פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הי
דליפה קלה בדופלר צבע במסם הראתי היא תופעה שכיכה אצל עוברים, ילדים ומבוגרים ונחשבת לתופעה נורמלית. כך שאם זה הממצא היחיד איני רואה כל בעיה.

הי
אני נוהג לומר שהאקג הוא כמו האף. לכל אחד יש אקג מעט שונה. אך אצלכם נאמר שהתרשים בתחום התקין ובעבר אקו לב היה תקין. כך שרוב הסיכויים שאין כל בעיה. יש צורך לבדוק את פשר התלונות אך לא נראה לי שיש סבה לדאגה.

הי ליטל
Per lt svc הוא וריאנט של נקוז הורידי מהחלק העליון של הגוף. בד"כ כל החלק העליון מתנקז לוריד אחד svc שיורד לפרוזדור ימין מצד ימין. יש מקרים שיש 2 ורידים , גם מימין וגם משמאל ויש שהניקוז הורידי כולו יורד בצד שמאל של הלב. אם בסופו של דבר הוריד שבא משמאל מתנקז ל פרוזדור ימין (בד "כ דרך הסנוס הקורונרי) אז אין לכך כל משמעות.כלומר מבחינה פיסיולוגית אין חשיבות אך נהוג להתייעץ גם עם גנטיקה.

הי הילה
קשת אאורטה ימנית יכולה לבוא כממצא בודד ללא בעיה אחרת וללא כל קליניקה.
יש מקרים שבנוכחות קשת ימנית יכול להיות לחץ על הקנה ו/או הושט ובמקרה כזה יהיו תופעות נשימתיות או בעיות כלכלה.
קשה להאמין שיש קשר ישיר בין עיכוב בהתפתחות לבין הקשת הימנית אם אין סמנים של קושי בנשימה או בליעה.
דבר נוסף שיש לברר, האם במסגרת הברור שנעשה בהריון ובדיקת מי השפיר האם נבדק הנושא של חסר חלקי של כרומוסום 22 (די ג'ורג') אשר יש לו קשר סטטיסטי ללקשת ימנית? אם זה לא נבדק נראה לי שכדאי לבדוק.
מלבד דברים אלה יש כמובן לחפש בעיות אחרות שאינן קשורות לממצא של הקשת הימנית.

מלבד הדברים שציינתי קודם לא נראה לי שיש בעיות אחרות.
יש הרבה אנשים שחיים עם קשת ימנית ואפילו אינם יודעים על כך.
אם הדברים שציינתי נשללו נראה לי שכדאי לעזוב את עניין הקשת ולחפש גורמים אחרים לבעיות שציינת.

אני מניח שהתכוונת ל asd מסוג ונוסוס. אם אכן לכך התכוונת,
סוג זה של asd בדרך כלל אינו נסגר ספונטנית ואם הוא משמעותי מצריך ניתוח לתקון בהמשך. בהרבה מקרים מלווה המום הזה בחזרה לא תקינה של הוריד הראתי הימני העליון לתוך הוריד החלול העליון ובניתוח הכירורג דואג לסגור הפגם ולהטות הוריד הראתי לתוך הפרוזדור השמאלי.

הי
את צריכה לפנות לרופא שלך.
איננו יכולים לעשות זאת בפורום

VSD אפילו אם הוא גדול אינו נחשב למום קשה. חלק קטנים ונסגרים לבד והגדולים יש לעתים צורך לנתח וגם אז הילד בסדר.
כלומר מבחינת הלב זו אינה בעיה גדולה וניתנת לפתרון טוב.
כמו שציינת יש חשיבות גנטית וחשוב לעשות מי שפיר וגם צ'יפ גנטי לודא שאין זה במסגרת של בעיה גנטית.

הי אילנית
VSD שרירי קטן הוא מאד שכיח. אין לו כל משמעות מבחינת הלב. רובם נוטים להסגר ש1-2 שנים הראשונות לחיים. אם הוא אכן קטן , אין זה חשוב אפילו אם לא נסגר.
אין סבה לדאגה.
כדאי בכל זאת להעביר כל הנתונים דרך גנטיקה.
מקרה שניים מילדי נולדו עם VSD שרירי קטן שנסגר בהמשך לבד ואין להם כל בעיה.

הי גילי
מאחר ואין אבחנה והממצאים לא ברורים ולא בטוחים, קשה לי להגיד לך מה המשמעות.
אני חושב שחשוב לעשות אקו לב עובר.
נכון שאנו מעדיפים באופן כללי לעשות זאת בשבוע 21-2 ולמעלה אך במקרים שיש חשד לבעיה אפשר לנסות לעשות זאת מוקדם יותר ( שבוע 18 למשל) ואז לפי הממצאים אפשר לעשות ייעוץ יותר ממשי.
לעתים אם לא רואים מספיק טוב חוזרים על הבדיקה.

הי גילי
לפי התאור של הרופא שעשה הבדיקה נראה שיש בעיה, יתכן אפילו חמורה, אך אני עדיין חושב שיש לנסות להקדים את האקו לב עובר לנסות להגיע לאבחנה מדויקת יותר שתאפשר לתת ייעוץ נכון לגבי ההמשך.
האם כשקבעת את התור הראית להם את הממצאים של הסקירה?

הי גילי
אני מבין שאת לחוצה ומאד רוצה אינפורמציה אך קשה לי לתת לך הערכה בלי לראות הבדיקה. הדברים הם לא שחור או לבן. תלוי מה הגודל של חדר שמאל ואבי העורקים, האם החדר יכול להיות חדר תפקודי?
אני לא רוצה לתת לך חוות דעת לא אמינה , לכן צריך לעשות אקו לב עובר לברר יותר פרטים ואז אפשר לתת ייעוץ.
זאת כמובן בתקווה שההדמיה מאפשרת לראות האנטומיה בצורה סבירה.

מה נמצא בבדיקה?

הי
אני מצטער לשמוע אך כשמדובר במום לב קשה שלא ניתן להגיע לתקון טוב אולי זה עדיף.
אני הייתי עושה אותו הדבר במקרה כזה.
בהצלחה בהמשך

הי חנה
אני לא בטוח אם הבנתי נכון למה בדיוק התכוונת בשאלה.
גודל הפגם ניתן לראות באקו לב במרפאה וכן ניתן לראות את השוליים שלו מסביב.
לפי גודל הפגם, מיקומו וגודל השוליים שלו מסביב אנו מחליטים אם ניתן לסגור אותו בצנתור. אם כן, בד"כ אנו עושים זאת לקראת גיל 5 שנים.
בצנתור עצמו משמשים באקו דרך הושט וגם בבלון מדידה כדי להעריך את גודל הפגם.
לגודל של הפגם במ"מ יש התייחסות שונה לפי גודל החולה. למשל , פגם של 7 מ"מ בילד בן 3 חודשים הוא די גדול . לעומת זאת גודל כזה במבוגר נחשב קטן.
ההחלטה לגבי הפגם תלויה הרבה בכמות הדלף דרכו וזה אנו שופטים באקו לפי מדת ההגדלה של הלב הימני (שהיא יחסית לכמות הדלף).
אם יש פגם גדול עם הגדלה של צד ימין , מעבר לגיל 2-3 שנים ונראה לנו שזה לא יתאים לצנתור (בגלל מקום לא טוב או חוסר שוליים או גודל ענק), נהוג לשלוח לניתוח כבר בגיל 3 (ב2-3 שנים הראשונות לחיים, חלק מהפגמים יכולים לקטון ספונטנית ולעתים אף להסגר)

לא מקובל לתת טפול מונע במקרים של asd.
אבל אחרי הסגירה עם מטריה נהוג לתת טפול מונע לפני טפולי שיניים עד שהמטריה מתכסית ע"י רקמה של הגוף.
לתקופה של חצי שנה ואח"כ אין יותר צורך בכך

הי
כל ילד מגיב אחרת אבל אומר לך את דעתי.
הפעולה של סגירת ASD בצנתור אינה כל כך טראומתית, נעשית בהרדמה כללית והילד משתחרר למחרת ללא הרבה כאב וחוזר לתפקוד רגיל מהר מאד (לעומת ניתוח שהוא הרבה יותר טראומתי).
לילדה בגיל זה אפשר לרוב להסביר שיש לה בעיה קטנה בלב שצריך לתקן, אפשר להראות לה את הבעיה בציור ולהסביר לה על הפעולה ולהגיד לה שהיא תישן ולא תרגיש דבר. אפשר להיעזר בקרדיולוג שיסביר לה על הפעולה.
נראה לי שעדיף לעשות זאת לפחות מספר ימים לפני הצנתור.
לקחת אותה לחדר צינתורים בלי הסבר ובהפתעה, לדעתי זו טעות גדולה.
אפשרות נוספת היא לעשות זאת בעזרת פסיכולוג.

הי
אני מתקשה להאמין שזה מסביר כל התופעות.
התייעצי עם אנדוקרינולוג.

הי
קולטרל קטן מאאורטה הוא כלי קטן שיוצא מאבי העורקים בד"כ לכוון סעיף של עורק הראה. אם הוא קטן אין לכך משמעות.