פורום פרוקטולוגיה, טחורים, פיסורה, פיסטולה - יש לך שאלה?

לא מבין השאלה.
טלק זה לעור לא להכניס בפי הטבעת.
לא מבין מה רוצה להשיג בטיפול הזה.

אני סובל מפיסורה , ואין לי משחה שיכולה לעזור לי , קראתי שכדי להקל צריך להשים משהו שיימנע חיכוך, האם זה יהיה נכון לפזר קצת טלק בפי הטבעת (רק חיצונית כמובן)?

תלכי לקופ"ח לעשות בדיקת דם - ס.ד.
אם ההמוגלובין נמוך, תפני למיון.

החוקן מנקה את המעי הסופי והרקטום ע"מ לאפשר בדיקה טובה יותר, בעיקר אם מדובר ברקטוסקופיה.
האוכל משפיע רק למחרת הארוחה ולכן אין צורך להמנע מאכילה ביום הבדיקה.

כנראה שכן.
צריכה להבדק לראות שאין זהום שטחי בעור כי צריך משחה אנטיביוטית. ולא, משחת טחורים תספיק.

הבדיקה המדויקת ביותר היא מבדיקה בהרדמה בא נעשה מה שאמרת.
אינני יודע מה זה טיפול טבעי.
מאז ימיו משל היפוקרטס מטפלים בבעיה בצורה כירורגית.

נא לקרוא את מה שכתבתי.
עפ"י התיאור שלך אין לך דרג' |||.
הניתוח לא נעשה למניעה אלא לטפל בבעיה נוכחית ורק את יכולה להגדיר את חומרתה לפי חיי היומיום שלך.
הסיבוכים העיקריים כפי שציין בפניך המנתח.
אפ את לא סומכת עליו, תמצאי לך מישהו שאת כן סומכת עליו.

תודה ד"ר.

קראתי היטב את תשובותייך- ואני מודה לך. אם הייתי כותבת לך באופן פרטי- וודאי שהייתי מזדהה. אך בפומבי- קשה לי עם זה- ואני מתנצלת אם זה לא מנומס כלפיך.אני מקווה שתבין אותי. אין לי כוונה לפגוע או להיות לא מנומסת.

שאלה אחרונה לגבי הסיבוכים- כי לא הבנתי: האם אכן מדובר "רק" בדימום או זיהום? ונכונים דברייו של הרופא שלי שאין סיבוכים של פגיעה בסוגרים ו/או היצרות התעלה? הוא אמר לי שחד משמעית- זה לא קורה. וזה לא סיבוך של ניתוח pph.

והאם מדברייך אני יכולה להבין שאם אנסה להסדיר טוב יותר את היציאות- אזי לא אזדקק/או לא כדאי לי , בשלב זה לעבור את הניתוח? ( גם אם לידה עלולה להחמיר את המצב)?- כי קראתי כאן באחת מתשובותייך למישהי שבהריון וסובלת מפיסורה, ששאלת אותה "מדוע חיכית עד עתה" : כלומר שכדאי היה לה לטפל בכך לפני הלידה...

כמו כן- מה זה נחשב יציאות מסודרות? האם פעם ביום- רק בבוקר- זה בסדר? ( כי לי זה מותיר תחושה שלא מספק אותי...). איך אפשר לגרום ליציאה נוספת במשך היום?

פיסורה היא חיה אחרת של כאבים יומיים שצריך להפטר מהם.
בעיית טחורים היא בעיה דינמית - הלוך ושוב - ותלויה באופי היציאות.
נדיר ביותר פגיעה בסוגרים ואם קיימת - בד"כ יש הפרעה קלה וחולפת (אם לא היתה כל בעיה קודם לניתוח). הבעיה, אם קיימת, היא מהמתיחה של הסוגרים ולא מפגיעה ישירה בהם.
באשר להיצרות - יכולה להתפתח, בד"כ זו בעיה קלה שניתנת לטיפול מיידי בעזרת אצבע הבודק במרפאה. אם לא מבתקים ההיצרות מיידית אזי יכולה להתפתח היצרות קשה יותר שתצריך ניתוח. נדיר ביותר.

לא בטוח שניתוח הוא מחויב המציאות אבל אם כן אז PPH בהחלט מוצדק.
מהסיפור נראה לי שאם תסדירי היציאות יוקל לך.
בנהפייבר אינו חומר משלשל וצריך להתרגל אליו. כף בבוקר עם שני כוסות שתיה ושתיה מרובה במשך היום. זהו טיפול קבוע.
נורמלקס אפשר להוסיף מנה בערב כאשר הבנהפייבר אינו מספק.
שמן פרפין כפית לפני השינה לתקופות קצובות כאשר היציאות משום מה קשות. לא לטווח ארוך.

תודה ד"ר,

לגבי הסדרת היציאות: יש לי באופן קבוע יציאה אחת בבוקר- וזאת ללא כל "עזרים". רק לפעמים היא גם לא מספקת אותי, במובן זה שאחרי חצי שעה- שוב יש לי צורך- ושוב יש יציאה.

בהמשך היום- אין לי יציאות. בעוד שבעבר היו לי באופן קבוע. ובגלל שאין לי יציאות גם בערב- אני חשה נפוחה, וכבדה. יש לי צורך- אך היציאה באה רק בבוקר.

האם מצב זה הוא לא עצירות? מסוג מסויים? ( אגב עברתי גם בדיקת דפקוגרפיה, ופרט לרקטוצלה ואנטרוצלה קטנים ולא מפריעים/חוסמים, היא הייתה תקינה).

השאלה: אם אקח את הבנפייבר בבוקר- לאחר היציאה, זה אמור לגרום ליציאה נוספת בהמשך היום?

כאמור- בבוקר יש לי תמיד יציאה. בלי שאני זקוקה לקחת משהו ( גם לא פראפין או נורמלקס)- בערב. הבעייה שמפריעה לי היא בהמשך היום. מפריע לי שיש לי יציאה רק בבוקר.

שאלה נוספת: האם לאחר הניתוח אוכל לעשות חוקן קטן- מיקרולט, למקרה שלא תיהיה לי פעילות מעיים, ושום דבר לא יעזור?

ושאלה אחרונה: האם מדובר בניתוח שההחלטה לגביו היא כ"כ קשה? אני שואלת מפני שרופא אחד המליץ לי עליו "חד משמעית" -ואמר לי שבגילי- 34 כדאי לי לעבור אותו.-"כי אני צעירה, וחבל לסבול מצניחה/טחורים" כבר בגיל צעיר. ועוד לפני שילדתי.
ולעומתו- רופא אחר- גם כירוג, אמר שכדאי "לעשות הכל" לפני ניתוח.. למרות ש"מה שצנח- צנח, ולא יחזור להיות תקין"..

אז מדוע הדעות כה חלוקות באשר להליך הסטפלר?

דעות הן תמיד חלוקות ותלויות הרבה בשחקנים המעורבים.
לקחת בחשבון שאין אף פעם משהו בחינם ולעתים, נדירות אמנם, משלמים בסיבוכים.
באשר ליציאות - אם תקחי באופן קבוע הבנהפייבר - זהו הרי תוסף של סיבים החסרים במזון והם חשובים בפעילות הנכונה של המעי. פועל רק בבוקר המחרת.
לא רצוי להתרגל לחוקנים.
את בעצמך צריכה להחליט עד כמה מפריעה לך הבעיה ואם מוצדק לעשות ניתוח.

שלום ד"ר,

מה זאת אומרת "משלמים מחיר"? האם הסיבוכים מהניתוח הזה הם בלתי הפיכים?

ומתי בעצם מוצדק לעבור את הניתוח? באיזה מצב? נאמר לי שבגילי- 34, הצפי "הטבעי" למהלך הדברים הוא החמרה הדרגתית של מצב הצניחה/טחורים, במיוחד מפני שטרם נכנסתי להריון. והריון סביר שיחמיר הבעייה.

אז מתי ההמלצה נוטה לטובת הניתוח?

ומה הם הסיבוכים הקשים שלו? והאם בלתי הפיכים, או שיש להם טיפול- אם חס וחלילה קורים?

ראי תשובה נפרדת.
ולא מנומס לא להזדהות.

בשום פנים ואופן לא.

נראה לי שכרגע הבעיה לא קשה.
אפשר להשתמש במשחה פעמיים ביום.
תמיד כדאי להיוועץ ברופא.
לדאוג ליציאות רכות וסדירות.

צריך להבדק.
יכול להיות שבאופן משני יש עכשיו זיהום חיידקי בעור ואז צריך משחה אנטיביוטית.
האם במשחת הנייפדיפין היתה תוספת של לידוקאין?

תודה על התשובה.
עד כמה שידוע לי יש לידוקאין במשחה. אני אברר בוודאות. בכל מקרה, האם אני צריכה לפנות לכירורג או לרופא עור?

שבוע טוב.

לידוקאין לעתים גורם לגירוי בעור ולכן כאשר אני רושם נייפדיפין אני משתדל להקפיד לכתוב: "ללא תוספות".
רצוי שתראי פרוקטולוג.

לא חובה. תלוי במידת הסבל ואם היו מורסות חוזרות.
הניתוח כיום מבוצע באופן מינימליסטי בהרדמה מקומית עם התאוששות קצרה וסיכוי טוב לאי-חזרה.

א. לא מדובר בשיניים ולכן אתה לא יכול לעקור את הבעיה.
ב. יותר חשוב, אתה טועה, כמו רוב האנשים, ומחליף בין הסוס לעגלה. טחורים לא גורמים לעצירות אלא נגרמים על ידי עצירות.
בגילך הצעיר חשוב להסדיר היציאות בעזרת דיאטה נכונה ואם לא מספק להוסיף תוסף של סיבים באופן קבוע וכך להגיע למצב שפיר. אז לא יהיו לך טחורים ולא יהיו בעיות.
בגילך חשוב לטפל במקור ולא בתוצאה.

על דיאטה ותוספי תזונה?

אצל דיאטנית בקופ"ח

יש מספר סוגי ניתוחים לטחורים.
בכללי - אם יש אלמנט חיצון שמפריע אפשר להורידו (בכל סוג של ניתוח שעושים כולל דופלר) לפי רצון החולה.
את הטחורים הפנימיים אפשר לכאות, לתפור/לקשור ("דופלר") או להרים פנימה (סטייפלר).
מה מתאים לך - אפשר לקבוע רק לפי הבדיקה.
ככל שכורתים פחות - פחות כואב וההתאוששות יותר קלה.

אני מבינה שכל אחד מתאים משהוא אחר- אבל אני מבקשת לדעת 2 דברים.
1.האם דופלר מתאים לטחורים מסוג שלי? לא חוזר?
2.בבתי חולים מה סוג הניתוחים? האם יש בתי חולים עם שיטת דופלר? איזה?

תודה.

לא יכול להעיד על כל בתי החולים. אצלנו עושים אותו ניתוח בלי מכשיר הדופלר.
באשר לאלמנט החיצוני כבר הסברתי. אם מאוד מפריע לך - אפשר לכרות.
אז תופרים בפנים וכורתים בחוץ.
מעבר לזה אין באפשרותי לענות לך בלי לבדוק אותך.

כן.
אם אתה מסוגל להחזיר הרי שמדובר בטחורים פנימיים (ולא חיצוניים) שצונחים. ואם יש צורך להחזירם פנימה הרי שלפי ההגדרה אלה טחורים דרגה |||. בטחורים מדרגה זו יש בהחלט הוריה לטפל (אלא אם כן אתה רוצה לחיות אתם כך - זה גם אפשרי).
בהחלט רצוי שתפנה לפרוקטולוג.

לא משתמש בארגון - לא יודע.
מדוע אינך שואל את מי שביצע ואני מניח שגם שילמת לו. זה חלק מהשירות.

שלום לך ד"ר,

לא שאלתי את כל השאלות האלו, פשוט בגלל הלחץ והבלבול- שכחתי. עברתי את ההליך, קיבלתי הנחיות למרוח את המשחה, ונאמר לי שאם יהיה דימום כבד/חמר- אז זה סיבוך נדיר, ואז אפנה למיון ויזעיקו את הרופא. אבל עכשיו הוא בחופש- ואני לא יכולה לשאול אותו ספציפית...

אז לא שאלתי- כי לא חשבתי על כל זה עד עכשיו. היום- שזה יום אחרי, רציתי לבקש ממך הסבר קצר על מהות ההליך. ובעיקר לדעת האם זה שיש לי תחושת שריפה לאחר יציאה, ומעט דמם בניגוב, זה "נורמלי, לאחר הפרוצדורה הזאת? האם אכן נוצר פצע כתוצאה מהצריבה?

תוכל בבקשה להשיב לי?

תודה

לא, כי אינני מבצע הפעולה הזו.
...ויש לו טלפון...

אפשר לענות גם בצורה יותר אדיבה ואמפתית.

אני לא סולח!

רציתי לשאול שאלה, אבל תגובות כאלה מראות על חוסר מקצועיות, מקווה שאתה מטפל רק בחרשים....עצוב שיש רופאים חסרי רגישות כמוך.

בסיסיים בתקשורת, בוודאי לא מעל במה זו - שהינה תקשורתית בלבד, ושבה אינך נבחן על ביצועיך עם סכין הניתוח.


אינך מותיר לקוראים כי אם תחושה שהנך עסוק בגיחוך נוכח תחושות פחד, מצוקה וחוסר-אונים, המהווים חלק בלתי נפרד מהמצוקות הפרוקטולוגיות.


האם פסו להן כל הנאות החיים האחרות?