פורום הפרעות שינה ועייפות - יש לך שאלה?

שלום רב,
הפרעה זו איננה נדירה כפי שרבים חושבים. אינני יודע מה הרקע הרפואי שלך. פני לנוירולוג והוא כבר ידע כיצד לברר את הנושא, כיצד טפל בך או לחילופין למי להפנותך.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
סחרחורת פירושה תחושה של תנועה סיבובית. אינני בטוח כלל אם לכך אתה מתכוון. בפי העם המונח "סחרחורת" משמש גם במקרים של "חושך בעיניים" או תחושת אי-יציבות ואחרת.
לא ניתן לענות לשאלתך מעבר לכך בלי לבדוק אותך.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

גיא שלום,
אתה מחפש משהו שאני לא בטוח שקיים. אין בדיקה שבודקת את כל הדברים בעולם. בדיקת שינה כמו כל בדיקה רפואית באה לתת לרופא נתונים לגבי מצבו של הנבדק באלה או בשאלות מוגדרות. באופן בפציפי, גורמים שונים ורבים יכולים להשפיע על מידת העייפות והשינוניות שלך ושאף אחד מהגורמים הנל לא ניתן לבדוק אותו בבדיקת שינה ביתית או במכון ובציוד כזה או אחר. לדוגמא: אנמיה (חוסר ברזל בדם) יכול לגרום לעייפות יומית מבלי שתהא לא כל השפעה על בדיקת השינה. בנוסף, אין בעיה לשיון על הבטן עם הציוד בבדיקה ביתית.
אני מציע לך לבצע את הבדיקה שנקבעה לך, להמתין לתוצאות ולאבחוןשינתנו לך עי רופא.

בברכה

עמית

שלום רב,
מרבית האנשים נוטלים בונדורמין אינם מתמכרים לתרופה. החשש מהתמכרות מופרז למדי. גם אם הדבר קורה הרי שדי בהפסקת נטילתה לזמן קצר יחסית וניתן לחדש את הטיפול. מלטונין איננו ממכר. באינטרנט אין לתת המלצות רפואיות ואת יכולה להתייעץ עם הרופא המטפל.
בברכה

שלום רב,
ככל שהשינה עמוקה יותר הפסקות הנשימה תכופות יותר אך מובן הדבר תלוי גם בדרגת החומרה של הבעיה.
בברכה

שלום רב,
יש לעיתים פער בין שהיה במיטה במעבדה לבין שינה במעבדה. זו מגבלה מובן בעייתית. שינה ממש רצויה של לפחות 6 או 7 שעת.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
ודאי שלא. הבדיקה איננה מספקת כל מידע לגבי הגורמים להפרעת הנשימה. הבדיקה בסה"כ מתארת את התופעה ומכמתת אותה. גם בביתך יכול מי שצופה בך למדוד את מספר הפסקות הנשימה שלך ולמדוד את משך ההפסקות באמצעות שעון עצר.
כאשר מדובר בהפרעת נשימה בשינה הבדיקה בד"כ איננה תורמת לאבחנה ובודאי שלא לטיפול. לכן אין הבדיקה שהיא בדיקת עזר בלבד בסיס לטיפול ויש לפנות עם התוצאות לקלינאי.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

נ.ב.: ראה לעיל תגובה מפורטת בנושא.

שלום רב,
אינני מציע לאיש להיבדק בבדיקה הביתית. גם לבדיקה במעבדה מגבלות וחסרונות די בעיתיות. הבדיקה הביתית היא בעלת אמינות ירודה משמעותית. הייתי מציע לך להיבדק במעבדה בלבד.
בברכה

מדוע הבדיקה הביתית לדעתך היא בעלת אמינות ירודה ביותר? האם המכשור פחות אמין?
הופניתי לאסותא ושם נאמר לי שהמגמה אצלם זה לעשות בדיקות ביתיות ובמקרים חריגים רק בדיקות במעבדה. המוקדן טען שזה אותו דבר מבחינת האמינות ושיש יתרון שאתה יושן במיטה שלך ובסביבה המוכרת שלך וכך הבדיקה יכולה לצאת אפילו אמינה יותר

שלום רב,
ראשית גילוי נאות, אני עובד באסותא כמנהל אדמניסטרטיבי של מכוני השינה.
בניגוד לחוות דעתו של פרופ' פינקלשטיין, מכשירי הבדיקה המשמשים לבדיקות שינה ביתיות נבדקו ונמצאו מתאימים ביותר לאבחון הפרעת נשימה בשינה בבית. מכשירים אלו עברו בדיקה ותיקוף מדעיים בגופים אוביקטיבים המתמחים בבחינה של ציוד מדעי ורפואי. קיימים פירסומים אין ספור בספרות המדעית המראים כי מכשירי בדיקה ביתיים מתאימים ללצורך אבחון הפרעות נשימה בשינה.
לפיכך, אתה יכול להיות בטוח כי בדיקות השינה הביתיות עברו בדיקה של מהימנות ותקפות ובדיקות השינה ביתיות הנעשות במסגרת מכוני שינה מוכרים ומוסדרים שבהם עובדים ורופאים שעיסוקם ומומחיותם היא רפואת שינה הן הכלי המתאים לאבחון.

בברכה

עמית

שלום רב,
אכן הבדיקות הביתיות הן בעלות אמינות ירודה ולא הייתי מציע לאיש בשלב זה להסתמך עליהן. אם כי חשוב לציין, שגם הבדיקות במעבדה עצמה הן בעיתיות ולעיתים די קרובות מעבר למוגבלותן הבסיסית הן אינן משקפות את מצב הנבדק אפילו במסגרת יכולתן התיאורטית.
הקהילה הרפואית ומובן קהל הפציינטים עדיין אינם מבינים מה יכולה לתת בדיקת שינה ומייחסים לה סגולות פלא שאינן קיימות במציאות.
1) בדיקת השינה איננה מספקת כל מידע לגבי הגורם להפרעת הנשימה ולכן איננה יכולה להיות בסיס לטיפול.
2) הבדיקה איננה מוסיפה בד"כ לאבחנה. מי שנוחר ומפסיק לנשום-הדבר נצפה היטב ע"י הסובבים אותו. נין גם בבית עם שעון עצר לאמוד את מספר האירועים ולמדוד את משכם.
3) בבדיקת השינה לא נמדדים הלחצים השליליים הנוצרים בבית החזה.מידע שהוא קריטי לקביעת חומרת מצב הנבדק מאחר והם עומדים ביחס ישר למאמץ שהנבדק מפעיל כדי להתגבר על החסימה.
4) בבדיקה לא נבדקת העבודה הנשימתי החשובה כנ"ל.
5) מיקרו-יקיצות אינן נמדדות וכך ללא מעט נבדקים בעת הבדיקה איכות שינה ירודה והם מציינים זאת לעיתים קרובות. כך במצב זה הפרעות הנשימה פוחתות משמעותית והמדידה איננה נכונה.
6) קיימת שונות רבה בהופעת תנועות רגליים מחזוריות בין לילה ללילה ועל כן התופעה יכולה שלא להיות מאובחנת.
המשך בתגובה הבאה: פרופ' יהודה פינקלשטין

בהמשך לתגובתי:
7) יש הבדל בעבודת צוות המרפאה ובפיענוח הבדיקה על ידו. אותו מצב יכול לקבל התייחסות שונה ע"י צוות מעבדות שונות והרי הרופא המקבל לידיו את הבדיקה והפציינט אינם מתמצאים בנבכיה ומקבלים את הדברים כפי שהם.
8) הבדיקה לוקה ביותר ביכולת להגדיר את דרגת החומרה של הפרעת הנשימה. יש מי שמוגדרים במעבדה נחרנים בלבד אך העבודה הנשימתית והלחצים בבית החזה שהם מפעילים כדי לפרוץ את החסימה ולא לעצור את הנשימה אלא "לנחור בלבד" גורמים לפגיעה בארכיטקטורה של השינה ולקיטועה שלה. כך שהם סובלים מעיפות בקר וישנוניות-יתר יומית. ובנוסף לכך מכל ההשלכות על מערכת כלי הדם והלב. לעומת זאת יש מי שלהם הפסקות נשימה רבות אך קטעי השינה העמוקה ושנת החלימה שלהם הם נזקקים קצרים אך מספיקים וןהם ערים. לא מעט אנשים כאלו מאריכים ימים ושנים.
לעצם הבדיקות הביתיות, ככל הנראה יש לא מעט ניתוקי חוטים בעת הבדיקה אין הרי מי שיחברם מחדש כפי שהדבר קורה במעבדה הנייחת. כאשר הבעיה העיקרית היא בבדיקת ה-EEG אם כלל נעשית בבדיקה הביתית. גם אםנעששית בכלל, הניתוקים של החוטים מחיבורם בקרקפת שכיחים מאד ואין מי שיחברם. לכן התוצאה היא שחלק גדול מאלו שמגיעים לבדיקה עם הבדיקות הביתיות אין הבדיקות כלל משקפות את מצבם. ולא פעם בת הזוג מגחכת למראה תוצאות הבדיקה מאחר והיא צופה בבית במצב האמיתי. לא פעם בבדיקה האיש חסום ולו כל האפיונים של חסימה קשה גם מבחינה אנטומית וזאת בניגוד לממצאים הדלים של הבדיקה במעבדה.במקרים כאלו אנו מסכמים עם הפציינט שאכן אין הבדיקה משקפת את מצבו וממילא אין הבדיקה בסיס לטיפול. אך כאשר הפציינט מועמד לניתוח אני לא פעם מבקש בדיקה חוזרת. כדי שלא יוצר מצב שבו לאחר הניתוח בבדיקה נכונה תתקבל תוצאה גרועה יותר מקודמתה למרות שחל שיפור משמעותי. יש גם סיבות נוספות שהאמינות הירודה של הבדיקות הביצתיות מהוות בעיה אמיתית.
עובדה היא שאין איש המדווח שזומן אחרי הבדיקה הביתית לבדיקה חוזרת במעבדה עקב כשל בבדיקה הביתית לאחר שרישומי בדיקתו נבדקו. והרי ברור שחלק מהבדיקות טכנית כשלו אך לעולם אין מי שיודה בכך.
בשלב זה כאשר בדיקות השינה על מוגבלותן הם העומדות לרשותנו הרי שלפחות תתבצענה במעבדה עצמה. מובן שמבחינה כלכלית המעבדה מעדיפה בדיקות ביתיות אך אין זה האינטרס של הפציינט.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

תודה רבה פרופ', יישר כוח על התגובה המפורטת והמדעית!

שלום רב,
אינך מציין את הסיבה להפנייתך לבדיקת השינה והדבר חשוב. מן הראי להגיע למעבדת השינה במצבך הרגיל. עם זאת בין המגבלות הקשות של הבדיקה היא איכות השינה הגרועה בה לוקים רבים כאשר ישנים לילה רשאון במקום זר ועוד כאשר מחוברים לחוטים ומוגבלים בתנוחתם בעת השינה. זו אחת המגבלות של מעבדת השינה.
בברכה

שלום רב,
כנשים רבות בשלב זה של החיים את סובלת מנדודי שינה. הטיפול הוא בד"כ ע"י כדורי שינה.פני לייעוץ לרופא המטפל.
בברכה

שלום רב,
עייפות בקר וישנוניות-יתר יכולים להיגרם עקב סיבות רבות ושונות ואין סיבה לחשוש דוקא ממחלת אלצהיימר שקרוב לוודאי כלל איננה רלבנטית. אין בפנייתך פרטים בסיסיים לגבי איכות שנתך, האם את מתקשה להרדם, מתעוררת בלילה או למשל נוחרת. את זקוקה לברור כמקובל, תחילה בדיקות דם בידי רופא המשפחה ואח"כ במידה ואת נוחרת ברור בחדי רופא אף, אוזן וגרון העוסק בנשימה בשינה ואם אינך נוחרת ברור בידי נוירולוג ויתכן גם בדיקה במעבדת שינה.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
השלמת השינה איננה מתבצעת באופן כמותי מלא. מערכת העצבים המרכזית במשך שנת הלילה שלאחר הלילה בו השינה הייתה חסרה תשלים את החסר ע"י שינוי הארכיטקטורה של השינה וניצול טוב יותר שלה. זאת בתנאי שבלילה הזה תישן מספר שעות מספיק, אולי מעט יותר מהנחוץ בלילה רגיל.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
קרוב לודאי שהנך סובל מסוג של פאראסומניה, כלומר תופעות המתרחשות בשינה. קרוב לודאי שמדובר בהפרעת התנהגות בשנת החלימה. בשלב זה במצב רגיל אומנם אנו חווים חוויות שונות אך שרירנו משותקים ולכן איננו זזים. בסוג זה של הפרעה למרות שהנך בשלב החלימה אין שרירך משותקים במלואם בכל שלב זה. הנך מציין שנגמלת בעבר מחומרים שונים ואני מניח שמדובר בסמים. אתה זקוק לברור בידי נוירולוג ואז גם ניתן להציע לך טיפול מתאים.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
השיא הוא לא דוקא בגיל 45-50. העליה במשקל והשלכותיה על האנטומיה של דרכי הנשימה העליונות וכן שינויים במבנה הלשון הם הגורמים לכך. ירידה בתפקודי הריאה שהיא המשאבה הצריכה להתגבר על התנגודת העולה של דרכי הנשימה העליונות לזרימת האוויר ושנחלשת מחמירה את המצב.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין

שלום רב,
בדיקות שונות מרמת המוגלובין וברזל ועד כמיה, ויטאמין בי-13 ותפקודי בלוטת המגן.
התייעץ-נא עם הרופא המטפל.
בברכה
פרופ' יהודה פינקלשטין