פורום גיל המעבר - יש לך שאלה?

לשאלה כמו זו שלך יש מענה בד"כ במפגש עם רופא/ה ולא דרך פורום באינטרנט. לא ניתן לאבחן בדך זו, וספק אם מבקשת הסבר כללי? את מבקשת ודאי פתרון, ובין היתר גם לא ציינת מה גילך. פרט חשוב לבעיה כגון זו, לצד טיפולי עבר וכיוב'.
פרופ' יונה תדיר

אני בת 53 ותודה רבה על תשובתך

מאחר והפוליפים הוצאו וזו תשובת הבדיקה אין מה לחשוש אלא להמשיך לעקוב כפי שאת עושה. הטיפול שהומלץ לך הוא אחד הטיפולים המקובלים ונראה כי אין צורך לדבר נוסף בשלב זה.
פרופ' יונה תדיר

קוהוש שחור מופק מבצל מאד רעיל. האינדיאנים בארה'ב השתמשו בו .
יעילותו המדעית נבדקה אך רמת ההוכחה שבתועלת ממנו נמוכה .
יש לו אפקט קרוב מאד לאפקט פלצבו ( =תרופת סרק).
לעומת זאת תוארו נזקים חמורים בכבד, הרס של כבד, פגיעה בדרכי מרה, צהבת חסימתית ועוד.

בהמשך למידע המאוד מאיים על קוהוש שחור, כיצד יתכן שרופא משפחה בקופ"ח כן המליץ על נטילת התוסף ובהתיחסויות אחרות שלכם בפורום לא צויינו הסיכונים הרבים שפרופסור פאר מציין בתשובתו?

שאלותי :
1. מה הסימנים שעלולים להצביע על פגיעה בכבד שיש לשים להם לב לאחר חודש של שימוש?

2., לאחר כחודש של שימוש, האם לאור מה שצויין כסיכוני התכשיר האם להפסיק את השימוש בו?
בתודה

רצוי מאד לקרוא את הדף המצורף לתכשיר.
יש שם הנחיות למעקב אחרי תפקודי כבד ואמירה לגבי צהבת בסגנון של - אם עורך הופך צהוב... וכו'
אבל יש לשים דברים בפרופורציה שכן העובדה שתוארו מקרים אינה , מן הסתם, מעידה על כך שרוב אלו שיקחו את התכשיר אכן יחלו/ יסבלו /יפגעו.

ברצוני להוסיף כי בשבוביים האחרונים אני מתעוררת מוקדם בבוקר מזיעה ואז נרדמת שוב.

בתקופה שלאחר המחזור גודל הזקיקים בשחלות מאד קטנים והעובדה שבדיקת אולטראסאונד לא זיהתה אותם אין לה , בשלב זה , כל משמעות שכן רק מעקב יכול לגלות התפתחות זקיקים.
לגבי הרזרבה של הביציות הניתנות להפריה, בגיל שלך, הרי שיש לבדוק רמת הורמון הנקרא AMH (ANTI-MULLERIAN HORMONE) שרק הוא יכול לתת אינדיקציה לגבי הרזרבה השחלתית.
לגבי התעוררות בבוקר מזיעה- יתכן והדבר קשור לתקופה הטרום מנופאוזלית ויתכן ולא. מבחינת גילך זו אפשרות שיש להתחשב בה. הברור הוא ע'י בדיקות הורמונליות ולא ע'י אולטראסאונד.

תודהרבה על כל המידע שמסרת. חשוב.

התופעות שאת מתארת אינן תופעות שכיחות הקשורות בשיונוי הורמונלי של גיל המעבר.
התיעצי עם רופא עור מומחה לפני שתוציאי כספך על תכשירים מתכשירים שונים הנמכרים ללא מירשם רפואי והטוענים לחולל נסים ונפלאות.

אכן את מאד מדייקת בתיאור ושמת לב לתופעה מקובלת וידועה . כאשר מופיעים גלי חום, בין עם הזעות ובין בתחושה בלבד, הם תמיד מלווים בהתקפים של דופק מהיר (מקצועית שמם- "פאלפיטציות = דופק מהיר שחשים אותו"). התופעה קשורה בהפרשת יתר של הורמון הנקרא נוראפינפרין הגורם לכך. כאשר גל החום חולף, חולפים גם פעימות הלב הנ'ל.
התופעה לא קשורה כלל בהפרעות קרדיאליות ואין כל צורך בביצוע ארגומטריה , הולטר וכ'ו. היא איננה גורמת לנזק קרדיאלי אלא מהווה תגובה נאותה של הלב לשינוי ההורמונלי האמור.
בכל מקרה מומלץ גם לשלול הפרעה בתפקודי בלוטת התריס שלעתים מלווה לתופעה.

שאלתי את השאלה בפורום אחר והרי התשובה שהיא הפוכה הייתכן?
דופק מהיר
ד"ר שמעון גינת‏ (25.7.2010, 9:56)
לא קשור.

את צריכה למצות את הברור הקרדיולוגי

פעימות לב הנלווים לגלי חום אינם קשורים לבעיה קרדיאלית והסבר מפורט מדוע נתתי בתשובה הקודמת
ולכן אינני מסכים להערה הנ'ל

יעילות המדבקות נמשכית עד 4 ימים
נ יתן להחליפן כל 3.5 ימים ( למשל יום א בוקר ויום ד' ערב, או יום ב' בוקר ויום ה' ערב וכדומה), או לחילופין מדבקה אחת שלושה ימים והשניה 4 ימים.
יש לזכור שאין לגעת באצבעות בדבק ( שהוא ההורמון) שכן אז אין הדבקה יעילה.
כמו כן יש להדביק באזור יבש לחלוטין ( רצוי כעשר דקות לאחר מקלחת) , ללא שיע וללא כפלים - למשל על החלק העליון של הישבן, סביב הטבור, הירכיים וכד ולהחליף כל פעם מיקום.
בהצלחה

יש ויש גם בחיפה

איפה המרפאה שלך בחיפה??
איך קובעים תור?

בטלפון 04-6543558

אין קשר בין הדברים.
תשובה מפןרטת יותר ראי בתשובתי לשירלי בהקשר לגלי חום בלילה בגיל 39

האסטרוגן מיוצר בשחלות בתהליך הבשלת זקיקים. רמתו הולכת ועולה לקראת הביוץ.
אסטרגון מיוצר גם משיליה בזמן הריון.
תפקיד האסטרוגן הוא לבנות רירית רחם ולעבות אותה בכדי שתוכל לקלוט הריון.
לאחר הביוץ מופרש הורמונן נוסף, הפרוגסטרון, שתפקידו להפסיק את הצמיחה וההתעבות של רירית הרחם.
קילוף אותה רירית מעובה יוצא בצורת דימום הנקרא וסת, או דימום מחזורי.
רמות אסטרוגן גבוהות יכולות להעיד, אצל אישה שלא נוטלת תרופות, על העדר ביוץ ( כלומר העדר פרוגסטרון) ולכן עיבוי יתר של רירית הרחם , ולכן דימום מוגבר.
בדיקת אולטראסאונד לגבי עובי וסדירות רירית הרחם, מגובה ע'י בדיקת דם לפרופיל הורמונלי נותנת בידי רופא הנשים שלך את התשובה וגם את הפתרון ( כגון תוספת פרוגסטרון וכד')
בברכה

האם זה עלול להעיד על גידול? באןלטרסאונד שנעשה ראתה הרופאה ציסטה אך החליטה לחכות ולראות אולי מדובר בזקיק.
קראתי שאסטרוגן גבוה עלול לגרום להתפתחות סרטן שחלות או רחם.
שוב תודה מראש.

אסטרוגן גבוה אינו מעיד על גידול כלשהוא. האסטרוגן נוצר בזמן התפתחות זקיק (=ביצית) בשחלה ומטרתו הכנה של רירית הרחם לקליטה של הריון.
נכונה העובדה שאסטרוגן בלבד , בזמן ממושך, קשור בהתעבות יתרה של רירית הרחם, ואף קשור בהתפתחות אפשרית של סרטן רירית הרחם, אך דבר זה אינו שכיח היות ובעקבות הביוץ נוצר הורמון הנקרא פרוגסטרון המנטרל את ההשפעה של האסטרוגן על רירית הרחם ומפסיק גדילתה. נסיגה בהורמונים אלו גורמת לקילוף רירית הרחם וזהו הדימום הווסתי. וכך חוזר מחדש התהליך מדי חודש בחודשו.
אסטרוגן אינו גורם לסרטן שחלות.

תודה רבה לך על התייחסותך וההסבר המפורט שצורף לה.

התופעה מוכרת, ידועה ומאד מאד נפוצה.
סיבותיה רבות, הן במישור האישי, הן בהעדר חידוש וגירוי והתפעלות מיחסי המין והן , ואולי בעיקר, במישור ההורמונלי. דוקא התאורים של התעוררות מינית מחודשת בנשים שנישאו בשנית בגיל זה ( וכאן יש אלמנט של חידוש , גיוון ומערך ציפיות מחודש) מעידים שלא הכל הורמונלי..
באספקט ההורמונלי, התופעה מיוחסת בעיקר לירידה משמעותית ברמת הטסטוסטרון החופשי.
אמנם טיפול הורמונלי מחזיר את הרטיבות לנרתיק ומונע את היובש הנרתיקי האופייני לגיל, אך מצד שני מפחית את רמת הטסטוסטרון החופשי וכך , התוצאה הסופית הינה ירידה בחשק מיני.
הטיפול המקובל הוא תוספת טסטוסטרון (בצורת מדבקה- שלא קיימת עדין בארץ), או ג'ל ( שקיים באינדיקציה רשומה לשימוש בגברים בלבד, אך ניתן לשימוש גם בנשים), למריחה יעילה ולספיגה טובה באזור הדגדגן, עשוי לתרום ולהקל על התעוררות מינית.

יש מכלול סיבות להזעות לילה, החל מהפרעות מטבוליות, הורמונליות ועד ומחלות זיהומיות ואפילו ממאירות, אך גם ידועה התופעה כתגובה פיזיולוגית לחלומות.. ולכן לא ניתן ליחס כל גלי חום או הזעה בלילה לגיל מעבר. מה עוד שתחת גלולות את מקבלת טיפול הורמונלי .
ולכן את התופעה וסיבותיה המרובות יש לברר בצורה מקצועית ובבדיקות מקיפות.
פני בבקשה לרופאך , ספרי לו על התופעות ובקשי ברור מלא בכיוון.
בהצלחה

הסיבות לתופעה מרובות מאד. לא ציינת גיל שלכם, רקע רפואי, תרופות, מחזורים, טיפולים הורמונליים , בעיות גניקולוגיות, תלונות של יובש בנרתיק, הפרשות, והרשימה עוד ארוכה ארוכה.
כפי שאתה יכול להבין, הטיפול מורכב. יש צורך באנמנזה מדויקת ומפורטת, הסטאטוס רפואי עדכני, בבדיקות דם מרובות ובבדיקה גניקולוגית קפדנית, ורק לאחר איסוף מכלול הנתונים הללו ניתן להתחיל להעלות אופציות טיפוליות. ויש כאלו, וניתן לטפל, וחבל שלא.
כך שבשורה האחרונה עליכם לפנות למרפאה העוסקת בתחום בכדי להתחיל את הברור להגיע לפתרון הנאות והתואם עבורכם.
בהצלחה

ידוע העובדה ששינויי גיל המעבר כוללים גם עליה במשקל. ראשית עליך לבדוק מה רמות ההורמנים בכל הקשור לגיל המעבר. ובנוסף להוועץ בתזונאי/ת. גם אם היתה לך שליטה על הקשר שבין תזונה פעילות ומשקל הדברים משתנים בגיל זה ומצדיקים שינויי מינונים וסוגי מזון.
פרופ' תדיר

עליה במשקל בגיל המעבר הינה תופעה אוניברסאלית אותה מרגישות כל הנשים בגיל זה.
שתי סיבות עיקריות לכך- א- ירידה במסת שריר והחלפתה במסת שומן- זהו תהליך טבעי הנגרם בין היתר מהעדר פעילות הורמונלית. למסת שומן צריכה מטבולית בסיסית נמוכה ב 14% מזו של שריר ולכן, כל אישה הממשיכה לאכול בדיוק את מה שאכלה בעבר, תעלה במשקל היות ועתה הצריכה הקלורית היומים שלה יורדת באופן די משמעיותי.
הגורם השני קשור בעובדה שהן השחלות והן האדרנל ( בלוטות יתרת הכליה) מפרישות אנדרוגנים- כלומר הורמונים זכריים. אך בגיל המעבר אין הם מנוטרלים ע'י אסטרוגן ( שכבר אינו מיוצר) ולכן האפקט של אנדרוגנים מתחיל להשתלט על גוף האישה . כתוצאה נראה עליה במסת שומן הבטן ( כמו אצל גברים), הופעת שיעור פנים, השתנות הקול, דלדול בשיער הקרקפת ועוד.
אפקט זה מנוטרל אך בחלקו ע'י הטיפול ההורמונלי האסטרוגני.
בנוסף מומלץ לרדת בצריכה הקלורית היומית ולהגביר שריפת קלוריות יזומה - ע'י פעילות גופנית .

כיום ידוע שיתרונות ההורמונים למניעת סתמיני גיל המעבר חשובים מאד ויתרונותיהם גוברים באופן משמעותי על חסרונותיהם, במיוחד כאשר זה נלקח השלב הכניסה לגיל המעבר (בו את נמצאת). מאידך, יש לשלול אם לא מדובר במחלת לב ו/או כלי דם, וזאת עליך לשלול תחילה עם הרופא/ה המטפל/ת.
פרופ' יונה תדיר

את מתארת פגיעה משמעותית באיכות חייך. התקפי פעימות לב מואצות, הפרעות בשינה, השמנה ועוד.
צודק מאד רופאך שהמליץ בפניך טיפול הורמונלי .
לגבי הפחדים, לאור הפירסומים שהופיעו בעתונות, הרי שאותם פירסומים מדעים הצביעו על העובדה שהעליה בשכיחות סרטן שד , או העדר היעילות במניעת מחלות לב , נמצאה באותן נשים שהחלו את הטיפול ההורמונלי לפחות 10 שנים לאחר הפסקת המחזור. לעומת זאת, נשים במצבך, המתחילות את הטיפול ההורמונלי תוך פחות מחמש שנים מהפסקת המחזור נהנות מכל היתרונות של הטיפול ולא מגבירות סיכון. פרט "שולי" זה לא דווח בעתונות מסיבות השמורות לעורכי הכתבות.

למחסור בויטמין הזה יש השלכות מאד משמעותיות על המצב מומלץ לבדוק ואם חסר
תיכנסי לגוגל תיקראי מה המשמעות , יש המון חומר שמסביר