פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,

אחייניתו של בעלי כיום היא כמעט בת 7. לפני כשלוש שנים, כשהייתה בת שלוש וחצי אימה נפטרה.
כשהיא באה לסבתה (אמא של אימה ז"ל), אנו מקדישים לה את מלוא תשומת הלב, אך כשפעם אחת אומרים לה לא בקשר למשהו שלא מקובל עלינו, או לא מתאים, היא מתחילה לצעוק ובוכה בכי היסטרי שמלווה בצעקות חזקות. הבכי יכול להימשך מספר רב של דקות, ובזמן הזה אנו מנסים להרגיע אותה במספר דרכים ולא תמיד מצליחים.אנו מאמינים שמצבה הרגיש נובע מאובדן של אימה, אך מה ניתן לעשות במקרה כזה, איך ניתן להרגיע את הילדה ולגרום לה לא לבכות ולהגיע למימדים כאלה של בכי וצעקות?

תודה מראש!

בני בן 4 ושלושה חודשים. לאחרונה מצאתי אותו בכמה וכמה סיטואציות משקל לי. למשל- אתמול באתי לקחת אותו מהגן והוא לקח עמו קופסא. כששאלתי אותו של מי הקופסא הוא אמר שלי. שאלתי אותו: אתה בטוח? הוא ענה שכן. מיד ניגשה ילדה אחרת ואמרה שהקופסא שייכת לילדה אחרת. כשעימתתי אותו עם בעלת הקופסא שאישרה שהקופסא שלה. הוא אמר: נכון. אבל עמית (אחיו, בני הקטן) אמר לי לקחת אותה. כעסתי עליו מאוד ואמרתי לו שאסור לשקר.... במקרים נוספים מצאתי אותו משקר ומטיל אחריות בחלק מהמקרים על אחיו הקטן. שאלתי- כיצד מחנכים באופן כללי ילד בגיל זה להיות דובר אמת ולא לשקר? וכיצד מתמודדים עם מצב ש"תפסתי" ילד בשקר? מה עלי לעשות בסיטואציה כזו?

שלום רב,
אני אמא לילדה בת.7 וילד בן 2.5. בתקופה האחרונה כמס' חודשים הילדה מתנהגת בצורה
מאוד בוטה, צעקנית, חוצפנית לא מקשיבה אפילו עונה לי בגסות.. ומתנהגת "כמורדת".
אני מנסה להבין ממה זה נובע למרות שאין לי ידע מקצועי בתחום, אבל אני משייכת את זה אולי,
לכך שהתחלנו בהמלצת המורה ללכת לשיעורי למידה נכונה בקריאה...משהו שמפריע לה להיות "פחות" טובה מהחברות שלה..
הסברתי לה שהיא מקבלת עזרה כרגע ושזה לא בושה ובעזרת זה היא תצליח להתגבר על בעית הקריאה הרצופה שלה. אני עדין לא בטוחה שזה הגורם....
אני כל הזמן שואלת אותה למה היא מתנהגת כך, אך היא לא רואה את ה"רע" בדבר.
אני חייבת לציין שהיא ילדה מקסימה ואוהבת גם בבית וגם בבי"ס ואנו לא מחסירים ממנה דבר!.
יתכן ואחיה הקטן "מקבל" קצת יותר תשומת לב בהיותו קטן, אך אנו מנסים תמיד לצמצם פערים...
אבקש את דעתכם המקצועית בעניין.
תודה

שלום לכן, רציתי להתייעץ לגבי בני בן ה-3. יש לו לאחרונה פחדים ממכשפות ומפלצות (אלה דברים שהוא נחשף אליהם לראשונה בגן). מידי פעם הוא מתעורר מחלומות אך בעיקר הוא מדבר על פחד מהם. בכל לילה לפני השינה הוא אומר לנו במצוקה כי אינו רוצה לחלום חלומות (ומתכוון למפלצות). קנינו לו מקל קסמים להעלמת המכשפות, בכל לילה אני מזכירה לו שאם יש לו חלום רע, יקרא לנו ונגיע מיד, אפילו ציירנו ערב אחד ציורים של חלומות חיוביים שהיה רוצה לחלום והוא שם אותם מתחת לכרית ויש גם ספר עם מכשפה שבו הוא מגרש את המכשפה (מרביץ לספר ואומר לה ללכת) אך עדיין בכל יום הוא בוכה לי שאינו רוצה לחלום ואני מרגישה חסרת אונים ביכולת שלו לעזור לו בזה. האם יש לכן רעיונות מקוריים כיצד להתמודד עם הנושא? תודה

אנו משפחה מסורתית דתית, בני בן ה 5 הלך איתי לקניות, הוא ביקש שאקנה לו ממתק וסירבתי, כי אצלנו נהוג שכל יום שישי כל אחד מילדיי מקבל שקית ממתקים, כך חשבנו אני ובעלי על מנת למתן את צריכת הממתקים בבית.
כאשר הייתי בקופה בני ביקש להסתובב מעט בסופר והסכמתי, לאחר מכן הוא חזר אליי שידו על ביטנו, שאלתי אותו מדוע הוא כך והוא אמר כי הוא צריך לשירותים,
כמו כן ביקשתי את עזרתו והוא מיד הסכים אך טען כי הוא יכול להרים רק דבר אחד בידו הפנויה.
בדרך לרכב הוא אומר לי כי הוא שמא מאתמול מטבעות שוקולד שקיבל מסבו, ואני יודעת שזה לא נכון.
דרשתי ממנו להרים את החולצה והופתעתי שהוא למעשה "גנב" את הממתק מהסופר.
ניגשתי איתו לקופאית ואמרתי לה לידו כי בני לקח את הממתק ולא שילמתי עליו והנה אני מחזירה אותו.
בדרך הביתה כל כך כעסתי עליו וכאשר הגענו הביתה דרשתי ממנו לכנס לחדרו, הוא נכנס והתחבא מתחת לשולחן, כמובן שאמר סליחה והבטיח שזה לא יקרה, סה"כ מדובר בילד חיובי, אבל אני לא מבינה מה קרה לו, ומאוד פוחדת שזה יחזור.
מה לעשות ?????????????????????????????????
מה דעתך על התופעה??????????????????????
מה עושים כדי שזה לא יחזור והאם זה מצביע על משהו????
הוא ילד שלישי בן ארבע אחים, שלושה בנים ובת
זוהי פעם ראשונה שזה קורה

בוקר טוב

יש לנו שני בנים הגדול בן 6, והצעיר בן 3.5.

הגדול מאוד שולט בקטן, כמובן שגם מאוד אוהב אותו ודואג לו.

מה שמטריד אותי ושאני לא מוצאת פתרון/ מענה לכך שהגדול כל פעם שהקטן מפריע לו במשהוא או אומר לו משהוא שלא מוצא חן בעיניו, הוא מרביץ לו.

כל הרבצה שלו גורמת לתגובה של הבן הקטן או שהוא בוכה או שהוא מחזיר לו ואז מתפתחת סביב זה מריבה שלמה.

ניסינו הכל, לדבר להסביר לשים בחדר, למנוע ממנו דברים ושום דבר לא עוזר.

מה את ממליצה ? אני מיואשת מהמצב הנוכחי.

יש לי ילדה בת 4.5 שהולכת לגן עירוני ולדברי הגננת חברותית ויש לה חברות אשר איתן היא משחקת בגן . הבעיה שלי שכאשר יש מפגש אחר הצהרים לדוג' יום הולדת של חבר מהגן או מסיבת חג בגן
היא לא משתתפת , היא נצמדת אלי ומתבוננת . כמה פעמים כבר ניסיתי לשכנע אותה לשבת עם כולם וללא הצלחה . אני אציין שהיא היחידה שלא משתתפת . רוב ההורים אפילו משאירים את הילד והולכים וחוזרים שהמסיבת יום ההולדת מסתיימת .
אצלי הבעיה שהיא לא משחררת אותי ונדבקת אלי . אני חושבת שאין לה ביטחון .
איך אני יכולה לעזור לה ? האם חוג אחר הצהריים של פעילות מסוימת יעזור ?
אני מציינת שהיא לא בצהרון וגם אני לא לקחתי אותה לחוג אחה"צ

יש לי שאלה על בעיה חברתית שאני שמה לב שהולכת ומתגבשת. (מצטערת על ההאורך...)
בני בן השלוש וחצי התחיל השנה גן מועצה למרות שכמות הילדים היא לא גדולה משמעותית ממה שהיה רגיל בגן הקודם כנראה משהו בציפייה מהם בגן ומהשינוי ביחס אליהם (קצת פחות חם ויותר בוגר וקונקרטי) גורם לו לא להסתדר כל כך. הוא תמיד היה הילד הביישן והשקט, וכעת כמעט כל יום מספרים לי שהוא הרביץ, שהוא נשך צבט ופעולות אלימות שונות ומגוונות. הוא מציק לילדים.
חשוב לציין 2 דברים שאולי משפיעים גם הם: נולד לו אח חדש לפני 5 חודשים (שהוא מקבל יפה מאד ומשחק איתו ועוזר לי בבית וכדומה)
והשניה, אנחנו תמיד אמרנו לו בגלל שהוא נראה לנו כזה חלשלוש בגן הקודם שאם מרביצים לו מותר לו להחזיר. (הוא לקח את זה קצת רחוק מדי...)
כמו כן, חשוב לציין שאני מקפידה להפגיש אותו 2-3 פעמים בשבוע עם ילדים מהגן לבקשתו והם תמיד שמחים להיפגש, אך הרבה פעמים אני רואה ומבינה את מה שאומרים לי מהגן שהוא מציק לילדים, הוא אוהב להחליט ושלוט במה שעושים, לא תמיד משתף פעולה וגורם לילד האחר לרצות ללכת הביתה.
הוא לא נוקט באלימות בבית אלא פשוט מתנהג באופן מאד לא חברי.
יש לי 2 שאלות: יכול להיות שעשינו טעות, מה לדעתכן כדאי לעשות על מנת למנוע את התפרצויות האלימות האלה בגן?
ושאלה שניה כיצד ניתן לגרום לו לשחק יפה יותר עם חבריו אחה"צ? אני מסבירה לו שאם לא ישחק יפה ולא ישתף במשחקים שלו חברים הם לא ירצו לשחק איתו, לא ירצו להיות חברים שלו וכדומה.
נותנת לו דוגמאות על עצמנו שגם לנו יש חברים ואיך צריך לנהוג איתם וכדומה.
אני לא יודעת מה עוד לעשות, אשמח לשמוע עצות...

יש לי ילד בגיל 6 עדיין בגן חובה חכם מאוד ברמה של כתה א' , סקרן, ויש לי בעיה איתו
הילד פוחד לישון לבד במיטה בחדר שלו ניסינו כמה וכמה שיטות ובסוף הלילה אני מוצאת אותו במיטה שלנו. והפחד השני שהוא לא מוכן להיכנס לחדר חשוך להדליק אור ולהביא את מה שהוא רוצה.
זה מרגיז אותי ואני מתעקשת איתו על כך והוא אומר לא את תעשי את זה עבורי.

שלום,

בתי בת החמש בגן חובה, ילדה חכמה מאד חברותית ורגישה.
בזמן האחרון, שמעתי מס' פעמים גם מאימהות וגם מבתי שהיא מנשקת בנים בגן.
היא מאד מתעניינת בנשיקות ואף שאלה אותי אם אני אוהבת להתנשק ? עניתי שזה נחמד כאשר אוהבים מישהו ולא כל אחד. חשוב לציין שהבית שלנו מאד חם ופיזי אנו מנשקים הרבה את הילדים וגם אני ובן זוגי לא מסתירים את גלויי החיבה ביננו (לא באופן שהוא בוטה וחריג כמובן).
שאלתי היא:
1.האם זה טבעי?
2.איך להתמודד עם העיניין?
3.איך לנווט אותה באופן כללי לשמור על עצמה?

אני חוששת שהיא מצאה דרך להתחבב על הבנים בצורה הזו, אני שמה לב שבזמן הארון היא מעדיפה משחק עם בנים מהגן.

אשמח לעצתכם,
תודה

הי שירי,

זאת מייקי חברה של ענת של גורי...

אודה לך אם תוכלי לעזור לי במקרה הבא: מה עושים עם פחדים של ילד בן 3 ממפלצות וחיות אחרות, שמפחד להיות לבד ברוב החדרים ביום (גם באור), וגם בלילה (מה שמצריך מאתנו להשאר איתו עד שהוא נרדם...)?

המון תודה!

מייקי

שלום לך,

יש לי ילד בן 8.5 בכיתה ג'.

אתמול ביום הורים המורה שלו אמרה לי שהוא ממעט להשתתף בכיתה, מאוד שקט, ביישן ומופנם

למרות שהציונים שלו נעים בין כ.טוב מאוד לטוב מאוד בכל המקצועות הוא לא מתערה בכיתה.

היא אמרה שהיא דווקא פונה אליו הרבה והוא תמיד עונה לה תשובות נכונות (בא להראות שהוא מקשיב ומבין בכיתה הכל) אבל בקול מאוד חלוש שבקושי אפשר לשמוע. גם מבחינה חברתית זה אותו הדבר למרות שיש לו כמה חברים בכיתה הוא לא ממש פתוח חברתית עם כולם.

יש לו מידיי פעם גם טיקים שמתבטאים במצמוץ עיניים כשדוחקים אותו לפינה או כשאני כועסת עליו או כשהוא שמע מה המורה אמרה אתמול...

הוא עבר המון שינויים ב-3 שנים האחרונות. לפני שנה וחצי, כשעברנו דירה ומקום הטיקים שלו התבטאו בכחכוך בגרון שנמשך במשך כל היום ואחרי תקופה זה עבר לו לבד.

אני רוצה לדעת מה ניתן לעשות כדי להתגבר על הבעיה הזו כדי שבהמשך זה לא יתעצם אצלו. אני רוצה לטפל בבעיה כל עוד היא קטנה והוא רק בכיתה ג'.

מה ניתן לעשות? למי ליפנות?

תודה מראש

שלום,
ילדי בן 3, ילד שקט מאוד, עדין וביישן, מאז ומתמיד (ברגע שהחל לדבר) תמיד היה מספר בגן שהרביצו לו, נשכו אותו וכד' (גם ראיתי בזמו אמת את התנהגותו וגם ראיתי סימנים)
הגעתי למצב שבו אני אומרת לו להחזיר למי שעושה לו "א נעים" ולא ישר להתחיל לבכות ולא לעשות כלום - כי זה מה שהוא עושה ...,
בשיחה עם הגננות השונות על הנושא (במסגרת גן מגיל 5 חד') היא מפרידה בינהם- אבל זה אחרי שהילד כבר חטף מכות....
אפילו בגן שעשועים משחק יפה , משתולל- רץ קופץ , עד שמגיע ילד אחר לאותו המתקן ובאותו הרגע הוא רוצה ללכת הביתה.
איך גורמים לילד להגן על עצמו , ולא לפחד, כפי ששמתי לב הילדים מנצלים את החולשה של הילד ה"חלש" יש לציין שהינו נמוך ורזה מכפי גילו.


תודה,
אמא מתוסכלת.

שלום ,
בני בן 3 וחודש בגן ערוני .
גמלתי אותו בגיל 2 ו8 חודשים .
הוא נגמל מפיפי .
הוא כלא מפספס כמעט , בבית מבקש לוקחים אותו עוזרים לו להתפשט ועןזרים לו לעשות פיפי , האסלה גדולה .
בגן בהתחלה ביקש והיו עוזרים לו עכשיו הוא עושה באופו עצמאי לאחר שהגננת התעקשה שהוא יכול לבד .
הבעיה היא הככי{ סליחה .. } הוא מבקש טיטול עושה ומודיע שסיים הוא מסרב לעשות באסלה .לפעמים לאחר שכנועים ושיחות הוא יושב אך קם ,לעיתים מתאפק שעות עד ששמים לו טיטול .
הוא מפחד לעשות ככי בשירותים והוא אומר זאת .
הוא מבטיח שיעשה מחר ..
בגן גם שמים לו טיטול אך די לוחצים שנמאס כבר וזהו צריך לגמול .
ניסנו בחנוכה – לא הלך .התייעצנו יעצו בשלב הראשון לגשת עמו עם הטיטול לשירותים ושיעשה שם בסדר הוא עושה לרוב שם אך לא מוכן לעשות בשירותים .
מה עושים .? תודה

הבן שלי הוא בן 8 הייתה לו גמילה ארוכה מאוד והיום הוא פוחד לגשת לשירותים לבד כך שתמיד בורח לו קצת פיפי במכנסיים (ואז יש ריח לא נעים כשעומדים לידו), התחתונים שלו תמיד מלוכלכים בקקי כי הוא מתאפק עד שהוא לא יכול יותר. יש לו גם קשיים בלימודים והוא אובחן כילד בעל הפרעת קשב וריכוז אנחנו דווקא בחרנו ללמד אותו להתארגן וזה מתקדם לא רע אבל מאוד קשה איתו.
בשל הקשיים הללו ואחרים פנינו לפסיכולוגית לפני שנה אבל אין שיפור בנושא הנ"ל בנוסף הוא גם עושה פיפי כמעט כל לילה במיטה בעיקר בימים של לימודים בחופשות הוא פתאום מפסיק.
אני קצת מתוסכלת שגם אחרי כמעט שנה בטיפול הדברים לא ממש משתפרים ושוקלת להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי.
איזו עזרה אפשר לתת לילד שפוחד מהשירותים עד כדי כך שאם מאיצים בו לגשת לבד לשירותים הוא יוצא משם בצעקת בהלה ממש!!
האם קיימת דרך נוספת לעזור ל?ו האם זה נכון לגשת איתו לשירותים כל פעם שהוא מבקש?
אני דיי מיואשת מהעובדה שמדובר בילד בן 8 שבורח לו פיפי וכל ההתנהלות שלו מאוד מבולגנת.
אנא חוו את דעתכם.