פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי דניאלה
ARSA הוא ממצא שכיח מאד באוכלוסיה ומאוטופסיות נמצא בשכיחות של 1%-2% באוכלוסיה הנורמלית. שכיחות דומה יש בעוברים.
בעובר קל יותר באקו לעשות אבחנה של ARSA מאשר אחרי הלידה.
הרבה מעל 95% מאלה שיש להם ARSA אינם סובלים כלל מכל סימפטום ואף אינם מודעים לכך. ב ARSA העורק עובר מאחורי הושט ויוצר לחץ קל על הושט שנדיר שגורם לבעיות.
יש בכל זאת בספרות תיאורים פה ושם של מקרים שבהם היה הפרעה בבליעה.
מאחר וזה נדיר, נראה לי במקרה שלכם צריך לבדוק היטב סבות אחרות לפני שמחליטים שזה קשור ל ARSA

כבר דיינו בעבר על הנושא.
מבחינה לבבית פגם של 4.5 מ"מ הוא לא גדול. אם אין הגדלה של צד ימין, מבחינה לבבית בד"כ לא חייבים לסגור.
אם יש חשש גדול של ההמטולוגים והנוירולוגים שיש קרישי דם ורידיים ויש סכנה למעבר מימין לשמאל ניתן לסגור הפגם (זו כמובן אינדיקציה מאד בינונית, בד"כ חושבים על דבר כזה אם יש ספור של TIA או CVA קודם) . איני יודע בברור אך קשה להאמין שה CP הקל קשור לעניין
מצד שני, אם זה פגם מרכזי ובגודל קטן אז די קל לסגור אותו בצנתור והסכוי לסיבוכים ובעיות מאד קטן.

תאורטית כן, אם כי לא זוכר מקרה כזה.
זו הסבה שנותנים בדרך כלל אספירין או במקרים בעייתיים יותר נוגדי קרישה ממש, לחצי שנה (עד אשר הגוף מצפה את המטריה ברקמה משלו)

הי
הייתי שמח אם היית מוסרת יותר נתונים. אך אם נתייחס ל pda בלבד שנסגר בצורה מוצלחת בניתוח או צנתור, הסכוי לבעיות בעתיד בעניין זה מאד קטנות. אנו אמנם עוקבים אך כאמור בד"כ אין בעיות בעתיד בקשר לעניין זה

הי אביטל
א: קשה להגיד בוודאות אם ה ASD וקרישיות היתר קשורים לאירוע המוחי (האם ב MRI יש עדות לאוטם מוחי?). בתאוריה אם נוצר קריש דם במערכת הוורידית הוא יכול לעבור דרך הפגם ולהגיע למערכת השמאלית וגם למוח ולסתום כלי דם. הסבירות לכך נמוכה למדי כי האירוע קרה ברחם ואז לכל עובר יש מעבר מימין לשמאל דרך פתח במחיצה הבין פרוזדורית שנקרא PFO.
לאחר הלידה הזרימה דרך ASD היא לרוב משמאל, דבר שמקטין הסיכוי למעבר קריש דם מימין לשמאל.
ב: הסיכון בסגירת ASD ע"י מטרייה בצנתור הוא מאד קטן ויש לנו ניסיון רב בכך. ה ASD שאת מתארת הוא לא גדול ולא ברור לי אם צריך לסגור אותו (האם החדר הימני מוגדל כעדות לדלף משמעותי). אבל אם רוצים לשלול הסיכוי הקטן של מעבר מימין לשמאל אפשר בכל זאת להחליט על סגירה בצנתור.
ג: אין לדעתי כל קשר לנושא לקיחת הטגרטול וההחלטה לגבי סגירה
ד. לדעתי לא צריכה להיות בעיה עם אספירין במינון נמוך בגלל שהוא מפריע מעט ליצירת קריש ולפי שהבנתי הבעיה אצל הילדה היא קרישיות יתר, אך בעניין זה את חייבת להתייעץ עם ההמטולוגים

הי
כפי שאמרתי אין הצדקה המודינמית ברורה לסגור את הפגם מאחר והוא לא גדול ואין דלף משמעותי.
במקרה זה ההחלטה לסגור צריכה להיות לפי המלצת ההמטולוג והנוירולוג אם חוששים ממעבר קרישים מימין לשמאל (גם זה לא ממש ברור לגמרי)
הסכוי שזה יסגר לבד בגיל זה הוא קטן.
טכנית אין בעיה לסגור פגם מרכזי בגודל כזה בגיל זה.
אז אם יש החלטה לסגור מהסבות שהזכרתי קודם אז לא רואה טעם לחכות.

הי שי
לפי הנסיון שלנו, במנון המקובל בטפול בהמנגיומה על ידי חוסמי בטא כמו אטנולול הסכוי לתופעות לואי משמעותיות הוא קטן . כדאי לעשות הבדיקות אך אני מציע להוריד את רמת הדאגה.

הי
התגובה להרחבה של המסתם הראתי תלויה במספר גורמים, בין השאר האנטומיה של המסתם, וגודל הבלון שבו השתמשו ביחס לגודל המסתם. צריך גם לזכור שלעתים אפילו אחרי הרחבה מוצלחת לוקח לעתים חודשים עד שמפל הלחצים יורד בגלל התעבות משנית של השריר מתחת למסתם.
אני מניח שהדברים נעשו בצורה אופטימלית. במקרה כזה נותר לעקוב ולצפות מה קורה בחודשים הבאים. אם המפל יעלה שוב לערכים גבוהים מאד יהיה צורך לשקול אם לנסות שוב בצנתור עם בלון מעט גדול יותר או ללכת לנתוח.

מפל 53 ממ"כ במוצא חדר ימין בד"כ אינו גורם לבעיות או קליניקה לאורך זמן.
קשה לדעת מה יהיה בהמשך ויש צורך במעקב
בסופו של אם או בלי התערבות דבר אני מאמין שיהיה פתרון והיא תגדל כמו כל הילדים בתוספת מעקב קרדיולוגי

הי
מה שתיארת הוא הצרות , לא במסתם אלא בעורק הראה השמאלי. גם כאן החומרה תלויה בדרגת ההצרות. אפשר להעריך זאת ע"י מיפוי ראות שמאפשר להעריך את יחס הזרימה בין ראה שמאלית לימנית או באמצעי הדמיה נוספים כמו שהציעו לכם. אם ההצרות היא מאד קשה ורוב הדם זורם לימין לעתים יש לשקול התערבות מסוימת, לעתים בצנתור.
לא ברור לי מה חומרת ההצרות וכדאי לברר זאת כדי להחליט אם כדאי לעשות משהו או להסתפק במעקב.

הי
ידוע שאם יש ילד אחד עם מום לב במשפחה, זה מעלה במעט הסכוי לילד נוסף עם מום לב. יחד עם זאת ברוב המקרים אין חזרה של מומי לב אצל ילדים נוספים.
יש גם משפחות בודדות שיש שם שכיחות הרבה יותר גבוהה של מומים.
אין ספק שיש גם גורמים גנטיים למומי לב (בעיות כרומוסומליות וגם מוטציות בגנים בודדים) אך עדיין ברוב המקרים זה לא מעשי לבדוק את הגנים הידועים כמעלים הסכוי למומי לב.(אני מניח שמלבד מומי הלב אין לילדים תסמונות כלשהן) נראה לי יותר מעשי לעשות אקו לב עובר בהריונות שלך לשלול מומים משמעותיים.
להזכירך שמומי לב אינם נדירים, ובקרב התינוקות שנולדים כ 1 מתוך 100 נולד עם מום לב וברוב המקרים אנו לא יודעים להסביר בדיוק מה הסבה.
ובכל זאת יתכן שכדאי לך להתייעץ עם גנטיקאי

הי
זוהי הצרות של המסתם שמעביר דם מחדר ימין לעורק הראה.
החומרה תלויה בדרגת ההצרות. הצרות קלה היא חסרת משמעות. הצרות קשה לעתים מחייבת טפול.
שלחי את תשובת האקו לב שנעשה ואתייחס לחומרה.

נראה לי שאם הצ'יפ הגנטי היה תקין את יכולה להיות רגועה.

הי רינה
נשימות מהירות ודופק מעט מהיר יכולים להגרם ע"י איספיקת לב אך גם ע"י בעיות ראתיות. אני מניח שהילד נבדק ע"י קרדיולוג ורופא ראות (אם לא , חשוב כמובן שיבדק)
ראיתי ילדים בודדים שבחודשים הראשונים לחיים נשמו מהר מהרגיל ולא מצאנו סיבה והתופעה חלפה בהדרגה ב שנה הראשונה.
מבחינה קרדיולוגית צריך לחשוב גם על דברים נדירים יותר שלא בהכרח קשורים ישירות ללב ( חיבורי עורק ווריד , פיסטולות כאלה במקומות שונים כמו בכבד או בראש)
אם כבר נבדק ובוצע אקו אולי כדאי לשמוע גם דעה נוספת.
היה עוזר אם היית שולחת צלום של תשובת אקו מלא.

הי מאיר
סגירה של pda בצנתור בדרך כלל אינה גורמת לכאבים או צריבה בחזה אחרי חודשיים.
מציע שתפנה לקרדיולוג שלך ולרופא המטפל לברור

הי ריקי
את צריכה לתת יותר נתונים כדי שאתן לך תשובה. עדיף שתצרפי תשובה של האקו לב ובדיקת הקרדיולוג.
דליפה קלה של המסתם היא חסרת חשיבות . יש דרגות חומרה שונות וזה חשוב כדי לתת תשובה

הי ריקי
אמנם מה שצרפת הוא אקג ולא אקו אך בסכום שאותו בקושי הצלחתי לקרוא יש את רוב הפרטים.
לפי הסכום הדליפה של המסתם היא קלה ולא נראה שיש בעיה מבחינת הלב שלך להיכנס להריון.
יש להתייעץ גם עם הרופאים שעוקבים אחריך בקשר ל APLA ואו בעיות אחרות והשפעתן בהריון.

הי מירי
פעימות עלייתיות מוקדמות הן לא נדירות וברוב המקרים אינם גורמים לסימפטומים. כך שקרוב לוודאי אין קשר בין הנפילה לפעימות המוקדמות.
אני מניח שנבדק ע"י הרופא המטפל וגם במיון ולא נמצא ממצא לבבי ושהאקג תקין מלבד ה APBS.
אני גם מניח שהילד סה"כ ללא סימפטומים מלבד האירוע הבודד ושאין במשפחה ספור של הפרעות קצב מסוכנות , צורך בקוצב למישהו , או מות פתאומי בגיל צעיר.
אם אכן זה כך , נראה שאין דחיפות בברור וברור בעוד 3-4 חודשים נשמע בסדר.

הי לירן
המושג רשרוש אינו אומר דבר לגבי הממצא בלב וחומרתו.
כדי לתת תשובה לשאלה, צריך לשלוח תשובות מלאות של בדיקות האקו לב שנעשו