פורום חרדה חברתית - יש לך שאלה?

היי,
חבל שאתה משגע את עצמך בנושא. נסה לקבל מהרופא שאבחן אותך מכתב אודות האבחון. גש איתו לרופא המשפחה והוא כבר יאמר לך מה עלייך לעשות. אני מאמין שבכול מקרה תוכל לבקש לעבור אבחון נוסף בקופת החולים.
בהצלחה.

היי,
אדם מורכב מהרבה רבדים. חיים יכולים להתפתח להמון כיוונים. כול עוד את גאה בעצמך, בעלת הערכה עצמית חיובית, אוהבת את עצמך אין בעיה אמיתית גם אם החיים שלך שונים משלהן. לא מדובר בתחרות. את באה לכבד את חברה שלך. מה שחשוב באמת להראות שאת שמחה בדרכך ונהנהנת מהאירוע. לא חייבים להיות במרכז העיניינים. אני מניח שמה שמפריע לך יותר זה מה מאמינה שחברות שלך חושבות עלייך. לא בטוח שזה נכון.
בהצלחה

היי,
קשה לקבוע רק על פי המידע המועבר. ישנם אנשים עם חרדה חברתית אשר באה לידי ביטוי בזירה אחת כמו קשיים ביצירת אינטימיות. יחד עם זאת, לעיתים ישנם גורמים נוספים שיוצרים קושי שכזה. כמו דעה אישית שמשהו פגום אצלי וחשש שלא יחשקו בי אם גלו זאת. אני חושב שנושא צריך בירור עמוק יותר.

היי,
ניתן לרשום באינטרנט שאלון לאיתור חרדה חברתית ולמלא. זה ייתן אינדיקציה נהדרת. דעתי היא שבמידה ויש שינוי התנהגותי ונסיגה במצב הרגשי עלייך לדחוף לכיוון טיפול ממוקד בחרדה חברתית.
בהצלחה.

היי,
ממליץ בחום לפנות למטפל שמומחה בטיפול בחרדה חברתית עם דגש על רכישת כישורים חברתיים. ניתן ללמוד אסרטיביות בצורה יסודית ולתרגל אותה למצבים השונים.
בהצלחה

שלום דרור,
המראה הצעיר שלך אינו הסיבה או הגורם לחרדה החברתית שלך אלא מה שאתה חושב עליו. ובכול זאת לשאלתך, ייתכן שיש לו השפעה משמעותית על החרדה החברתית, אך בוודאי אינו הגורם היחיד.
חבל מאד שאתה לא פונה לטיפול פרטני אצל מומחה לטיפול בחרדה חברתית, אחרי שנוכחת לגלות שהטיפול הקבוצתי אינו מספיק כדי לתת מענה מלא לחרדה.
מה שאני יכול לייעוץ לך שעשוי לעזור לך זה לעשות לעצמך חשיפה הדרגתית לעניין המראה הצעיר שלך וכך לנסות ליצור הקשרים חדשים במוח.
ניתן לרשום על דפים ולתלות בבית, " אני נראה צעיר", "מי שצעיר אינו מספיק גבר". ודברים דומים. תן למוח שלך להתחיל לגלות אדישות לתוכן. לאחר מכן אתה יכול להתחיל לצחוק על זה עם אנשים ולומר "ככה זה שצעירים", העולם שייך לצעירים" ועוד ועוד. בעובדה שתפעל ב"היפוך תגובה" אתה מעביר מסר לחדה שאינך חושש ממנה. תיקח ממנה את אלמנט ההפתעה. ותתחיל לזלזל בה ולצחוק עליה. כול התהליך דורש אומץ, אבל אני סביר מאד מאד שגם יסייע לך לשנות את המצב.
מקווה שעזרתי, ובהצלחה.

שלום לך,
ישנם המון פעילויות חברתיות שאפשר להצטרף אליהם. קבוצות של טיולים, חוגים, ריקודים, שירה, ספרות, מדיטציות, סדנאות. ניתן להתנדב בעמותות רבות. וכול דבר אחר שקשור למקורות ההנאה והסיפוק והתחביבים זשלך. מה שחשוב באמת זה לעשות, לפעול. לא להימנע.
בהצלחה.

היי רואי,
אין לי מידע על טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור בהחלמה מחרדה חברתית שמצריך גם עבודה על רכישת מיומנויות חברתיות. לגבי היפנוזה כדאי להתייעץ עם מי שמומחה בתחום. אני לא שמעתי עם מקרים מגורם ראשון, אבל מכיר טענת שאכן ניתן לעזור.
בהצלחה.

היי,
שאלה מצוינת. מופנם מוגדר כאדם שפחות אוהב מגע חברתי. הוא יותר בעיסוקיו ובהנאות האישות שלו. אבל, כאשר עולה הצורך עבורו לבוא במגע חברתי אין זה מלווה בלחץ, מתח או חרדה. ולכן, אין התנהגות הימנעותית עמוקה.
אצל ביישנים, לעומת זאת, הסיפור שונה, בחלק גדול של המקרים המעורבות החברתית מעוררת אצלם אי נוחות ורגשות שליליים רבים. ולכן גם היקף ההתנהגות ההימנעותית הוא רחב.
יחד עם הנאמר צריך לבחון כול מקרה לגופו ולבחון האם קיימת חרדה חברתית
בהצלחה

היי,
ממש לא. לעולם לא. יש דרכים מצוינות לטפל בקושי. טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד צרכים ומטרות עשוי לעשות פלאים. לי זה מאד ברור.
מצאי מטפל טוב והוא כבר ידע איך לעזור לך.
בהצלחה

היי,
אני בהחלט מבין את המורכבות של הבעיה. הנושא קצת מורכב לתשובה בפורום. ובכול זאת אנסה בקצרה, ראשית האם בעלך מבין עד כמה הדברים פוגעים בקשר?
ייתכן מאד שבעלך מתמודד עם חרדה חברתית והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא מצוין למקרה הזה. צריך להתחיל מאירועים חברתיים קלים וקצרים, לשנות את במחשבות ולרכוש מיומנויות חברתיות מתאימות כדי לחזק את הביטחון העצמי. אם לא מדובר חרדה חברתית אפשר לפנות למטפל זוגי כדי לעבוד על הנושאים הללו
בהצלחה!

היי,
אכן לעיתים קשה להשיג שיתוף פעולה עם צעירים. אבל, אתם ההורים צריכים להסביר לה שהיא מחוייבת ללכת לטיפול. שהיא יכולה לבחור את המטפל שאליו היא מתחברת, אבל לא תסכימי שהיא תמשיך ככה. זו מחויבותכם לדאוג שתגיע לטיפול. בדיוק כפי אם הייתה שוברת את היד ואומרת לא רוצה ללכת לרופא. מבלי לחשוב הרבה אני בטוח שהייתם דורשים זאת.
צריך להבין שבתך מתמודדדת עם קושי רגשי כנראה חרדה חברתית או דיכאון (זאת מבלי להכיר אותה כמובן). במצבים כאשר נוצר קשר בין אירוע לעוררות של רגש שלילי באדם בוחר ברוב המקרים להימנע מהסיטואציה. זה פתח להידרדרות משמעותית. כרגע כנראה שהיא לא מבינה את זה, אבל זה ילך וייסתבך - בסבירות גבוה מאד.
נסו ללכת לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שהוא מצוין בחרדה ודיכאון. שהוא טיפול שהוא מבוסס ראיות ומוכח ביעילותו.
בהצלחה

היי שולי,
בהחלט יש פתרון מצוין. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע רבות בהתמודדות והחלמה מחרדה. בטיפול מטפלים בדפוסי החשיבה שמעוררים את החרדה. רוכשים מיומנויות חברתיות, כגון התנהלות בקבוצה, הצטרפות לקבוצה, אומנות השיח וכו'. עורכים תהליך של חשיפה לאירועים הללו, בונים ביטחון עצמי ועוד. גשי למטפל מומחה לחרדה חברתית ורכישת כישורים חברתיים.
בהצלחה.

היי דפנה,
הנושא שאת מתארת עולה פעמים רבות במפגשים, ולעתים הוא עילה להגעה לתהליך. אינני יודע מה הסיבה לשינוי. ייתכן שאת צריכה לעבוד על מיומנויות כמו התנהלות קבוצתית, אסרטיביות, מעורבות ועוד. לעתים זה יוצר שינוי במאזן הקבוצתי. אני הייתי מנסה קודם לפתור את הסוגיה משום שמדובר בחברות מהעבר. עבודה עם מטפל מומחה בתחום וקבלת הדרכה, יחד עם תרגול המצבים עשוי להוביל לפתרון - כפי שאמרתי.
יחד עם זאת, אם את מאמינה ביכולת שלך ליצור חברויות חדשות
ולהסתדר בלי החברות מהתיכון אז אפשר לאמץ את הגישה של "שום דבר לא הכול מחיר" ולא להיות איזה מוקד של יחס מזלזל.
זה תלוי בך.
בהצלחה.

היי,
מאד מעניין מה שאת מציינת. שאלה ראשונה שהייתי שואל זה איך המצב רוח שלך? האם את מרגישה לעיתים עצובה?
שאלה שנייה, האם את את מרגישה לעיתים לחוצה או מתוחה בסיטואציות חברתיות מסוימות?
לעיתים, ישנם אנשים שמצליחים חברתית אבל מחזיקים באמונות שליליות לגבי עצמם- ״אני לא מספיק טובה״, ״אני פגומה״. בנוסף, יכולות להיות דעות שליליות על בני אדם - צבועים, לא אמינים, ביקורתיים ושיפוטיים. ובנוסף, גם חוסר הבנה חברתית לגבי סיטואציות חברתיות. כמו לדוגמה, "תמיד צריך להשאיר רושם חיובי״.
אם את מזדהה אם חלק מהדברים כדאי מאד לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד בנושא החברתי ולעבוד על מספר סוגיות.
את מוזמנת להגיב על התשובה.
יניב