פורום אספרגר - PDD, אוטיזם, חינוך מיוחד - יש לך שאלה?

שלום יעל,
הסממנים שאת מתארת אכן מתאימים לילדים עם אוטיזם,
אבל לא רק ולא בהכרח.
כלומר לא כל מי שמגלה התנהגות אובססיבית הוא ילדם עם אוטיזם ולא כל ילד עם אוטיזם מגלה התנהגות אובססיבית.
טוב שאת עירנית ובקיאה בהתנהגות החברתית של בנך,
אני ממליצה לך לקחת את המידע הזה ולעבור אבחון מסודר באחד מהמכונים המתמחים בכך.
סקירה מלאה של המיומנויות והקשיים של בנך יתנו את התשובה.
בהצלחה,
גילי

בהחלט,
בבחירת האדם המתאים, ניתן לאבחן או להעלות חשד לתסמונת בגיל צעיר.
גילי

שלום יעל,
מאוד התחברתי למה שאת מגדירה ומאוד מוקר לי. הבן שלי התעניין אך ורק בדברים ספציפיים. הוא מאוד רצה קשר אבל לא הבין איך לגשת או לפאנח מצבים חברתיים. בסופו של דבר התעקשתי על איבחון. הוא אובחן PDD NOS ותפקוד מאוד גבוהה. מאז האיבחון יש לנו גישה לכלים שעוזרים לו וגם הבן שלי היפוטוני שמאוד מקשה על משחקי חצר עם החברה. בקיצור ההמלצה שלי תעשי איבחון ותעזרי לילד שלך.

שלום אריה,
הנחת העבודה הבסיסית שלך מאוד נכונה, עבור ילדים רבים ואני מסכימה עם התסכול בחוסר של מערכות תומכות בלמידה יחידנית.
השיקול הוא בעיקר כלכלי ובכך שהמדינה אינה תומכת באופן מלא/ חלקי בטיפול התנהגותי או בלמידה יחידנית ממושכת. אי לכך ישנו קושי במימון תהליכי למידה המבוססים בעיקר על למידה פרטנית במוסדות ציבור.
חשוב לדעת שישנם גני המשך לגנים של אלוט ותוכל לברר זאת דרך העמותה באופן ישיר.
בנוסף, ישנו באמת ערך מוסף בשילוב במסגרת חינוך בה הלמידה היא קבוצתית ולכן תוכלו תמיד לתת את החלק של הלמידה היחידנית בשעות שלאחר הגן.
בהצלחה,
גילי

היי,
טיפ ממש קטנטן,
נסי להרכיב את רוב הפאזל עבורו, איתו, כשהוא רואה כיצד את עושה את זה ואת החלק האחרון תשאירי עבורו.
לאחר כמה הצלחות הוציאי שני חלקים וכן הלאה.....
בהצלחה,
גילי

שלום מיכל,
עבור גילו של בנך, בגיל 4 בתחילת השנה, כמעט ואין גנים התנהגותיים (למשל באלוטף עד גיל 3, הילדים מקבלים טיפולים בגישה ההתנהגות 3 שעות מדי יום). יש לעמותה לילדים בסיכון ולאלוט גנים בהן יש עבודה של מנתחת התנהגות והמעורבות שלה משפיעה בשני אופנים - האחד הוא הפעלת תוכניות התערבות להתנהגויות לא נאותות במרחב הגן (למשל תוכנית העושה שימוש בחיזוקים עבור ילד שמסרב להגיע למפגשים). האופן השני הוא בניית תוכניות טיפול לעבודה פרטנית עם הילדים בגישה ההתנהגותית. טיפולים אלה נערכים בין פעמיים לארבע בשבוע, לרב על ידי הסייעות בגן ומנתחת ההתנהגות. תלוי באיזה גן מדובר.
שאר הצוות בגן כזה כולל נשות מקצוע בתחום הפארא רפואי, אשר אינן עובדות בגישה ההתנהגותית. חלקן שואלות אלמנטים מן הגישה, אך פועלות באופן שהוא דומה למקובל גם בגנים אחרים.
בגן שבו אין מעורבות או נוכחות של מנתחת התנהגות, לרב אין טיפול קוגניטיבי, או שיש שעת טיפול שבועית עם הגננת. כל הטיפולים הם של צוות פארא רפואי, ולרב יהיה טיפול תירפיה מעבר לניתן בסל הטיפולים בגן התנהגותי. למשל גם טיפול במוסיקה וגם טיפול בתנועה.
בשני סוגי הגנים יש הבנה טובה של הלקות. בשניהם הצוות כולו מגבש מטרות טיפוליות עבור הילד, ואז כל מטפל פועל בטיפולים שלו ובאמצעים שהוא נוהג לעשות בהם שימוש, להשגת המטרה.
למשל, אם הצוות חושב שיש לעבוד על יוזמה ועל ויסות חושי, יעבדו גם על מטרות אלה בטיפול של מנתחת ההתנהגות. ההבדל המשמעותי יהיה בהקניית המיומנויות, גם בתחומים קוגניטיבי, אקדמי ובעיקר מיומנויות למידה, אשר אינן באות לידי ביטוי במטרות של הטיפולים הריגשיים (התיראפיות).
מקווה שזה יסייע לך

דיטה

לבנת יקרה,
ישנה חשיבות משמעותית לעירנות בעקבות קשיים התפתחותיים.
הפרופיל שאת מתארת הוא מגוון מאוד ומלא בהיבטים חיוביים, תקינים בהתפתחותם וכן בקשיים כאלו ואחרים. קצת קשה לדעת אם ישנו כאן קושי או רק עיכוב קל.
חשוב לדעת שעל מנת להיות בטוחים שקיים קושי יש לעקוב אחרי התפתחותו של הילד ולבחון את מידת ההתקדמות שלו לאורך זמן, לדוגמא האם המיומנויות החברתיות שלו משתנות? או שמא הוא נותר עם אותם הקשיים?
בנוסף, אם ישנה מרפאה בעיסוק שמכירה את בנך, אני ממליצה לך להיוועץ בה ולשאול מה דעתה על הקשיים שלו והאם יש צורך ללכת לאבחון. אם היא רואה אותו על בסיס קבוע היא תדע להעיד על שינוי.
מניסיוני, אם ישנו ספק מסוים מומלץ לגשת לאבחון מסודר (אם כי גילו של בנך צעיר לאבחון של אספרגר). נוירולוג או פסיכיאטר ידע לומר אם ישנו עיכוב התפתחותי משמעותי מדאיג.
בהצלחה,
גילי

שלום רב,
ראשית אציין כי הלקות התקשורת- אוטיזם ולקות הקשב- ADD אינן בנות אותה משפחת לקויות אלא יש ביניהן מן המשותף באופן חלקי.
ילדים עם אוטיזם, מתאפיינים בעיקר בקשיים בשלושה תחומים בהם התפתחותם לקויה או חסרה: התנהגות, שפה ותקשורת, קשיים חברתיים. קשב, ריכוז והיפראקטיביות יכולים בהחלט להיות מנת חלקם של ילדים עם אוטיזם אך הם אינם המאפיינים המרכזיים שמבדילים בין ילדים עם לקות תקשורת לילדים עם התפתחות תקינה כמו שאר המאפיינים שציינתי.
בנוסף, המונח אוטיזם קל הוא מעט לא מדויק, מאחר וישנן חמש תסמונות בקשת הספקטרום האוטיסטי (תסמונת רט, CDD, אספרגר, אוטיזם וPDDNOS ). כל הקשת נקראת ASD במונח המעודכן ועבור כל תסמונת ישנן דרגות חומרה של הלקות.
אני מניחה כי התכוונת שלקות התקשורת באה לידי ביטוי במספר מועט של תבחינים ולא בכולם או כי הנראה לעין בהקשר ללקות תקשורת הוא מועט ומינורי. עם זאת חשוב לזכור כי אין אבחנה כזו הנקראת אוטיזם קל.
ילדי ADD מאידך הם ילדים המאופיינים בקשיי קשב וריכוז (ללא הH המייצגת היפראקטיביות). ילדים אלו יכולים לפתח באופן משני קשיים חברתיים וליקוי תקשורתי, הימנעות מקשר משמעותי חברתי או עצבנות/ רוגז שיגרום לדחייה חברתית.
את ההבדל ניתן למצוא בקריטריונים המשמשים לאבחון של אוטיזם ומתבצע על ידי נוירולוג או פסיכיאטר ילדים.
בהצלחה,
גילי

שלום בתיה,
אנסה להשיב לשאלתך על אף שחסרה לי תמונה על מערך הטיפולים המלא של ילדך, גילו ורמת התפקוד שלו.
כעיקרון, אין סיבה להאשים ולפסול את התירפיה במוסיקה מראש. כדאי לזכור שמדובר בשעה שבועית בלבד, כדאי לזכור שהטיפול לא מכוון לחנך או ללמד מיומנויות, אלא מבקש לעשות ניסיון לבנות קשר בין הילד למטפלת, באמצעות הכלים שיש בקליניקה.
ההנחה היא כי בניית הקשר תוביל בעתיד לשיפור היכולת לבניית קשרים אחרים בעולם ותפתח את הילד להתנסות. אצל מטפלת טובה זו יכולה להיות עוד חוויה חיובית עבור הילד.
מה שכן יש לומר הוא כי גישת הטיפול הדינאמית היא לא להלחם בילד, לא להפריע לו להתנהגויות אוטיסטיות, אלא לעשות בהן שימוש כמנוף לקשר, לפרשן ועוד. לכן אם יש לך חשש שהתנהגויות מסוימות יחוזקו בתירפיה ותראי אותם יותר החוץ, הציגי את החשש שלך למטפלת המיועדת ותשמעי את דעתה.
ומדוע עולה מצידי שאלת מערך הטיפולים המלא? מאחר שיש הבדל בין מערך טיפולים מקדם לבין לקיחת תירפיה בודדת כטיפול מועדף.
מאחלת בהצלחה בהמשך,
דיטה

יוליה שלום,
עד כמה שידוע לי אין בחינות מותאמות לילדים עם אוטיזם,
האם הוא מאובחן עם קשב וריכוז? האם אתם מחזיקים ברשימת הקלות או התאמות שמגיעות לו על סמך הקשיים שלו?
במידה וכן תוכלו להגיש לאחראית בבית הספר והיא תאפשר לו לקבל את ההקלות הנדרשות.
בהצלחה,
גילי

שלום מיכה,
ניסיתי לחפש תשובה לגבי משך הזמן עד לקבלת תשובה ואני מודה שלא מצאתי. אני מציעה שתבדקו זאת עם המכון בו ערכתם את הבדיקה.
לגבי הטיפולים האפשריים - טיפול התנהגותי הוא בהחלט אופציה אפשרית. מניסיוני האישי עם ילד עם תסמונת X שביר וגם מעדויות שקראתי ברשת יש אפקטיביות לטיפול, כפי שמשיגים גם עם ילדים עם אבחנה של פיגור שכלי.
תיקח בחשבון שטיפול יהיה מתאים לשעות אחהצ, מאחר שבנך נמצא בגן בשעות הבוקר. חשוב למצוא את הדרך לטיפול אשר יהיה בשיתוף פעולה עם הצוות המקצועי בגן והמטרות לעבודה יהיה משותפות, עד כמה שניתן כשמדובר בגישות שונות.
לידיעתך - אין סל מטרות שונה לילד עם אוטיזם לעומת ילד עם תסמונת X שביר. ההחלטה על המטרות ללימוד נעשית על פי התפקוד של הילד, יכולותיו בתחומים של תקשורת , שפה, קוגניציה, מיומנויות תפקודיות ועוד. כך שתהה התשובה אשר תהה, תוכלו לשקול טיפול משלים לזה הניתן בגן.
אני ממליצה שתשוחחו גם עם הצוות בגן על המחשבות שלכם לטיפול אחהצ ותשמעו את המלצתם. כמובן תצטרכו גם לבחון את היכולת לעמוד בתשלומים על טיפול שאינו ציבורי אלא פרטי כולו.
בהצלחה בהמשך,
דיטה

שלום מיכל,
מקווה שלמרות שהפגישה כבר נערכה יהיה לכן ערך בתשובה.
להבנתי, באבחון פסיכו דידאקטי לא בוחנים רק יכולות דידקטיות בתחומי אינטליגנציה, חשבון וקריאה / אוריינות, אלא גם בוחנים את המצב הריגשי של הנבחן. למשל אם נלחץ, אם אינו משתף פעולה, אם נינוח ובטוח בעצמו.
ניתן לשער שהפסיכולוגית מעוניינת באבחון כזה על מנת לקבל תמונה מלאה יותר לגבי הילד לפני שתיתן את המלצתה. סביר שהיא מכירה אותו על בסיס מפגשים לא תדירים ומעוניינת להכיר עוד פנים בו, ביכולותיו וקשיו.
אבל דעי שיש נהלים במעבר בין המסגרות -
לקראת ועדת ההשמה הגננת ממלאה שאלון (אולי הפסיכולוגית יועצת לגננת במילוי השאלון , אך הוא באחריות הגננת ובחתימתה) והשאלון מועבר להורים לידיעה ולחתימה.
הפסיכולוגית מעבירה את חוות דעתה לפיקוח לקראת הועדה.
יש דרישה לאבחון עדכני , אם אני לא טועה במקרה שעברו למעלה משנתיים מאז האבחון האחרון. ואז אפשר לבחור בין אבחון אצל פסיכולוג או בבטריה שלמה של האבחון, או באבחון מסוג אחר - כפי שמציעה הפסיכולוגית. זוהי בחירה של ההורים באיזה אבחון לבחור ובוודאי שלא ניתן לחייבם ללכת לאבחון פרטי ויקר. עקרונית, יספק את הועדה לראות אבחון בו מופיע שהילד עדיין מצוי על הספקרום.
בועדה שוקלים את כל המידע, בעיקר את זה שמעבירה הגננת, שכן השאלון שהיא ממלאה נוגע לכל תחומי התפקוד. ההורים נמצאים בועדה ויכולים להציג גם הם חוות דעת על התפקוד של אנשי מקצוע מטעמם. כמובן גם חוות הדעת של הפסיכולוגית תבוא בחשבון, אך אינה בלבדית בדרך להכרעת הועדה.
נאחל בהצלחה בהמשך הדרך,
דיטה

שיר היקרה,
חשוב להבין כי התשובה תיאורטית , מבלי להכיר אתכן, ולכן, ולא הייתי רואה בה תחרות לשיקול הדעת של המנחה בביתך. ממחקרים שאני מכירה (כולל מטא-אנליזה שבודקת אוסף של מחקרים על יעילות הטיפול ABA והתרומה שלה למדדים של IQ) ההבדלים המשמעותיים הם כשמדברים על 40 שעות. הפערים בין טיפול של 20 ו 30 שעות אינו גדול במדדים כמו IQ.
מצד שני, מהמקום הקליני ולא תיאורטי, יש חשיבות לעבודה עיקבית בעיקר בהתמודדות עם בעיות התנהגות או התנהגויות לא נאותות לאורך כל שעות העירות של הילדה. למה הכוונה? שאם יש לה טיפול 3 שעות אחהצ אבל בשאר הזמן היא עסוקה בגרייה עצמית ללא מענה או שבטיפול יש הקפדה על שימוש בתקשורת נאותה אבל בשאר הזמן היא מקבלת ב"חינם" מבלי לבקש או נכנעים לה אם צועקת... בעיות כאלה יובילו אותי, לפחות, לבקש נוכחות טיפולית לשעות רחבות יותר לאורך היום.
עוד מניסיוני אוכל לספר שיותר שעות טיפול הובילו ליותר הישגים, פשוט כי יש יותר חזרות ויותר הזדמנויות לללמידה. אולי תגיעו לעמק השווה מבחינת השעות שכן יתאים לכם להוסיף. אולי תחליטו להפוך את השעות ללא טיפול ליותר "מוקפדות" גם אם לא בהבנייה, לבטח בהקפדה על העקרונות המובילים לשיפור גם בתוך הטיפול.
את מוזמנת להמשיך ולהתלבט איתנו,
דיטה

רונה יקרה,
את שואלת שאלות חשובות מאוד,
אענה לפי הסדר.

ראשית מנתחת התנהגות מתמחה בניתוח התנהגות. ניתוח התנהגות יישומי הוא ABA
(applied behavior analysis) ולכן מדובר באותו תחום העיסוק.

שנית, ABA הינה גישה חינוכית המבוססת על התייחסות שלנו אל העולם וניתוח מערכות היחסים בינינו לבין הסביבה שלנו. זה נכון שהמודל הטיפולי שנשען על עקרונות ניתוח התנהגות יישומי מקושר לילדים צעירים עם אוטיזם אבל הוא איננו בלעדי לאוכלוסייה זו.

שלישית, העקרונות המנחים את הטיפול ההתנהגותי בין השאר הם: התאמה אישית של תכנית הטיפול לילד המטופל, אינטנסיביות של שעות טיפול, למידה יחידנית. מאפיינים אלו אינם ייחודיים לילדים צעירים ו/או ילדים בתפקוד נמוך ולכן יכולים להתאים גם לבנך באופן תיאורטי.

רביעית, לגבי הסיפור האישי שלכם ומתוך ניסיון להמליץ מבלי להכיר, יש לבחון האם בנך חווה קשיים רק בסביבת הבית או גם בסביבת בית הספר ולשקול סיוע אישי בבית הספר. מדובר במשלבת שתקבל הנחייה ממנתח התנהגות על מנת לסייע לו להבין נכון את העולם, להגיב באופן מותאם ולשפר את המיומנויות החברתיות שלו. בהתאם למידת ואופי הקשיים שלו לאורך היום ובסביבות השונות צריך לבנות תכנית אישית וליישמה באמצעות מטפלים ובאמצעותכם ההורים והסביבה האישית של הילד.
בטיפול ההתנהגותי אנחנו מסייעים לפרק את הסיטואציה החברתית לחלקים ריאליים ברורים יותר, מסייעים להגיב באופן נכון בזמן אמת וללמוד מכך לפעמים הבאות עד להתנהלות עצמאית חברתית מסתגלת.

בהצלחה,
אנחנו כאן לשאלות נוספות.

שלום רינת,
אנסה לעזור לשאלתך.
מהמחקרים שאני מכירה, השילוב של ריטלין בגיל בית הספר עם טיפול בעקרונות ההתנהגותיים הוא בעל הערך הרב ביותר ומוביל לשיפור הטוב ביותר, לעומת רק תרופה או רק טיפול התנהגותי.
יישום תוכנית כזו בא לידי ביטוי גם בעבודה בבית וגם במתן הדרכה לצוות הגן, וליווי שלהם ביישום העקרונות ( עם מדריכה מקצועית בתחום ניתוח התנהגות).
העקרונות החשובים אותם ניתן ללמוד ולחזק בטיפול התנהגותי יהיו למשל - התמדה / הארכת המשך של ישיבה נאותה ומשך למידה. עבודה במטלות מאתגרות יותר ויותר באופן מדורג, מבחינה קישבית. למידת התנהגויות נאותות חברתית והסתגלותית למצבים של אי נוחות או קושי - למשל איך לבקש לצאת להפסקה במקום לקפץ במקום. וכמובן התנהגויות של איפוק והבלגה.
לגבי המינונים המומלצים - על כך יוכל להמליץ רק נוירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה. להבנתי, הם נוגעים בעיקר למשקל הילד ולא לשאלה אם הוא מקבל מענה טיפולי נוסף.
מאחלת בהצלחה בהמשך הדרך ואת מוזמנת לפנות אלינו שוב,
דיטה

שלום שאמה.
השאלה שלך נשאלת בשלב קריטי של השנהל. בחודשים ינואר - פברואר בדרך כלל הגננות ממלאות דוח תפקודי לועדות השמה, אשר מחוייבות לכל ילד חינוך מיוחד במעבר בין מסגרות. לא רשמת לנו במייל הקודם האם נכון להיום בנך בחינוך רגיל או מיוחד, ובכל זאת אשיב, באופן כללי.
ועדות ההשמה נקבעות לחודשים אפריל - יוני ובהן מחליטים בפורום רחב וביחד עם ההורים האם ההשמה תהיה לחינוך רגיל או מיוחד. במידה שמדובר על חינוך מיוחד - האם לכיתה קטנה בבית ספר רגיל או לכיתת חינוך מיוחד בבית ספר מיוחד. בועדה יושבים גורמים מהפיקוח, לעיתים הגננת שלכם, ונציגות הורים ארצית.
הגורמים המשפיעים על ההחלטה הם היכולת המסתגלת של הילד, ההערכה של הגננת לגבי יכולותיו הקוגניטיביות ורמת הלקות. למשל אם יש התנהגות חרדתית, בעיות התנהגות , קושי במעברים וכד'. כמובן אם הוא מדבר ומתקשר , יוצר חברויות ועוד. רצונות ההורים בהחלט נשמעים ואם לא תהיו מסופקים מהחלטת הועדה יש ועדת ערר.
לגבי משלבת - זו לא החלטת ההורים בגיל בית הספר, הכללים הם נוקשים יותר.. זו החלטה שנעשית בועדת שילוב - זאת בתנאי שהוחלט שהולך לחינוך רגיל, כי בחינוך המיוחד יש רק את צוות הכיתה ואין אפשרות לסיוע פרטי. בועדת השילוב מחליטים על פי רמת הקושי וההזדקקות כמה שעות יקבל הילד במה שנקרא "סל שילוב". זה כולל את שעות הסייעת / משלבת שממש לא בהכרח יהיו כל שעותיו במסגרת (יש כאלה שמקבלים 16 שעות בלבד, למרות שהם עם מאפיינים אוטיסטיים גם בשעה ה 17 ואילך של אותו השבוע) ויש עוד שעות מתוקצבות שכוללות תרפיה או הוראה מתקנת. על פי השירותים שיש לאותה רשות מקומית לתת.
מקווה שזה עוזר.
אני ממליצה לך לבחון עם הגננת מה עומדת להיות הערכתה (אתם תקבלו עותק מהדוח לחתימה, אבל כדאי להיות מוכנים מראש), ממליצה להכין חוות דעת ממטפלים פרטיים (אם יש כאלה) לגבי רמת התפקוד של בנך. תוכלי לפנות לרשות המקומית ולבקש לקבל מידע על מסגרות ההמשך האפשריות, בכדי לברר בפורומים ולהערך לכל תסריט מראש.
בהצלחה,
דיטה