אלא בעיקר לאחריו. אבל כל פעילות פיסית מתמשכת גוררת אחריה יותר כאבים. האם זה מתאים למחלה? וכן, זה במנוחה בלילה אבל גם בבוקר. הכאבים באיזור מפרק הברך כמעט תמיד בישיבה (ישיבה מזרחית). 3. מה המחלה/תסמונת השכיחים ביותר אשר מבלבלים בינם לבין A.S בזמן אבחנה? 4. התרופה שכתבת עליה: האם אפשר לצרוך אותה בזמן היריון או בזמן ניסיונות להכנס להיריון? השלכות? תודה רבה ושבוע טוב!

סימפטומים של כאב לילי וכאב בשעות הבוקר בהחלט מתאימות לאבחנה של AS. מחלות דומות שבאות בחשבון (אך דומות גם מבחינת הטיפול) הן דלקת המפרקים שמלווה מחחלת מעי דלקתית, דלקת המפרקים שמלווה ספחת של העור (פסוריאזיס) ועוד.
התרופות הביולוגיות כמו רמיקייד נחשבות אינן ידועות כגורמות נזק בהריון או בכניסה להריון אם כי כמובן בגלל מיעוט יחסי של מידע בנושאים כאלו תמיד מעדיפים להשתמש בתרופות מעטות ככל האפשר בזמן ההריון. ניתן להתייעץ גם גם עם המרכז הטרטולוגי הארצי של משרד הבריאות אשר מרכז מידע בדבר בטיחות של תרופות בזמן הריון.

כאב מקומי מלווה חום אינו סיפמטום אופייני לפיברומיאלגיה וצריך לחפש הסברים אחרים - צריך לבדוק אותך בזמן התקף כזה ולהתרשם - ואז לשקול בירורים נוספים לפי העניין כמו למשל בדיקות הדמייה מכוונות (למשל CT). עם זאת, אם מדובר רק בהרגשה סובייקטיבית של חום יתכן שבכ"ז מדובר בסימפטום של פיברומיאלגיה.

חן שלום התופעה שאת מתארת נשמעת מתאימה לתופעה הנקראת Erythema Nodosum - סוג של דלקת הפוגעת בעיקר בשוקיים ומופיעה לרוב לאחר חשיפה לחיידקים שונים (כמו סטרפטוקוקים), סוגי אנטיביוטיקה (לרבות רפאפן) אך לעיתים גם כחלק ממחלות דלקתיות שונות (לדוגמא: סרקואידוזיס). אם התופעה חוזרת על עצמה כדאי לבצע בירור כדי לבדוק מה הסיבה. לדוגמא צילום חזה יכול לעזור כדי לשלול סרקואידוזיס, מחלה שבה רואים לרוב גם נגעים בריאות. כדיא להתייעץ עם רופא עור אם יש ספק באבחנה העורית ואם אכן מדובר בתופעה זו והיא חוזרת - להתייעץ גם עם ראומטולוג.

לילך שלום
ראשית, לא ציינת מאיזה מחלת מפרקים את סוןבלת ויש מחלות שונות המטופלות במטוטרקסאט. עם זאת, אם עדיין אין שיפור לאחר סדר גודל של 7-8 שבועות, יש לחשוב על עלייה במינון או מעבר לתרופה חלופית כמו תרופה מקבוצת התרופות הביולוגיות.