פורום גיל המעבר - יש לך שאלה?

זה קרא בהדרגתיות זאת אומרת שכל פעם יצא לי מעט יותר ועכשיו כמעט וכלום...
אולי זה בגלל פרולקטין? כי עשיתי בדיקת פרולקקטין זה יצא לי על 450ML אבל איך שקמתי עשיתי את הבדיקה הרופא אמר שצריך לפחות להיות ער שעתיים ואחראי שבועיים עשיתי בדיקקה חוזרת ויצא לי תקין 250ML

שאלתך אינה קשורה לפורום גיל המעבר. אנא, פנה לפורום פוריות וטוב יותר ל... רופא/ה מומחה/ית.
פרופ' תדיר

מטרת הרחם הביולוגית היא הריונות
לאחר גיל הפוריות אין לרחם כל תפקיד ביולוגי ( חוץ מלגרום צרות...)
במידה וישנה פתולוגיה, יחליט רופאך כיצד לנהוג
בהצלחה

צדקה הבודקת שמסרה לך שרירית רחם אצל אישה במנופאוזה שאינה נוטלת הורמונים צריכה להיות דקה וסדירה.
עיבוי של הרירית יכול להגרם עקב עודף ייצור או עודף לקיחה של אסטרוגן, תגובה לתרופות ( כגון טאמוקסיפן) ואף ביטוי להיפרפלזיה וגידול טרום סרטני ברחם.
בד'כ אין דימום בעובי כזה של רירית אלא ברירית מעובה יותר.
חובה לבצע ביופסיה של הרירית- בעזרת בדיקת פייפל, או היסטרוסקופיה וגרידה.
בכל מקרה ממצא שכזה מחייב לגשת לרופא הנשים שלך וחזקה עליו שידע כבר איך להמשיך ולדאוג לבריאותך.

יש מספר משחות ( כגון אסטרוג'ל) אך הם מחייבות גם לקיחה של פרוגסטרון להגנה על רירית הרחם ( וזאת אפשר להשיג גם דרך התקן מירנה).
עדיף אולי לנסות מדבקות עוריות המכילות גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון ( אוורל קונטי).
אולם, לזכור שצריך לאפשר לגוף זמן הסגלות נאות להורמונים ולא להתיאש מהר מדי.
בהצלחה

התחלתי לפני כשבועיים לקחת אוורל קונטי כמדבקה בעור ואינני מרגישה שיפור. כמה זמן לוקח עד שמרגישים שיפור בתופעות של גלי חום הזעת לילה ונדודי שינה?

ידוע שעד 18% מהנשים כמעט ואינן סובלות מתופעות של גיל המעבר ( כנראה גנטי, אך טרם הוכח..)
בו בזמן שהזרוע הטיפולית ברורה ומקובלת, קרי במידה ויש סימפטומים רצוי ביותר לטפל, הרי שהאספקט המניעתי של טיפול הורמונלי עדין לא הובהר בצורה נחרצת. אנו יודעים שטיפול הורמונלי מונע אוסטאופורוזיס, מפחית אלצהיימר ודמנצייה, מפחית התקפי לב, מוריד שומני דם ועוזר לשליטה טובה יותר על שלפוחית השתן, ועוד ועוד.
אולם, לכל אחד מהדברים שציינתי יש גם טיפולים לא הורמונליים, ביספוספנטים, סידן וויטמין D מונעים אוסטאופורוזיס, סטאטיניים מפחיתים שומני דם, ללב יש מיגוון רב של טיפולים וכד'.
אך לפני הכל, העדר מחזור עדין לא מוכיח העדר יצירה של אסטרוגן שחלתי ולכן רק בדיקות דם חוזרות יעידו על, וזה כן רצוי לבדוק, בכדי למנוע עיבוי יתר של רירית הרחם.

כבר ניתנה תשובה מפורטת לכך בכעבר.
אין גיל צעיר מדי מכדי להתחיל את גיל המעבר והדבר תלוי ברזרבה של הבייציות הנוצרות בשחלות בתקופה העוברית.
כיום מקובל לבדוק רמות של הורמון AMH ( אנטי-מולריאן-הורמון) ולקבוע האם הרזרבה השחלתית הקיימת מצדיקה ומאפשרת טיפולים לכניסה להריון.
סימפטומים של מנופאוזה שאת מציינת, גלי חום והפרעות שינה, מופיעים כבר בעידן הפרימנופאוזלי ( טרום..) ונעלמים וחוזרים בהתאם לרמות האסטרוגן המיוצר באותו חודש
יש גם הריונות בגיל זה אך רובם ( והם לא רבים) תחת טיפולי פוריות.

יש הרבה מאד אמונות לא מבוססות רפואית ומדעית לגבי סרטן שד והורמונים
סרטן שד אצל אמא בגיל 70 אינו על רקע גנטי ( שאז הוא מופיע בד'כ לפני גיל 50) ולכן אינו נחשב כגורם סיכון משמעותי לבנות של אותה אמא.
גורם הסיכון נחשב כאשר סרטן שד לאמא לפני גיל 40, לאחות לפני גיל 50 והכי גבוה כאשר גם לאמא וגם לאחות יש סרטן שד..
סבתא כלל לא "נחשבת" כגורם סיכון משמעותי.
לעומת זאת , הסימפטומים אותם את מתארת ומהן את סובלת פוגעים הן באיכות חיים נוכחית והן פגיעה רפואית ארוכת טווח ולכן קיימת הצדקה מלאה לקבלת טיפול הורמונלי במקרה שלך.
וכמו אצל גיל אשה עלי אדמות, שכיחות סרטו שד עולה עם הגיל (1/50 בגיל 50 ועד 1/10 בגיל 80 ואפילו 1/9 בגיל 85), ללא כל קשר להורמונים, ולכן יש להתמיד בביקורת תקופתית וממוגרפיה אחת לשנתיים.

סוגיה כלל עולמית שכבר נדונה לא אחת בפורום זה וניתן למצוא את התשובה כאן.
אבל, מספר הבהרות:-
משקל גוף מהווה את התוצאה של צריכה קאלורית לעומת שריפה קאלורית.
שריפה קאלורית מתחלקת לשנים- 1-שריפה קאלורית בסיסית לצורך קיום ( המתרחשת ללא כל קשר לפעילות גופנית), ומווסתת ע'י הורמוני בלוטת התריס ( טיירואיד) ו 2- שריפה קאלורית יזומה התלויה בפעילות גופנית.
קיימת ירידה בסיסית בשריפה הקאלורית הבסיסית עם הגיל כך שבמידה ולא מודעים לה וממשכים לצרוך בדיוק את אותה כמות קאלוריות יומית, תמיד תהיה עליה במשקל ( בעיה אוניברסאלית אצל כל הנשים).
בנוסף, הורמון האסטרוגן מנטרל, בגוף האישה, את ההורמונים הזכריים המופרשים כל הזמן מהשחלות ומבלוטת יתרת הכיליה ( האדרנל).
עם הפסקת יצור אסטרוגן בגיל המעבר מתחיל ההורמון הזכרי להיות דומיננטי וכתוצאה אנו רואים עליה בהיקף מותניים ( כמו אצל גברים), עליה במסת הגוף בעיקר שומן בטני, ומאוחר יותר עודף שיעור פנים ודלדול שיער קרקפת.
דוקא מתן הורמונים עוזר להפחית את התופעה ולשמור על הגזרה.
אבל גם מחייב השקעה בפעילות גופנית, והפחתה בצריכה קאלורית.
בהצלחה..

יש הצדקה לחזור על הבדיקה ביום ה 3 למחזור ולראות מה תהיה התוצאה. קשה לנבא בדרך זו. כרופאים מנוסים כבר לאינו הרבה מצבים, צפויים או מפתיעים, ובכל מקרה ספק אם פורום באינטרנט הוא המקום לדיון פרטני במצבך. עליך להיות בקשר עם רופאשה מומחה/ית לברור יסודי של המצב, במיוחד במצבך ובגילך.
ובנוסף, אם כבר לפני שנתיים נאמר לך שה FSH מתחיל לטפס למה את מחכה? ניתן להבין את האכזבה אך בנסיבות אלה בהן את מודעת לקשר שבין עליית ה FSH לרזרבה השחלתית וכושר הפוריות לא ברור ...??? מה ההפתעה?
פרופ' יונה תדיר

שבוע טוב ותודה על תשובתך. אכן ידעתי כעל הקשר בין ה-FSH לרזרבה השחלתית אך 1. לא שערתי כי הוא יזנק כל כך תוך שנתיים 2. על אף המודעות, בשל אילוצים שאינם תלויים בי כלל - חרף רצוני העז לקדם את עניין הפוריות - הדבר לא נסתייע. אחזור על הבדיקות אך הייתי רוצה לדעת האם ידוע לך מנסיונך על נשים שהצליחו להרות עם FSH כה גבוה (17). שוב תודה רבה.

העברת את ערכי הנורמה (הידועים לנו) ולא את תוצאות הבדיקות.
פרופ' תדיר

כשל שחלתי , המוביל למנופאוזה, נחשב כמוקדם במידה ומופיע לפני גיל 42.
תסימיני גיל המעבר תלויים ברמות אסטרוגן.
כאשר רמות FSH גבוהות אך השחלה עדין מייצרת אסטרוגן, ואפילו יש מחזורים, לא מופיעים תסמיני גיל המעבר.
יש המכנים תקופה זו כפרימנופאוזה ( הגדרה רפואית של מנופאוזה הינה שנה ללא מחזור, ללא תלות בתסימנים).
לא ניתן לנבא מתי בדיוק יפסיקו השחלות להבשיל בייציות וליצר הורמונים. לעתים זהו תהליך הנמשך שנים.
נסיון נבואי כביכול נעשה דרך בדיקות אנטי-מולריאן-הורמון (AMH)
ככל שרמתו נמוכה יותר כך את קרובה יותר למנופאוזה.

חסרים נתונים כגון האם כריתת השחלות בוצעה כאשר עדין היה מחזור או שנים לאחר הפסקת המחזור.
באופן כללי, כריתת שחלות פירושה הפסקת יצור אסטרוגן בגוף האישה. הדבר זהה לחלוטין לכניסה לגיל המעבר, אלא שכאשר כריתת השחלות נעשית אצל אישה לה עדין יש מחזורים, הכניסה לגיל המעבר הינה פתאומית ומיידית ולא הדרגתית ולכן , אצל רוב הנשים, תופעות גיל המעבר תהיינה חריפות ומודגשות יותר.
פגיעה בעור ( קמטים, רפיון כפי שציינת נכונה), עליה במשקל וכד' מהווים רק חלק קטן ממיכלול התופעות המוכרות של העדר פעילות אסטרוגנית בגוף האישה, כאשר מקדימים אותם התסמינים המיידיים כגון גלי החום, הזעות לילךה , הפרעות בשינה, שינויי דכאוניים במצבי הרוח, ירידה בזכרון ועוד ועוד..
לגבי הטיפול- רופאי נשים יודעים ואמונים על מיגוון הטיפולים שניתן להציע לך, בהתאמה ספציפית לתלונותיך. פני ותעני.

ניתן להבין את צניעותה וביישנותה של ביתך, אולם לא ניתן (ואולי לא סביר) להפנים בעייה ללא ייעוץ של ממש. שהרי גם אם ייאמר לך שלעיתים יש הבדלי גודל אין בכך כדיל לשלול את הצורך לייעוץ של ממש. יש כיום הרבה מאד רופאות נשים וזה אולי יקל עליה את המבוכה.
פרופ' תדיר

את מעלה מגוון נושאים אשר ספק אם ניתן או ראוי להתייחס אל כולם בדרך זו, מאחר ומגוון נושאים כמו זה ראוי להיות נדון מול הרופא/ה המטפל/ת ו/או אולי גם יועצים נוספים. בקצרה רק ייאמר כי את מתארת מצב אשר אינו נדיר לשלב זה של החיים אשר בו הגוף והנפש עוברים שינויים, אם לא זעזועים של ממש.
את מידת המרחק של מגיל המעבר ניתן לבדוק בבדיקות הורמונליות אשר מעידות על מידת הרזרבה השחלתית שלך, קרי, כמה זמן תתפקדנה השחלות כמו של אישה "צעירה" ("צעירה" זה גם, ואולי בעיקר, בראש, ולא רק בשחלות). על פי תשובות אותן בדיקות ניתן יהיה לא רק להגדיר את השלב בו את נמצאת אלא אולי גם להמליץ על טיפול הורמונלי חליפי אשר יעילותו רבה במיוחד בשלב בו את כנראה נמצאת.
בהצלחה, פרופ' יונה תדיר