פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי
אנחנו לא בדיוק יודעים הגורם כך שקשה לענות בבטחון. התחושה שלי שאין בעיה עם טיסה.

הי
לפי מה שאת מספרת מבנה הלב ותפקודו תקין וגם הקצב הוא כנראה סינוס (מהקוצב הנורמלי.
אולי מדובר בהפרשת יתר של קטכול אמינים?
אפשרות נוספת יתר פעילות בלוטת התריס
האם דברים אלה נבדקו?

הייתי מחכה לבדיקה של הקטכול אמינים, אם זה יהיה תקין בכל זאת נראה לי שכדאי להמשיך לברר. זה נראה לי קצת חורג מהתופעות השכיחות של התבגרות.

בהחלט יכול להיות

איני יודע.
יש הרבה קרדיולוגים ילדים מצויינים בארץ.
וזו לא שאלה שמתאימה לפורום הזה.

הי
אין תפרים , זו רק דקירה במפשעה כדי להכנס לוריד.
אין צורך בד"כ בהכנה מסובכת במקרים שהילד סה"כ בריא. אקג, ספירת דם
וחלק מהמרדימים יבקשו גם צלום חזה. יש צורך בחתימה של ההורים על הסכמה להרדמה כללית ולצנתור

הי אתי.
אני צריך עוד פרטים על דרגת ההצרות (מפל לחצים), האם יש דליפה או הצרות גם של המסתם הטריקוספידלי? מה התפקוד של חדר ימין, האם גם הכבד מוגדל?
בגדול, וריד בולט בצואר יכול להיות גם בלי בעיה לבבית אך יכול להיות כתוצאה מלחץ גבוה בפרוזדור ימין שמועבר גם לוריד הצואר. (לחץ גבוה בפרוזדור יכול להיות בגלל הצרות קשה של מסתם ראתי, הצרות או דליפה משמעותית של המסתם הטריקוספידלי ובעיה בתפקוד הסיסטולי או הדיאסטולי של החדר הימני.
נא שלחו את התשובה המלאה של האקו האחרון שנעשה.

הי
יתכן שיש לחץ מוגבר בפרוזדור ימין וזה תורם לפחות בחלקו להרחבת הוריד בצוואר.
בכל מרה ההחלטות בד"כ נעשות לפי הבעיה בלב ודרגת החומרה שלה.
כך שכדאי להתייעץ עם הקרדיולוג שעוקב אחרי הילד בקשר לגישה.

הי עדי
ההתאוששות מצנתור לסגירת ASD היא בד"כ מהירה מאד והתפקוד טוב כבר יום אחרי הצנתור (עם מעט כאב במפשעה מהדקירה)
אין צורך בזהירות מיוחדת מבחינת חבלה, אם כי חבלות חזקות לחזה לא רצויות באופן כללי אצל כל אחד.
בקורת ראשונה אני נוהג לעשות אחרי 10-14 יום (אם יש כאלה שמזמינים אחרי פסק זמן ארוך יותר). נהוג לתת אספירין לחצי שנה.

שלום בתשבע
קשה מאד להביע דעה בלי לראות את הממצאים ממש באקו.
אם להתייחס לממצאים כפי שתוארו זה יכול להתאים לדלקת של הלב (מיוקרדיטיס או קרדיומיופטיה).
אם זה זיהום הממצא יכול להשתפר, להישאר באותו מצב או להחמיר. כך שבאמת יש צורך במעקב לראות לאיזה כוון זה מתפתח.
כמוכן בגלל שזה לא ממצא שרואים כל יום כדאי לשמוע דעה נוספת אצל עוד קרדיולוג ילדים או אפילו שניים

הי דניאל
במום שאתה מתאר בד"כ החדר הימני הוא קטן ומעובה (איני יודע איך המצב במקרה שלכם).
בשלב הראשון אחרי ניתוח כזה אנו עוקבים אחרי הילדים ומקווים שהחדר הימני יגדל ויהפוך להיות כזה שיוכל להזרים את כל תפוקת הלב לראות, לעתים החדר גדל יפה ואז ניתן לסגור את השנט ולעתים גם את המעבר בין הפרוזדורים (אם יש כחלון בגלל דלף מימין לשמאל).תיקון זה הוא תיקון דו חדרי. במקרים אלה אם יש הרבה דליפה פולמונלית לעתים, כדי לעזור לחדר הימני, אנו צריכים לשים מסתם ראתי ביולוגי או הומוגרפט , אם זה קורה בגיל צעיר זה נעשה בניתוח. אם הצורך הוא בגיל מבוגר אפשר בחלק מהמקרים להשתיל מסתם ביולוגי בצנתור.
לעתים החדר נשאר קטן ולא מספיק יעיל להזרים את כל תפוקת הלב לראות ואז לעתים יש לעשות ניתוח ע"ש גלן (שבו מחברים את הוריד החלול העליון ישירות לעורק הראה הימני כך שהדם שחוזר מחלק עליון של הגוף זורם ישירות לראות והחדר הימני צריך להזרים לראות רק את הדם שבא מחלק תחתון של הגוף (מכנים זאת תיקון של חדר וחצי). ניתן לשלב במקרה זה גם הכנסת מסתם ראתי לרוב בניתוח עם הומוגרפט.
במקרה העוד פחות טוב החדר הימני אינו גדל כלל ואינו יעיל בכלל ואז מוותרים עליו ועוברים לתיקון של חדר בודד שבו מחברים גם את הוריד החלול העליון והתחתון לראות (ניתוח ע"ש פונטן)
לסכום אין כאן דרך סלולה וברורה והכל תלוי במה שקורה בהמשך במעקב אחרי הילד.

הי
האם סגירת ה ASD היא בצנתור או בניתוח?
יש הבדל גדול מבחינת החולה.

הי רונית
לעתים קרובות הדרך לזהות את הפגמים הקטנים הם ע"י דופלר צבע. רואים את המעבר בצבע אבל ללא הצבע קשה לראות את הפגם.
אני מניח שהרופא התכוון לכך וזה מרמז שהפגם אינו גדול.

הי אבי
מה ששלחת כתמונה אינו קריא
שלח תמונה טובה יותר או העתק את מכתב התשובה.

הי אבי.
הצרות קלה של המסתם האאורטלי אינה מפריעה לילד כעת אך יש צורך במעקב קרדיולוגי. בד"כ הדבר קורה כאשר המסתם בנוי מ 2 עלעלים במקום 3 (אם כי לא ראיתי התייחסות לעניין במכתב שכתבת).
במקרים אלה לעתים המצב יכול להיות סטטי (וקל) למשך שנים רבות מאד ולעתים יכולה להיות החמרה בהצרות או הופעה של דליפה של המסתם.
אם התופעה מחמירה מאד לעתים יש צורך בהתערבות בצנתור (אם זו רק הצרות משמעותית) או בניתוח. אתם מאד מאד רחוקים מהמצב הזה.
לגבי שמירה על השיניים, לא להיסחף. אכן לא רצוי להרבות במתוקים וההמלצה היא נכונה לכל אחד, גם בלי בעיית לב.
אבל אפשר לאכול כל דבר כולל פרות במידה.
יש לצחצח שיניים ובגיל מאוחר יותר ללכת לבקורות אצל רופא שיניים ושיננית

פשוט לשמור על השיניים

הי דנה
לא תמיד קל לראות פגם קטן במחיצה הבין חדרית באקו לב עובר. כאשר יש ספק זה אומר שאולי אין שם כלל פגם. גם אם יש משהו קטן אין לכך חשיבות רבה מבחינת הלב. פגמים גם נוטים לקטון או להסגר ספונטנית.
החשיבות העיקרית של מציאת פגם במחיצה היא גנטית.
כדאי לראות איך יתרשמו בבדיקה הבאה ואם חושבים שיש פגם כדאי להתייעץ עם גנטיקה

הי טל
בתקופה העוברית המחיצה הבין פרוזדורית פתוחה ונסגרת אחרי לידה בהדרגה.
לפיכך בגיל 3 שבועות להרבה תינוקות יש עדיין מעבר בין הפרוזדורים.
יש סיכוי לא קטן שזה ייסגר לבד. לא נראה לי שיש סבה לדאגה בשלב זה.
גם אם יש פגם משמעותי ולא נסגר עד גיל 5 שנים , גם אז זו לא בעיה משמעותית ואם צריך לסגור אותו אנו בד"כ עושים זאת ללא ניתוח , בצנתור עם התקן מיוחד.
לסכום אין מה לדאוג, יש להמשיך במעקב.

הי אנה
יתכן מאד שהתלונות הם על רקע לחץ נפשי אך היה רצוי לבדוק זאת קצת יותר.
למשל, היה רצוי לנסות לראות מה הדופק בזמן התחושות שלך לוודא שאין הפרעת קצב.
ניתן לעשות זאת ע"י בדיקת הולטר או EVENT MONITOR אשר יכול לרשום את האקג בזמן התלונה.
אני משוכנע שיש קרדיולוגים בצבא שיכולים לבדוק אותך ולהמליץ על הברור המתאים ואם הכל יוצא בסדר זה יעזור להוריד את החששות.
בכל מקרה הפסקת עישון היה מעשה מבורך!

הי רבקה.
מוקד אקוגני (נקודה לבנה בד"כ בחדר שמאל) הוא ממצא שכיח ללא משמעות מבחינת הלב. הוא מעלה במקצת את הסיכוי לתסמונת דאון אך אם אין סמנים סטטיסטיים נוספים אינו סיבה לדאגה או לבצוע דקור מי שפיר.
הבדלים קלים בגודל של החדרים שכיח ובד"כ אינו בעייתי. הבדלים משמעותיים יכולים לרמז על בעיה לבבית .
כדאי להתרשם יותר מהלב בבדיקת אקו לב עובר (ולעתים צריך לחזור על הבדיקה בשלב מאוחר יותר לראות אם ההבדלים בגודל יציבים או מחמירים) אך בשלב זה לא נראה לי שצריך לדאוג יותר מדי.