פורום פרוקטולוגיה, טחורים, פיסורה, פיסטולה - יש לך שאלה?

"בחוקן" זו לא יציאה רגילה - טבעית.
בכל יציאה יש צורך במאמץ מסוים לבצע הצאיה - זה הטבעי.
משפט הפתיחה לא ברור לי - צניחה של הרקטום היא אבחנה קלינית בהסתכלות ולא אבחנה רנטגנית.

תודה על תגובתך, אבל אני די מבולבלת:

האם האבחנה של צניחת רקטום היא רק בהסתכלות? אין שום בדיקות נוספות שיש לעבור? כדי לאשרה? או כדי לקבוע את דרגתה?

איך מחליטים על טיפול? קרה לי פעם אחת לפני חודש וחצי בעת מאמץ גדול בשירותים. גוש בולט לעין- שנראה כמו מעין חצי כיפה- הוא היה רירי כזה...

מאז- לא קרה לי שוב, אבל אחרי יציאה בשרותים- במיוחד אם אני מתאמצת- אפילו מעט- אז בהסתכלות במראה אני רואה בליטה "מבצבצת" מתוך פי הטבעת. בצבע אדום. וזה אינו טחור- כי כל הבדיקות שעברתי עד כה- שללו טחורים. ( בדיקה רקטלית, קולונס' קצרה, אולטרא סאונד רקטלי ומנומטריה).

בדפקוגרפיה- שכרגע עברתי לא ראו פרולפס, אבל ראו רקטוצלה קטן שלא לוכד בריום, ואנטרוצלה לא מפריע/ חוסם.

האם ייתכן שבבדיקת כירוג הוא ממש "יעודד" פרולפס?

ואם לפי דברייך האבחנה היא רק קלינית בהסתכלות, אז בשביל מה כל הבדיקות האלו?

תודה

שאלה טובה. התשובה מורכבת מדי.
אם מתמקדים בצניחה בלבד רצוי (אבל לא הכרחי) בדיקת מנומטריה להגדיר את תפקוד הסוגרים הבסיסי לפני הניתוח (בעיקר כדי שלא תהיינה טענות אחרי).
אם יש ספקות והסימפטומטולוגיה בעיקרה היא "הפרעה" בצאיה שמתבטאת בקושי ביציאה ועצירות כרונית הרי שאז יש צורך להגדיר כראוי את הנסיבות כדי שאפשר יהיה להציע טיפול נכון אפשרי.
הסיבה העיקרית אצלך שפנית לכתובת הלא נכונה ולא התחלת עם פרוקטולוג אלא סיימת איתו.

תודה,

אבל, אני לא ממש מבינה. לפי דברייך עולה כי הרופא- גם פרוקטולוג/ כירוג אמור להסתמך על תיאור המקרה שלי - בעיקר!

אבל- מאז, זה לא קרה לי ככה. אלא "רק" בליטה לאחר מאמץ שנשארת בתוך פי הטבעת, או אם אני "תופסת" את אזור פי הטבעת בשתי ידי ואז מתאמצת מול המראה- אז יש מעט גלישה החוצה- אך לא יוצא....וגם- מיד אחרי המאמץ- אחרי כמה דקות- הכל נראה שוב רגיל.. ובמיוחד- לאחר שאני מבצעת תרגילי רצפת אגן שלימדו אותי בפיזיותרפיה. ( הרקטום כאילו נשאב חזרה פנימה).

אז? פרוקטולג ינסה בכח להוציא לי את זה החוצה רק כדי לאשר או לשלול צניחה? ואם זאת הייתה צניחה חד פעמית- גם אם בגודל מלא, או נניח- צניחה מסויימת, אז מה עושים? לא רוצה שבדיקת פרוקטולוג שיכריח אותי להתאמץ וייחפש את זה- תגרום לכל זה לקרות שוב באופן מלאכותי, כאשר מנגד- בשרותים זה כבר לא קורה לי.
אין לי עצירות. מידי פעם יש לי קושי להתרוקן לגמרי. אבל- אני לא מפעילה מאמץ- מהפחד, ואז אני מרגישה לפעמים חוסר נוחות והרגשת מלאות/נפיחות- שחולפת לאחר לילה- עם היציאה הקבועה של הבוקר.


בקיצור- זה לא מוזר? כל הסיפור? האם פרוקטולוג ישר ירצה לנתח? או לגרום לזה לצאת? הפיזיותרפיסטית הסבירה לי שתרגילים כאלו יכולים להעלים לי את התופעה, אבל- אם אתאמץ- אני אגרום להחמרה. ולפי דברייך: מאמץ מכוון ע"י בקשה של כירוג= החמרה מכוונת?

מה לעשות? חשבתי שברפואה מסתייעים בבדיקות - מאחר והן מדד "אובייקטיבי" יותר מתיאור זה או אחר של חולה...

אם זה לא יוצא בשירותים אין מצב "מלאכותי" שיעשה זאת. הבדיקה הנכונה היא במראה עיניים בשירותים.
אם זה לא קורה, כרגע לא עושים כלום. אם יתפתח, יש ניתוחים. בינתיים מרככי יציאות וביו-פידבק.
ושוב...אם הבעיה היא של עצירות על רקע קושי בהתרוקנות - יש טעם בבדיקות. אחרת, אין טעם, בטח לא כדי לאבחן צניחה שלא קיימת.

בעיה.
מבלי להבדק אי אפשר לדעת.
אם מורסה מחייב התייחסות דחופה (...מידית).

דם זה דם ואם אין אז אין. ממה שאתה מספר - הטחורים הם לא מקור הבעיה.
לא מבין איך ראו טחורים בגסטרוסקופיה.

עומד ניתוח פיסורה בימים הקרובים ואני ממש חוששת . אין ספק שאת היחידה שהצלח להרגיע אותי ..תודה לך..

היות ואני מכיר את החששות מהניתוח- אני עשיתי את הניתוח לאחר שנה!!! שלמה שדחיתי, כולל נסיון שנכשל לחלוטין של הזרקת בוטקס. לאחר סבל של שנה שלמה ואי תפקוד- הניתוח עצמו- כמובן לא הרגשתי כלום, ומיד (אבל מיד, לאחר שהתעוררתי) לא הרגשתי שום כאב. הכל עבר לגמרי. עשיתי את הניתוח ביום חמישי, וכבר ביום ראשון יכולתי ללכת לעבודה, אם כי הלכתי רק ביום שלישי.אגב- לאחר הניתוח מקבלים 14 ימי מחלה, ששכירים שירצו יוכלו לנצל. מדקה לאחר הניתוח אני בריא לחלוטין!!!

הי,

תוכלי לכתוב אצל מי עברת הניתוח? או למייל שלי: [email protected]

רצוי להבהיר:
גם כאשר יש בעיה בשליטה לא מדובר על אי שליטה אלא הפרעות קלות בשליטה.
אני יודע שאלה משחקי מילים אבל יש להן משמעות אמיתית בחיי היומ-יום.
מדובר על בריחה קלה של גז ו/או כתמים בתחתונים, בעיקר בלילה ולא מדובר על אי-נקיטה מלאה!

לא ממש קיבלתי תשובה, הבנתי שזה הפרעה קלה בשליטה - אבל אם עברו 5 ימים ולא היה לי את זה יכול להיות שעוד יהיה לי? ובקשר לשאלה השניה עדיף נורמלקס או שמן פראפין לריכוך הצואה? תודה ולא צריך להתעצבן ולשים סימן קריאה - סה"כ שאלה פשוטה..

אני חוזר ומדגיש: נורמלקס = פגלקס הם חומרים משלשלים ולא מרככי צואה.
שמן פרפין אף הוא לא מרכך צואה אלא מסכך. כדי שירכך צריך להשתמש בכמויות גדולות - מיותר.
מרככים הם סיבים המלווים בשתיה מרובה.

1 מה המטרה של שלשול זה? הפרוקטולוג נתן לי את זה לפיסורה (בלי זה יש לי בערך יציאה אחת ביום)
2 הרופה כתב לי 17 גרם פעמיים ביום ועל התרופה כתוב 17 גרם פעם ביום או לחלק את זה ל2, מה עלי לעשות?
פורום מדהים

נורמלקס ניתן כתוספת כאשר סיבים לא מספקים.
המטרה להשיג יציאות קלות וללא מאמץ.
נורמלקס פעם ביום בנוסף לבנה פייבר בד"כ מספיק.

סימן הקריאה בא להדגיש. נא להתייחס למילים. לא מדובר באי שליטה אלא הפרעה קלה בשליטה. זו הנקודה שאנשים לא מבינים ובגלל זה בורחים מהניתוח - מתוך חוסר הבנה. באשר להתפתחות הבעיה במאוחר - נדיר שזה קורה, כך שאם הכל בסדר אז הכל בסדר.

יותר מדי הגיינה - לא טוב. נשמע שפגעת בעור מרוב שטיפות.
פרוקטולוג יתאים פה לבדיקה.
ד"א - הטחוריםצ חלפו כיוון שהם חולפים, זה טבעם, עם משחות או פתילות או בלעדיהם.

קשה לומר בלי בדיקה.
רצוי להבדק ע"י פרוקטולוג.

קודם כל ישנם מוקדים של קופות חולים למקרים דחופים. שנית, תמשיכי משחה, אמבטיות ישיבה עם מיים פושרים, ריכוך יציאות וטיפול נגד כאבים (אקמול, אופטלגין וכדומה).

תודה רבה!
בנוסף רציתי לדעת האם זה נורמלי שמאתמול עד היום הגודל והכאב בדיוק באותו המצב ולא חל שיפור..? (למרות שימוש במשכה, שתית מים מרובה, שמירה על הגיינה וכו')

זה יכול להיות באותו גודל גם שבוע ויותר (שוב, אם זה באמת טחור טרומבוטי ולא משהו אחר).

האם יש משחה אחרת שאתה יכול להמליץ לי עליה? (גם אם זה עם מרשם- אדע מה לבקש) כרגע אני משתמשת בפרוקטו-גליבנול שעזרה לי בעבר והפעם היא לא משפיעה בכלל..

לא יכול להמליץ טיפול עם מרשם ללא בדיקה.

בנוסף לקרם אני משתמשת כבר יומיים בנרות בוקר וערב ונראה לי שיש שיפור.
היום היתה לי הפרשה מהאזור (בצבע צהבהב) שנראת כאילו היא מהנר למרות שזה לא היה מיד לאחר שימוש בו
האם יכולות להיות הפרשות מהנרות..?

תודה רבה מראש

לא יודע באיזו טכניקה עשו לך את הניתוח, אם פצע פתוח יכול לקחת חודש ויותר.

רציתי להוסיף ולשאול, האם זה אופייני לטחוריםי שהכאב העמום מלווה אותי במשך כל הזמן, לא משנה מה שאני עושה? או שזה לא טחורים?
(הכאב דומה מאד לתחושת הלחץ בחלציים שקורה לפעמים, והוא "מקרין" לפעמים לאזור, כי המוקד קרוב לשם, אם כי אינו שם ממש).

יכול להיות. מומלץ דיאטה רבת סיבים, הרבה שתיה, אמבטיות ישיבה עם מיים פושרים, בינתיים אל תעשה הרבה ספורט (כ-שבוע).

(ניסיתי לשלוח קודם, אבל משהו לא עבד...)

מה זה יכול להיות?
מאד נלחצתי - אף פעם לא היה לי כזה דבר.
יש לי מה להיות לחוצה?

במדינה שלנו תמיד יש ממה להיות לחוצים.
ממליץ בשלב ראשון לבצע תרביות צואה כולל פרזיטים ותולעים.
אם שלילי להבדק, רצוי גסטרו לקולונוסקופיה קצרה.

יש לי גם שלשולים והבוקר זה היה מלווה בקצת כאב כמו פצע/חתך והיה קצת דם.
אני מאוד דואגת.
אשמח לקבל יעוץ ותשובה מה זה יכול להיות?

לפעמים שלשולים יכולים לגרום לפצע - פיסורה.
צריך להבדק.

תשובות רק אחרי בדיקה.
עם ממשיך לדמם באופן משמעותי - במקום לשבת על האסלה ולגרות הדמום, תלך לשכב חצי שעה, ואז הדמום יעבור. אם לא עובר, תלך להבדק.

אין ברירה - צריך פרוקטולוג.
נשמע כמו טחורים במצב חריף.
באשר לכותרת - טחורים לא מתפתחים לפיסורה.

לא.
בנהפייבר אלה סיבים ומפעילים המעיים באופן טבעי.
פגלקס = PEG= פוליאתילנגליקול (כמו האנטיפריז לרדיאטור באוטו). מפעיל המעי באופן מלאכותי. מעין חומר משלשל.

ההשפעה שונה, פגלקס מרכך צואה ומתאים לטיפול משלים בפיסורה.

פגלקס איננו מרכך צואה אלא חומר משלשל.

אם זה באיזור פי הטבעת - לפרוקטולוג, אם אתה חושב שזה מחמיר בתנועות ואולי קשור לגב/שרירים - לאורטופד.

מי אמר לך שזו פטריה? פרוקטולוג?רופא עור? אתה לבד? אי אפשר לעשות אבחנות או טיפול במה שלא בטוח שזה. לך למומחה.