פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום ליאת.

אינני רופא.

קודם כל, כל הכבוד על ההתמודדות :-)

אני יכול לומר שגם אני סבלתי סבל רב מתופעות הלוואי של התרופות, ואני מזדהה לגמרי עם מה שכתבת מהרגשה אישית.

אמנם, צריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו, ויש מטופלים שיותר מתאים להם להתמודד עם תרופות.

לדעתי, הדברים אינם שחור לבן, אלא יש גם גווני אפור; אני חושב שצריך וחשוב לומר שאפשר להתמודד גם ללא תרופות ולבסס את ההתמודדות על טיפולים פסיכולוגיים בלבד, ומי שסובל מתופעת לוואי של התרופות, או ששואף בבוא העת להיפטר מהטיפול התרופתי - לומר שזה אפשרי!!!

כדאי אולי גם להיכנס לאתר של ד"ר דוידאור ולראות מה הוא כותב על פסיכותרפיה.

עם זאת, אינני בטוח במאת האחוזים שנכון לעכשיו זה המצב. יכול להיות שאת עדיין זקוקה לטיפול תרופתי. אי אפשר לומר בוודאות אם מדובר בתסמיני גמילה כתוצאה מהורדה חדה במינונים או שהתסמינים חזרו, אבל כפי שאמרתי מדובר בשאיפה טובה ונכונה בטווח הארוך.

לדעתי, צריך לבצע את המהלך בליווי של רופא שתומך במהלך כזה.

כל טוב,
שמוליק.

את טוענת שהכדורים גורמים לנזק..איזה נזק? מאיפה את יודעת שהם גורמים לנזק? בנתיים הנזק היחיד שנגרם זה מההפסקה שלך וחוסר התפקוד ! את במצב שאת יכולה לגרום ממש נזק לעצמך. תחשבי על התועלת אל מול הנזק ותביני לבד את התשובה. בהזדמנות הזאת תפני שאלה למומחים שיענו לך בכנות האם שימוש בכדורים בטווח הארוך אכן יכול לגרם לנזק בלתי הפיך.

עלות מול תועלת זה שם המשחק,,,ושתדעי לך יכולה להיות הפוגה חלקית או מלאה ולאחר הפסקת התרופה יש התקף חריף יותר שמוחק עוד פס מהדיסק וגורם לנזק בלתי הפיך, זיכרון לקוי ובעיות ריכוז קשות

נוגדי דיכאון אינם גורמים נזק. ההיפך הוא הנכון: בדיכאון ישנם אזורים במוח שאינם מקבלים אספקת דם בכמות נאותה, דבר המביא לחרדות, עייפות, חולשה ושאר תופעות של המחלה. הכדורים גורמים עם הזמן לזרימת דם תקינה באותם אזורים במוח ומחיים אותם.
את סובלת ממחלה קשה הדורשת טיפול, ייתכן אף לשנים ארוכות. הפסקה של טיפול משמעותה הידרדרות במצב וגרימת נזק פיזי לאיבר חשוב בגוף. ייתכנו גם נזקים לאיברים נוספים כמו מחלות לב, שבץ מוחי, סכרת, סרטן ועוד.
אין המדובר ב'מחלת נפש' אלא בהפרעה בפעילות המוח עקב מחסור בכימיקלים ובמעבר שלהם בין אזורי המוח השונים. ללא טיפול ספק רב אם תוכלי לתפקד וכנראה לא תתקדמי בחייך, כולל חתונה ועוד.
שימי לב: טיפול פסיכולוגי אינו מסייע ללא תרופות. גם אמונה באלוהים לא תביא מזור ללא תרופות (אם כי האמןנה יכולה לחזק אותך ברגעים קשים, אך לא מעבר לכך).
את מוזמנת לקרוא ברשת מהו דיכאון ולהבין את מצבך.
רפואה שלמה

תודה רבה לכל המשיבים, מעריכה מאוד
זה אינו נכתב בהתרסה - אך כפי הנראה רובכם עיוור לנזק ומעדיף להאמין בגישה הפסיכאטרית ולהאמין שאין בסמים האלו שום דבר מזיק..העניין הוא שהם בדיוק כמו שימוש בסמים אמיתיים להבדיל או באלכוהול - ואתם (ואני לצערי..) נהפכנו מכורים! ולכן גם זו הגישה שלכם שמצדדת בזה שהטיפול בסמים הפסיכוטיים הוא הדבר הנכון - ולמה שלא תחשבו כך? כי זה בעצם יעיל, וכמובן הפיתרון הכי קל (והבריחה המושלמת) ! אך בעצם אין שום פיתרון אמיתי בכדורים הללו ובטח שלא לטווח ארוך,
הבעיות נשארות משורשן. ובנוסף, והגרוע מכל - התרופות האלו מפתחות סבילות של הגוף והמח אליהן ועל כן צריך להעלות מינונים באופן תדיר, ולשלב תרופות, ולנסות אחרות וכו'.. (כמו שאני בטוחה שכולכם חוויתם על בשרכם, וכנראה עוד תמשיכו לחוות אם לא תקבלו החלטה אחרת..) התרופות האלה הן סמים לכל דבר! אני בחורה צעירה שכל העולם היה לפנייה ולאחר הסבל הנלווה העצום מתופעות לוואי נוראיות וקשות שחוויתי בתקופה בה נטלתי תרופות - שהמצחיק ביותר הוא שרובן גורמות לתופעות לוואי שהן בעצמן חלק מדיכאון וחרדה (כמו ישנוניות, חוסר מנוחה קיצוני, עצבנות, סחרחורות, דופק מואץ, חרדה - כן כן כתוב חרדה בעלון!! ועוד כהנה וכנה תופעות "מדהימות"...) אני יודעת להגיד היום חד משמעית שזאת הרעלה!
לצורך ההבנה - אדם שהיה מכור לאלכוהול והתחיל להיגמל, בוודאי יחוש רע יותר מאשר שהשתיה הייתה בגופו וגם הדיכאונות שהיו קיימים מלכתחילה ידפקו לו חזרה בכניסה הראשית (חובות לדוגמא או עניינים נפשיים..שכמובן לא השתנו בזמן הזה) - והאם לאדם הזה בתקופה בה הוא נמנע מאלכוהול יגידו אוהביו "תחזור לצרוך, הרי זה עוזר לך" ??? כמובן שלא!
ובתגובה למה שכתבו כאן על שזה כמו טיפול בשפעת... - זאת בדיוק הטעות , שזה ממש לא. התרופות הללו מטפלות רק בסימפטומים במקרה הטוב. אז יותר נכון להגיד שזה כמו לקחת "קלגרון" - אומנם מקל לטווח הקצר,אבל בוודאי ולא מטפל, ואם ילקח כטיפול לטווח ארוך רק יזיק, מכוון שבעצם יש לטפל בשפעת עצמה היא לא תעלם מעצמה ולהפך תסתבך לדלקת ריאות לדוגמא...

אני מבינה את כל מה שאמרתם ומה שאתם אוחזים בו ואתם צודקים קשה מאוד לחשוב אחרת - וגם אני שכותבת כאן כך, חלוקה 50% לכאן ו50% לכאן .. במיוחד אחרי תקופות ארוכות בהן "הורעלתי"

לכולם ובריאות בריאות בריאות!!!

אחרי כל מה שכתבת את מרגישה שיפור במצב שלך? כנראה שלא...האם יש לך פתרון אחר? כנראה שלא...

שלום לכולם.

אע"פ שכתבתי שאני בעד הרעיון להתמקד בטיפולים פסיכולוגיים ותוך כדי שיפור המצב להוריד את המינונים של התרופות עד להפסקתן, יש מקום לדבריהם של רונן ומנוסה.

רונן ומנוסה התמודדו עם תרופות והתרופות עזרו להם, והם בהחלט ראויים להערכה על כך שהם תרומים מניסיונם האישי לאחרים.

עם זאת, צריך להתאים את הטיפול באופן אינדבידואלי למטופל, וישנם מטופלים שצריך לתת להם תרופות, ואם זה הדבר הנכון - אז זה מה שצריך לעשות. באותה מידה יש גם מטופלים שהתרופות מזיקות להם. זה לא נכון לומר באופן סוחף וגורף רק טיפולים פסיכולוגיים או רק טיפול תרופתי.

צריך לכבד כל מטופל את השקפותיו ואת צרכיו הטיפוליים.

אני רוצה להעיר שידוע לי שמנוסה לא התנסה בתרופות אנטי-פסיכוטיות, והוא לא חש על בשרו את תופעות הלוואי הקשות שלהם. אינני יודע האם רונן התנסה בכך, ועל כל פנים - אני מעריך את שניהם.

כל טוב,
שמוליק.

היי ליאת

לפעמים בהחלט עדיף שיחות בלבד ללא תתרופות.
יש ליזכור שיש צורך במענה ביולוגי , הכולל תזונה נכונה, להפחית ממריצים,
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ( כאשר מדובר בסבל גדול ופגיעה תפקודית)
לאחר מכן, שיש סוג של רגיעה ויכוללת לעבוד בשיחות, מומלץ טיפול פסיכולוגי.
לאחר שיפור פסיכולוגי וכן השפעה ביולוגית מספקת, ניתן לעשות שינויים סביבתיים ( עבודה, זוגיות, משפחה, חברים, מצב כלכלי וכו.. ) ..
כאשר יש הטבה ושינוי
ניתן להפסיק תרופות ( אם לוקחים)
שלב לאחר מכן הפסקת שיחות, בהתאם למצב הקליני.
סיום !

לפעמים המצב מורכב, יש מרכיב גנטי, תורשתי, גורמי דחק ממושכים, ויש קושי להפסיק טיפול.

בהחלט הטיפול ב CBT יכול להיות יעיל.

בהצלחה !

וואו תודה רבה ד"ר יונתן! :-) התשובה שלך לגמרי עשתה לי סדר בבלאגן...ומיקדה אותי להירתמות לתהליך נכון (שהוא כמו שציינת)
תודה רבה גם לכל המגיבים - שמוליק, מנוסה, רונן.. מעריכה את כולכם, את ההתמודדות, ההתייחסות ואת דעותייכם!!!
בריאות ואושר
ליאת

לא מוכיח כלום לגבי לפונקס.
ייתכן דלקת או תגובה גופנית ללא קשר לטיפול.

בהחלט יתכן קשר. בדיקת דם לפרולקטין תוכל להסביר. תלוי באבחנה, לפעמים עדיף להחליף לאביליפי במצב הנ"ל.

תודה לתשובה ד"ר

שלום שלום.

מדובר בתרופה אנטי-פסיכוטית של הדור השלישי, ולכן מאמינים שיש לה פחות תופעות לוואי.

אינני יודע האם זה נכון, ראיתי שישנם מטופלים שמתלוננים על תופעות הלוואי השכיחות של תרופות מדוות קודמים יותר גם על אביליפיי.

לא התנסיתי בתרופה הזו. התנסיתי בטרוקטיל, פרפנאן, זיפרקסה, ריספרדל וסמאפ, כך שאינני יכול לומר על משהו מנסיון אישי.

כל טוב,
שמוליק.

שלום שלום.

אינני רופא.

ירידה בתיפקוד המיני היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות אנטי-פסיכוטיות בכלל ושל ריספרדל בפרט, כך שישנה סבירות הגיונית שאי-השפיכה היא בגלל העלאת המינון.

התופעה שאתה מתאר, שלרופאים איכפת יותר מההשפעה של התרופה מאשר תופעות הלוואי - היא למרבה הצער גם כן תופעה ידועה, שחייבת להשתנות מהיסוד.

הרופאים של הפורום אינם ממליצים על טיפול המבוסס רק על תרופות כי הוא אינו מספיק יעיל, והם ממליצים למצות גם טיפולים פסיכולוגיים. בהרבה מקרים הטיפולים הפסיכולוגיים מספיק יעילים, ומאפשרים - כמובן על פי המלצת הרופא המטפל - להפסיק את הטיפול התרופתי לגמרי.

מה שניתן להציע, זה פשוט להחליף לרופא שרגיש יותר לנושא.

כל טוב,
שמוליק.

תפסיק לכתוב לאנשים מה לעשות כאן נמצאים אנשים חולים שמעונינים לטפל בעצמם ואתה לא מטפל בעצמך
אתה לא מבין מה זה סכיזופרניה אים ככה אתה לא מטופל תרופתי ולא עברת שום התקף פסיכוטי משמעותי מאוד בחיים
אז אני מציע לך צא כאן לאנשים מהתחת יש כאן המון משוגעים שיתפסו אותך בבוא היום

שלום דרור.

זה ממש לא מכובד לקרוא לי פלוץ. ניתן להעביר ביקורת בצורה מכובדת.

אני יודע טוב מאוד מה זו סכיזופרניה. עברתי כמה פעמים התקפים פסיכוטיים ואישפוזים כפויים, יש לי נסיון אישי ואני יודע על מה אני מדבר.

כל טוב,
שמוליק.

בדיקה גופנית ( חמצן נשימה, נוזלים , )
בדיקות דם .. כולל רמת וויטאמין b12 פרופיל הורמונלי...
בדיקה ניורולוגית כולל לישקול הדמייה מוחית.
יש להימנע מחומרים המדכאים חשיבה: כגון אלכוהול, סמים, תרופות מרדימות.

אני עשיתי את זה ונהרסו לי החיים.

זה מאוד תלוי מה האבחנה. אם אדם בלחץ וסבל בגלל שלא מצליח לתפקד בגלל הפרעת קשב וריכוז, אכן השפעה רק על דופאמין תספיק.

לפי התיאור שלך, יש לך מצבי רוח משתנים , כלומר יש סבירות גבוהה להפרעה במצב הרוח שניתן לטפל בהצלחה. הפרעה במצב הרוח זה לא רק דיכאון וחרדה, אלא מצבים נוספים על 'הספקטרום האפקטיבי' עם סימפטומים פחות חמורים, שמגיבים היטב לטיפול תרופתי.
גם הפרעות אכילה זה סימן מובהק לכך.
בקיצור, חבל לא ליהנות מההתקדמות בתחום הרפואה, ניתן לשפר את איכות החיים משמעותית.

שלום אלונה.

אינני רופא.

טיפול תרופתי הוא טוב אם הוא מועיל, וזה ממש לא משנה מה יש לך.

אמנם התרופות הפסיכיאטריות ידועות בכך שיש להן תופעות לוואי שהן גם קשות וגם שכיחות, ואני באופן אישי סבלתי סבל רב מתופעות הלוואי, אך כל מטופל מגיב אחרת, ובמיוחד אם הטיפולים הפסיכולוגיים לא כל כך עוזרים לך - אז אפשר לנסות; מקסימום, תמיד אפשר להפסיק אם זה לא טוב.

כל טוב,
שמוליק.

שלום לך,
הסיפור שלך הוא תיאור קלאסי של הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: borderline personality disorder):
תנודות במצב הרוח,
פגיעה עצמית (בדרך כלל ע"י חיתוך בסכין בזרועות הידיים),
תחושה מתמדת של ריקנות ושעמום,
חוסר יציבות במערכות יחסים ובחיים בכלל,
סיווג אנשים כטובים מוחלטים או רעים מוחלטים,
תלותיות ופחד מנטישה ורקע של טראומות בילדות.
הטיפול בהפרעה זו הוא גם בתרופות.

בהחלט מומלץ בדיקה מסודרת.
לפי התיאור הנ''ל , ייתכן ומדובר בקווי אישיות מקלאסטר B .
לפעמים יש צורך בתרופות, במיוחד במצבי דיכאון וחרדה קשים.

יש צורך לבדיקה מסודרת, אבחון ובניית תוכנית טיפול.
בהצלחה.

שלום עמית.

אינני רופא.

קודם כל, אני מצדיע לך על כך שלא נכנעת, ושניסית להתמודד עם הקשיים. עברת חוויה מאוד לא נעימה שהייתה יכולה בקלות לגרור אותך למטה, אבל החלטת להתקדם ולממש את היכולות שלך.

אכן, התרופות הפסיכיאטריות ידועות בכך שיש להן תופעות לוואי קשות ושהן שכיחות בקרב המטופלים.

אינני יודע האם קנביס רופאי הוא באמת פתרון טוב. ברור לי שרק רופא יכול לקבוע בעניין, ועד כמה שידוע לי, משרד הבריאות מטיל קשיים עצומים גם למטופלים שרופאים קבעו באופן נחרץ שהם זקוקים לקנביס רפואי, והרבה פעמים הם נאלצים לנהל מאבק או לנסות להשיג קנביס בדרכים לא חוקיות.

בכל אופן, אני מעריך את ההתמודדות שלך, ומאחל לך הצלחה רבה.

שמוליק.

שכחתי לציין שאני בטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע.

האדם שביצע בי את המעשים טופל במשטרה ומשלם את חובו.

בעקבות העימות מול הנושא ופתיחת הפצעים מחדש המצב החמיר ובנוסף אני מוכרת בביטוח לאומי ומקבלת קצבת נכות על PTSD.

שלום,
מצבים פוסט טראומטיים מגיבים היטב לטיפול תרופתי, ובנוסף משלבים טיפול פסיכולוגי.

אם יש קושי בנטילת תרופה אחת (זה מצב שכיח), ניתן לשלב 2 תרופות מקבוצות שונות והטיפול הופך נסבל ויעיל.
כדאי לבדוק האם הטיפול הפסיכולוגי שלך מתאים למצב, כי יש מספר סוגים של טיפולים.
בשום אופן לא להסתפק רק בפסיכולוגיה אלא גם בתרופות.

לרוב התרופות שולבו עם אחרות
למשל רמרון וציפרלקס
פריזמה וקלונקס
וכ'ו...

ניסיתי הכל, שילוב של הכל..

האם 13 שנה לא מספיקות כדי להבין שתרופות לסוגן אינן הפתרון עבורי

לא ראיתי ברשימת התרופות שניסית את התרופה ויאפקס (אפקסור, ונלפקסין, ונלה).
האם ניסית אותה? ביחד עם איזו תרופה ?

ספציפית ויאפקס גרמה לי לנדודי שינה עוד יותר חמורים ממה שכבר בלעדיה.

האם ויאפקס נטלת לבד או עם נוגד דכאון נוסף? (תוספת כדור הרגעה כמו קלונקס אינו נחשב לשילוב , אלא תוספת להרגעה)
אם משלבים וולבוטרין עם ויאפקס, תופעות הלוואי של ויאפקס אינן מורגשות (עייפות, נדודי שינה ועוד) ובנוסף זה פותר את קשיי הריכוז ותוכלי להיפטר מהריטלין.

מרשה לעצמי להיכנס לשיחה רק מפני שנחשפתי בזמן האחרון לערכה לבדיקת תרופות באופן גנטי. הערכה מבטיחה אחוזי התאמה גבוהים וכך חוסכת את כל התהליך המתיש של מציאת התרופות ותופעות הלוואי. שם הערכה או נוירופרמגן (מקווה שכתבתי את זה טוב). אולי שווה להעלות את הנושא מול הרופא שלך. בהצלחה. מחבקת אותך.

קווי אישיות , מספר מאפיינים של הפרעה, אך לא עונה לקריטריונים של הפרעת אישיות.

שלום איציק.

אינני רופא.

עד כמה שידוע לי, אכן, אע"פ שההמלצה היא להימנע מאלכוהול, קצת מותר. אבל אינני יודע לתת מידות מדויקות. אני מניח שהרופאים יענו לך.

לא יודע לי על תרופות אנטי-פסיכוטיות או תרופות פסיכיאטריות בכלל שמאפשרות איתן צריכת אלכוהול.

מה שכן אפשר לעשות, זה לנסות למצות טיפולים פסיכולוגיים. אני הייתי מטופל הרבה מאוד זמן עם תרופות אנטי-פסיכוטיות, וסבלתי מהם סבל הרבה יותר קשה ומשמעותי מאשר הגבלה של שימוש באלכוהול, ובאמצעות הטיפולים הפסיכולוגיים, הגעתי למצב שבו כבר לא היה יותר צורך בתרופות.

ככלל, הרופאים של הפורום אינם ממליצים לבסס את הטיפול רק על תרופות, מפני שהוא אינו מספיק יעיל.

אם החלטת שאתה מעוניין רק בטיפול תרופתי - כמובן שצריך לכבד את עמדתך.

כל טוב,
שמוליק.

אלכוהול מזיק ופוגע במוח ובאברים אחרים בגוף, בנוסף פעולה של דיכוי פעולות מחשבתיות, אשר גם כך ירודות במחלות נפשיות כרוניות.
לכן, מומלץ להימנע.

ראה הנ''ל

שלום נורית.

אינני רופא.

ככלל, קופאין הוא אינו חומר מי יודע מה בריא...

כשהייתי באישפוז בשלוותה, היו נותנים לנו חופשי קפה עם קופאין, כך שלא נראה לי שצריכה להיות איזו בעייה מיוחדת.

בכל אופן, כדאי ושווה לחכות לתשובה מהרופאים.

כל טוב,
שמוליק.

קפה ידוע באמת כחומר מעורר וזה לא טוב לפסיכוזה ככה לפחות שמעתי
בכל מקרה אני חושב ששתית קפה גם בכמות גדולה יחסית לא תזיק לסכיזופרנים
בבית חולים פסיכיאטרי באמת מגישים קפה אחד או שתיים ביום.
אני סכיזופרן לא רופא :)

מותר קפה.
חשוב לא להגזים, יכול לפגוע ולהחמיר אי שקט וחרדה וכן עליה בלחץ דם.

רק שאני לא אחשוב שאני סוכן מושתל של לוואצה

באופן תיאורטי לא אמור להיות תגובה בעייתית, פרט באם לחץ דם ודופק, אקג , בספק.
רופא מרדים אמור לברר זאת.
בגלל המרכיב הגופני ורקע בריאותי, ממליץ יעוץ עם רופא משפחה ואו רופא מרדים של הפרוצדורה. ( ניתן להתיעץ בנדון עם הכירוג)

הכדור יעיל במצבים רבים, החל מהפרעות התנהגות, הפרעות אישיות, מצבי דיכאון וחרדה עמידים , הפרעות שינה, ועוד..

יש נגזרות רבות של וואבן או מהמשפחה של בנזודיאזפינים, כמובן שחובה מרשם של MD.

בהחלט ייתכן קשר לבעיה נפשית.
ראשית יש לשלול מרכיב גופני, (שתיה, בעיות גופניות, בדיקות דם, בדיקת עיניים ועוד..)