פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי רונית.
בחודשים הראשונים לחיים אי ספיקת לב תתבטא בד"כ בנשימה מהירה, קושי והתעייפות והזעה רבה בזמן אכילה, קושי בעליה במשקל

הי
Pfo הוא ממצא שכיח. מעט נוזל פריקרדיאלי יכול להיות גם כן נורמלי.
נראה לי סביר המעקב.

הקרדיולוג התרשם לא רק שאין אוושה אלא שאין גם קוצר נשימה או כחלון. כך שהסכוי שיש בעיה משמעותית הוא קטן. יחד עם זאת אם הוחלט לעשות אקו בד"כ התור הוא פחות מחצי שנה. אין מניעה לעשות זאת מוקדם יותר

קשה לדעת בלי בדיקות.
יכול להיות שיש לה אסטמה? האם היה לה כשהיתה קטנה?
אולי אין לה כושר? הא יש לה אדנואידים מוגדלים? (נוחרת בלילה?)
אם מתרשמים שהבעיה משמעותית ניתן לעשות בדיקות נוספות כמו מבחן מאמץ או תפקודי ראה במאמץ או בדיקת אאג,
אלו נתונים כמובן לשקולו והחלטתו של הרופא המטפל או הקרדיולוג.

הי הילה
לא נראה לי שיש כללים ברורים לכך ואני מניח שכל רופא נוהג מעט אחרת.
אם אין כל בעיה אחרת ורק קשת ימנית ללא ממצאים קליניים (וללא תסמונת גנטית כמו די ג'ורג') אני נוהג בשנים הראשונות לעקוב בערך אחת לשנה ונוטה להפסיק מעקב אחרי מספר שנים , ואומר להורים שאם תהיה במשך בעיה כלשהי יחזרו לבדיקה.

אין כל מניעה להתעמלות

שלום רעיה
בדיקת הלב שתארת היתה תקינה. יכולות להיות סבות רבות לתלונות מעין אלה.
על פניו אין סבה לבבית ברורה לתלונות אך כדאי לפנות לרופא הילדים שיבדוק ויתרשם האם יש סבות אחרות. אם נראה לו שיש אפשרות של בעיה לבבית (יש גם בעיות נרכשות)
יפנה אתכם שוב לבדיקת קרדיולוג ילדים.

הי ויקי
בד"כ אנו נותנים אספירין במקרים כאלה שאין מעורבות קורונרית ומדדי הדלקת חלפו,
ל 6-8 שבועות. אני מציע לשאול את הרופא מה היו שקוליו והאם יש סבה חשובה להמשיך האספירין יותר זמן.

הי דלית
נראה לי שאם את מתרשמת מהתנשמות במאמץ קצר והרופאה שמעה אוושה, כדאי לפנות לרופאת הילדים ולהתייעץ אתה אם יש מקום לבדיקת קרדיולוג ילדים.

קשה לענות על זה.
רוב הסיכויים שאין בעיה אך שווה לבדוק

הי גיא
דופק הלב הוא משתנה מאד מאחד לשני עם מרכיבים גנטיים וסביבתיים (התרגשות , פחד, מאמץ, אנמיה קשה, יתר פעילות של בלוטת התריס, תרופות מסוימות מעלים הדופק)
ככלל בילדים קטנים הדופק מהיר יותר.
בילד בגיל זה הדופק במנוחה יכול לנוע בין 80 ל 150 לערך, כך שהוא אינו חורג במיוחד.
אם הילד נראה בסדר ויש פעמים אחרות שהדופק יורד מתחת לערך שנתת, הייתי מסתפק במעקב.
אם יש ספקות כדאי ללכת לרופא לבדיקה.

הי מאיה.
קשה לנבא ממש מי יעשה SPELLS אם כי בד"כ אלו ילדים שיש להם גם מרכיב תת מסתמי שרירי משמעותי שגורם להצרות לכוון הראות.
אם קורים ארועים חשודים ל SPELLS נתן לקפל את הרגליים לחזה וזה גורם לכך שיהיה מעט יותר קשה לדם להגיע לגוף ואז ילך מעט יותר דם לראות.
בכל מקרה יש מיד להודיע לרופא הקרדיולוג המטפל ולפנות למיון ילדים (כי SPELLS יכולים להיות גם קשים עם ירידה נכרת בחמצון ובד"כ אם יש ארועים כאלה אנו נוטים לזרז את הניתוח).
לעתים הסטורציה יכולה לרדת מעט גם בגלל סבות אחרות כמו למשל מחלה חריפה בדרכי הנשימה.

הי מאיה
צריך להתנהג איתה בצורה רגילה.
סטורציה בערכים שהזכרת בד"כ אינה גורמת לבעיה.
בהצלחה בהמשך

הי מיכל
לגבי השאלות:
1. באופן כללי ככל שה VSD גדול יותר , הסיכוי שייסגר ספונטנית הוא קטן יותר אך לגבי המקרה הבודד איננו יודעים בוודאות, יש גם פגמים גדולים שנסגרים ויש קטנים שלא נסגרים לבד.
2. אם סוגרים הפגם בניתוח או בצנתור בהצלחה, הוא אינו חוזר ברוב הגדול של המקרים (לעתים מאד נדירות נפתח הטלאי שהכירורג שם אך זה מצב זניח מבחינת שכיחות)
3 אין צורך באנטיביוטיקה לא לפני ולא אחרי הניתוח לאורך זמן

בהנחה שמדובר רק ב VSD והברור הגנטי תקין, רוב הגדול של הילדים יהיו בסוף בסדר.(אם ספונטנית או בעזרת צנתור או ניתוח)
יש לנו במעקב ילדים רבים כאלה ואין סבה להיות כל כך פסימי

מיכל שלום.
גם במקרים של VSD גדול אין סימפטומים משמעותיים ב3-4 שבועות ראשונים לחיים כי יש תנגודת ראתית עדיין מספיק גבוהה שמונעת דלף גדול לכוון הראות. בהמשך בהדרגה אם הפגם לא קטן ספונטנית, מופיעה נשימה מהירה, התעייפות באוכל והזעה מרובה בזמן האוכל, לעתים קושי לעלות היטב במשקל. לא צפוי שום דבר פתאומי ואין צורך בכל אנטיביוטיקה.
אם וכאשר מופיעים הסמנים שתארתי אנו נותנים לעתים תרופות כמו משתנים , להקל מעט על התינוק אך אם הפגם לא נהיה קטן יותר, לרוב לא מחכים הרבה ולקראת גיל
3-6 חודשים הולכים לניתוח.
יש לנו הרבה מאד ילדים שעברו המהלך הזה ונותחו ומזמן שכחו שהיתה להם בעיה.
במדה והפגם קטן ואין סימנים קליניים והלחץ הראתי אינו גבוה, מסתפקים במעקב תקופה יותר ארוכה , אולי הפגם יקטן עוד או ייסגר.
אין כל בעיה בברית כי כמו שאמרתי בגיל 8 ימים אין כל סמפטומים בד"כ.

הי
אין צורך להוציא אגורה!
הכל ממומן ע"י המערכת הציבורית.
למרות שזה ניתוח לב פתוח, ההצלחות טובות , מעל 95% הצלחה.
אין לי כל בעיה שתשאלי הלאה עוד, אשמח לענות.
אם את מעוניינת אני מוכן לקשר אותך למשפחה שעברה התהליך.
אם כן שלחי לי הודעה עם טלפון שלך ל MAIL האישי שלי (מופיע באתר)

אני עובד רוב הזמן בקפלן ברחובות. אני קרדיולוג ילדים. (קרדיולוג ילדים בודק ועוקב אחרי הילדים, עושה אקו ומחליט אם ומתי לשלוח לטיפולים נוספים כמו צנתורים שאנו מבצעים או לניתוח שמבוצע ע"י מנתח לב ילדים (שהוא מקצוע אחר).
שיהיה בהצלחה ושנה טובה.

הי
אין אדם שחף מטעויות. VSD הוא דבר שאפשר לפספס וגם לעתים לחשוב שיש VSD כאשר אין (יש אזור במחיצה הבין חדרית שהוא מאד דק, כמו קרום ולעתים נראה באקו כאילו יש שם חסר), אך אם מדובר בפגם גדול, רוב הסיכויים שאין טעות. אם יש לך ספק או רוצה להרגיש נוח יותר לגבי האבחנה, אפשר ללכת למישהו נוסף שיעשה אקו לב עובר.
בדרך כלל VSD ללא בעיה גנטית ברקע לרוב נוהגים להמשיך ההריון אך אני מניח שהיו בודדים שהתעקשו והפסיקו הריון.

ויקי שלום
1.אני מניח שהוא קבל בעבר בגיל שנה כבר חסון לאבעבועות.
2. זה עתה מתחילים עם החיסונים לשפעת(החסון המומת)
3 . אני מניח שלא נמצאו אנאוריזמות בקורונרים ואז מומלץ טפול באספירין במנון נמוך ל 6-8 שבועות
4. אחרי IVIG לדעתי אין מניעה לקחת את החיסון המומות לשפעת.(יש בעיה יותר בחיסונים עם וירוס חי מוחלש ויש המלצה של היצרן לא לתת חיסון לאבעבועות בזמן מתן אספירין)
5. תסמונת ריי היא נדירה מאד

לכן לפי דעתי ובשיחה גם עם מומחה למחלות זהומיות ממליץ: כעת חיסון מומת לשפעת לילד ולשאר המשפחה ולדעתי אין סבה לדחות את הגן.

לגבי השפעת, עד כמה שאני מבין אין בעיה לתת חיסון מומת גם לילד.
לגבי האבעבועות והאספירין , יש לזכור שה IVIG נותן הגנה מסוימת מפני זיהום באבעבועות (זו אחת הסבות שהחיסון לא יעיל לעתים אחרי IVIG). אורך הטיפול באספירין לאחר ירידת מדדי הדלקת הוא כאמור 6-8 שבועות.
הסיכוי שהוא יחלה במחלה זו בתקופה הזו הוא קטן, כך שלדעתי יכול ללכת לגן ולהמשיך אספירין. אפשרות שנייה (יש לשאול את הקרדיולוג ילדים שמכיר את הילד), אם אין מדדי דלקת ואין מעורבות קורונרית, פשוט להפסיק האספירין.

הי
קשה לי לענות על זה בלי לראות האקג.
אנא צל י אות ושלחי

הי
אפשר לעשות אקו לב לעוברים, בתאומים אני מעדיף לקראת שבוע 23 להריון.
לא ניתן בד"כ לאבחן מום כמו שהיה לך שהוא גם די נדיר.
בכל זאת מקובל לעשות אקו לב עובר במקרים כאלה לשלול בעיה לבבית משמעותית בגלל שקיום מום לב מולד אצל האישה מעלה במידת מה את הסיכוי למום לב אצל ילדיה.

הי
לא נהוג לתת טפול מונע SBE לאחר תיקון מום כמו שלך.
וכן לא נהוג בד"כ לתת טפול אנטיביוטי מונע בדקור מי שפיר.

הי
גם בתקופה שאת מדברת עליה לא היה צריך טפול מונע לפני פעולות כאלה, בעיר היה לפני טפולי שיניים.
לפני מספר שנים שינו את ההמלצות ואת בכלל אינך צריכה טפול כזה גם לא לפני טפולי שיניים וגם לא לפני דקור מי שפיר

בהנחה שהתיקון בסדר ותפקוד הלב השמאלי בסדר אין כל מניעה לאפידורל.

הי לירן, קשה לי לתת לך תשובה ברורה לפי הנתונים שהבאת. צריך פרטים נוספים.
האם היית במעקב אצל קרדיולוג ילדים בעבר או שזה ממצא שנודע עליו רק כעת?
הממצאים שמתוארים בתשובת האקו לב ששלחת מתארים דליפה קלה עד בינונית של המסתם המיטרלי. וכן עליה קלה בלחץ הראתי. אין תאור מה הבעיה במסתם, לא ברור על רקע מה הבעיה. (האם מולד או על רקע ראומטי) לא ברור האם מוצא כלי הדם הכליליים תקין.
אני מציע לך לפנות לקרדיולוג ילדים שעקב אחריך (אם יש כזה) או לאחד מהסביבה שלך שיחזור על האקו וייתן חוות דעת לצבא

שוב אני חוזר.
אם אתה רוצה לשפר ולברר את מצבך אני מציע שתחזור על הבדיקה והאקו אצל קרדיולוג ילדים ושלח התשובה המפורטת