פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום.אני בן 26 ובגיל 15 עברתי מקרה שבו הותקפתי פיזית ע"י נער בן גילי ומאז פחדתי מאוד לצאת מהבית וזה התפתח עם הזמן לחרדה בעוצמה גבוהה.
עד היום,כל פעם כשאני עובר ליד חבורת נערים או שרואה אלימות בין בני נוער(אפילו שזה בצחוק
בינהם),או שומע צעקות אני מקבל תחושת חרדה קשה,אי נוחות,קשה לי להמשיך את קו המחשבה שלי באם הייתי באמצע שיחה ויש לי תחושה של עוררות מוגברת מאוד מאוד.
זה גרם וגורם לסבל רב.
כבר הייתי במספר שיחות בגישה התנהגותית קוגנטיבית- לא עזר כמעט.
ניסיתי תקופה של שבועיים לקחת קלונקס וזה הרגיע (אבל לצערי כידוע הוא ממכר).
שתי שאלות לי לצוות הפורום:
א.האם זה נכון שיש תרופה שיכולה לחסל את החרדה ללא התמכרות?ציפרלקס/רסיטל/סרוקסט?
ב. כיון שאני קצת חושש מתרופה מעוררת ממשפחה זו,האם כתחליף לבנזודיאזפינים הממכרים
יעיל לקחת תרופה שמכילה ריכוז טבעי של צמח הואלריאן(כזו המיוצרת במעבדת תרופות רצינית ולא תוסף מזון) כדי להתמודד עם החרדה?

שלום שמי זאב זינגר ואני בן 36קורהשאני לחוץשאני מרגיש שאני מעבד את עצמי
הייתי אצל נירולוגית מזמן והיא אמרה שאני מאוד עייף וסחוט כמו לימון,אני גם לחוץ לפעמים מאוד
זה גרם לי קצת בעיות זיכרון אני לוקח בדרך כלל הכל ללב .קראתי שזה יכול להיות דפרסונליזציה.
רציתי לדעת אם יש טיפול בזה
זה מעצבן אותי שזה קורה ולא יודע מה לעשות
הרגשה זה כמו שאני בבועה ואין לי רגש לסביבה למרות שאני יודע איכן אני
אני כבר לא יודע מה זה ואיך להתמודד אם זה
רציתי לדעת האם הרגשה שלי זה יכול להיות מלחץ?
תודה

מהמריבות ביו הבנים-12,10.פשוט נימאס מהם.נימאס מהרעש,מהצעקות שלהם.מרגשי אשמה שלי.קשה יותר ממחלת הסרטן השד שאני עוברת כרגע-באמת שכן.מה עושים????

שלום רב, בת משפחתי, כיום בת 25, סובלת מילדות מ-OCD. היא עברה טיפולים רבים, כולל אשפוז אחד, וכעת חלה החמרה במצבה. הספיכיאטר רשם לה 3 כדורים: סרוקאול (200 מ"ג) , ציפרלקס ורמרון. 1.) האם מדובר בשילוב המתאים ל-OCD? בחלוף שבוע אין אצלה שיפור וכמות הטקסים רק גוברת מיום ליום. 2.) האם כדאי לפנות לייעוץ נוסף או לבית חולים?
תודה רבה, דני

שלום
כאשר צריך לקחת פבוקסיל 300 מ"ג ,האם אפשר לקחת את זה במנה אחת(בפעם אחת) או שצריך לחלק את זה לשתי מנות פעמים ביום?
תודה.

אני מטופל שלך,לוקח פבוקסיל 200 מלגרם ביום
האם אני יכול לעבור בהדרגה להשתמש ברמוטיב.ואם כן באיזה כמות ליום.
אני סובל מדיכאון וחרדה .

אני בדיכאון קל ולא ידע מה לעשות קם כול בוקר מאוחר אבל מתפקד אבל אני מאבד אתהריכוז לאט אייך אומרים משתגע לאט ובטוח לא יודע מה לעשות נראה לי שחסר לירגש הכוונה אני לוקה בחןסר רגש כתוצאה מזה שהיו לי בחיים הרבה קשיים ופחדים אז חיסנתי את עצמי על ידי חוסר רגש כמו שאומרים להיות קשוח עד שאיבדתי את ההרגשה מקווה שתבינו הייתי לוקח קצת היפריקום אבל זה התחיל לעשות לי כאבי בטן והפסקתי אני פשוט רוצה להיות בריא ואי אפשר להגיד שאני לא מנסה אבל אייך אומרים נכנס מפה ויוצא משם הגוף לא מקבל הכוונה אני אומר לעצמי תינינ אופטימי ואני עדיין בדיכי וניסיתי גם את ה10 שיטות של בק כול יום כתבתי במחברת ולא עזר תרופות הרגעה עושות אותי יותר קהוי רגשית וזה יותר מעצבן הכוונה זה עושה אותי יותר דכאוני ואני מדבר עם אנשים ונמצא בחברת אנשים וכו זה לא עוזר והמצחיק הוא שאני מדוכא יותר מדיי הכוונה בלי מחשבות אובדניות אני עובד וכו אבל עדיין יש בי איזה כעס פנימי חוסר שקט נפשי חוסר בטחון כשהכול כלול בתוך השני הכוונה כול הרגשות האלו הם בעצםהיינו אך לא רוצה לקחת תרופות קונונציונליות בתכלס נראה לי שיש לי חוסר רגש עולם מת בתוכי אין הנאה וכו מה עושים בשביל להחיות את הרגש ויש אשה שאני אוהב אני נשוי עם ילד אבל זה לא עוזר להחיות את הרגש מה עושים?????????????.... אני באמת משתגע לפני שנתיים היה הייתי גר באזור מאוד שקט אבל כשעברתי לפרברים עם הרעש על הבוקר אלף שכנים זה יותר קשה הרבה יותר תודה מראש והלאווי שתיהיו שלחים מאלוקים להיות האנשי בשורה טובה לי תווווודה

שלום.

אני סובלת מדיכאון וחרדות נוראיות במשך שנתיים,זה כולל הכל מכול,התקפי זעם,וכו'
הייתי אצל פסיכולוג הוא נתן לי מרשם לכדורים נגד דיכאון וחרדה,השתמשתי בהם מספיק זמן
כדי שהם יתחילו לפעול(לפי מה שהוא אמר,זה כבר מזמן היה צריך לעשות משהו,וזה לא עזר
לצערי.)

ניסיתי שיחות,כדורים,וזה לא שינה כלום.

בנוסף,אני רק בת 14.

זה לא משבר גיל ההתבגרות , אני מודעת למצב שלי.

אני סובלת,מילים לא יתארו מה שאני מרגישה.

אני ישאל ישר ולעניין,כיצד אני יכולה לטפל בזה?

אני נוסע לארצות הברית לזמן ממושך. קופ"ח לא מוכנה לספק לי רסיטל שם, מה האפשרויות העומדות בפני?

תודה :)

אני בת 23 אף פעם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי, ואני לא יודעת אם אני סובלת מדיכאון...
אני אתחיל מהתחלה-
בילדותי כבר מגיל קטן חטפתי מכות סתם, אם לא הצלחתי בלימודים, אם שברתי משהו בטעות, כל דבר קטן היה גורם לבלאגן בבית, זה לא היה מכות רצח, לא היו לי סימנים, וזה לא כאב להרבה זמן, אבל זה כאב בלב, וזה הוריד לי את הביטחון העצמי לאפס.
אני חושבת שהכל התחיל בסביבות גיל שנתיים וחצי כשאחי נולד ואני ילדה בכורה, הפכתי לבעיתית במחינת ההורים. בנוסף היינו כל היום בבית, לא משחקים בחוץ, לא מסתובבים עם חברים.
הפכתי לילדה שקטה מאוד, בקושי דיברתי עם ילדים בגילי, עד היום אני מרגישה די לבד, עד שיש לי חבר או חברה קרובים אני מנתקת איתו את הקשר די מהר. כן אוהבים אותי בכל מקום שאני מגיעה אליו אבל אני מרגישה עוף מוזר ליד כולם. ולא מצליחה ליצור חברות אמיתית עם אנשים.
הביטחון העצמי שלי נמוך, אני שונאת את איך שאני נראית. לא מצליחה בלימודים, יש לי מצבי רוח משתנים. למרות שרוב הזמן אני לא עצובה וחיה רגיל.
היו לי רק 4 חודשים לפני שנה שישבתי בבית ולא עבדתי, ובכיתי המון, אבל איכשהו שמתי לב שאני לא יכולה להמשיך ככה ומצאתי עבודה חדשה והצלחתי לצאת מזה איכשהו.
מידי פעם אני נזכרת בזה שאני לא לומדת, ובזה שאין לי שום חבר אמיתי ושאני לא יוצאת עם אף בחור, למרות שרוצים אותי, ובילדות החרא שהייתה לי ויושבת עצובה, לרוב זה עובר לי אחרי שעה שעתיים, ואני שוכחת מהכל.
רציתי לדעת האם יש לי דיכאון? ואם כן האם זה משהו שמצריך טיפול תרופתי או רק שיחות? (האמת שממש אין לי כוח לשיחות-אני לא בן אדם שיכול להפתח יותר מידי בטיפול פסיכולוגי, זה לא בשבילי)
בנוסף חשבתי לבדוק האם יש לי הפרעת קשב ולהתחיל ללמוד-האם יכול להיות שיש לי הפרעת קשב או שזה רק דיכאון עם סימפטומים של הפרעת קשב? לאן כדאי לפנות כדי לבדוק?

שלום,

שאלה לקוראים ולדוקטורים,

אני בת 43, רווקה, וכל חיי סובלת מדכאון וחרדות. מטופלת בתרופות שונות מזה 6 שנים - כעת על סימבאלטה (מינון 90 מ"ג ליום). ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים אך לא מצאתי בהם מזור.

אין לי כמעט חברות, ממעטת לצאת לדייטים (בעבר נמנעתי וכיום כשמנסה כבר מספר שנים, לא יוצא מזה כלום, אם בכלל), יש לי אח שהקשר איתו ועם אשתו מסתכם במינימום (ואין לו ילדים). מרגישה בודדה, אבודה וחוסר סיכוי למימוש החלומות שהיו לי על בית, משפחה, בן זוג. קשה לי לזייף "אופטימיות ויצר חיים" בעבודה ובין בני אדם, וכשלא מזייפת מקבלת ביקורת על פסימיות יתר, עובדת כדי להסיח את הדעת מהבעיות, וכך עוברים להם הימים.

הגעתי למצב שבו לא בא לי אפילו לחגוג את החג עם הורי, שכן הגלמודיות המשפחתית רק עושה לי רע. מרגישה מנותקת מכל הוויה נורמלית של משפחתיות או יחסי קרבה בין בני אדם וכואבת על כך מאוד. כל מגע עם הסביבה החיצונית מזכיר לי את הנעדר בחיי ואת כשלון חיי.

אולי היה לי קל יותר לו הייתי מתחברת לדת או לאמונה מנחמת כלשהי, אבל בעוונותי, אני גם סקפטית מאוד ולא מתחברת ל"אל עליון", אמונה ביקום וכו'.

אשמח לשמוע את דעתכם.

לפרופסור לאון גרינהאוס שלום!
אני סטודנט לעבודה סוציאלית במכללת ספיר,לפני שנה יזמתי הקמת אתר בהתנדבות,להתמודדות עם מתחים וחרדות ,של דוקטור ברוך אליצור. היוזמה היתה לאפשר לכול תושבי שדרות,לסטודנטים במכללת ספיר וכול אדם לשפר את דרכי התמודדות עם תופעות החרדה. באתר ישנם ארבע תרגלי הרפיה ומגוון רחב של שיטות תירגול להפחתת חרדות.אני ממליץ לחלק מהפונים לפרום שלך להכנס ולהתרשם. האתר הוא בהתנדבות וללא מטרות רווח.
בהצלחה אליקו.baruch-elitzur.com

שלום,
אני בדיכאון ומשתמשת בכדורים: פבוקסיל 200 מ"ג ,זיפרקסה 15 מ"ג ו טרזודיל 200 מ"ג.
הגוף שלי שקט וגם הראש פחות או יותר-אבל מבחינה מחשבתית כלום שום שינוי.
שאלתי היא כמה זמן כדאי להישאר במינונים הנ"ל?
תודה !!

עם החבר או עם אמא אז הלב מתחיל לדפוק מהר ואני מזיעה בכפות ידים ומרגישה לחוצה ועצבנית ופעם ההיתי מאוד מקובלת בחברה ומאוד אהבתי לצאת והיום המצב שונה לגמרי כהילו שזה לא אני כהילו מישהי אחרת בדיוק ההפך ממני אני לא יודעת מה לעשות יותר

אני חושבת שאני סובלת מדיכאון וגם מחרדה ופחד לפני ארבע שנים עברתי חבלה בגב ומאז אני לא יכולה לעבוד ועשו לי את כל הטיפולים שיש לפריצות דיסק וללא הטבה ובזמן האחרון אני בהחמרת מצב ועשו בדיקת אמ אר איי והמומחה בבית חולים אמר שיש בעיה גדולה ועם הטיפולים הקשיים שאני יעבור לא יעזרו אז בעוד כחצי שנה אני יצתרך ניתוח קשה בגב מאז הפגישה איתו אני יותר בחרדה ממה שההיתי אני נותה לבכי כל יום ופחד עצום מהלא נודע וגם הוא אמר לי שהמצב לא יכול לחזור לקדמותו גם אחרי הניתוח יהיו לי מגבלות קשות לכל החיים וזה שבר אותי לגמרי ואנני יודעת איך להתמודד עם זה אני בת עשריים וחמש כרגע ואני מרגישה כהילו נארשו לי החיים אני לא יכולה לצאת לשום מקום ללא לוי וגם לא לתפקד כאדם עצמעי וזה שובר אותי מאוד מאוד ולמרות שיש לי זוגיות כבר ארבע שנים והחבר תומך בי מאוד אני מרגישה כהילו אף אחד לא מבין אותי באמת וקשה לי מאוד מאוד ההיתי אצל פסיכולוג והוא אמר שאני סובלת מפוסט טראומה אבל זה היה לפני חצי שנה אשמח ליעוץ ממך כי אני ממש שבורה