פורום יוגה, מדיטציה - יש לך שאלה?

הטמפרטורה הרגילה היא המתאימה. ככל שהגוף בריא יותר כך יש לו מענה לכל מזג אויר ואין צורך לחמם או לקרר את החדר.
ב"האתא יוגה פרדיפיקה" שזהו טקסט יוגי עתיק מתארים את המקום בו על היוגי לתרגל.
חדר בו יש חלון פתוח כדי שתהיה זרימת אויר נעימה אך לא רוח פרצים. נקי מאבק, נקי מעשן.
אגב הטקסט המלא נמצא באתר הבית שלי במדור מאמרים מתורגם לעברית.

אין בעיה לישון על צד שמאל.
יציאה מהרפיה היא דרך צד ימין אבל אם קשה לך את יכולה לעלות לישיבה דרך צד שמאל.

הי,
יש עמותה מיסודו של מר. גואנקה שמעבירה קורסי ויפאסנה בכל העולם, גם בישראל. בהודו יש המון מרכזים. אפשר להכנס לאתר שלהם לחיפוש מרכז במסלול שלך. רובם מאוד נעימים ועם תנאים טובים. התנאים לרוב מפורטים באתר. חלקם, אף מציאים חדר אישי לכל מתרגל. לרוב, כשהקורס נערך לא במרכז קבוע, אלא מאולתר, כמו בית ספר, התנאים פחות נוחים.. אם יש ךף עוד שאלות, אתה מוזמן ליצור קשר או להתייעץ עם העמותה לויפאסנה בישראל

מאיה אלכביר

את כמובן צריכה ליידע את המורה שלך ולספר לה על הכאבים.
היא תדע לכוון את התרגול שלך באופן שיתאים לך.
קורה לעתים קרובות שכשחוזרים לתרגל יש כאבים כי את חוזרת להפעיל שרירים שהזנחת תקופה מסוימת.

שלום רווית,
יוגה היא פעילות שמערבת את התודעה ולכן תינוקות לא באמת עושים יוגה.
אני מעריכה שהאנשים המאמנים תינוקות בהתאם לעקרונות היוגה, מכוונים ליציבה טובה, חיזוק השרירים, חיזוק השלד ועוד..
תצטרכי לראות בעצמך ועל סמך הניסיון שלך והאינטואיציה שלך תחליטי אם זה מתאים לך ולתינוק או התינוקת שלך.
אני עצמי מלמדת אנשים מבוגרים.

סביר להניח שאת מתכוונת לדבר המזוויע הזה שרואים לפעמים שאמהות זורקות ומטלטלות את התינוקות בכל מיני "תרגילי אקרובטיקה" ומשום מה קוראים לזה יוגה. חשוב להבין שהיום, לא כל מה שמדביקים לו את המילה "יוגה" הוא באמת יוגה. לפעמים ממציאים כל מיני שיטות שונות ומשונות ומדביקים להן את המילה "יוגה", כנראה כי היא הפכה להיות מילה שמוכרת (מהמילה למכור).
כך שבאמת רצוי להיות עם היד על הדופק ולא ללכת בצורה עיוורת אחרי כל שיטה או רעיון חדש שמוכרים לנו.

אני ממליצה בחום על מורה ליוגה בשם ציפי וינר המתמחה בנושא יוגה תראפיה. תוכלי למצוא את הפרטים שלה ברשימת המורים של עמותת איינגאר יוגה בישראל. היא עובדת בתל אביב.
בהצלחה !

נעים לשמוע ממך. בהחלט אפשר. צור קשר .

אני ממליצה לך לחכות עד השבוע ה12 ואולי אפילו עד ה14 כדי להיות בטוחה. יוגה להריון כדאי ללמוד אצל מורה המיומנת לכך בשיטת איינגאר סמוך למקום מגורייך.

יוגה ומדיטציה הם כלים המאפשרים התבוננות וחקירה עצמית. דרך התרגול אנחנו מתעצמים ומתחזקים ויכולים ליצור קשר עם כוחות נפש בתוכנו.
יוגה ומדיטציה הן דרכים להבראה במובן העמוק והמלא של המילה.
אני מעריכה שאם תתמידי בתרגול ותיכנסי לסדר יום קבוע, יהיה לך קל יותר להתמודד עם מה שאת מתארת.
בהצלחה !

על התשובה העניינית ומעוררת ההשראה :)

שבוע טוב

למזון שאותו אנו מכניסים לגופנו, יש השפעה עצומה על התפתחות התאים שלנו ועל הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. התזונה היוגית מתבססת על גרימה של כמה שפחות נזק להוויות חיות בטבע, המזון שאותו נכניס לגופנו יתבסס על אותם פריטים שההתפתחות שלהם מועטה - על כן נצרוך מזון צמחוני ולא מזון מן החי. בד בבד עם השינוי התזונתי וההתפתחות התקינה של התאים בגופנו, אנו זוכים בתחושה נפלאה, הגוף נעשה טהור יותר ויחד עם זה דרך החשיבה הופכת מעודנת יותר, נדיבה יותר ואוהבת יותר כלפי עצמנו ומתוך כך כלפי אחרים.
המזון אותו אנו אוכלים משפיע על בלוטות ההפרשה הפנימית, הבלוטות מפעילות רגשות, הרגשות בונות את האישיות שלנו. על כן, אנו צריכים להיות זהירים לגבי בחירת המזון שלנו.

ישנן אסאנות (תנוחות היוגה) אשר מסייעות להרזיה - באמצעות ויסות ההפרשות של בלוטות מסוימות בגוף.

באננדה מרגה ישראל, מורים המוסמכים לכך, יכולים לתת לך את התרגולים המתאימים לגופך, כמו גם לתת לך הנחיות לתרגול מדיטציה באופן רציני ומעמיק.

[email protected]
בברכה,

שרון

שלום רונן,
תרגול יוגה ישנה לך את הדפוסים של הגוף ואת הדפוסים המנטאליים גם.
אני יודעת מניסיוני כמורה וכמתרגלת מזה שלושה עשורים.
כדאי ללמוד יוגה בשיטת איינגאר שהיא מדויקת ופועלת עם עקרונות של ישורת הגוף ויציבה טובה.
תתמיד לאורך זמן. לפחות שנתיים ותראה שינוי גדול בכול.

שלום רב לך יקיר,
תודה על השיתוף.
התרגול שלך של 25 דקות הוא מספיק בהחלט ואנחנו לא באיזו משימה שבה המטרה היא לשבת כמה שיותר.
השאלה מהי איכות התרגול שלך. מדיטציה היא התבוננות .
התבוננות בכל מה שעולה וצף. רגשות כאלה ואחרים, מחשבות כאלה ואחרות.
כמו שוודאי למדת אנחנו מתבוננים בכל מה שעולה ומתייחסים לדברים שעולים כמו לעננים על פני השמיo/ אנחנו מנסים שלא להיאחז בדברים ולא להזדהות עימם שהרי טבעם הוא בר חלוף.
כשעולה עצב, כשעולה מועקה, תן להם לבוא וללכת כמו עננים על פני השמים כך המועקה לא תישאר אתך בתום התרגול.
לפעמים יש תקופות ארוכות שעצב הופך להיות דומיננטי בחיינו. אני בעד לא לנסות להדוף שום רגש אלא רק לתת לו להיות ולהמשיך בהתבוננות. כיון שהכול משתנה והחיים זורמים לכיוונים שונים, גם העצב הזה יחלוף ויפנה מקום לרגשות אחרים.
תמשיך לשבת ותהיה שקט בלב.

בתרגול מתמיד יש לעתים הטבה של הפעילות ואז צריך כמובן לבדוק את הבלוטה בהנחיתו של רופא . במקרים כאלו ניתן להוריד מינונים של אלטרוקסין בהדרגה וכמובן בעצה אחת עם רופא מומחה עד למצב שהלוטה חוזרת לתפקוד רגיל.

לעתים קורה שהבלוטה ניזוקה ואי אפשר להחזירה לפעילות תקינה.
אני מכירה מצבים שיוגה עזרה להבאת איזון התפקוד של הבלוטה.

סימני הדרך הם כמובן שקט נפשי, ריכוז, רמת אנרגטית טובה, תנועתיות טובה וגמישות של המפרקים וכל הדברים הטובים שיוגה מביאה..
בקשר לשילוב מכון כושר, כדאי לפני תרגול יוגה ולא אחרי. כדאי לא לבצע פעולות שמקצרות שרירים.

השאלה שלך מאוד כללית ולכן אי אפשר לענות באופן מפורט.
הפרעות נפשיות מופיעות ברמות שונות ובאות לידי ביטוי בצורות שונות.
תרגול יוגה בהחלט עוזר להביא את האדם לאיזון בכל הרמות וכמובן גם של הנפש.

האם זה צריך להיות אימון שונה? זה תלוי במתרגל.

האסאנות (תנוחות היוגה) משפיעות על בלוטות ההפרשה הפנימית ומתוך כך על ההורמונים. על כן כל תרגיל יוגה (אסאנה) צריך להנתן רק על ידי מורים שהוסמכו לכך, מאחר וביצוע תנוחות לא נכונות יכול להסתכם בגרימת נזק למתרגל, נזק פיזי ו/או נפשי.
מאחר וברוב קבוצות היוגה כולם עושים יחד את אותם תרגילים, אין הדבר משרת את המטרה שלשמה אנו מתרגלים אסאנות.
לכל אדם מבנה פיזי ונפשי שונה, ועל כן יש להתייעץ רק עם מורים שהוסמכו לתת את התרגילים המתאימים (אצ'ריס)ץ

מאד מסוכן למשל לעשות פרניימה (תרגולי נשימה) ללא הכוונה נכונה וברוב כיתות היוגה כיום עושים זאת ללא הבחנה. רבים הם האנשים שנפגעו מכך, בעיקר אם יש לאדם נטייה למחלות נפש או בעיות נפשיות. בהחלט יש להזהר וללמוד רק מאותם אלו אשר מוסמכים לזאת.

את בהחלט מוזמנת לפנות לאננדה מרגה לעוד פרטים לגבי אילו תרגילים עלייך לעשות, כמו גם ללימודי מדיטציה מעמיקים. כל שאנו מלמדים באננדה-מרגה הוא ללא תשלום ולא למטרות רווח.

שלום אלה יקרה,
אצל כל מתרגל יש עליות וירידות ביחס לתרגול. באמת כמו שאיפה ונשיפה, גאות ושפל.
בתחילה אנחנו יוצאים מהשיעורים בתחושה של רוממות הרוח כי הכול חדש והגוף נפתח לאפשרויות חדשות וכך גם הנפש. אחר כך מתחילה תקופה שבה אנחנו צריכים להעמיק ולשכלל את ביצוע התנוחות וזוהי עבודה שחוזרת על עצמה ולעתים קרובות היא חסרת מעוף ודורשת פשוט התמדה וסבלנות.
במקומות האלה עלינו למצוא את אש הלהט בתוכנו להמשיך ולתרגל למרות התחושות השונות שעולות. צריך לקבל את העובדה שלא תמיד נהיה בהיי בתוך ואחרי השיעור.
את המתנות של היוגה נקבל מתוך ההתמדה והמסירות שלנו לתרגול.

יש שלב נוסף שצריך לעבור אותו והוא החיבור למקומות עמוקים יותר בנפש דרך תרגול התנוחות. בתוך התרגול שלך כדאי שתהיה התכוונות כזו.

ודבר אחרון, אולי כדאי להתנסות באותה שיטה עם מורה אחר ? לפעמים האישיות של המורה יכולה להוביל אותנו אל מקומות אחרים בתרגול ובהתבוננות העצמית.