פורום סרטן ילדים, המטואונקולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ה"חריגות" סבירות ביותר, זיהוי התאים הוא אוטומטי ולא באמת משטח שמבוצע ע"י טכנאי שבו כל תא נספר בדיוק. מספר נויטרופילים של 830 (זהו התא המשמעותי ביותר בין התאים הלבנים שאנו שמים לב אלו בספירה בגיל הזה,), בהחלט סביר ומגן מפני זיהומים. המספר יעלה בהמשך.
כרגיל אנו אוהבים לראות את הילדים שלנו "בנורמה", לכן לא יזיק לחזור על הספירה בעוד חדשיים שלושה.
עמוס תורן

מצטער אבל בדרך בה הוצגו הדברים רב הנסתר על הנגלה.אני מניח שכל הנוגעים בדבר עשו מלאכתם נאמנה (רופאי המיון, האורטופד) ומדובר אמנם בכאב שרירי, שטיפול באטופן למספר ימים הוא פיתרון טוב עבורו. יחד עם זאת לא ברור באמת האם קיים חסר נוירולוגי? מה טיב הבלוטות? האם יש נוספות? מה הקשר בין הבלוטות לכאב השרירי?מה באמת הנתונים המדוייקים לגבי ההרגשה הלא טובה בשבועות האחרונים, האם יש ירידה במשקל, חם, הזעות לילה וכו וכו. אני מציע בהחלט לכן שאם תוך 3-4 ימים אין הטבה לחזור לברור מעמיק אצל רופא הילדים.
עמוס תורן

נטלי שלום
אינני ממחה לאאוזינופיליק אזווגיטיס. זו מחלה ששיכת יותר לגסטרואמטרולוגים ואלרגולוגים, עיקרה הסננה באאוזינופילים של הושת והטיפול בה הוא או פשוט להמתין להבראה או קצת סטרואידים מקומיים או דיאטה מתאימה. האאוזינופיליה בדם אולי היא ביוןי לאלרגיה ממנה סובל בנך. כדאי לכן לחכות לביופסיה שתקבע את האבחנה.
בקשר לפרולימפוציטים ולתאי הגומפרכט אשר רומזים להמצאותה של מחלה הנקראת hronic lymphatic leukemia CLL אני חושב שיש כאן טעות קשה בקריאת המשטח ע"י מי שלא רגיל להסתכל במשטחי דם של תינוקות כי המחלה פשוט לא קיימת בתינוקות!! אני מציע לך לכן לבצע מחר בבוקר ספירת דם פשוטה עם משטח באחת המחלקות הגדולות להמטואונקולוגיה ילדים באזור מגורייך, ותוך שעה עד שעתיים לשלול את האבחנה הלא הגיונית הזאת ולהתמקד במחלה האמיתית של בנך שכפי שאמרתי אינה בתחום עיסוקי העיקרי אך ממילא השד שם אינו נורא ואפשר "להסתדר איתה".
עמוס תורן

קרינה לחוליות עמוד השידרה יכולת לגרום גם להשתנות ממאירה של תאים וגם להפרעה בגדילה לגובה.בעיקר אמורים הדברים לגבי קרינה במינונים גבוהים שניתנת לגידולים באזור עמוד השידרה או לכל הגוף במסגרת הכנה להשתלת מח עצם.
לגבי קרינה שניתנת תוך שימוש באמצעי הדמיה (CT , צילום רנטגן) כאן כאמור הסיכון התאורטי קיים לשני הדברים (השתנות ממאירה והפרעה בגדילה לגובה) אלא שמדובר בהעלאת הסיכון לממאירות באלפיות אחוז בלבד ואילו לגבי גובה אין נתונים ככל הידוע לי (קרוב לוודאי אחוז נמוך עוד יותר).
עמוס תורן

ראי תשטבתי הקודמת
עמוס

ראי תשובתי הקודמת
עמוס תורן

בדיקת האולטרסאונד , המיפוי והMRI לא מדאיגות. לגבי הCT שאני מניח שהיה מכוון לחוליות ולצילומי הרנטגן, כפי שציינתי בתשובה קודמת יש הגברה קלה (מאוד!!) בסכנת הממאירות מעבר לסיכון באוכלוסיה הכללית. לגבי הגובה, קרינה בכמויות שניתנות למטרות טיפוליות לחוליות יכולה לפגוע בגדילה באופן תאורטי אך איני מכיר עבודות שמדדו את הקשר בין כמות קרינה נמוכה שניתנת בעת צילומים לשינויים בגובה.
לסיכום, אני חושב שילדך יגדל בהתאם לפוטנציאל הגובה שהגנטיקה תכתיב לו.
אני מאחל לו שלא יכאב לו יותר הגב ואם בכל זאת זה יקרה אולי במקום הרופאים הסופר אקטיביים שטיפלו בו בגיל 16 תיפנו למטפל אלטרנטיבי קצת פחות טמפרמנטי מבחינת נטייתו לשלוח ילדים לבדיקות.
עמוס תורן

הטיפול בנחלת ברקיט כולל תרופות שפוגעות במידה מסויימת בפוריות (ציטוקסן למשל) אך לא גורמות בהכרח למצב של עקרות. רוב הסיכויים שהפוריות לא נפגעה.
דרכי הבדיקה: 1. האמיתית ביותר היא בדיקת זרע
2. בדיקת דם לרמות של FSH, ו LH כלומר גונדוטרופינים שיכולים ללמד באופן עקיף על מצב יצירת הזרע ויצירת הורמוני האשך (טסטוסטרון)

מאחל לבנך בריאות ואריכות ימים ולך נכדים רבים ובריאים
עמוס תורן

רוית שלום
דם טבורי אכן מכיל כמות נכבדה של תאי אב שיכולים לשמש לצורך השתלה אלא שמדובר בהשתלה מתורם לחולה ולא מהדם הטבורי של החולה לעצמו. הסיבה לכך היא שתהליך ההשתלה מרכב גם ממתן קרינה ו/או כמוטרפיה וגם ממתן תאים אשר מלווים את תאי האב ומטרתם למגר תאי לויקמיה שאריתיים הנמצאים עדיין בגופו של החולה.תאים אלו מסוגלים לעשות פעולה זו רק אם מקורם כאמור מאדם אחר ולא מהחולה עצמו (שהרי תאי החולה עצמו כבר ראו פעם את התאים הממאירים שהתרבו אט אט בגופו של החולה ולא עשו להם דבר.).
סיבה נוספת לחוסר יעלותה של השתלת תאי אב עצמיים מכ מקור כולל מהדם הטבורי של החולה עצמו היא שנמא שהתאים המאפיינים את התהליך הסרטני הלויקמי בילדה בת 3-4 הלוקה במחלה היו קיימים כבר בדם הטבורי בלידה. הם אמנם צברו עוד שינויים גנטים משך השנים והפכו ל"נוראיים יותר" אך בבסיס כאמור היו שם כבר בלידה ולכן אין טעם לערות אותם שוב לגוף החולה.
אגב, אם היה נשמר דם טבורי לאח או אחות של עמית כי אז היה סיכוי שהמנה תתאים לצורך השתלה.
עמוס תורן

רק 5 עד 10 אחוז ממקרי סרטן הלבלב הם תורשתיים, היתר הם מקריים בלבד, קרי תא לבלב אחד "השתגע" התחיל להתרבות ללא כל שליטה וגרם לגידול. ישנה רשימה לא קצרה של גנים שמוטציות בהם נמצאה קשורה לסרטן לבלב וסרטנים אחרים במשפחות מסויימות. מכיוון שבעיה מרכזית בטיפול בסרטן לבלב היא גילוי מאוחר בשלב שכבר אינו מאפשר טיפול כירורגי נאות, יש הגיון לבדוק אנשים השייכים למשפחות בהם נפוץ סרטן הבלב ולנסות לאבחן מצב זה בשלבים מקדמים ביותר. הבדיקה האידאלית היא אולטרסאונד אנדוסקופי.
עישון נמצא באסוציאציה ברורה לסרטן הלבלב. פרות וירקות נחשבו פעם כגורם מונע אך מחקר גדול שפורסם לאחרונה שולל את זה.ספורט תמיד טוב לבריאות...
מציע לך לפנות למכון האונקוגנטי בשיבא בהנהלת פרופ איתן פרידמן או לכל מכון אונקוגנטי אחר, או לממחה גסטרו עם ידע גנטי כדי לקבל הדרכה נוספת ולבצע את הבדיקות הדרושות.
עמוס תורן

בדכ מדובר בשני מצבים שכיחים למדי האחד אלרגיה, אטופיה של העור, מערכת הנשימה, אסטמה, ברונכיטיס ספסטית וכו, והאחר פרזיטים כגון גיארדיה במערכת העיכול. ערכי ההאוזינופילים אז נעים בין 5 ל10 אחוזים. במקרים נדירים כאשר אחוז גבוה בהרבה (עשרות אחוזים) ומספר האאוזינופילים הוא אלפים וזה מלווה בפגיעה באברים פנימיים שונים (לב, ראות מח)מדובר בתסמונת היפראאוזינופילית, לויקמיה וכו. מצבים אלה מצריכים ברור המטולוגי מעמיק.
עמוס תורן

אנה שלום
לצילומי רנטגן וCT יש מקום חשוב בקביעת אבחנה וטיפול. יחד עם זאת הם עלולים לחשוף את המטופל לנזקי קרינה מייננתשיפגעו בחומר התורשתי בתאים-DNA ועלולים לגרום להתמרה ממאירה של התא בעתיד. כמות הקרינה לה נחשף מטופל בעת צילום חזה פחותה פי 500 מהכמות לה נחשף חולה שעובר CT בטן ופי 100 מחולה שעובר CT חזה. יש לזכור שילדים רגישים יותר לנזקי קרינה והסיכון לממאירות עתידית משולש ואף מרובע ביחס למבוגרים. לפי הנתונים שבידי על הסיכון להופעת ממאירות בבדיקות CT אני מסיק שעל כל 500,000 צילומי חזה תתפתח ממאירות אחת מעבר לסיכון באוכלוסיה הכללית. הסיכון בארבע צילומי חזה בהפרש של חודש מעט יותר גבוה. בסך הכל לא נראה לי שיש מקום לדאגה רבה. אני מקוווה שלרופאים המטפלים בביתך הסבר משכנע לביצוע צילום כל חודש (ביחידה לטיפול נמרץ מצלמים לעיתים ילדים פעמיים ביום אם צריך...)ושמעורבים בטיפולה רופאי ראות, רופאי מחלות זיהומיות ואימונולוג.
עמוס תורן

כשאתה אומר בעתיד, למה הכוונה? שנים? חודשים? כמה זמן צריך לעבור על מנת להיות בטוחים שהיא יצאה מהסיכון? האם יש משהו שעליי לעשות כדי להפחית את הסיכון עוד יותר?

כמו שאתה רואה התשובה נורא הדאיגה אותי, מתנצלת מראש על ריבוי השאלות. רגשות אשם מציפים אותי איך הסכמתי לכל כך הרבה צילומים. בספירת דם רגילה מה הם הסוגים או שמות של אותם תאי הדם שיכולים להצביע על משהו לא תקין (סרטן). האם התאים האדומים שמופיעים בבדיקות דם גם יכולים להתריע? lym% הערך של בתי הוא 53.2. MONO% הערך של בתי הוא 11.2 BASO % הערך של בתי הוא 2.2 NEUT% הערך שך בתי 37.5 המון תודה ויישר כוח.

בספירת הדם של ביתך בולט ריבוי של למפוציטים ומונוציטים ומיעוט יחסי של נויטרופילים. זה תומך בזיהום וירלי שהיא סובלת או סבלה ממנו לאחרונה. מספר הכדוריות האדומות קשור יותר למצבי אנמיה (חסר דם) או המצב ההפוך -פוליציטמיה (עודף דם). הוא מתלווה בדכ גם להמוגלובין נמוך או גבוה בהתאמה. אנמיה מרמזת על מצב כלשהוא לא תקין בגוף וכאן באמת האפשרויות הן מרובות ביותר כאשר סרטן הוא אחת מיני רבות. עמוס תורן

אנה שלום אם לא הובנתי כהלכה, אני מתקן ומדגיש שאינני חושב שיש סכנה ריאלית להתפתחות ממאירות חס וחלילה לביתך שנחשפה ל3-4 צילומי חזה. התקופה "הלטנטית" קרי החבויה בין נזק קרינתי להתפתחות ממאירות היא בסדר גודל של שנים, הייתי אומר 5-20 שנה. ברמת המחקר, יש נסיונות לשנות, לשפעל את מערכת תיקון נזקי הקינה בתאים. אינני מכיר עבודה רצינית שהראתה שקיים טיפול כזה בבני אדם. עמוס תורן

שנים רבות לא היו כל מחקרים רציניים בנידון ולא ניתן היה לקשור בין השניים." תחושת" רוב המקצוענים בנושא שימצא קשר כזה. הדבר הנבדק ביותר הוא הקשר בין טלפונים סלולרים וגידולי מח. נמצא שיש קשר בין שימוש בסלולרי לגידולי בלוטת רוק הפרוטיס בצד בו משתמשים יותר לאחר מספר שנות שימוש. מחקרים אחרים בתחום בעיצומם.
ד"ר סיגל סדצקי ממכון גרטנר בשיבא מומחית גדולה בתחום.

שלום ,
שקיעת דם מוחשת -אינה ספיציפית ומלמדת על תהליך דלקתי כלשהו.
לגבי הגדלת בלוטות הלימפה הצוואריות- ייתכן והדבר נגרם מדלקת גרון חיידקית למשל (רצוי לקחת משטח גרון), מעששת של השיניים, ממחלות ויראליות רבות (לאו דווקא מחלת הנשיקה) ומגורמים נוספים.
רצוי להישאר במעקב הרופא המטפל, ובמידת הצורך- לבצע בדיקות נוספות

שלום ליאורה.
מום לבבי מסוג ASD נחשב למום קל יחסית ודי שכיח. המום לכשעצמו- אינו מגביר את הסיכון לפתח מחלות ממאירות.

לעתים - מומי לב מופיעים כחלק מתסמונת גנטית רחבה יותר שיש לה השלכות שונות, כולל נטיה לגידולים, אך לא נראה לי שזהו המצב במקרה שלך.

שלום חני,

איני בקיא לצערי בסרטן השד ורצוי להפנות את השאלה לאונקולוג מבוגרים.
יחד עם זאת, במקרה שלך- רצוי ליידע את האונקולוג המטפל לגבי הכאבים החדשים. (אם כי העובדה שהם לא מופיעים במנוחה- מרמזת שהם לא קשורים למחלה הבסיסית שלך).
ייתכן כי ליתר בטחון, רצוי לעשות מיפוי עצמות חדש.