פורום אספרגר - PDD, אוטיזם, חינוך מיוחד - יש לך שאלה?

נשמע שזו דרך שלו ליצור קשר איתך, או פשוט אוהב את המגע.
נשמע שבמרבית המצבים זה עובר גבול מסוים, בטח מול אנשים אחרים בציבור, או בוודאי כשלך זה לא נעים. ממש לא חייבים לאפשר את זה.
תוכלי בתחילה להיענות, אך אחרי כמה רגעים לשקף לו "זה נעים לך/ זה לא נעים לי/ אתה אוהב לעשות ככה לאמא... בוא תראה מה עוד נוכל לעשות ביחד בכיף" ולהפנות אותו לפעילות אחרת שתוכלו לעשות ביחד ותהיה נעימה לשני הצדדים. לפעמים מישוש של בדים מסויימים יוכל להעניק לו תחושה נעימה באצבעות (קורדרוי, קטיפה, סקוצ'ים...) ולפעמים לעבור לחיבוק יהיה נעים גם כן. בידקי איתו מה יהיה עוד כיף לו, אך נעים לשני הצדדים.
בהצלחה,
את מוזמנת להמשיך ולפנות.

שלום ותודה על תגובתך,
ואם אפשר עוד שאילה אחת.
אני יודעת שילדים עד לכיתה א' מקבלים טיפולים מגיל הרך.
מה מגיעה לילדים שעולים לכיתה א'?
איזה טיפולים מגיעה לכם מחוץ לבית הספר? (לא פרטי).
אם יש הבדל לבקשה/לקבלה טיפולים שעולים לבית הספר רגיל או תקשורתי?
הכוונה שלי, אם הילד עולה לבית הספר תקשורתי, אם מגיעה לו טיפולים?
ואם הוא עולה לרגיל (קבוצה קטנה) מה מגיעה לו?
סליחה ותודה

לצערי אני לא שולטת בסל הבריאות שאכן משתנה בגיל 6, גם מבחינת הקופות.
הזכאות לטיפולים בתוך המסגרת החינוכית שונים בין חינוך מיוחד לבין ילד משולב. זה נקרא סל טיפולים לעומת סל שילוב. והזכאות נקבעת בתוך המסגרת על פי הצוות הקיים ועל פי הצרכים המתאימים לילד - בחינוך המיוחד, ובועדת השילוב עבור ילד משולב.
המקום לברר לגבי סל טיפולים מהקופה הוא בקופת החולים שלכם. הכי בטוח וקשור לניצול קודם שלכם את הזכאות, וכן לטיפולים שהוא מקבל כבר כעת במסגרת שלו, אם יש להם קשר למימון של משרד הבריאות.
בהצלחה.
דיטה

שלום,
תוכלי לבדוק לפי הקריטריונים של אוטיזם ואספרגר (מידע באתר אלוט למשל) האם עונה על מרבית הסעיפים, וקחי בחשבון שמדובר בלקות שהיא תקשורתית חברתית התנהגותית, ולא רק חברתית. בכל מקרה, כדי לבצע אבחון אמיתי צריך להיות בלפחות בדיקה אחת אצל איש מקצוע. לא נראה לי שניתן לחטוף אותו לפעולה כזו, ללא הוריו.....
הייתי מתחילה מחיפוש באינטרנט ולהראות לאימו את הסעיפים עליהם מדובר ללקות.
אם אכן יש לו קושי אמיתי שיש לאבחן, חשוב להבין שקבלת האבחנה לא פשוטה כלל עבור הורי הילדים. ולכן, מומלץ לפעול ברגישות.
במקרים רבים, עדיף ללכת לטיפול גם אם אין כותרת. כלומר, אם יש בעיה חברתית והגננת/ המורה/ היועצת מדברות עליה, אפשר ללכת לקבוצות חברתיות. אם יש קושי שפתי או תקשורתי אפשר להציע קלינאית תקשורת.
בהצלחה

שלום מריה,
מי שנמצא במסגרת חינוך מיוחד מקבל לימודים עד גיל 21.
מי שבמערכת החינוך הרגיל ולא מתאים לו לעבור לחינוך מיוחד אז מסיים אז את לימודיו, אם נמצא בתיכון רגיל.
יש כאלה שמתנדבים לשירות לאומי או צבאי.
יש פעילויות חברתיות לאספים.
מידע מפורט יותר מתאים לקבל מעמותת אפ"י, שמייצגים ופועלים למען אספים.
בהצלחה,
דיטה

שלום אוקסנה.
נשמע שבמקרה שלכם חשובה תקשורת רציפה עם הגן ולא רק בפגישות לעיתים רחוקות. כדאי להגיע לעשות תצפית, אולי כדאי לצלם לגן ולהביא מה שעושה בבית, על מנת שכל צד יכיר את הפוטנציאל שגלום בילד ובעיקר לנסות לדבר ביחד על דרכים להוביל אותו למימוש הפוטנציאל בכל הסביבות.
אני לא מכירה מקרה בו לא מעלים בגיל 7 לכיתה א. אני חושבת שהדרך היחידה לנסות לגרום לכך שלא ילך לבית הספר היא לטעון שכדאי לתת לו עוד שנת גן, אבל בגן המתאים לצרכיו האמיתיים - גם לילדים עם PDD, שיטפלו גם בנושא של החרדה ואולי מותאם יותר בבעיות הקשורות לדיבור לעיסה ועוד. בכל מקרה בשביל לא לעלות לבית הספר צריך להוכיח ששנת גן נוספת תוכל לתרום באופן משמעותי, ושונה בהכרח ממה שעושים בבית הספר.
לגבי תוכנית ביתית - יש אפשרות להגיש בקשה לעבודה שנקראת חינוך ביתי. את צריכה בעצמך או עם מנחה לבנות תוכנית פדגוגית מלאה ולפנות למשרד החינוך (אני לא בקיאה לאילו גורמים בו) על מנת לאשר אפשרות לחינוך ביתי.
ניתן לקבוע חינוך ביתי, מהיכרותי, גם עבור חלק מהשבוע בלבד. אך כל הדברים צריכים להיות באישור ופיקוח.
קלינאית - תמיד תוכלי לקחת באופן פרטי, גם על חשבון שעות הבוקר והעדרות מהמסגרת לשם כך, וגם אחהצ. .
אני חושבת שמגוון הקשיים שיש לבנך, לפי הסיפור מצריך צוות רב מקצועי, ויש לעמוד על כך שיקבל תוכנית עבודה שמתאימה לקשיים הספציפיים שלו.
בהצלחה,
דיטה

שלום ותודה על תגובתך,
יש לי שאילה, זה נכון שאם אני רוצה תוכנית ביתי לילד אני צריכה מורה ו... פרטי?
יש אפשרות לקבל דוגמה לנושא תוכנית ביתית.
תודה

אוקסנה,
תוכנית ביתית זהאומר עבודה פרטית, עם מנחה/ מנתחת התנהגות, ומטפלות או מטפלים למספר השיעורים שתרצי לתת אחה"צ. ההמלצה היא לתת טיפול אינטנסיבי, לפחות 3-4 פעמים, אם לא יותר בשעות אחהצ.
לגבי דוגמא - אין דוגמא מובנית, כי עבור כל ילד בונים תוכנית עבודה המותאמת לו אישית. יש עבודה על מיומנויות בכל התחומים - תקשורתית, שפתית, מוטוריקה, קוגניציה, חברתיות, מיומנויות יום יום, קשב. תוכניות הנכתבות על ידי המנחה ומתורגלות על ידי כל הצוות. כמו כן, נבנות התערבויות לטיפול בהתנהגויות לא נאותות -הגברה של התנהגויות חיוביות והפחתה של התנהגויות לא נאותות.
ניתן להגיע לרשימות של מנחים מומלצים דרך בית לורן ודרך בית ליאור.
בהצלחה,
דיטה

זה לא מדויק. מרבית הילדים עם אוטיזם הם בעלי רמת פיגור. בעבר מספרם היה רב, כיום עם שכיחות האוטיזם שגדלה והאבחון של אוטיזם גם ברמות הגבוהות יותר מבעבר, השכיחות קטנה, אך עדיין עומדת על אחוז משמעותי.
זה נכון שיש מאובחנים עם אוטיזם עם אינטליגנציה גבוהה, ואפילו מאוד. חלק מהעניין קשור ליכולות גבוהות שמאפיינות את חלקם בתחום הויזואלי, יכולות הבחנה וזיכרון חזותי שמאפיינות חלק מהמבחנים לאינטליגנציה.

שלום שאולי.
ראשית אספר שאבחון אספרגר כתסמונת נפרדת יעלם בקרוב משנה הבאה. האבחון יהיה תחת הספקטרום האוטיסטי ASD. בכל מקרה מה שמבדיל עד היום את האספרגר הוא התפתחות שפה תקינה/ שפה שמורה. כדי לקבוע זאת צריך לראות את התפתחות השפה (צלילים, מילים - הבנה והבעה, צירופים ומשפטים) בזמן. את זה ניתן לומר בדר"כ רק אחרי גיל 3.
אוטיזם לעומת זאת אפשר לאבחן עוד לפני גיל שנתיים.
לגבי בדיקת שמיעה - זו יכולה להיענות שפעוטות בגיל הרך גם אם הם לא מדברים, לא מבינים או לא משתפים פעולה. הבבדיקה היא אפשרית בכל מקרה. חשוב מאוד לשלול או לפחות לבדוק אם יש לקות שמיעה לפני שממשיכים בהליך אבחון מורכב יותר ונדרשת בו אבחנה מבדלת. כך שבגדול, הקשר בין הלקויות קטן.
בהצלחה,
דיטה

שלום נורית,
אני מכירה אישית את חטיבת הבינתיים יהונתן ברעננה, קרוב לכניסה לעיר.
הצוות שם משתף פעולה וכיתת ה PDD כבר רצה כמה שנים, בכמה שכבות.
לצערי אין לי היכרות עם מסגרת אחרת. אם יש קוראים המעוניינים לשתף, זה המקום.
הייתי עושה את הבירור קודם כל מול גורמי החינוך המיוחד (גם במתיא חפר וגם במתיא דרום השרון יש אנשי מקצוע נהדרים בתחום PDD). הם אלה שאמורים לסייע לך למצוא לה מסגרת, להציע לך לפחות את האופציות היכן צפויה להפתח כיתה במרחק סביר מביתכם.
אח"כ הייתי הולכת עם השמות לבירור בפורומים כלאה (מי מכיר את/ מי שמע על ..) וכן בשיחה עם מנהלת החטיבה ובקשה לבקר שם. זה מקובל
בהצלחה.
דיטה

ברשות המקומית או האזורית שלכם יש אגף חינוך מיוחד, מחלקת גני ילדים. הם ידעו מה הכי קרוב ומתאים. יוכלו גם להסביר לך שיתכן שתצטרכו לעבור ועדת השמה כדי לעבור מגן תקשורת לגן שפתי. זה לא מעבר אוטומטי.
בהצלחה,
דיטה

אני משערת שכדאי לבדוק איתו אם קיימת סיבה אחרת, כי סביר שגם לנערים שמגיעים בהסעה או בהליכה קצרה לבית הספר יש מטריה לימי גשם.
יתכן שהתקבע על האמירה וכדאי לברר מהי הסיבה ה"אמיתית", אולי יש לו רגישות והוא חושש להרטב, אולי אמרו משהו על מי שלוקח מטריה או לעגו לילד עם מטריה בעבר?
אני משערת שהבאת טיעונים רציונליים לחשיבות המטריה ולבעיות שיווצרו אם ירטב תוכל לעזור. הייתי מנסה לסייע רק חלקית - לקחת עד נקודה מסוימת ושמשם ילך בעצמו, כך שהוא יהיה מרוצה עד מידה מסוימת וגם את.
בכל מקרה - ההחלטה אם ללחוץ תלויה לדעתי בעד כמה קיים לחץ בבית על ביצועים או בנושאים אחרים. אם היום שלכם מלא מאבקים, לא בטוח שהייתי בוחרת להוסיף עוד אחד. אם הוא הולך מיוזמתו ורגיל לכך, לא בטוח שזו השתדלות עבורו, אולי אפילו שגרה נוחה, כך שתוספת של דרישה לא עומדת מול כל הפעמים בהן צעד.
הכנה מראש, שיחה בנושא בטוח תהיה טובה יותר מאשר הנחתה בבוקר לחוץ רגע לפני שהולכים לבית הספר. אפשר בערב קודם לצפות ביחד בתחזית מזג האויר ולתכנן את הבוקר ביחד. אפשר לעשות הסכם על מה המאמץ שהוא יפעיל ומה יקבל בתמורה להשתדלות.
בהצלחה
דיטה

חושש להרטב, ובשנים עברו אף היה חרד מהגשם שמא הוא "ימיס אותו". לשאלתי מה יהיה כשיהיה גדול יש לו פתרון לכל דבר: "יהיה לי אוטו"-, "ממגרש החניה יהיה מעבר תת קרקעי.." והוא אף יודע לא להיות כמו כולם כאשר הנושא בנפשו...

אני מבינה וחשוב שאת מודעת למקור של ההתנהגות.
כדאי כנראה לכוון אותו להבין את הסיבה האמיתית, לשקף לו, להודות בה.
לרוב עבודה קוגניטיבית על מה יכולים להיות באמת נזקי הטפטוף או הגשם כולל הוכחות על בשרך למשל, יתכן שיוכלו לשבור את המיתוס שכרגע מצוי בראשו.
בהצלחה. בינתיים מזג האויר יפה...
דיטה

שלום אוסי,
הבעיה שאת מציגה אכן משמעותית לכל ילד בגילו של בנך ואף יכולה להחמיר עם בעיות התקשורת שלו.
אני ממליצה לך לבחון את שלל הטיפולים המוצעים בשוק הטיפול ובהחלט יכולה להשיב לך כי ניתן למצוא מטפלים (כגון מנתח התנהגות וצוות מטפלים התנהגותיים) שיכולים להגיע לביתכם ולהבנות טיפול שיסייע בין השאר בהעסקה עצמית ומיומנויות חברתיות.
בהצלחה,
גילי

לא רק אספרגר אלא בכלל אבחון של ASD - אבחון בספקטרום האוטיסטי נמצא יותר בבנים מאשר בבנות. קיימות גם לקויות אחרות שהיחס בהן הוא לטובת הבנים. לא מוכר לי הסבר, זה ברמת הגנטיקה.

שלום לך,
PDD ן- PDDNOS הן שתי תסמונות מהקשת האוטיסטית.
היום הקשת נקראת ASD וכוללת את חמש התסמונות של לקויות התקשורת.
המאבחנים שמתמחים ויכולים לאבחן את לקות התקשורת הם פסיכיאטר או נוירולוג.
מומלץ לנסות ולגשת באופן פרטי לאבחון במידה והתורים ארוכים במגזר הציבורי.
בהצלחה,
גילי

בהמשך לשאלה לגבי אבחון פי די די, ערכתי לבני אבחון פסיכולוגי שכלל שיחה עם פסיכיאטר ילדים ששלל שהוא PDD אבל הפסיכולוגיות שהיתה מעורבת בתהליך האבחון אמרה לי שהיא לא שקטה ושאני צריכה לעשות לו אבחון אצל אנשים שמתמחים ב PDD' האם נכון הדבר?

אולי יסייע לך לדעת כי מאבחנים שונים מבצעים בטריית אבחונים שונה על מנת להגיע להחלטה אם הילד בספקטרום האוטיסטי או לא. יש כאלה שיסתפקו בשיחה איתו, יש כאלה שינסו לדובב אותו למשחק, יש כאלה שיאספו תצפיות וחוות דעת מהמערכת, יקיימו מערכת אבחון מלאה יותר ותקפה יותר לקבלת ההחלטה האבחונית.
מי שמתמחים בPDD ראו בין השאר גם ילדים שהם לא "קלאסיים" לספקטרום אך עונים על הקריטריונים המוסכמים לפחות במידה המתאימה לקבלת האבחון, ולכן בהחלט יכול להיות שפנייה לגורם כזה תיתן אבחנה מבדלת איכותית יותר.
בהצלחה.

כפי שתיארת בהודעה שלך, אולי תוכלי להדריך אותי, אני כבר בזבזתי שנים יקרות על טיפולים ואבחונים וגוררים אותי מפה לשם ללא הפסקה, אשמח להדרכה.
תודה

תוכלי למצוא מקום אבחון מומלץ באתר אלוט תחת לשונית צור קשר
בהצלחה

שלום לאה ,
אני לא בקיאה מספיק במחקרים עדכניים אך האספרגר הוא תורשתי במידה דומה לתורשתיות של אוטיזם, מהיותו אחת מהלקויות באותה המטריה.
אם מדובר על מחשבה על עוד ילד לאחר ילד עם לקות במשפחה, היייתי ממליצה על ייעוץ גנטי, ורצוי מרופאים הבוליים בתחום הטיפול בלקות.
בהצלחה,
דיטה

שלום איילת.
נהוג לאבחן את הלקות אספרגר לפחות אחרי גיל 4, כיון שהמקום המרכזי של הלקות יהיה חברתי - תקשורתי. מאחר שהשפה מתפתחת באופן ראשוני תקין, הילד מתחיל לדבר לפני גיל שנתיים, קשה להבחין בסימנים עד אשר הוא בא באינטראקציות חברתיות משמעותיות, בהן יצוצו המאפיינים של קושי ומוזרות.
לרוב האבחון נעשה בגילאי תחילת בית הספר, ממה שראיתי וקראתי.
בהצלחה,
דיטה