פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום לכל מי שיגיב על הודעה זו רציתי בבקשה לדעת אם ניתן לפתח הפוכונדריה לגבי מחלת נפש "פסיכזופורניה" לי אישית אין מחשבות שווא אבל אני חי עם פחד להשתגע רוב הזמן כי בעבר סבלתי מדכאון קל אבחון פסכיאטרי מהיר יוכל לזהות מה יש אצלי ? תודה מראש

היי אני טלי בת 18 וחצי. ומזה כבר תקופה שאני סובלת מדיכאון שכנראה נובע מתיסכול פנימי שלי לגבי איך שאני נראית. בתקופה האחרונה העליתי כ-6 קילו והדבר גורם לי לדיכאון חרדתי עמוק ואני מרגישה ממש לא טוב עם עצמי. התיסכול הזה פוגע בי בהרבה מובנים ומשפיע עליי בכמעט כל תחום בחיים. אני אפרט...... אני לא יוצאת לבלות בימי שישי, כמעט אין לי חברות, במפגשים משפחתיים או חברתיים אני יושבת בצד ולא משתתפת, מוצאת חוסר טעם בלהכיר בן זוג , לפעמים יש לי התקפות בכי בלתי פוסקות על דברים שאני בעצמי לא יודעת איך לפרש אותם. בנוסף לתיסכול והייאוש, אני גם נורא מבולבלת, ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי, חשה ברייקנות ובדידות נוראית.
ניסיתי כבר כמה פעמים לעשות דיאטה, וזה לא מצליח לי כמה שאני מנסה (וניסיתי המון!!! דיאטניות, קבוצות תמיכה, תפריטים) ובמקום להרזות אני רק אוכלת ופשוט לא יודעת איך לעצור את זה. אין לי ספק כי האכילה הבלתי פוסקת הזאת נובעת מהדיכאון. בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!
בתודה מראש,
טלי.

אני בן 33 וסובל זה כבר זמן ממושך מתחושת מועקה בלב תמידית שלא מרפה והרגשה די דכאונית.
אני לוקח רסקיו כבר כמה חודשים ואני לא מרגיש שינוי בכלל.
אני מחפש פתרון תרופתי צמחי טבעי ולא על פי מרשם רופא למצבי .

אני בן 19 ...כמעט עד לפני 4 חודשיים הייתי בן אדם נורמאלי לחלוטין..ומה שקרה איתי זה שעישנתי תקופה טובה תכשרי קנביס למניהם..."חשיש" "מרחואנה" לילה 1 עישנתי וישבתי יחסית רגוע עם מצב רוח מורם...עד שפתאום תקף אותי התקף חרדה הרגשתי שכל שניה אני הולך למות ואני לא אתחיל לספור סמפטומים קראתם את זה מספיק..אני חושב אחרי ההתקף אני תמיד מסתובב עם מחשבות מגעילות שאני הולך למות או להשתגע וזה כבר 4 חודשיים ..הקדשתי לזה מספיק זמן וזה פשוט לא מרפה אני כמעט ולא ישן בלילה מגעים אלי מצבים שאני כמעט "מאבד זהות" אני יודע שתחושות הריחוף האלה הם מהחרדה עצמה אבל בכל זאת מפרעים לי אני לא יכול להתרכז ואני לפני שירות צבאי ...וזה מאוד מדאיג אותי אני דורש ממך הודעת רגיעה ממוחה שיגיד לי שאני לא הולך להשתגע ולא הולך למות ...וניתן לטפל בזה ..בא לי להיות נורמאלי ויש לציין "שהפסקתי לעשן"

עקרונית אנאפרניל היא התרופה המותווית נגד חרדה. קראתי את זה לא מזמן באתר רשמי ומוסמך של בריאות.
לי פעם היה משבר בעקבות שיקום לא מתאים שקיבלתי אחרי תאונה ופגיעת ראש והגבלות בגלל משפט וצורך להוכיח שאני נפגעתי קשה יחד עם רצון וצורך להשתפר. ניסיתי להתאבד וקיבלתי אנאפרניל. המשבר החריף יותר וקרו לי יותר נסיונות אובדניים עד שהפסיקו לי את התרופה. מאז השם של התרופה גרם לי לקבל חרדה.
מישהו שהכרתי היה במשבר חמור בגלל מצב חמור מאוד שהוא היה נתון בו. ראיתי שהוא קיבל את התרופה הזאת ונתקפתי חרדה ואמרתי משהו לא חכם. אם לא היתה לי הכרות עם התרופה הזאת לא הייתי אומרת כלום. אבל לפי מה שאני מבינה הוא תכנן וניסה ולפי העובדות הוא איננו.
קראתי שזאת תרופה מסוג טריצ... שזה עם יותר תופעות לוואי ומשתמשים בסוג הזה רק כאשר תרופות אחרות לא עובדות. זה עדיין לא בסדר לחשוף מטופלים לסכנה חמורה. ההגיון הפסיכיאטרי לא מובן לי והוא הגיון מרושע. אם הפסיכיאטריה הציבורית בעיקר וגם הפרטית ה, היתה מתנהלת באופן יותר שקוף, בטוח שהציבור היה יכול לבטח את עצמו מפניה הרבה יותר ממה שעכשיו.

שלום פרופ' , יש לי שאלה ,

אם אני סובל מדכאון כבר למעלה מ 10 שנים , האם יש סיכוי שאצא מזה ?האם כל חיי אתמודד עם הדכאון , אני בן 36 ומרגיש שלא נותר לי כוח להלחם , אני אמנם מתעקש , אבל התחושה הזו בפנימית הורסת אותי , האם יש תקווה פרופ'? האם אתה חושב שיש לי סיכוי לראות את המציאות באופן יותר טוב ?
תודה לך וחג שמח.

שלום רב
שלחתי לך את האיימל וציפתי לקבל איימל אבל לא שלחת(-:

אני בחור צעיר ונראה לי שתמיד הייתי דכאוני, אפילו מאז שאני ילד. אבל בתקופה האחרונה אני כבר ללא ספק "חולה" במלוא מובן המילה. אולי בגלל שאני לוקח כבר כמה חודשים כדור רואקוטן שגורם לדכאון. אני לא מסוגל לעבוד. אני יושב ופשוט חושב ורק חושב ולא מסוגל לעשות את העבודה שלי. אני מרגיש יאוש כל כך חזק שאני לא מאמין שיש משהו בעולם שיכול לעודד אותי. שום דבר. אפילו אם אני אזכה עכשיו בלוטו אני לא אתעודד. אני מרגיש ריקנות מוחלטת. ויש לי חברים ואני יוצא לבלות ויש לי הרבה דברים לעשות. כשמסתכלים עליי לא רואים כלום. אני מחייך והכל... אבל למרות זאת אני תמיד עצוב. אני הולך לעשות קניות ואני רק מתייאש מהתחושה של ללכת ולבשל עכשיו או לא יודע מה. הכל מייאש אותי. תמיד שמעתי את המילה הזאת "דכאון" ואמרתי שאני בעצמי בדכאון ובאמת הרגשתי ככה אבל היום אני מבין את המשמעות האמיתית של דכאון זה דבר איום ונורא, עצוב לי לדעת שיש עוד הרבה אנשים שמרגישים את מה שאני מרגיש, הלוואי והייתי יכול לתת לכולכם חיבוק גדול...
והכי עצוב זה שאין עם מי להתייאש, החברים תמיד אומרים יהיה בסדר - אין לך סיבה להיות עצוב יש לך עבודה מסודרת דירה משלך והכל... והם לא מבינים שאפשר להיות עצוב למרות שלא חסר שום דבר.

אני לא רושם את זה כדי להתייעץ... אף אחד לא יכול לעודד אותי. סתם רציתי כזה לכתוב כי זה ממש מציק לי...

מאחל בריאות שלמה לכל מי שנמצא במצב הזה.

יש לי חרדה חברתית. ניסיתי טיפול תרופתי - לא עזר ואפילו החמיר את המצב כי הדימוי העצמי שלי היה של חולה נפש. . טיפול התנהגותי - קצת עזר.
כיום אני כבר בן 25 וחיי עם החרדות קבוע. וברצוני לדעת - מה כל החיים אחיה עם החרדות? השאלה המדוייקת שלי היא - עם הגיל החרדות החברתיות יורדות או עולות?
תודה רבה

שלום.אני בת 25 ואני סובלת מדיכאון כבר כמה חודשים ובנוסף לזה יש לי חרדה חברתית.קשה לי להיות עם אנשים אחרים ואני בקושי יוצאת מהחדר בגלל זה.התחלתי לקחת כדור רסיטל ושבוע הבא אני מתחילה טיפול מקצועי.יש לי שנאה עצמית קשה וביקורתיות כלפי עצמי ואני נפגעת מהר מאוד מכל דבר קטן.אני מרגישה כמו ילדה קטנה בעולם הגדול והמפחיד הזה.איך משנים דפוסי התנהגות? איזה עוד סוג של טיפול יכול לעזור? תודה....

לקחתי תרופה אנטיפסיכוטית לטיפול בדיכאון שאני חושבת שעזרה לי והפסקתי אותה בגלל תופעות לוואי קשות .
השאלה שלי היא האם התרופה הזאת תעזור לי שוב אם אני יקח אותה?

אני לוקחת תרופות נגד דכאון והתקפי חרדה. כבר 6 שנים רצוף, זה התחיל עם פרוזק עבר לסרוקסט ועכשיו הציפרלקס, כל פעם הדכאון חוזר ומעלים לי את המינון או מחליפים לי תרופה. כרגע אני בדכאון ומרגישה ממש שכבר אין לי כח, כאילו כלום לא יעזור לי, הוסיפו לי עוד חצי ציפרלקס מאתמול (סה"כ 1 וחצי כדורים) ואני מרגישה רק יותר גרוע. אני כל בוקר קמה עם התפרצויות בכי ודפיקות לב, אני אישה צעירה בת שלושים פלוס וכל העולם שלי נראה אבוד.

אני לוקחת ציפרלקס כדור אחד הרגשתי ממש טוב איתו עבר לי הדכאון והחרדות והרגשתי ממש מעולה. בימים האחרונים מיום ראשון אני מרגישה דכדוך קשה כאילו הדכאון חוזר. מה קרה? הציפרלקס הפסיק לעבוד?

שלום,

אני לוקחת רסיטל מזה חצי שנה כנוגד דיכאון וחרדה. שמתי לב שאני עולה במשקל ולא כתוצאה מאכילת עודפת, להיפך אני גם עושה יותר ספורט מבעבר. הכדורים גרמו להטבה מסויימת אם כי לא לשיפןר מלא. שאלתי היא האם יש תרופה דומה בהרכבה שאינה מלווה בתופעת לוואי של השמנה? שמעתי שציפרלקס אינה גורמת להשמנה.
תודה

תודה על התגובה והקישור
אני מבין שיש לי דיכאון ואפילו מאד
היש שביב קרן אור?
אפשר לנצח את הדיכאון?
גם לחלוטין או שאין אפשרות לחלוטין וצריך ללמוד לחיות עם זה
מה אפשר לעשות כדי למזער או לא להיות בדיכאון
ניסיתי לפתוח את השאלונים של הדיכאון והחרדה ולא הצלחתי וחברים גם לא הצליחו
זה לא בWORD אז לא נפתח כראוי.
היש את השאלונים באתר נוסף שאפשר לקרוא את התוכן של השאלונים.
בתודה עידו