פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
אני די חסרת אונים לאור המצב בו אני נמצאת היום. בתי עלתה לכיתה א' (לבית ספר חדש בלי חברים). ילדה מאוד שמחה ותוססת ובמהלך ה- 3 חודשים מתחילת השנה זכינו מהמורה להערות כגון: לא שקטה על הכסא, משחקת עם הידיים, מסתובבת אחורנית, לא מקשיבה ולכן חזרתי על ההוראות שוב (עלי לציין שאין לילדה בעיות קליטת חומר לימודי והיא לא אלימה!). המורה טוענת שקיימת בעיה, ושנבדוק את נושא קשב וריכוז. בנוסף יש לבתנו טבלת מייצב התנהגות מטעם המורה. בכל שעה המורה שמלמדת מסמנת סמיילי שמח לשעור בו רותם התנהגה יפה. בימים האחרונים היא מתקשה ויש לה שיעור אחד לפחות עם סמיילי לא עצוב ולא שמח ביניים ובו רשומה הערה מהמורה עבורינו (לא מקשיבה, משחקת ולכן לא מקשיבה).
אני מדברת על הילדה ובהחלט משבחת אותה על רוב שעות היום בו היא לומדת ומתנהגת כפי שצריך בכיתה ואני מבקשת ממנה להשתדל לא לחזור על מעשיה . אני לא יודעת אם היא אכן סובלת מבעית קשב וריכוז (נעשה את האבחון בקרוב). מצד אחד אם אני לא אומר לה כלום על הסמיילי העצוב משמע אני מסכימה עם ההתנהגות, מצד שני אם זה לא בשליטתה?
לא די בכך, לעיתים היא אומרת לי שהבנות לא רוצות לשתף אותה בהפסקה.
אובדת עצות ממתינה לעזרתכן.

לפני 3 חודשים נולד לאופק בן ה- 3 אח חדש. בהתחלה הכל היה בסדר לאחר מספר ימים אופק שינה את התנהגותו. לא כלפי יובל אחיו אלא באופן כללי. הוא עושה "דווקא" ובוכה באופן היסטרי, בלילות הוא קם בבכי וקורא לי לבוא להרים אותו על הידיים. בנוסף לכל זה הוא ניהיה מאוד אלים במיוחד כלפי. אני מענישה אותו אך זה לא עוזר, מחבקת כשצריך ומנסה "לרכך" אותוולבסוף הוא נרגע ולאחר כמה זמן בנושא אחר לגמרי שוב חוזר חלילה. אני מאוד מודאגת. האם זה קשור באמת לאח החדש או שאני צריכה לבדוק סיבות אחרות.

שלום רב,
בני בן שנה וחצי. במשך למעלה משנה הרגל השינה שלו הוא כזה: כל לילה הוא מתעורר פעם אחת למטרת אוכל (דייסה). הוא נרדם בסביבות 8/9 בערב, ומתעורר כל לילה בשעה אחרת כדי לאכול: לעיתים ב-1/2/3. בדר"כ חוזר מייד לישון בתום האכילה. אם התעוררותו קרובה לבוקר: 4/5 לפנות בוקר, קצת קשה לו לחזור לישון. אני מאד !!!!!!!! רוצה לגמול אותו מהרגל מיותר זה (כך אני רואה זאת). במיוחד נוכח העובדה שאני עתידה לצאת לעבוד והתעוררויות אלה באמצע הלילה מקשות עליי ועל בעלי. כיצד עלי לגשת בכלל לניסיון להפסיק הרגל כה מושרש זה?
אודה להתייחסותכן.

שלום, בני בן שש וחצי, בכיתה א', לאחרונה יש בינינו הרבה עימותים, הוא לא עושה מה שאני מבקשת, תמיד אני צריכה לחזור על עצמי ולכעוס, התגובות שלו הם עם כעס והרבה עצבים,
לפעמים גם "בורחת" לו איזו בעיתה או מילה לא נעימה.. אני לא מצליחה להבין ממה זה נובע, אני אשמח לקבל כלים שאוכל להתמודד איתם, אני לא חושבת שעונשים פותרים את הבעיות.
דבר נוסף, יש לי בן נוסף בן- שלוש וחצי.

שלום רב,
יש לי 2 בנות ,אחת בת 9 והשנייה בת 6 -גרות באותו חדר וכל הזמן רבות. הגדולה שלי דואגת לקטנה (לוקחת אותה מהגן, נותנת לה לאכול ודואגת לצרכיה עד שאנחנו חוזרים מהעבודה בסביבות 17:00) . הקטנה שלי מציקה לאחותה ורבה איתה על כל דבר, דורשת ממנה שתיקח לה את המעיל והתיק בדרך הביתה ולא מתחשבת בכלל ברצונות של הגדולה. הגדולה כל הזמן מוותרת ומגיעה למצב של חוסר אונים וחוסר רצון לשמור עליה. הן רבות כל היום ובדר"כ זה בגלל הקטנה. ניסינו עונשים, ניסינו שיחות אבל ,היא מקשיבה ומבינה ותוך 2 שניות הכל נשכח... אני חושבת לרשום אותה לצהרון כי אולי הן נמצאות יותר מידי ביחד אבל לא יודעת אם זו התשובה. מה עוד אפשר לעשות ואיך להתנהג כי אנחנו חסרי אונים ומגיעים למצב שממש לא נעים להיות בחברתה . מן הראוי לציין שכאשר הן בחברת אנשים או כל אחת בנפרד הן פשוט מקסימות. ממתינה לתשובה מהירה... תודה.

שלום, בני בן 7 וחצי ילד מדהים חכם באופן יוצא דופן אך נוטה לפעמים להרוס דברים בבית מה שהכי הדאיג אותי הוא שלפני כיומיים שכחתי את הטלפון האלחוטי במקלחת ובני הביא לי אותי רטוב ואז אמרתי אויש שכחתי את הטלפון במקלחת ניגבתי אותו והוא פעל ואתמול שוב השארתי את הטלפון במקלחת ושוב בני הביא לי אותו רטוב זה היה לי מוזר שפעמיים באותו שבוע הטלפון נרטב ודווקא הוא זה שמוצא אותו רטוב מה גם שהנחתי את הטלפון על הפח והוא לא יכל לקפוץ לניאגרה ולהירטב אז כעסתי עליו ושאלתי אותו למה הוא עושה אז זה למה הוא הרטיב את הטלפון? בהתחלה הוא הכחיש אך הרגשתי שזה הוא וזה מאוד פגע בי אחרי מסע שכנועים וכעסים הוא הסכים לכתוב על דף למה עשה זאת והוא כתב כך: רציתי שאמא תחשוב שהיא לא אחראית. מה זה אומר?? האם זה חמור ?? למה שילד אהוב שעטוף בהמון אהבה והשקעה שטוען שאני האמא הכי טובה בעולם ושומר עליי כל הזמן יתנהג ככה ולמה הוא רוצה שאני אחשוב שאני לא אחראית???


בעבר הוא הרס לאחיו את המגן מזרן ולקחתי לו כסף מהקופה כדי שיעריך את הדברים אבל זה לא הפריע לו כל כך.

שלום,
בתי בת 4, היא מאד מפחדת להישאר לבדה בחדר, גם בשעות היום, אני נמצאת בחדר סמוך והיא רוצה שאהיה איתה. אציין שהיא נחשפה לגנבים הואיל והיו אצלנו פריצות בחצר ובבתים הסמוכים.
בלילה היא מוכנה ללכת לישון במיטה שלה, כמובן שאשב לידה עד שתירדם. במשך היום אפילו לשירותים היא רוצה שאהיה לידה. היא מפחדת מאנשים רעים שיכולים להרוג, מחיות בר, מרעש שהיא שומעת מהרחוב. האם אלה פחדים שאופיניים לגיל ומה אפשר לעשות כדי להרגיעה ?
תודה

מה אתן שבאות מתחום הפסיכולוגיה יכולות לומר על שינה אצל תינוקות.
האם צריך להנחיל הרדמות מגיל צעיר ? באיזה מחיר ? לתת לתינוק לבכות ולא להענות לצרכיו ? להניק בלילה ?

שלום,
אני אשמח לקבל המלצה על פסיכולוג/ית ילדים באיזור השפלה (רחובות והסביבה) לילד בן 6 עם רגרסיה התפתחותית וסימני מצוקה נפשית.

תודה!

בני בן ה-6 עולה בשנה הבאה לכיתה א, ילד מאוד חכם וסקרן ומאו מאוד רגיש. בשיחה עם הגננת שלו נאמר לי שיש לו פער גדול בין מה שהוא רוצה להגיד למה שקורה בפועל.
לדוגמא: במפגש הוא רוצה להגיד משהו או לספר ואז פשוט נתקעות לו המילים והוא נעשה איטי.הרעיון נמצא אצלו בראש אך קשה לו להוציא זאת החוצה. עם זאת חשוב לציין כי יש לו אוצר מילים מאוד רחב, והוא ילד שמאוד אוהב לדעת איך כל דבר עובד בקיצור "מדען" קטן.
העניין הזה מאוד מטריד אותי מאחר וכשזה קורה הילדים חסרי סבלנות וכבר לא מקשיבים לו. כרגע החברה בגן עוד סלחנית אך בביה"ס אני מעריכה שיהיה לו קשה יותר כי שם זה כבר סיפור אחר לגמרי. והם בטח יכנו אותו בשמות ועוד דברים מעין אלו.
אנא עזרו לי. אפילו אם יש איזו שהיא פעילות שתעזור לו בדרך עקיפה אני מאוד אודה לכם.

אני ובן זוגי התגרשנו לפני שנה וחצי ,בתי בת השמונה וחצי אמרה לי כאשר שוחחנו
שהיא רוצה למות ???????????ילדה בת שמונה וחצי מוציאה מילה כזאת ...............מה עושיים

בן 8 וחצי מדהים חכם מזה תקופה של חודשיים הרבה הפרעות בשיעורים (ללא אלימות מילולית ופיזית) דברים קטנים שמשיחים את דעתו .כיצד ניתן לאבחן זאת

שלום
בתי בת 2.5 ילדה מקסימה. מאז סוף ההריון עם אחותה הקטנה (לפני כ9 חודשים) היא פשוט לא מקבלת אותי. נהייתה לגמרי הילדה של אבא.
יצא שבעלי התעסק איתה יותר תקופה מסויימת, הוא רחץ אותה והשכיב אותה לישון כל יום.
ביומיום הכל סבבה עד ש: היא חולה, נפלה, פוחדת או סתם עייפה, אז היא רוצה רק את אבא, ולא מוכנה שאני אפילו אגע בה. אם היא מתעוררת מסיבה כלשהי באמצע הלילה ואני ניגשת אליה היא מתחילה לצרוח כאילו אני מנסה לפגוע בה.
אין לי בעיה עם זה שהיא מעדיפה את אבא כאשר שנינו בסביבה, הבעיה היא כאשר רק אני והיא ביחד, ברגע שמשהו רע לה היא צורחת "אבא" ולא מוכנה לשמוע אותי ולהתנחם אצלי.
אני מרגישה שהיא לא סומכת עליי, לא מרגישה איתי מספיק בטוחה ברגעים הקשים שלה, ואני לא מבינה למה... נראה כאילו בשבילה אני כמו אחת מהמטפלות בגן (שהיא מאוד אוהבת) ולא אמא.
אני לוקחת אותה כל יום מהגן (היא תמיד מאוד שמחה כשאני באה) ויושבת שעה רק איתה (בלי הקטנה), היא מאוד אוהבת את אחותה הקטנה (אלא אם כן אבא הרים אותה) אז לא נראה לי שזאת הבעיה.
אני ממש מתוסכלת מהעניין הזה, אני משתדלת גם לרחוץ ולהשכיב אותה לישון אבל בדרך כלל היא לא מוכנה, ואנחנו "מכריחים" אותה.
בדרך כלל היא מנשקת/מחבקת אותי רק אחרי "איומים" שלי או של בעלי.
כל הסיפור הזה גורם גם לי להתייחס אליה בצורה שונה, אני לא יכולה להמנע מלהעלב ולכעוס למרות שאני מבינה שהיא ילדה קטנה ולא ממש מבינה מה היא עושה.
אודה מאוד לייעוץ.
מיואשת

בני בן 7 ו-8 חודשים תלמיד חכם בכיתה ב' ילד חברותי ומקסים מאוד כל פעם יש לו פחדים והתנהגות שונים וזה מתבטא בעיקר שבשעות הערב הוא מוכן להתקלח לבד רק שאני או בעלי נהיה במקלחת ונחכה לו או שאנחנו נקלח אותו אם לא הוא יחכה עד שנבוא או ילך אחרינו
יש לנו בית עם 2 קומות ואם אני מבקשת ממנו שיביא לי משהו מהקומה למעלה הוא מפחד לעלות ומבקש מאחותו שתבוא איתו ועם היא לא רוצה הוא לא יביא לי
ברצוני לציין שמלפני מס' ימים בני התחיל להיות בבית לבד אחרי בית הספר וזה לפי בקשתו הוא פשוט לא הסכים להיות יותר בצהרון כי הוא מרגיש גדול וכל החברים שהיו בצהרון איתו עזבו ונמצאים לבד בבית ואחרי חודש וחצי שהוא מבקש החלטנו לאתר לו ובינתיים זה בסדר הוא מסתדר יפה מאוד נכנס הביתה מכין שיעורים אוכל צהריים ומשחק בבית ובסביבות השעה 16:00 יוצא לשחק עם חברים ואין לו בעיה עם זה כל העניין של הפחדים מתחיל בשעות הערב עכשיו בנוסף תמיד יש לו דברים שלילים ודברים רעים להגיד הוא יכול להגיד לי הילד הזה חרא או אם ישמע שמישהו עצבן אותו הוא יבוא ויגיד הבן אדם או הילד הזה חרא זבל ילד מגעיל ועכשיו הוא יכול לשבת איתי בערב ואנחנו מדברים על כל מה מיני דברים ופתאום הוא נזכר בדברים הרעים ואומר לי את כל הדברים הרעים וכשאני מבקשת ממנו שיחשוב על דברים טובים ויגיד לי רק דברים טובים הוא אומר לי אין לי נכנס בי הילד הרע ואני אומר רק דברים רעים בנוסף הוא תלמיד חרוץ אבל כשיש לו מבחנים ואני מבקשת ממנו לקרוא פרק מסויים בספר הוא לא מוכן ומתחיל להתנגד לבכות ולהיכנס להיסטריה ורק רוצה שאני יעשה לו מבחן ודרך המבחן מה שהוא לא יבין אז אני יסביר לו והוא ילמד וכשאני מסבירה לו שקודם צריך לקרוא לדעת את הפרק ואח"כ ללמוד למבחן הוא לא רוצה להבין ובוכה היסטרי נגיד עם אחותו רואה איזה תוכנית בטלוויזיה והוא לא רוצה לראות את התוכנית הוא יקח את השלט ויעביר למה שהוא רוצה ושאחותו צועקת הוא יעבור ויתן לה מכה או ימשך לה בשיער בנוסף הוא בודק גבולות בכל דבר אצלנו למשל כשהוא משחק עם חבר ורוצה להביא אותו אלינו בשעה 19:00 בערב ואני אומרת לו שעכשיו חבר לא יכול לבוא כי מאוחר ושיבוא מחר מוקדם אז הוא אומר מס' דקות וכשאני מרשה למס' דקות ומבקשת לסיים את המשחק עם החבר הוא מבקש עוד עד שאני נוקטת בעמדה ואז זה מסתיים.בנוסף בזמן האחרון בני אומר שאני לא אוהבת אותו ואוהבת רק את אחותו ושאני שונאת אותו ושאני מסבירה לו שאני אוהבת אותו הכי בעולם ושבזכותו אני הייתי אמא לראשונה כי הוא הבכור והוא האושר שלי בחיים אז הוא אומר לי שהוא גם אוהב אותי אבל בכל זאת שאני אוהבת יותר את אחותו וכמה שאני מסבירה לו שאני אוהבת את כולם גם אותו וגם את אחותו וגם אח שלו התינוק זה לא עוזר הוא אומר לי את לא נותנת לי תשומת לב וכו' וכמה שאני נותנת לכולם תשומת לב יושבת איתם בערב בודקת לו שיעורים כשאני מגיעה מהעבודה לפעמים משחקת איתם.ממה נובע כל ההתנהגות הזו ואיך אפשר לעזור לבני?

שלום,
בתי בת חמש וחצי, ילדה פקחית ומניפולטיבית. בת בכורה מבין 3.יודעת היטב את מקומה ומשיגה כמעט בקלות את מבוקשה.(בעיקר דרך התנהגויות מניפולטיביות, נניח מול אחיה).
מאד אוהבת חברות ומשחק חופשי.אוהבת בעיקר שבאות אליה חברות ופחות ללכת אליהן,ואני חוששת שאני מתחילה להבין מדוע....
בתי משתלטת על המשחק, על החברה, "זה הבית שלי ואני אגיד לך מה לעשות", "אם לא תשחקי איתי ב X, לא תבואי אליי יותר" "אמא, X לא רוצה לשחק איתי בX" ועוד כהנה וכהנה.
אני מתחילה להרגיש דלדול של החברות שמסכימות להגיע ולצערי, אני יכולה להבין אותן :(
היא מעירה להן, מציקה, כועסת עליהן כשפועלות לא לרוחה ולפי תכניותיה.
אתמול ממש התנהגה בחוסר נימוס וכבוד לחברתה. התרעתי וקראתי לה מס' פעמים לצד. הזכרתי שזו אורחת ושעלינו לנהוג עמה בכבוד.
הסברתי שלא ירצו לבוא אליה חברות ושלא יהיה לה נעים.
חשבתי ל"העניש" ולא לאפשר השבוע הבאת חברות על מנת שתחשוב על התנהגותה.
לפני כן, החלטתי להתייעץ עם המומחים :)
אודה לתשובתכם ותשומת הלב
תודה,
רחלי