פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

היא גיא
מצטער על האיחור בתגובה. פיספסתי את השאלה הזו.
חשוב אכן לודא שהקליניקה נובעת מלחץ על הקנה. אם כך הדבר, הולכים לניתוח. בד"כ נעשה בחתך בחזה משמאל. אין זה נחשב לניתוח קשה והתוצאות בדרך כלל טובות. לרוב יש שפור מידי חלקי אחרי הניתוח והמשך שפור לאורך זמן

הי רינת
זוהי רקמה מתחת למסתם אאורטלי שיכולה לגרום להצרות במוצא חדר שמאל בדרגות חומרה שונות. מפל 28 ממ"כ אינו גדול ואיננו נוהגים להתערב . לדעתי רוב האנשים יחליטו על התערבות סביב מפל 50-60 או אם יש סימפטומים או הפרעה בתפקוד חדר שמאל. כמוכן במקרים אלה לעתים יש דליפה של המסתם האאורטלי (האם יש אצלך? באיזו דרגה?)וגם זה נכנס בשיקולים לגבי טפול.
המצב לא אמור לגרום ליתר לחץ דם ובדרגה נמוכה כמו שציינת, אין צורך בטפול תרופתי ואין גם בעיה בד"כ בהריון.
יש מקרים שזה מחמיר עם הזמן (יותר בגיל הצעיר , בילדים) וכמובן יש צורך במעקב אבל זה יכול להשאר גם שנים רבות בדרגה קלה ללא צורך בהתערבות..

בעקרון אפשר לעשות בדיקות לך ולעובר באותו יום. אלא שאקו לב עובר אנו נוהגים לעשות בד"כ סביב שבוע 20-23 . אקו לעצמך את יכולה לעשות בכל שלב ורצוי מוקדם אם יש לך תלונות

לא, זה לא מזיק לעובר.
זוהי בדיקה המבוססת על גלי קול ודומה לאולטרסאונד שנעשה בכל הריון.

הי
קשה לעשות אבחנות על פי הספור הזה. יכולות להיות סיבות רבות. ורובן לדעתי לא קשורות ללב. תלונות מסוג זה יכולות לעתים להיות גם מהרגשת מועקה או חרדה.
כדאי לפנות לרופא הילדים ואם הוא מתרשם שיש צורך, יפנה אתכם לברור כולל ברור קרדיולוגי.

הי
איזה סוג פעימות מוקדמות היו (חדריות או פרוזדוריות?)
נראה לי במיוחד אם היו חדריות ומרובות , כדאי להשלים גם אקו לב, במיוחד שהוא עוסק בספורט תחרותי.

הי תמר
לפני תשובה אני צריך תיאור מדוייק של האקו לב המלא שנעשה כולל תיאור של המסתם (דו עלי?) דרגת ההצרות, רוחב של אבי העורקים והאם יש גם דליפה ומה דרגתה. וכן תפקוד של חדר שמאל והאם דפנותיו מעובות.

הי תמר
כרגע יש הצרות קלה של המסתם ללא דליפה והרחבה קלה בלבד של אאורטה העולה.
מדובר בילד קטן וקשה להעריך בדיוק מה יהיה בהמשך. בחלק מהילדים מצב כזה (קל) יכול להמשך שנים רבות ללא צורך בהתערבות. באחרים יכולה להיות החמרה הדרגתית בדרגת ההצרות או הופעה של דליפה בנוסף. הצורך בהתערבות תלוי בחומרת הבעיה כמו הצרות קשה (לרוב מפל לחצים מעל 75 ממ"כ לערך, או דליפה קשה או הרחבה קיצונית של אאורטה או הפרעה בתפקוד החדר השמאלי)
סוג ההתערבות תלוי בסוג הבעיה ובגיל.
אם מדובר בהצרות קשה ללא דליפה משמעותית בגיל צעיר נוטים לנסות הרחבה ע"י בלון בצנתור. בגיל מבוגר יותר לרוב החלפת מסתם תותב, בזקנים נוטים היום להשתיל מסתם ביולוגי בצנתור.
אם בנוסף יש דליפה משמעותית יש צורך בניתוח , בגיל צעיר ניתוח ע"ש ROSS ובמבוגרים בד"כ החלפת מסתם.
הרחבה קיצונית של אאורטה העולה מצריכה בנוסף החלפה של קטע מאאורטה העולה בניתוח.
בסוג זה של בעיה אנו מנסים לקנות זמן כי אין טפול שפותר הבעיה לתמיד.
נראה לי שאתם עדיין רחוקים מהתערבות כלשהי כך שאין סבה להיות בלחץ.

אני איני נוהג לעשות זאת. זה אינו כל כך פרקטי ומאד קשה בילדים בגיל זה. בדרגה נמוכה של הצרות ועם תפקוד טוב של הלב אין לדעתי צורך בכך.

עניתי די במפורט על שאלה דומה לגמרי באותו העמוד. אתה יכול לעיין בתשובה.

שלום לאנונימי
כדי שאוכל לענות לך, אתה צריך לתת לי יותר נתונים וכדאי שתעתיק את כל תשובת האקו האחרון. יש חשיבות רבה לנתונים כמו באיזה מקום ההצרות (במסתם, מתחתיו או מעליו) . האם החדר הימני מעובה? מתכווץ היטב? ועוד.

אין לי הנתונים להשוות התוצאות בין 2 המרכזים.
באופן כללי יש מנתחים טובים ב 2 המרכזים שהזכרת.

הי גל
בד"כ כלל אנו יכולים להבדיל בין מוקדים אקוגניים לבין רבדומיומות (האחרון קשור למחלה בשם טוברוסקלרוזיס שלעתים מלווה באפילפסיה ופגור)
אם יש ספק לגבי האבחון ביניהם כדאי אכן לחזור על הבדיקה בשבוע מאוחר יותר ואם זה עדיין לא ברור כדאי אפילו לשמוע חוות דעת נוספת.
אם מדובר במוקדים אקוגניים , אין להם משמעות רבה. מבחינה אנטומית פיסיולוגית אין להם כל חשיבות (אני מסביר לאשה להתייחס לזה כמו "נקודת חן")
מבחינה גנטית זה מעלה במקצת הסכוי לתסמונת דאון. אם זה הסמן היחיד באשה צעירה לא ממליצים על בדיקת מי שפיר.
כדאי לך להתייעץ עם גנטיקה.

הי
אין קשר בין מוקד אקוגני ורבדומיומות ומוקד אקוגני לא הופך לרבדומיומה. המטרה אני מניח לראות שוב לודא שאכן אלה מוקדים אקוגניים בלבד.(אפשר כמעט תמיד להבדיל בין מוקד אקוגני לרבדומיומה)

הי מגי
פעימות מוקדמות בנוכחות לב תקין בד"כ אין להם משמעות רבה. אין לכך קשר לריטלין שנלקח לפני חצי שנה.
במקרה שלכם אפילו לא הוכיחו פעימות מוקדמות. תחושות מוזרות בחזה לא תמיד נובעות מהפרעות בקצב ולעתים יכולות לנבוע מלחץ נפשי (במיוחד בתקופות בעייתיות כמו לאחרונה).
כרגע לא רואה סבה לדאגה, אך כדאי לבדוק העניין ע"י בדיקת קרדיולוג אולי גם הולטר (רישום אקג ל 24 שעות) ובדיקות נוספות לפי דעת הקרדיולוג.

הי
מום זה הוא היפוך של כלי הדם הגדולים. (אבי העורקים יוצא בטעות מחדר ימין ועורק הראה יוצא מחדר שמאל). לכן דם לא מחומצן מגיע לאבי העורקים והמום כחלוני. בעבר היתה תמותה גדולה ממום זה. היום המצב הרבה יותר טוב. חלק מהילדים לאחר הלידה צריכים צנתור מיוחד שבו יוצרים פגם גדול יותר במחיצה הבין פרוזדורית שמשפר חלקית את החמצון ועד גיל שבועיים נהוג לעשות תקון ניתוחי(היום הניתוח הוא יותר אנטומי ונהוג להפוך חזרה את כלי הדם הגדולים ויש העברה גם של העורקים הכליליים). התמותה בניתוח היא פחות מ10% (יותר סביב 5%). רוב הילדים אחרי הניתוח מתפקדים יפה ללא בעיות רציניות ולאורך זמן... בעבר היו נוטים יותר להפסיק ההריון היום יש לא מעט שממשיכים. אם כן חשוב גם להתייעץ עם גנטיקה.

הי דנה
קודם כל הייתי מפריד בין ההגדרות של מוקד אקוגני לבין רבדומיומה בלב. הראשון הוא חסר משמעות והשני הולך עם טוברוסקלרוזיס. הממצאים נראים אחרת ואפשר באקו לב עובר להבדיל ביניהם.
בהנחה שמה שנמצא אצלך הוא אכן 4 רבדומיומות הסכוי למחלת טוברוסקלרוזיס הוא כמעט ודאי.
לעתים הגדולים הללו יכולים לקטון עם השנים אך הם מעידים על מחלה שיכולה להיות מאד קשה עם פגור והתכווצויות.
לעתים שולחים בהריון ל MRI לנסות לבדוק אם יש גדולים דומים גם במוח העובר אך גם אם אין שם ממצאים בולטים עדיין יכולה להיות מעורבות נוירולוגית.
לדעתי, אם זה ברור שמדובר בטוברומות בלב (יתכן שכדאי לעשות אקו לב עובר נוסף ליתר בטחון) עליך להניח שמדובר במחלה ושיש סכוי גבוה שהילד יהיה חולה קלינית (למרות שיש מקרים קלים יותר של המחלה).
לפי הנתונים הללו את צריכה להחליט אם להמשיך בהריון

הי מורן
VSD שרירי קטן הוא ממצא שכיח וגם חסר משמעות מבחינת הלב ( הרוב נסגרים ספונטנית)
יש לממצא חשיבות מסוימת מבחינה גנטית ורוב הגנטיקאים ממליצים היום במקרים אלה גם בצוע מי שפיר וצ'יפ גנטי.
לפני כן כדאי להשלים גם אקו לב עובר.
בדיקה זו נעשית בד"כ ע"י קרדיולוג ילדים.
יש למאוחדת אני מאמין רופאים שעושים הבדיקה בצפון (כמו שאני למשל עושה בדיקות כאלה עבור מאוחדת באשדוד)
כדאי לברר עם הקופה.
בכל מקרה אין כל סבה להכנס ללחץ וחיזרי לישון בשקט.

יש סכוי.
קרה בעבר

הי
INTERRUPTED IVC הוא מצב לא שכיח של שוני בצורת ההחזר הוורידי מהחלק התחתון של הגוף לכוון הלב הימני. יש חסר החלק הכבדי של ה IVC והוא ממשיך מאחורי הלב דרך ורידים כמו אזיגוס או המיאזיגוס ומתנקז ל SVC ולבסוף מגיע למקום הנכון (פרוזדור ימין) במקרים אלה וורידי הכבד מתנקזים ישירות לפרוזדור ימין.
אנומליה זו יכולה לבוא עם מומי לב בדרגות חומרה שונות (ואז התסמינים לפי חומרת מום הלב) או להופיע בצורה מבודדת (כמו במקרה שלכם אני מניח)
יש מקרים שהתופעה קשורה לפוליספלניה (ריבוי טחולים שלעתים לא מתפקדים היטב) ולכן לעתים חשיפה יותר לזיהומים.
תוארה גם שכיחות מעט יותר גבוה של DVT (טרומבוזה , קריש דם, של הוורידים העמוקים ברגליים)
אך בסה"כ רוב הילדים עם הצורה המבודדת הם ללא תופעות קליניות ולכן איני חושב שיש לכן חשיבות רבה מבחינה ביטוחית או מבחינת הצבא.
אין לי ספק שיש אנשים שיש להם הממצא הנ"ל וחיים כל ימיהם בלי לדעת על כך. יש חשיבות למידע גם במקרים של פרוצדורות חודרניות מסוימות כמו למשל צנתור לב ימני, כי הגישה מלמטה ללב היא שונה ויותר מורכבת.