פורום סרטן השד - יש לך שאלה?

אם זו הבעיה צריך לנסות לקבל את התרופה אותה קיבלת בהתחלה ולא את התחליף.

עברתי אולטראסאונד בספטמבר בשל כאבים בחזה ימין (מניקה כבר שנתיים) נמצא רקמה היפואקוגנית לא אחידה 1*1 ס"מ עם היפרמיה קלה + בלטות לימפה מוגדלת שמורה כ8 מ"מ*3.5 מ"מ, נשלחתי לממוגרפיה שיצאה הכל תקין יחד עם בקשה לחזור לאולטראסונד בשל מבנה שד פיברוגל' +מבנה בלוטי סמיך בשל הנקה, עם הממצאים פניתי לכירורג שד שפסק ביופסיה תחת סונר (ממוטום), קראתי שה ביופסיה קצת טראומטית לשד מה עוד שאני מניקה ויתכנו דימומים? אני די בלחץ , הרופא לא כל כך הרגיע אותי למרות שאמר ש99%שהכל טוב אבל "עם סרטן" לא לוקחים סיכונים, לא היה אמפטי כ"כ האם באמת כדאי לעשות את הביופסיה, האם יש צורך בחוו"ד נוספת האם לפחד כלל??? ואם עושים האם בסדר להמשיך להניק בצד הביופסיה.
(קבעתי כבר תור לשבוע )אנא תשובתכם בהקדם, די בלחץ

שלום רב,
קשה לתת חוות דעת פרטנית לגבי צילום מבלי לראות את הצילום או לפחות לקרוא את הדו"ח המקרי,
בעיקרון אפשר לבצע ביופסיה בהנקה , אם כי ממוטומיה היא באמת קצת טרואמטית ואולי אפשר להסתפק בביופסית טרוקט רגילה (מחט קצת יותר דקה ובדיקה פחות טראומטית.
בעקבות ביופסיה יכול להיות דמום לצינורות החלב וחלב דמי (אבל תינוקות "שותים"קצת דם כבר בלידה, וגם בהנקה לא נדיר שיבלעו קצת דם - אין בזה כל סכנה לתינוק).
סיכון אחר הוא הפרשה מתמחדה של חלב מפתח הביופסיה - ניתן לצמצם הסיכון על ידי הנקה תכופה (או שאיבה) אחרי הביופסיה בנשיון לשמור את השד ריק כה שיותר עד להחלמה והצטלקות של אתר הביופסיה.
אם את לא משוכנעת בצורך לבצע ביופסיה את בהחלט יכולה לפנות לחוות דעת נוספת פורמלית - עם הצילומים כמובן.
בברכה,
דר תניר אלוייס

שלום עדי,
יש נשים שיש להן נטייה לפתח פיברואדנומות - אנחנו לא ממש יודעים למה
אבל פיברואדנומות אינן מסוכנות, ואין חובה לנתח אלא אם זה גוש שמציק או גדל במהירות.
2 ס"מ לא נחשב גדול במיוחד, כך שבהחלט אפשר להסתפק במעקב.

לפעמים הפסקת גלולות (או התחלת גלולות אם אתלא לוקחת) יכולה להשפיע על גדילת הגושים.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

לגבי חזרה לעבודה אין שום בעיה, טיפול הורמונלי יש כאלה שאין להן שום תחושה ויש מעט עיפות ויתכן כאבי שרירים .חזרה לפעילות ספורט מומלצת ורצויה.
סטטיסטיקה קצת קשה תלוי בגורמים נוספים לאלה שרשמת באופן כללי לשלב 2 ללא בלוטות יש מעל 80% סיכויי ריפוי די דומה למה שהיה לפני 10 שנים.

באופן כללי לאחר כשבועיים ניתן לחזור לעבודה כמובן בתנאי שאין סיבוכים מסטקטומיה יתכן שבוע נוסף . רצוי שמנתח יתן תשובות לכך אולם זה בקוים כלליים .את יכולה לעשות ביופסיה בכל מקום וניתוח בכל מקום לפי ראות עיניך אין כל מניעה.
בלוטות בבית שחי לא הופכות אותך לנכה 100% . ככלל ביטוח הלאומי קובע נכויות והנכות הינה לשנה בזמן קבלת טיפולים כימותרפיים בלבד.
אפשר לעבוד ויש העובדות במהלך כל הטיפולים כימותרפיים וקרינתיים , כמובן שתלוי באדם . אפילו לא ניתן לומר מקצועו מאחר ובכל מקצוע יש העובדות ויש שלא.
לגבי תשובות יותר פרטניות ומפורטות ממליצה לדבר עם הרופא והעובדת הסוציאלית במקום הטיפול היכולה לכוון יותר לגבי חוקים אלה.

קודם כל: מודה על התשובה.
מה לגבי החשש מזהום? בכל תקופת הכמוטרפיה אפשר להסתובב חופשי בכביש? בין אנשים? ובין אנשים חולים? (כי נאמר לי, שיש תקופה בכמוטרפיה שהנויטרופילים עלולים לרדת והאדם רגיש לזיהומים?) אני גם מקבלת סטרואידים במינון נמוך במשך עשרות שנים בגלל אי ספיקה אדרנלית (אי יצירת קורטיזול)ונאמר לי, שזה גורם לפגיעה במע' החיסונית שלי בלי קשר לסרטן השד שהתגלה.

שאלה נוספת הנובעת ממישהי ששאלה:
מה הסטטיסטיקה של הישרדות 5 שנים, לאחר MASTECTOMY והוצאת בלוטה נגועה?

ושאלה שהיא לא שלי, אלא של חברה:
כמה בלוטות זקיף יש בבית השחי? אחת או יותר?
ואם הזקיף נגוע, איך בודקים אם האחרות גם? או כמה מהם, - או שלחילופין מוציאים אוטומטית את כולן?

וגם: מותר לי ללטף כלבים וללכת איתם לטייל בעת טיפול כמוטרפי?
ואחרי ניתוח?

מצטערת על כל כך הרבה ששאלתי, אבל חשוב לי לקבל תשובות לפחות כלליות. את היתר אשאל את הרופאים שאפגוש.
בי בי.

אני מאוד מבינה אותך. הרגשתי כמוך ופעלתי בהתאם.
מבחינה רפואית, רוב הרופאים שפגשתי (כירורגים ואונקולוגים), לא תמכו בכריתה דו"צ.
אני לא נשאית. היו לי שני גידולים בשד אחד והשני לא. עברתי כריתה דו"צ ושחזור מיידי.
כימו' עשיתי לפני הניתוח.
אני מאוד שלמה עם ההחלטה שלי וגם הכירורג שלי הבין שאני שלמה איתה והלך איתי (למרות שהדגיש שסטטיסטית הסיכוי לחזרה בשד השני קטנה מהסיכוי לגרורות מהשד הראשון).
כמוך, ניסיתי לקבל "היתר" מהרופאים, אך כשהבנתי שזה תלוי בי, הפסקתי לחפש את אישורם.
לגבי הבלוטות, הוציאו לי רק זקיף בצד החולה ובשני לא נגעו. כך שנראה לי שאין סכנה בשני הצדדים. כל מקרה לגופו.

אם את רוצה לדבר איתי, אני אפרט לך יותר.
תשאירי מייל או מס' טלפון.
בהצלחה!

תודה רבה רבה רבה על רצונך לענות לי.
המייל שלי:
[email protected]
ורפואה שלמה לך

את יכולה לאחר התיעצות והבנת המצב להחליט מה שאת רוצה. לפי התאור יתכן ואת זקוקה דוקא לטיפול לפני ההחלטה הניתוחית . אם בשד השני אין גידול לא נוגעים בבלוטות לימפה ולכן אין סכנה ללימפאדמה.

שלום רב,
תהדה נמוכה מתאר את מראה הגוש באולטרסאונד (בדיקה שמבוססת על תהודה).
8 מ"מ נחשב לממצא קטן, אבל רק ביופסיה יכולה לקבוע מה טיבו של הממצא.
בעיקרון כאבים בד"כ אינם סימן מחשיד , ולציסטה (הצטברות נוזל) אין שום משמעות.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

המון תודה על התגובה המהירה
לילה טוב

רצוי מאד לשאול את הרופא אשר נתן את הטיפול מאחר ולא בדקתי אותך איני יודעת בדיוק למה זו היתה ההחלטה. יתכן והגידול היה גדול מדי לנתוח ראשוני. יתכן ונמושו בלוטות אולי ממצאים אחרים . מקבלים טיפול ולא שואלים למה?! מאד ממליצה להפגש שוב ולהבין בדיוק מה נאמר . ללא בדיקה וללא כל הבדיקות איני יכולה להיות בראש של רופא אחר.

פרסום נוסף שהיווה סוג של רעידת אדמה בנושא היה מחקר שפורסם בכתב העת המדעי שאולי נחשב היוקרתי בעולם - "Science" - ובו בדקו את דמם של 101 אנשים החולים בתסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS) ומצאו ב-67% מהם XMRV. זאת, לעומת 3.7% של נשאי XMRV שנמצאו מבין 218 האנשים הבריאים שנבדקו במחקר. מאז פורסמו כמה וכמה מחקרים שלא מצאו XMRV בדם של החולים או שלא האנשים הבריאים במחקר - כאשר בכל המחקרים הללו המספרים של מציאת XMRV הם אפס או ממש ממש קרובים לכך (מה שמעלה את החשד שהבדיקה לא היתה יכולה למצוא XMRV באדם שכן נושא XMRV). מחקר שבוצע על-ידי חוקרים מה-NIH (מוסד הבריאות הלאומי בארה"ב) וה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) מצא ב-86.5% מ-37 חולי תסמונת התשישות הכרונית שבדק וירוסים קרובים מאוד ל-XMRV הנקראים כרגע Murine Leukemia Virus-related viruses (השם XMRV הוא ראשי תיבות של: Xenotropic Murine Leukemia Virus-related virus. בשני המקרים מדובר על וירוסים שקרובים מאוד לוירוס מסוג Murine Leukemia Virus, שהם וירוסים הקיימים בעכברים וגורמים אצלם למחלות קשות). ידוע על מספר מחקרים שמוצאים XMRV בתסמונת התשישות הכרונית, באחוזים גבוהים, שאמורים להיות מפורסמים בעתיד הקרוב בכתבי עת מדעיים.

חשוב לי להדגיש שמדובר בנושא מדעי פרופר (מהיכרותי עם עולם המחלות - יש שנתקלים ביותר מידע על דברים לא מוכחים מאשר על דברים מוכחים ולכן חשוב לי להדגיש שהמחקר כאן הוא מחקר מדעי ברמות גבוהות, למרות שבינתיים התוצאות סותרות והאמת טרם הובהרה), כאשר אוניברסיטאות גדולות בארה"ב ובאירופה, כמו גם ה-NIH, ה-CDC וה-FDA עובדים עליו. כרגע למעשה, מלבד ציפייה דרוכה למחקרים נוספים שמתרחשים כרגע (או שנשלחו לכתבי עת וטרם פורסמו), אחד הדברים המעניינים שקורה בתחום הוא ההליך שמתבצע במה שמכונה "קבוצת העבודה על הדם" בנוגע ל-XMRV, שמטרתה למצוא את בדיקת הדם האולטימטיבית שתוכל לזהות XMRV כשהוא שם (כשהשכוונה היא שיהיו כמה שפחות מקרים בהם XMRV שם אך לא מוצאים אותו) ולהניב תוצאה שלילית כאשר XMRV לא שם. הקבוצה הזו מורכבת ממדענים מה-FDA, ה-NIH, ה-CDC, ה-NCI (מכון הסרטן הלאומי של ארה"ב), מכון וויטמור-פיטרסון (שהיה המכון הראשי שערך את המחקר שמצא XMRV ב-67% מחולי תסמונת התשישות הכרונית - מחקר אשר השתתפו בו גם ה-NCI וה"קליבלנד קליניק" ותוצאותיו אומתו על-ידיהם) ועוד.

(המשך בהודעה הבאה)

העניין הוא שברגע שיימצאו את בדיקת הדם האולטימטיבית לגילוי XMRV תהיינה הרבה פחות מחלוקות לגבי המחקרים השונים בנושא. הבעיה היא ש-XMRV קשה למציאה בדם. למעשה, נציג של חברת אבוט, שביצעה לאחרונה מחקר שבו הדביקה 5 קופי רזוס (קופים שבהם נהוג פעמים רבות לעשות מחקרים) ב-XMRV, מחקר שבוצע יחד עם אוניברסיטת אמורי (האוניברסיטה של ד"ר סינג, שפרסמה את הפטנט הנ"ל וביצעה את המחקר על XMRV וסרטן השד) וה"קליבלנד קליניק", סיפר שמיד לאחר שהדביקו את הקופים ב-XMRV ניתן היה לזהות XMRV בדמם בקלות, אבל מספר שבועות לאחר מכן כמעט ולא ניתן היה לזהות בדמם XMRV. נראה שהמחסנים העיקריים של XMRV לא נמצאים בדם, כך שצריך בדיקות מאוד מאוד טובות, שתהיינה טובות בכל השלבים של הבדיקה - כולל שלבי האיסוף והעיבוד של הבדיקה - כדי למצוא XMRV בדם, אם הוא שם.

לסיום אומר שמספר מחקרים שבוצעו לאחרונה בדקו תרופות אנטי-רטרוויראליות - שקיימות בשוק ומשתמשים בהם בנשאי HIV - בנוגע ליעלותן בניסויי מעבדה (לא בגוף האדם עדיין!), ומצאו ארבע תרופות (Raltegravir, AZT, Tenofovir ו-Adefovir) שיעילות נגד XMRV במעבדה. כמו כן, הם מצאו ארבעה מרכיבים רפואיים, שטרם אושרו כתרופה לשימוש בכלל בני האדם (כלומר, משתמשים בהם כרגע רק במחקרים בבני אדם), כיעילים גם הם נגד XMRV במבחנה. הדבר לא אומר שהתרופות הללו תהיינה יעילות בגוף האדם - אך הוא מן הסתם מחזק את האפשרות הזו, כך שהדבר נותן תקווה.

אני יכול לחפור בנושא הזה עוד שעות... הקשר שלי לנושא הוא שאני חולה בפיברומיאלגיה, וייתכן גם שבתסמונת התשישות הכרונית (שתיהן קשות מאוד לאבחנה כי הן אבחנה על דרך השלילה ולפי סימפטומים). בכל אופן, מדובר בשתי מחלות שנחשבות דומות מאוד, ומכון WPI, שביצע את המחקר על XMRV בחולי תסמונת התשישות הכרונית, בדק גם 20 חולי פיברומיאלגיה שהם בני משפחה של חולה תסמונת התשישות הכרונית שנמצא כנשא XMRV, ומצא ש-12 מהם (60%) נושאים XMRV (וזאת באמצעות סוג בדיקה אחד, כאשר לגבי חולי תסמונת התשישות הכרונית, בנתונים שטרם פורסמו במחקר, נמצא שכאשר בדקו אותם בעוד 3 סוגי בדיקות מלבד בדיקת ה-PCR שבה נמצאו 67 האחוזים, עלה המספר של אנשים שנמצאו כנשאי XMRV ל-98% - כך שאם היו בודקים עוד חולי פיברומיאלגיה באמצעות הבדיקות הללו ייתכן שהאחוזים היו עולים).

בכל אופן - אם יש שאלות בנושא, אשמח לענות עליהן אם אדע את התשובה (אינני מדען, אך אני עוקב באדיקות אחר הנושא כבר כשנה).

שלום דנה,
עם כל תופעה חריגה שמופיעה במהלך טיפול כימוטרפי עלייך לפנות לרופא המטפל!
בברכה,
דר' תניר אלוייס

שלום רוני,
כאבים בשדיים הם תלונה מאוד שכיחה בקרב נשים בכל הגילים, ובדרך כלל אינם מעידים על בעייה . כאבים שבאים והולכים יכולים להיות קשורים לשינוים הורמונליים של המחזור,
אם עברת בירור מלא כפי שתארת, את יכולה לנסות להפסיק קופאין למשך חודש - חודשיים - להרבה נשים זה עוזר.
אם הכאבים מתמידים - חזרי להיבדק.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

קודם רציתי להודות לך על התשובה שהרגיעה אותי מעט, אך אכן הכאבים ממשיכים להופיע בכל חודש למשך יומיים שלושה כמו שציינתי.
לאחר שקראתי את תשובתך כבר קבעתי תור לרופא כירורג, אני מקווה שהכל הינו עניין הורמונלי ותו לא.
תודה רבה :)

רוני

סיכוייך להחלמה מלאה מאד מאד טובים את המספרים קיבלת יחד עם תשובת האונקוטייפ את יכולה להסתכל שם על המספרים המתאימים לך.הכדור לא מפריע לפעילות הארומזין.

שלום רב,
ציסטות הן הצטברויות קטנות של נוזל ואין להן שום משמעות.
בלוטות לימפה יש בשד כמו במקומות אחירם בגוף, ובאולטרסאונד אפשר בקלות לזהות שמדובר בבלוטת לימפה, שאם היא נראית תקינה ואין ממצאים נוספים - אין צורך בבירור נוסף.
לגבי הגוש - אם המאפיינים שלו באולטרסאונד הם כשל גוש שפיר ההחלטה אם לבצע ביופסיה או לעקוב תלויה במשתנים נוספים כמו גיל, ספור משפחתי וכו'.
כדאי לגשת לרופא עם התוצאות לבדיקה כדי להחליט מה נכון לעשות במקרה שלך, למרות שעל פני הדברים לא נראה שיש מקום לדאגה.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

שלום רבקה,
כדי לקבל תשובה עלייך לבצע בדיקת אולטרסאונד..
את מתארת ממצא קטן בממוגרפיה, אולטרסאונד יכול לעזור לאפיין אותו יותר טוב, ובמידת הצורך - לכוון בלקיחת ביופסיה.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

שלום רב,
אי אפשר לתת באינטרנט ייעוץ פרטני מבלי לבדוקת החולה ולראות את הצילומים,
בעיקרון אני מעדיפה לבדוק בלוטת זקיף לפני תחילת כימוטרפיה ניאו-אדג'ובנטית, אני לא חושבת שאפשר עדיין לסמוך על תשובה תקינה של בלוטת זקיף אחרי כימוטרפיה.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

אימי עברה את הניתוח. כריתה מלאה וכריתת בלוטות רדיקלית לאחר שבבדיקת שתי בלוטות זקיף נראו תאים מיקרוסקופיים.
מה הסיכוי לגבי שאר הבלוטות, האם ניתן להסיק מכך לגבי שאר הבלוטות?
וכמו כן, כיצד ייתכן שלאחר 8 טיפולי כימותרפיה שהקטינו משמעותית את הגידול, הבלוטות הנ"ל לא התנקו?

שלום טל,
מכיוון שהוצאו עוד בלוטות אין צורך לנחש ואפשר לחכות לתשובה הפתולוגית המלאה של הבלוטות הנוספות.
שרידים מיקרוסקופיים של גידול בבלוטה לא מעידים בהכרח שהכימוטרפיה לא עבדה - יכול מאוד להיות שלפני הכימוטרפיה היו הרבה יותר תאים סרטניים גם בבלוטות,
ברוב המקרים הכימוטרפיה המקדימה לא מחסלת את כל תאי הגידול.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

נקווה לטוב..