פורום אספרגר - PDD, אוטיזם, חינוך מיוחד - יש לך שאלה?

הביטוי תשומת לב פשוטה אינו מוכר לי. נושא הבעת תשומת לב יכול להיות קשור להפניית קשב לדברים שהמאבחן ניסה להפנות אליהם את הקשב במכוון או במרומז, לגירויים שהיו בולטים והיתה סיבה טבעית להפנות אליהם קשב. אולי היו כשלים בזמן שיחה או אינטראקציה ואז כשהיה נכון יותר חברתית- תקשורתית להיות בקשב משותף, אז זה לא קרה או לא היה מספיק.
אני חושבת , אם יורשה לי להמליץ, שכדאי לקחת את האבחון, לא לכיוון מעורר תהיות אלא לכיוון טיפולי יותר. להעזר בקלינאית תקשורת או דמות טיפולית אחרת כדי לתת מענה בתחומים בהם עולה קושי בחיי היום יום, מול אנשים בלימודים/ בעבודה/ במשפחה/ חברים, מי שבאים מולו במגע ובאינטראקציה וניתן לשפר שם מולם.
בהצלחה,
דיטה

אכן כיום לא מאבחנים יותר עם ההגדרה אספרגר. זה לא מחוץ לרצף, אלא צריך לבדוק למי שזה אבחון חוזר, אם עונה על הקריטריונים החדשים של הלקות, כיום מוגדרת ASD. ואין הגדרה אחרת. גם אם זה אבחון ראשון, עדיין צריך לענות על הקריטריונים לאבחון זה בעצם.
דיטה

לא ככה עושים אבחון לאדם... מה שנחשף בתקשורת, ממכלול של אדם שהוא אבא, חבר, בן זוג במשך שנים.. לא חושבת שניתן לשפוט. לא מכירה פידבקים על התנהגות חברתית לא הולמת או נגד קודים חברתיים מהמפורסם עליו. ובכל מקרה - אבחון לאוטיזם נעשה עבור לקות בתחומים חברתיים, תקשורתיים, שפתיים, התנהגותיים. כפי הנראה הוא עמד בתפקידים ולחצים שלא היו מתאפשרים לו היה עם לקות משמעותית בתחום.
דיטה

אני לא מבינה את השאלה. ממה שרשום יש אבחנה של ASD. יש עוד הערות ועוד בעיות ביחד עם זה.
אין כאן עניין של קרבה לאספרגר או PDD
, כיוון שאבחנות אלה אינן קיימות עוד. נראה שאין לקות ספציפית בתחום השפה, פעם אבחון אספרגר ניתן רק אם נושא השפה היה שמור/ לא פגום, אולם, אין סימן נוסף לדימיון לאספרגר, ממה שמופיע.
מקווה שזה ברור.
מומלץ לפנות שוב למי שנתן את האבחנה אם משהו עדיין לא ברור.
בהצלחה,
דיטה

שלום חגית,
בגילו של בנך, התפתחות הילד אינה המקום המתאים. אם תבחרי במקום פרטי לאבחון מסודר, שכולל את הכלי של ADOS, זה כלי תצפיתי שבוחן את התנהגות הילד והתגובתיות שלו למצבים משתנים, מול הבוחנ/ת. אני ממליצה על המרפאה של רוני הגש או על המרפאה לאוטיזם של דיצה צחור.
זה בוודאי מבלבל כשהאבחונים אינם זהים, אך זה קורה לפעמים כשקשה לתת אבחנה מבדלת. לכן, עבודה בצמוד לכלי האבחון הסטנדרטיים היא חשובה.
פסיכולוגים קליניים אינם מקיימים את האבחון של ADOS לרוב וגם לא בטריה מלאה של מבחנים לאבחון בספקטרום האוטיסטי.
מקווה שתצליחו להתקבל בהקדם
דיטה

לרויטל שלום.
אני מעוניינת להעלות לכם למחשבה את הנקודה הנוגעת לסל הטיפולים. בשילוב אתם מפסידים גם את מסגרת האם וגם את החשיבה מקצועית הטיפולית הייחודית והמתמחה בלקות.
עוד עניין הוא שכדאי לבדוק אפשרות לשלב הדרכה פרטית עם ההדרכה הציבורית המאפיינת את המערכת. מדובר בהדרכה שהמשלבת/ משלבות וכן הגננת יקבלו. עבור ילדים בתפקוד גבוה או כאלה שאינם מפגינים הרבה בעיות התנהגות, לרוב יזכו בנתח הדרכה מצומצם יותר מבחינה ציבורית, ואז הסיכוי לקדמו יהיה תלוי באינטואיציות טובות של המשלבות. הדרכה פרטית תוכל לפצות בצורה טובה, אך בגני עיריה לא תתאפשרנה תצפיות של גורמים חיצוניים. זוהי נקודה למחשבה, אחד הקשיים שהורים רבים נתקלים בהם.
לא סיבה לוותר על שילוב, אבל לדעת למה נכנסים..
בהצלחה,
דיטה

דיטה שלום,
תודה על תגובתך, הצוות הטיפולי בגן שבנינו הולך כיום (מעון יום שיקומי ) ממליץ מאוד להמשיך לבנינו את המסלול לגן תקשורת לשנה הבאה + יציאה לשילוב של פעם-פעמיים בשבוע לגן רגיל עם סייעת מתוך הגן שלו.
אבל אנו חשים שהסביבה החברתית בגן תקשורת לא תקדם אותו אלא תמשוך אותו למטה. אנו רואים הבדל גדול (לטובה) בהתנהלות והבנת סיטואציות, בדיבור והתפקוד של בנינו לעומת חבריו לגן (פער שהיה מהתחלה בולט).
לכן מאוד קשה לנו להשאיר אותו עוד שנה במסגרת בה הילדים בתפקוד נמוך משמעותית ממנו.
המסע בדרך השילוב בגן רגיל אכן נראה מורכב מאוד וקשה בעיקר לנו ההורים, אבל השאלה האמיתית היא מהי באמת טובת הילד? ללא אינטרסים שיש לכל מטפל או עמותה.
מחכה לתגובתך,
תודה רבה!

רויטל,
בסה"כ, חשוב להגיע להחלטה באופן מושכל אחרי שנלקחו השיקולים לכאן ולכאן ברצינות.
נשמע שכך אכן עשיתם.
שילוב פעם פעמיים בשבוע, דרך המסגרת הוא לרוב צר וקטן, מספק טעימה, ולא יתן את האפקט שאתם מחפשים. המחשבה על המודלים בהם יפגוש היא קריטית ובכך אתם צודקים, יציאה לשילוב הינה נכונה. כמובן, עם התיווך הנכון לראות ולקחת מהמודלים הללו.
בגלל גילו הצעיר של בנכם, יש אפשרות להתחיל בשילוב עם ילדים בהתפתחות תקינה כשההתנהגויות החברתיות ויכולות המשחק מתגבשות. המעבר ממשחק מקביל למשל או ניצני משחק חברתי למשחק מתפתח יותר, יוכלו להיעשות ביחד עם חלק מהילדים בשילוב.
אני פחות בעד הפרסום האישי, אבל בהחלט יש חשיבות ללקיחת הנחייה פרטית, עצמאית שתתמוך בתהליך ובמשלבות. גם הוספת טיפולים בשעות אחהצ, על חשבון אלה שכבר לא יהיו, אם תעזבו את הגן הטיפולי, וכן טיפולים תומכים בתחום המיומנויות החברתיות או ההתנהגותיות הספציפיות, הנדרשות לשילובו או שבהן יפגין קושי.
מקווה שדרככם תצלח,
דיטה

האם מנסיונך כדאי להעביר אותו לגן תקשורת בשנה הבאה, או לשלבו בגן רגיל עם משלבת וסל טיפולים?

רויטל
אני מאמינה גדולה ותומכת מנוסה בשילוב ילדים במסגרות חינוך רגיל .
ניסיוני רב השנים במקרים בהם אני מעורבת לשמחתי מראה כי הילדים מתקדמים יפה במספר תחומים בו זמנית ,
משפחות רבות מעיזות לעשות תהליך שילוב בעזרת הדרכתי ובעזרת ההנחייה שלי לצעוד קדימה צעד צעד בסבלנות והדרגה בהתמודדות בחברה רגילה .
ההורים והילדים מקבלים יחס אישי וצמוד ממני ואפשרות לתקשורת יום יומית .
ילדים רבים שעבדתי איתם הפתיעו את הסביבה ביכולות שלהם שצצו בהדרגה בעקבות סגנון העבודה שאני מנחה ,

כן רויטל אני מאוד מאוד מאמינה בשילוב ובתרומתו להתפתחות הילד לטווח ארוך .ובהעצמה של כל המשפחה וההורים במיוחד .
הורים שמעוניינים בכך מתאמים איתי פגישת ייעוץ ראשונה להתרשמות ותאום ציפיות .

בהצלחה

טליה סברציק אביהב

שלום ,
גיל שלוש הוא גיל בו ילדים מדברים, משחקים, מתקשרים היטב עם בני גילם והמשחק ביניהם מתחיל באופן מקביל ומתקדם לחברתיות, מיום ליום. דווקא נושא השינה אינו העניין המדאיג ביחס ללקות וכדאי מאוד מאוד לבדוק אותו בהתייעצות עם מכון שינה, כיוון שאם הוא לא מקבל את שעות השינה להן הגוף נחוץ בשנים כה קריטיות של ההתפתחות - זה פוגע בגדילה ובהתפתחות עצמה. אז לא מהווה סימן לאוטיזם אך כן מהווה סימן לדאגה משמעותית, בריאותית התפתחותית.
לגבי האבחון שעברתם - מאז גיל שנתיים, אם לא ראיתם שיפור או התפתחות משמעותית או הדבקת הפערים, בהחלט שווה ונכון לגשת לאבחון מחדש. שאלון קארס הוא כלי אבחוני מאוד בסיסי ולא מייצג כלל תמונה שלמה בכל הנוגע לאבחון אוטיזם. כיום ידוע על בטריות המבוססות על אבחונים אחרים, מדויקים יותר וסטנדרטיים יותר. הקרבה בנקודות בכל מקרה מחשידה, ביחד עם הסימונים המופגנים כיום.
האבחנה המבדלת בין לקות שפה , איחור שפתי או אוטיזם, אינה מתאימה להכרעה אצל פסיכולוגית אלא אצל קלינאית תקשורת או מאבחנת מוסמכת בעלת ניסיון רב בתחום אוטיזם. כלומר, האבחון שאת אוחזת בו לא אומר הרבה בהכרח, וגם כבר לא בהכרח עדכני.
ומעל לכל, יש לו קשיים בתחומים התפתחותיים רבים. הוא לא בא די הצורך במגע עם ילדים אחרים ובאינטראקציות, וכניסה לגן טרום רגיל בו ילדים נמצאים הרחק מעליו תיצור תסכול והסתגרות. נכון לטפל בו, ללמד אותו את המיומנויות החסרות, בלי קשר לאיזה אבחון הוא נושא. הייתי פונה למכון להתפתחות הילד, במגזר הציבורי או למרפאה מתמחה באוטיזם בתחום הפרטי - לא בהכרח כדי לקבל חותמת ואבחון, כמו להבין איך אפשר לעזור ולקדם. אנשי מקצוע עם הבנה בתחום תקשורתי, חברתי, שפתי ומשחק יוכלו לסייע.
בהצלחה,
דיטה

שלום רב,
שאלה רצינית ביותר.
ראשית לגבי המורות - שיתערבו בכיתה, באופן עיקבי ומסודר. לגבי יציאה מהבית והגעה למקומות בהם נוגע נגיעות לא נאותות באנשים - גם אם לא היתה לנגיעות תכלית, כמובן השבירה של המרחק האישי המותר מאנשים והנגיעה בהם ללא רשותם אינה מתאימה.
האם ניסיתם להגדיר לו ציפיות? האם אתם מחזיקים אותו ביד, לידכם, בחברה, כמניעה, לשליטה על התנהגותו?
נשמע שמומלץ קודם כל "לשלוט" עליו יותר מקרוב. כך כל ניסיון שלו לעזוב אתכם ליד אחרים יהיה סימן שהוא מתכנן מעשה אסור/ לא נאות, ותוכלו לקטוע אותו בנזיפה אולי עוד טרם יספיק לבצע את מה שתכנן.
במקרה שהמניעה לא עוזרת, והנזיפה לא עוצרת אותו, יש לקטוע מיד את ההתנהגות. אם הוא "מרוויח" בסופו של דבר, אין לו סיבה להפסיק אותה. עליו להפסיד והרבה. למשל - לא יוכל להכנס לחנות שאוהב בקניון, לא יקבל את הממתק מהחנות בסוף הטיול וכד'. כך, אם יש הבטחה ויעד ויש סנקציה שאפשר להתייחס אליה, זה עשוי להועיל גם כן.
והכי חשוב - אם יהיה לו אחד ביד, לא תהיה לו סיבה לבקש או לקחת מאחרים. לכן אם תתנו לו את שלכם, יהיה עסוק מספיק ולא יבצע חטיפות. זה גם סוג של מניעה, שעשויה למנוע מבוכות מיותרות.
בהצלחה ומקווה שעזרתי.
דיטה

אני עברתי על אתר,
רק לא ברור לי:
ילד אוטיסט DSM - 5, אם זה ממש דרגה קשה או לא טובה?
ילד אוטיסט DSM - 5 יכול להסתדר בחברה או ...?
סליחה ותודה.

כמו באבחנה פעם, גם כיום - הסעיפים הם דומים, כמובן שיש כאלה שיש להם את הסעיף בחברתיות או בתקשורת ברמת חומרה גבוהה או ברמה נמוכה, אבל קיים, ולכן עדיין נופלים תחת האבחנה.
לא ניתן להשיב על השאלה אם ילד עם אוטיזם יכול להסתדר בחברה באופן כללי. כל ילד לפי רמתו. זה לא אומר שהקווים החדשים הם רק לנמוכים יותר או גבוהים יותר. ללקות יכולות להיות פנים רבות. יכול להיות ילד שמבין הרבה דברים, אבל עלול ללכת עם הנצלן הראשון שיקרה בדרכו ולכן אסור לו להיות לבד. יכול להיות מישהו שאם לא משגיחים עליו ממרחק מטר ירוץ לכביש בפעם הראשונה שיתאפשר לו. אין קו אחד ואין אמת אחת לעניין.
מקווה שזה עוזר,
דיטה

[[

ראשית, אני מקווה שאתם אוזרים כוחות ונושמים.
החיפוש אחר מטפלים וגישת עבודה הוא תהליך. צריך לחקור את האפשרויות ולא בהכרח ללכת על הראשונה. מפגש עם מספר אנשי מקצוע יכול להציג חוות דעת מגוונות, להוסיף עוד נדבך. קחו בחשבון.
כעיקרון, יש בהחלט יתרונות להחזקת קשר חזק בין הצוות של הבוקר לצוות של אחהצ בבית. החלוקה יכולה להיעשות כך שהבקרים מחולקים בין 2 משלבות, בעוד כל אחת מהן נותנת שיעור אחד אחהצ, ויש עוד מטפלת אחהצ נוספת, לימים האחרים. ניתן לסכם על שיעור קצר יותר לבנות שעובדות בקרים ארוכים, במידה שידווחו על עומס או שחיקה מכמות השעות. גם אם רק אחת מהן תעבוד בבית, היתרון יורגש.
הדגש הוא כי בבית יכירו מקרוב את ההתנהגויות, את הביטויים השונים שלהן מול ילדים/ במסגרת לעומת מול ההורים/ מטפלים/ בבית.
כמו כן, עשויה להיות הצלחה גדולה יותר ללקיחת שליטה וניהול של הילד, כשהוא נזקק להכוונה או סיוע במסגרת אם הקשר הטיפולי עימו בוסס בבית באינטנסיביות, בסביבה שקטה ובטוחה.
אז אפשר לשחק על זה קצת.
לגבי העסקה שלא בפרטי - בשלב זה של השנה כדי לקבל הכרה בסייעות צריך לעבור ועדה חריגה ברשות המקומית, ולאשר עימם תקציב הקרוי "סל שילוב". אז אפשר לרשום עד 2 משלבות בעיריה. יש סיכוי גבוה שיאושרו מטפלות שאתם מביאים, כי בשלב זה של השנה התפקידים כבר מאויישים, ולא בטוח שיש להם סייעות בנמצא. ישנן רשויות מקומיות שמערימות קשיים על הורים ולא משתפות פעולה עם ההבנה שמתרחשת פעילות פרטית / ממומנת בפרטיות מאחורי הקלעים. קחו גם את זה בחשבון.
בכל מקרה - התמיכה אחהצ תספק הזדמנויות רבות ללמידה, אינטנסיבית יותר מאשר בבקרים, יחידנית ומותאמת בדיוק לצרכיו של בנכם.
מקווה שתגיעו לאיזון הנכון.
בהצלחה בהמשך הדרך ובשורות טובות יותר...
דיטה

השאלה קיבלה מענה במייל פרטי, אך אני רוצה להתייחס לכל המתעניין.
לי לא מוכר מסמך הנוגע להקלות קבועות, בייחוד לאור העובדה שהספקטרום רחב ומגוון הקשיים בו רב. אין תלמיד הדומה לשני בקשייו. לחלקם מאובחן גם קשיים למידה/ קשב וריכוז בנוסף ללקות ASD.
הדרך לקבל הקלות היא בשיחה מול בית הספר החושפת באופן ישיר את המוקדים של הקושי והיתרונות בקבלת ההקלות, למשל חוויית ההצלחה תגבר, המעמד החברתי עם קבלת ציונים גבוהים וכד. או ויתור על מקצוע ספציפי כמו הנדסה בתמורה להשקעת משאבים חזקים יותר במתמטיקה בתחומים האחרים.
בסיכומו של דבר, לכל הילדים עימם אנחנו עובדים ומלווים ולהוריהם יש משאבים מוגבלים.
מקווה שהפגישה עברה בשלום,
דיטה

שלום סיגל,
תודה על פנייתך.
לצערי, איני מאבחנת. כמטפלת, נשמע שיש ציפיה שילדך יצליח ויתקדם מבלי שהוא מקבל תמיכה. גם אם הוא לא נדרש למירוץ ציונים, יש אלמנטים של קושי בפירוש הסביבה החברתית, בהעברת המסרים התקשורתיים, כפי שנראה שמשאירה אותו מאחור ואולי אף תגדיל את הפער מבני גילו, בהמשך.
נשמע לי חשוב לתת לו טיפולים תומכים, שיוכלו להוריד את ההתנהגויות הלא נאותות מול חבריו.
לפעמים המקור לבעיית התנהגות הוא אי הבנה של הסיטואציה או קושי להיות בה, לאור תפיסה של חוסר מסוגלות. לדוגמא, ילד שחווה קשיים בהפסקה, לא מבין מה הילדים רוצים, הקצב שלהם מהיר לו והוא לא מרגיש מסוגל למשחק כמוהם, יעדיף להתחמק מזמן ההפסקה. לפעמים יסתתר, לפעמים יסתגר בשירותים ולפעמים יעורר מריבה מול חבריו, כדי שידחו אותו עם תירוץ ברור ולא על רקע הקושי האמיתי.
גם ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה נתרמים מטיפול - חלקם בפן קוגניטיבי חברתי, חלקם מהתערבות התנהגותית. אני ממליצה לבחון אפשרות כזו עבור בנך, לאור הקשיים המתוארים.
בהצלחה בהמשך. את מוזמנת לחזור ולשאול,
דיטה

שלום ירדנה,
הודעתך נקטעה באמצע. אני משערת שהשאלה שלך אם אולי יש לו אוטיזם ולא כפי שאובחן?
כמובן המידע שיטחי כדי לעשות אבחנה מבדלת במסגרת ההתייחסות באתר. נשמע שאת לא מרוצה מהמהלך של מעבר מתרופה לתרופה, ההתדרדרות בלימודים ובכיתה לא בטוח שתקבל מענה הולם רק מהחלפת התרופה ויש מקום לתמיכה משמעותית יותר. לפעמים מצליחים לתמוך ולקדם גם אם הכותרת לא לגמרי ברורה, כלומר גם אם המקור ריגשי וגם אם חברתי/ תקשורתי/ התנהגותי (מהות הספקטרום האוטיסטי) עדיין יש לקדמו, לעודד התנהגויות נאותות בכיתה וכד.
בהחלט כדאי לפנות למאבחן חדש, לא מישהו שיגיע עם דעה מוקדמת לגביו, ולבחון מחדש את השאלות שלך ואת שאלת האבחנה בעיקר.
דעי כי האבחנה של אוטיזם אפשרית ומוכרת גם עם מקרים של EEG לא תקין, במקביל.
יש לציין כי לעיתים אם האבחנה משתנה ויקבל השמה אחרת, אם יהיה מוקף באנשי מקצוע שיודעים איך לסייע ממוקד יותר לילד עם אוטיזם, זה יתרום להתקדמות. זאת בהנחה שהאבחנה תשתנה.
בהצלחה,
דיטה

שלום מרינה,
ראשית לגבי האבחון- אם הלכת למקום מוכר שאפשר לסמוך עליו, והאבחון נעשה בבחינה של הילד ובבדיקת שאלונים שמולאו לגביו, יתכן שהאבחנה כן נכונה. זה לא סותר את האינטליגנציה שלו ורמתו האישית.
שנית, לא בטוח שריטלין היא התרופה המתאימה. היא מומלצת לחלק מהמקרים של בעיות קשב וריכוז, לא לכולם. כדאי לבדוק חוות דעת שניה עם פסיכיאטר או נוירולוג מומחה, אם את לא מרגישה בטוחה.
ולגבי ההשמה - לא מכריחים -עושים ועדה, נותנים לכם להביע דעתכם, אפשר לערער על ההחלטה.
כיום ניתן לבקש גם התערבות של מנתחת התנהגות במרבית הערים בארץ, מישהי מטעם משרד החינוך שתבדוק אם ניתן לבנות תוכנית מוטיבציה להגברת ההיענות וההשתתפות בכיתה. כדאי בוודאי לבחון זאת בשילוב עם טיפול תרופתי פוטנציאלי ומתאים, לפני השמה בכיתה הטרוגנית, עם מגוון של לקויות ובעיות התנהגות שעלולות להוביל גם להתדרדרות.
צריך לזכור כי אם האבחנה אמיתית ילדך מתמודד עם קושי ללמוד, אמיתי ולא מפוברק, ויש חשיבות לסייע לו. לפעמים אני נותנת דוגמא של מישהו קצר רואי - אפשר להשאירו בלי משקפיים, ופשוט לדאוג שישב בשורה הראשונה, ומקסימום לא יזהה את כל החברים, אבל בסופו של דבר הוא יזדקק לעזרה ולמשקפיים כדי לנהל אורח חיים תקין וחברתי. להבדיל, אך אולי ישפיע..
בהצלחה,
דיטה

שלפי איבחון פסיכולוגי לילד יש איי קיו גבוהה
וחבל לי שהוא התבזבז

שלום ניקול.
השאלה שלך מורכבת וחסר לי הרבה מידע.
הייתי משערת שההמלצה הראשונית היא קודם כל לשוחח עם המערכת ולא לקבל הנחתות מלמעלה.
כמובן צריך להבין במה מדובר כשאומרים חינוך מיוחד - האם הכוונה להעברה לבית ספר של ילדים עם הפרעות התנהגות או מדובר על מעבר לכיתה מקדמת. יש הבדל ברמת ההחרגה של הכיתות.
האם הוא למד קריאה בשנה זו, ורמתו בלימודים כפי שמצופה בסיום כיתה א? אם אקדמית אין בעיה והעניין הוא התנהגותי, יש לבחון אפשרות לערב התערבות התנהגותית בתוך הכיתה הקיימת, שעשויה להשפיע לחיוב אם היא מנוהלת עם מוטיבציה להצלחה, עם מעורבות של צוות מקצועי. אשמח לשמוע באיזו עיר אתם גרים.
אם את מחפשת מיצוי - זה לנסות לפתור את הבעיות שעולות בכיתה בדרכים המקובלות במערכת החינוך - זה יכול לכלול ענישה במקרים של אלימות או אי ציות, וחיזוקים במקרים של הקשבה, הצלחה, עמידה בקריטריונים, איפוק. כל זאת באופן שינוהל על ידי מחנכת, ולא קשה מאוד לביצוע. וכמובן, לא מחייב סייעת צמודה.
לגבי הריטלין - הוא משפיע רק על חלק מהילדים, אם יש בעיית קשה אמיתית. כדאי לערוך בדיקה אמיתית אצל נוירולוג מומחה לענייני קשב, אם עולה שאלה אמיתית לגבי נושא הקשב שלו. כדאי לך להעיף מבט בשאלון קונורס (ערכי חיפוש באינטרנט ותמצאי) כדי לנסות להבין אם יש סיכוי שלבנך הפרעת קשב וריכוז. זה לא מחייב כיתת חינוך מיוחד וזה לא עומד בניגוד ליכולות קוגניטיביות או שיכליות טובות.
בהצלחה.

אנחנו מעכו
וועדת השמה החליטה למרות רצוני להעביר אותו לכיתה מקדמת ( כיתה לבעיות התנהגות/רגשיות) בבית ספר רגיל
אני מרגישה שלא מיצינו את כל האפשריות ושלא נסינו הכל בכדיי להרים ידיים ולהגיד שכיתה מקדמת זה המקום שלו
(במכתב שקיבלתי הביתה היה כתוב שהוחלט להעביר אותו לחינוך מיוחד, אז אני לא חושבת שיש שוני בין כיתה מיוחדת בבה״ס רגיל לבין בית ספר לחינוך מיוחד, חוץ מהמשאבים)

בגדול אני מרגישה שמערכת החינוך מרימה ידיים מהר מידיי
וכל ילד עם קצת קושי מעבירים אותו לחינוך המיוחד ( כנראה מטעמים כלכליים וככה נוח להם יותר) וקשה לי לקבל את זה

ניקול יקרה,
על כל ועדת המשה ניתן לערער ויכולה להתכנס ועדת ערר, בה תוכלי לטעון את הטענות של ניסיון להפעלת תוכנית התערבות בכיתה וכו. זאת בתנאי שאכן מצליח ללמוד בתנאים אלה. אם הוא לא התקדם אקדמית כלל, בגלל קשייו, תשאפי שיהיה בכיתה שתקדם אותו ותעבוד איתו יותר פרטנית. יש הבדל עצום בין כיתה מיוחד ובית ספר מיוחד. אוירת השילוב והשהות גם חברתית בין ילדים עם יכולות תקינות יחסית היא משמעותית.
בהצלחה,
דיטה