פורום אספרגר - PDD, אוטיזם, חינוך מיוחד - יש לך שאלה?

לא יודעת איך לסייע לך. למט"ח יש את התוכנית המצוינת כתיבה בסמלים. אולי זה הפתרון?
בהצלחה,
דיטה

הציון מורכב מחישוב כל הנקודות שקיבל בשאלות השונות, כשציון1 לשאלה אומר בנורמה וציון 4 לשאלה אומר לא בנורמה, עם אפשרות לקבל ציון גם באמצע.
הציון הסופי נע בין 15 ל 60. 30 היא ציון הסף אשר מעליו כבר מכניסים לספקטרום האוטיסטי. כלומר, בנך קיבל ציון שהוא מעל נקודת הסף אך לא בין הרחוקים ביותר מהנורמה.
אבחון מלא יכלול בוודאי עוד תצפיות וראיון מולכם.
כל טוב,
דיטה

שלום ליאת
לא ידוע לי על שינוי שאמור להיות בזכויותיו. המערכת נותנת סל שילוב שכולל סייעת וטיפולים מסוימים - במסגרת בית הספר או המתיא.
כמובן במחשבה על ההשמה יש לך מקום להשפיע, לכן כדאי לפנות לבתי ספר בהם יש ניסיון בשילוב, באזורכם, לבחינת מוכנות ונכונות. כמובן לבדוק לאיזו חטיבה מיועדים חבריו העכשוויים, ולקבוע פגישה עם היועצת שם.
מקווה שזו התחלה טובה.
דיטה

שלום חני,
לצערי לא נתקלתי במקרים כאלה והחוק לא מוכר לי. אני מאמינה שהעו"סית מכירה את כל האפשרויות שישנן במסגרת הציבורית.
אולי תצטרכו להתפשר, אם לא על המרחק, אז על הפרטנרים במסגרת, עם סוגי לקויות מגוונים אולי.
תמיד תוכלי לגשת לאבחון פרטי, ולקבל רמה מסוימת של החזרים. אם את סבורה שיש לו מידה של דימיון לספקטרום האוטיסטי, בידקי באתר אלו"ט לגבי מוסדות לגיל המבוגר, או דרך בית אקשטיין אולי תמצא לו באחד המקומות שלהם מקום מתאים. למרות שתנאי הקבלה שם לא מוכרים לי.
מקווה שהצלחתי מעט לכוון,
דיטה

סליחה תיקון קטן,
אני בקשתי שיחה עם מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד, בשיחה היה וועד מורים. האם זה היה נכון מצד של המנהל המחלקה לחינוך מיוחד להזמין אותו לשיחה בלי להודיעה הורים?

אני לא בטוחה שהבנתי, אבל יש זכות לקיים דיונים גם בפיקוח על הבן שלך ללא נוכחותך. כל עוד לא יתעלמו ממך ויזמינו אותך גם על פי בקשתך.
דיטה

שלום אוקסנה,
אין צורך בועדת השמה רק כדי לעבור לבית ספר אחר , כי נשמרת אותה השמה .
תוכלי לקבוע פגישה עם הפיקוח שלכם כדי לשטוח את טענותיך ולבקש העברה. לא מדובר בועדה.
הגיוני בהחלט שהמנהלת וגם הפיקוח יזמנו פגישה בלי ההורים. ישיבות צוות מקצועיות בבית הספר נותרות מקצועיות יותר ללא מעורבות הורים. אם לא זימנו אותך לשיחת סוף שנה/ סיכום שנה, יש על מה למחות, אך לא על קיום פגישה פנימית בבית הספר בלעדיכם. אני חושבת לאור הבעיות שסיפרת עליהן, שטוב שהמנהלת מעורבת ורוצה לשמוע מהצוות על הטיפול בבנך. נקווה שזה יקדם עניינים לטובה.
זיכרי את המסרים הקודמים שלי גם - חשוב מאוד שתצרי ערוץ תקשורת בריא ופתוח עם צוות הכיתה. חשוב שידעו מה מפריע לך וחשוב שתשמעי מהם את חוות דעתם לגבי בנך, כמה שיותר, ובכנות.
בהצלחה,
דיטה

שלום ותודה על תגובתך,
אני לא ציינתי שאנחנו היינו רוצים לעביר אותו לבית הספר דמוקרטי, אבל עם סייעת. ילד בבית בתפקוד גבוהה, בבית הספר הכל ובכל דבר אחרת. בגלל זה היינו רוצים גם לעביר אותו לבית הספר דמוקרטי וגם לבקש סייעת. בשביל זה אני גם לא צריכה וועדת השמעה? אני אשמח מאוד אם לא.
סליחה ותודה, תודה , תודה על סבלנותך ועזרתך.

אם כך, צריך ועדת שילוב חריגה. הבקשה לשיחה עם מנהלת המחלקה היא במקום וחשובה. אי אפשר שלא ידעו את זה בבית הספר שלכם. את חייבת שהם יכינו לפיקוח דוח עליו לקראת הועדה החריגה שאת מבקשת.
הועדות כבר התקיימו אבל אני יודעת על ערים בהם כן מקיימים ועדות חריגות, מקווה שגם בעיר שלכם. חיזרי לדבר עם הפיקוח והבהירי שאת מבקשת את השיחה לשם קביעת ועדה. במקביל בקשי בבית הספר למלא עליו דוח (בתקווה שזה לא מאוחר מדי והצוות שלו לא בחופש) וגם אם יש לך חוות דעת מאנשי טיפול להביא על התפקוד שלו או אבחון חיצוני שעשית, זה עדיף. כדאי גם שתדברי עם בית הספר הדמוקרטי לבדוק אם בכלל יש שם מקום.
בהצלחה,
דיטה

שלום ותודה על תגובתך,
אם אני יכולה לבקש מרווחה לצפות בסרטונים של הילד בבית ובחוץ איתנו לפני הוועדה? (חוץ מסיכומים שיש אצלכם). אני הייתי רוצה תוכנית ביתית ללא מסגרת לילד או בית הספר דמוקרטי. מה עוד אני יכולה לעשות, בשביל להכניס להם לראש, שהבן שלי לא מי שהם אומרים? האם יכולים להגיד לנו לא לתוכנית ביתית או דמוקרטי, אם אנחנו כן רוצים? דמוקרטי זה בית הספר פרטי בכלל, זה כמו שהם לא יכולים להגיד מה ללבוש ומה לא.
תודה.

בועדה יש מקום להורים לשאת דברים.אם יהיו לכם סרטונים לשתף באורך סביר אני מאמינה שלא יתנגדו לכם. לא יגולה להתחייב לך.רוב האנשים לא נמצאים במצב מצוקה כפי שאת מתארת.
לגבי חינוך ביתי - אני חושבת שזה צעד שצריך לעשות אותו באחריות.ילד עם צרכים מיוחדים צריך שאנשי מקצוע יטפלו בו.בכל מקרה זוהי פרוצדורה חריגה ודורשת יותר מועדה אחת.השמה לדמוקרטי לא רק תלויה ברצון ובכסף שלך.את צריכה גם לקבל את הסכמת בית הספר שמוכנים לקבל שם את בנך.כשם שהפיקוח לא יכול לכפות על מנהל הדמוקרטי לקחת ילד לשילוב.
בהצלחה
דיטה

שלום,
אני מודה שאני לא יועצת התפתחות, ובטיפת חלב יוכלו לדבר איתך גם לעומק על הדברים.
נשמע שבסהכ בנך עמד במטלות בתוך חלון ההזדמנויות שקיים סביב הגיל. חלון הזדמנויות אומר שיש מספר חודשים להשיג אבן דרך ולא כמו שנהוג לשמוע תאריך ספציפי בודד. הרופא צודק בככך שלא נכנסים ללחץ אם ילד בסופו של דבר משיג את אבני הדרך, בתוך החודשים המיועדים לך, וחשוב גם שבסדר ההתפתחותי הנכון. יש הרבה תינוקות שלא מתעכבים הרבה על זחילה ולכן פיזיותרפיה חשובה כדי שחיזוק שרירי הגב יושג.
לגבי ההתנהגויות החברתיות תקשורתיות - תואם את מצב חרדת זרים שמאפיין את הגיל, ולא נשמע על פניו שיש כאן סיבה מיוחדת לדאגה. כפיים וביי יכולים גם להגיע סביב גיל שנה, את קצת מקדימה. הרבה פעמים בנות מציגות את ההתנהגויות מוקדם מבנים, ואולי זה מקור הלחץ שלך.
לגבי השמעת הקולות אך לא הברות חוזרות - היכולת להפיק את הצלילים חשובה. עצם זה שמצליח להוציא לא רק הברות אלא גם שימוש בשפתיים ובלשון כדי ליצור את הצליל היא טובה. נסו לעודד חיקוי אך אני ממליצה לא להגזים עם ה"אימונים". שוב, בטיפת חלב יוכלו לתרום לך מידע נוסף.
הקשר לספקטרום האוטיסטי לא עולה מדבריך, לפחות לפי התיאור הזה.
מקווה לטוב עבורכם,
דיטה

מסגרת מתאימה בחינוך המיוחד היא עד 25 או 30 קילומטרים מהבית.
מובן מקבלים אישורי הסעה.
הרשות בוחרת את המסגרת/ אמורה לבחור מסגרת מתאימה לפי הרמה התפקודית של הילדים שיהיו במסגרת, הלקות, הניסיון עם האוכלוסיה והמקום הפנוי..
אני מקווה שתהיו מרוצים מהשיבוץ והשינוי לטובה.
בהצלחה,
דיטה

שלום ותודה על תגובתך,
במסגרת חינוך מיוחד לאוטיסטים האם קייטנה זה חובה?
אני יודעת שמומלץ, אבל אם זה חובה?
סליחה ותודה.

אין על מה להתנצל.
לא בטוחה שברורה לי השאלה. השהות במסגרת החינוכית היא מתוקף חוק. כלומר אם תרצו שבנך לא ילך למסגרת כל חודש יולי ומחצית אוגוסט עליך לקבל אישור מהמפקחת. זה לא קייטנה של העיריה ולא מותרות שמוסיפים עליהן תשלום. זה כמו שלא תשלחי את הילד כל חודש אפריל.. מצד שני, יש סיכוי שהפיקוח יאשר לך בלי בעיה אם את רוצה לבלות עם הילד בבית.
מקווה שזה יעזור,
דיטה

לא בכל פורום אפשר לקבל עזרה בשעות לילה,
תודה לך, את מדהימה,
רק אלוקים יודעה כמה זה עוזר להורים שאין למי לפנות בכלל,
כשילד היה בגן שפתי לא שלחתי, אמרתי לגננת לא וזהו.
עכשיו הוא בבית ספר לאוטיסטים, למה אני צריכה לבקש אישור?
אם אפשר ללא לבקש?
תודה

כך אני מכירה מבחינת החוק. הכי טוב שתבדקי מול ההנהלה של בית הספר, או אם את מרגישה לא נוח מולם, ישירות מול המשרדים של חינוך מיוחד בעיריה. שם אם ידרשו ממך יפנו אותך למפקחת.
כשלא שולחים ילד לבית הספר בימים שחייבים לשלוח לאורך תקופה זה גורם למערכת להפעיל את הקציני ביקור סדיר שלהם. זה חינוך חובה ולא רשות. לכמה ימים אף אחד לא עושה בעיות. לחודש לדעתי זה יכול ליצור בעיה.
דיטה

שלום נועה וסליחה על מענה מעוכב.
באמת שבזמנו כתבתי תשובה אך כנראה לא נשמרה באתר.
בגדול, בהחלט אפשר לעבוד על הנושא. ניתן להנחות את הסייעות לחזק ילדים שמתקשרים היטב עם בנך. אפשר לתת סיוע לילדים האחרים. אפשר ללמד אותו גם בשטח וגם בבית להתמודד נכון מבחינה חברתית, למשל נושא זיהוי הצקות או בדיקה אם הוא מצליח להיות מעניין ומושך עבור ילדים אחרים.
כל אלה בהחלט בתחום העבודה. כמובן יכול להיות שישנם תחומים רבים או אחרים שמקבלים דגש וצריך לבדוק תעדוף של הנושאים.
אני מציעה שתעלי את הנושא בעצמך בישיבת הצוות וכן שהסייעות ידווחו על תחום זה בפירוט בתוך הדיווחים היומיים/ שבועיים שלהן.
בהצלחה,
דיטה

שלום,
אתם נמצאים בשלב בזנה בו ההשמה מוכרעת בתוך ועדות ההשמה.
חסרים הרבה פרטים לגבי תפקודו של ילדך ומעט המידע לא יכול לעזור בהחלטה.
אולי מה שאת צריכה לדעת זה שבבית ספר חינוך מיוחד לעומת כיתת תקשורת, יש לכם יותר תנאים כמו עבודה בחלק מימי החופש, שעת הסיום של היום מאוחרת יותר, טיפולים ואנשי מקצוע רבים יותר, וזוהי ההשוואה של חינוך מיוחד למסגרת שאינה חינוך מיוחד.
לגבי המצב בתוכנית הביתית - אם אתם לא מרוצים, ידעו את מנתחת ההתנהגות שעובדת איתכם, דירשו הסברים, נסו להבין מה עומד מאחורי הקשיים בתוכנית. תמיד ניתן להחליף אנשי מקצוע..
לגבי נושא הויסות וטיפול אצל נוירולוג - זהו נתיב ששווה לבדוק, אפילו כדי לקבל חוות דעת נוספת. הייתי חוזרת למי שאבחן אתכם או יש אנשי מקצוע טובים בשניידר.
בהצלחה,
דיטה

סליחה לא הוספתי,
המורה אמרה הם לא עושים את זה. בנושא של סרטון.
פה השאילה מה אפשר לעשות? כי הבדל גדול מאוד ברוב התחומים.
תודה.

שלום אוקסנה.
מאחר שאני זוכרת שהשבתי לך בעבר, אני חוזרת במידה מסוימת על המסר. נשמע ששיש תקשורת לא טובה עם הצוות, או חוסר רצון שלהם לשתף פעולה איתך, אולי תחושה שלהם שאת מאשימה אותם כאילו בגללם הבן שלך לא מפגין את יכולותיו במסגרת, אולי כך יורדת להם המוטיבציה לשיתוף פעולה. לא ברור..
בעיקרון, אני רואה הרבה ילדים שבמסגרות שונות מתפקדים בפערים. יש אפשרות שבכיתה הוא לא מראה את המקסימום של יכולותיו בגלל סביבה רועשת ומציפה יותר מהבית, אולי בגלל שהקשר שלו אתך טוב יותר או לבטח שונה מהקשר שלו עם הצוות שלו, אולי לך יש דרכים לגייס מוטיבציה שלו ובבית הספר לא יודעים מספיק. אולי את יודעת להביא אותו לענות דרך שאלה מאוד מסוימת ואם שואלים אותו טיפה אחרת הוא כבר לא יודע? זה יכול להיות שנוצרה תבניתיות מסוימת שאת לא ערה לה.
את מייחסת בכל מקרה לשלושה מימדים של הלקות בדבריך - הפן הקוגניטיבי - הוא מפגין פערים, יש לו יכולות בבית ופחות בכיתה. הפן החברתי - הבנת סיטואציות חברתיות לקויה ולא מספיק עובדים על זה. והחשוב מכולם, לטעמי, הפן הריגשי - כנראה שיש רמה של חרדה , אולי נוצרה מתוך אי הבנה, אולי מתוך חוויה לא נעימה, וכעת גורמת לו להסתגר עוד יותר. כדי לטפל בחרדה כזו, צריך לעבור טיפול ריגשי, צריך לפתוח אותו לסיטואציה בהדרגה ולא להציף אותו או לחייב אותו ללכת איתך, כי אז רק מסתגר יותר ויותר, ויתנגד יותר ויותר. אולי הליכה רק לקצת, אולי עם מוסיקה באוזניות שתמסך את הרעשים (כלומר תפחית את הרעש החיצוני עבורו, ממש כמו שמשקפי שמש עוזרים לנו מלהסתנוור), אולי להבטיח לו שתלכו רק לרגע ומיד תחזרו, אולי להגיע לאזור ההומה רק מבחוץ להשאר קצת וללכת, ובפעם הבאה להתקרב טיפה יותר.
אלה העצות כרגע. נשמע שכדאי שיהיה לכם מישהו כמו פסיכולוגית שילווה אתכם מקרוב כדי לתת מענה לתסכולים שעולים בך ולתקופה הקשה שאתם עוברים. ייעוץ תיאורטי עלול להיות מעט מדי..
בהצלחה,
דיטה

שלום ותודה על תגובתך,
אם זה היה מקצועי לא להסכים לעבור על סרטונים קצרים בשביל לכתוב דו"ח לאבחון? זה מסגרת לילדים אוטיסטים. אני חשבתי שדפקה במסגרת הזאת צוות צריך לעשות הכל בשביל לעזור להורים, כדי שהורים יוכלו לעזור לילד. אם אני ילך לאבחון עם סיכום של הבית הספר, (הסיכום הוא לא על הילד שלנו, רק שם), למה צריך אבחון? עם זה ככה. אמרו לי שבבית הספר לאוטיסטים הוא מתקדם יפה, כי הם יודעים לעבוד איתם. חשבתי שזה אמת.
הגעתי למסכנה ילדים אוטיסטים לא צריך מסגרת בכלל. סליחה ותודה.

שלום שוב.איני מסכימה איתך.אני חושבת שהיו צריכים לראות את הסרטונים.אך אני גם חושבת שדוח בית ספר הוא על מה שרואים בבית הספר.כל מי שתגיעי אליו לאבחון יתן המון מקום למה שאת תספרי כאמא,כמי שמכירה את בנך הכי טוב. אם לא יראה את יכולותיו באבחון תוכלי להראות גם שם את הסרטונים.ועדיין מאבחן יציין את הפערים ויציין אם היכולות נצפו או לא.
ילדך אני מאמינה זקוק למסגרת שיש בה עוד אנשי מקצוע שרואים אותו ומטפלים בו,ומלמדים אותו בצורה שתהיה כמה שיותר מותאמת.אני מאמינה שמסגרת היא חשובה גם כדי לתמוך בהורים,גם להוות סביבה חברתית לילד.אחרת מנותק בבית בחברת מבוגרים.
נקווה שהחיבור ביניכם יצליח יותר בהמשך
דיטה

שלום,
סליחה ותודה על תגובתך,
בהודעה קודמת כתבת על פסיכולוגית.....,
איפה פסיכולוגית ילדים, אם זה דרך הק"ח יכולה לעזור? הכוונה שלי אם היא עושה ביקור פעם ב.... בכיתה או מה היא יכולה לעשות חוץ מלראות ילד?
תודה.

אפשר לברר בקופה שלכם על טיפול פסיכולוגית.כפי שהגיעו לו טיפולים מהתפתחות הילד בעבר. הרעיון הוא ליווי של המשפחה בהדרכת ההורים וכן טיפולים ממש בילד אחת לשבוע.לא רק אבחון או תצפית. קשר עם בית הספר הוא חשוב וקריטי. עבור כל מטפל פרטי שלקחו מטעמכם.
בהצלחה
דיטה

שלום שולה.
ראשית, אל תניחי מראש שתקבלי מעט שעות. דאגי להעביר את האבחון לועדה שתדון בשעות השילוב והדגש בטיעונים שלך צריך להיות שמדובר בגילוי מאוחר ולכן חשוב לתת לו סיוע משמעותי לאורך כל היום. אני משערת שהסיוע לא יתמקד בפן הלימודי אלא החברתי - תקשורתי. ילדים "עושים חברתיות" ונדרשים להבין סיטואציות חברתיות בכל דקה. אם יש לו קושי בפירוש והבנת הסיטואציות, הוא יכול "ליפול" גם באמצע שיעור ולא רק בהפסקות. מכאן חשיבות נוכחות הסייעת.
כדאי לחשוב על עבודה של מטפלים או חונכים בשעות אחהצ. או בקהילה, למשל במרכזים של אלוט. הוא ירגיש שהולך לחוגים, או בבית, עם הנחייה.
אני יכולה לשער את רמת הקושי. נקודת האור היא בקבלת האבחון הנכון. כעת כשאתם מבינים טוב יותר את מקור הקשיים אפשר לגעת בהם ולהוביל לשיפור.
מקווה לטוב ,
דיטה

שלום רב,
השאלה לא פשוטה. מניסיוני והבנתי, בלתי אפשרי לכפות טיפול על מישהו שרואה עצמו עצמאי, ולא נכון אתית. גם אם מדובר בטיפול שיחות /נפשי וגם אם מדובר בטיפול תרופתי. כדי להשיג את אמונה ושיתוף הפעולה שלה, לא יעזור גם רופא שיגיע לביקור בית. לא ידעו לי על אפשרות לאבחן בבית, ולא מקובל. גם פסיכיאטר/ פסיכולוג לא מגיע הביתה. רופאים אינם מוסמכים לאבחן את הלקות האוטיסטית.
יכול להיות שהפתרון שלכם יהיה אם תצליחו להגיע ביחד לטיפול משפחתי, או שרופא המשפחה יעלה את הנושא. הוא יכול לתת הפנייה לטיפול פסיכולוגי, גם דרך הקופה.
בכל מקרה, מאחר שאינה מוכרת, היא האפוטרופסית של עצמה, ולכן מטעמי סודיות רפואית, גם אם תפנה לרופא המשפחה שלה ויסכים לשוחח איתך כדי לשמוע את דעתך, לא ישתף אותך במה היה תוכן השיחה עם אחותך.
עוד נתיב הוא להראות לה סרטים וספרים שמציגים את הלקות, גם כאלה שהם עיוניים וגם כאלה שהם סרטי וספרי עלילה, כמו המקרה המוזר של הכלב או איש הגשם. יש סרט מצוין על טמפל גרנדין, אולי משהו מזה יעשה את העבודה.
בהצלחה,
דיטה

שלום,
שאלתך מעניינת.
כעיקרון יש מימד גנטי לתסמונת, ולכן יש סיכויים שיוולד ילד עם לקות.
אני מציעה שגם בגלל גילכם הצעיר וגם בגלל שיש לפעמים קשיים בניהול זוגיות על כך מרכיביה, (אפילו לכאלה שאין להם לקות מאובחנת) תקבלו עזרה ותשתפו את ההורים שלכם בתכנון שלכם. תכנון משפחה כדאי שיעשה אחרי מיסוד הקשר, חתונה וגם קבלת ייעוץ גנטי, מה שמקובל לקבל מקופת החולים (צריך לתאם תור).
גם במה שנוגע לקיום יחסי מין, כדאי להתייעץ קודם עם אחות או אחד ההורים, להגיע לרופא גניקולוג לבדיקה, לקבל מרשם לאמצעי מניעה מתאימים, ועוד.
אני משערת שלעמותת אפי (אספרגר ישראל) יהיה גם מה לתרום לכם בסיוע לשמור על הקשר הזוגי ולטפח אותו. אני ממליצה ליצור עימם קשר אם אתם נתקלים בקשיים או עולות שאלות גדולות מסוג זה.
בהצלחה

תודה רבה על התשובה!

בנוסף, אני מעוניינת לדעת גם האם זה מומלץ שאני ובן זוגי נחיה ביחד בדירה משותפת או שיהיה לנו קשה לחיות ביחד בגלל הקושי של שנינו?

בדרך כלל בתחילת מערכת היחסים נמצאים עדיין לחוד, כל אחד בבית הוריו. בודקים איך הולך הקשר, אם נהנים ביחד, אם זה באמת רציני, אם הקשר טוב ויכול להחזיק מעמד.
רק אחרי תקופה משמעותית בוחנים אפשרות לעבור לגור ביחד. תצטרכו לבחון אם בלי קשר לזוגיות, יש לכם את היכולת למגורים שלא עם ההורים. צריך לזכור שיש הרבה אתגרים בחיים העצמאיים, וכן בחיי הזוגיות. לא רק הקשיים הנובעים מן הלקות יכולים להקשות. גם עצם העובדה שזו מערכת יחסים ראשונה. שלא היו לפני זה התנסויות בזוגיות, וככל שנמצאים יותר זמן ביחד, יש יותר אתגרים ועניינים להתמודד איתם.
נראה לי כדאי להיות עם ליווי, של איש מקצוע, של ההורים - מי שתרגישו איתו נוח. שיהיה לכם מישהו שמכיר את שניכם , שמבין אתכם ושתרגישו נוח לשוחח איתו על קשיים ולשאול שאלות.
לצערי, אני לא מכירה אספים בגיל הזה ולכן נושא הזוגיות וההתמודדות היום יומית לא מוכר לי מספיק. שוב, אני חושבת שלאפ"י יהיה הרבה מה לעזור בהתמודדות ובהפגשה שלכם עם חברים שאובחנו ומתמודדים.
מקווה שזה יעזור, תהנו ובהצלחה,
דיטה

בדרך כלל בתחילת מערכת היחסים נמצאים עדיין לחוד, כל אחד בבית הוריו. בודקים איך הולך הקשר, אם נהנים ביחד, אם זה באמת רציני, אם הקשר טוב ויכול להחזיק מעמד.
רק אחרי תקופה משמעותית בוחנים אפשרות לעבור לגור ביחד. תצטרכו לבחון אם בלי קשר לזוגיות, יש לכם את היכולת למגורים שלא עם ההורים. צריך לזכור שיש הרבה אתגרים בחיים העצמאיים, וכן בחיי הזוגיות. לא רק הקשיים הנובעים מן הלקות יכולים להקשות. גם עצם העובדה שזו מערכת יחסים ראשונה. שלא היו לפני זה התנסויות בזוגיות, וככל שנמצאים יותר זמן ביחד, יש יותר אתגרים ועניינים להתמודד איתם.
נראה לי כדאי להיות עם ליווי, של איש מקצוע, של ההורים - מי שתרגישו איתו נוח. שיהיה לכם מישהו שמכיר את שניכם , שמבין אתכם ושתרגישו נוח לשוחח איתו על קשיים ולשאול שאלות.
לצערי, אני לא מכירה אספים בגיל הזה ולכן נושא הזוגיות וההתמודדות היום יומית לא מוכר לי מספיק. שוב, אני חושבת שלאפ"י יהיה הרבה מה לעזור בהתמודדות ובהפגשה שלכם עם חברים שאובחנו ומתמודדים.
מקווה שזה יעזור, תהנו ובהצלחה,
דיטה

שלום מאיה,
את שואלת שאלה מאתגרת.
נשמע שהביטויים שהוא מפגין דווקא פחות נופלים בקטגוריה של שיתוק מוחין ויותר קשורים לתחום הקשב הריכוז ובעיות הלמידה, כפי שמפגינים מרבית הילדים בכיתה קטנה. את לא מציינת את רמתו הקוגניטיבית, אך אם זו אינה האחראית לעיכוב שלו, אז בוודאי קלינית אינו מובחן מחבריו.
כעת צריך להבין מה גורם לחוסר שיתוף הפעולה והאם אפשרי לפתור את זה במשאבים הקיימים בכיתה קטנה. למשל - האם זו בעיה התנהגותית של סרבנות? האם התרגל שעושים בשבילו ומעדיף מצב זה על פני דרישה אינטנסיבית? האם יש חומרים מותאמים בהם הוא עובד טוב ומצליח? למשל, אם בדף העבודה תהיה רק שאלה אחת, האם אז יצליח? אם כן, נשמע התנהגותי ואפשרי וצריך לפתור במסגרת הכיתה. אם לא, צריך לחפש את ההסבר במקום אחר, ואז אולי עולה שאלת התאמה לכיתה אחרת, כשההסבר מאחורי הקושי הוא כזה שמאפיין בני כיתה אחרת וקשור לדרך העבודה שם. אם זה קשור לקשיי הלמידה, אמור להיות לא שונה מחבריו.
לגבי האבחון - זו שאלה מה רוצים לראות שם, והייתי שואלת אותה כדי להבין מהי מטרת האבחון. פעמים רבות גם לפסיכולוגים, הם זקוקים להכוונה כדי להבין מה להוציא מהאבחון, במה הכי נכון להתמקד. אולי הם רוצים אבחון קוגניטיבי? אם ילדכם עם פגיעה קוגניטיבית וזה מותיר אותו שונה מכל ילדי הכיתה ואופי הלמידה, אז בהחלט יתכן שכיתה כזו אינה מתאימה לו.
לגבי החיוב של ההורים - במרבית העימותים, לוקחים את הצד של ההורים. שינוי ההשמה לדעתי מחייב ועדה בה אתם מזומנים, סביר שועדת השמה של ממש. אלה מתקיימות לרוב באפריל מאי.
חשוב להבין - אם באמת המסגרת לא מתאימה לו והוא לא יכול להתרם בה, אז השארות נגד המלצות המערכת לא תקדם אותו, תוסיף לו חוויות של חוסר הצלחה ותקבע אצלו הרגלי למידה לא טובים.
לסיכום - לא בטוח שמעבר כיתה הוא הפתרון, אך שינוי בדרכי העבודה הוא מחוייב.
בהצלחה,
דיטה

שלום דב.
לצערי קשה לי להשיב. אני לא מכירה את כל המרכיבים של אבחונים, כיוון שאיני מאבחנת אלא אשת טיפול.
יתכן שזו בדיקה רפואית שגרתית, יתכן שכיוון להבין את היכולות שלך ליצירת קשר עין. אני חושבת שמאחר שהתהליך מעלה אצלך הרבה תהיות שווה לבדוק עם המרפאה בה נערך האבחון אם אפשר לקבל תור נוסף, לבירורים, שאלות. זהו תהליך ענק, בייחוד בגיל לא צעיר, שמעלה שאלות ומשנה לך את העולם, כך נשמע. הכי טוב שתקבל תשובות ישירות ממי שיודע הכי טוב, ולא מחשבות או השערות שיכולות לבלבל אותך.
מקווה שזה יעזור,
דיטה