פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום אריה.

ככלל, הרופאים של הפורום ממליצים לשלב טיפולים פסיכולוגיים עם הטיפול התרופתי, שכן טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

פנאפט היא תרופה אנטי-פסיכוטית, ועייפות וקשיי תיפקוד הם תופעות לוואי שכיחות של תרופות מהמשפחה הזו.

הפחתת המינון (ובוודאי שהפסקה של התרופה) יכולה להועיל בעניין העייפות, אך אם עושים זאת מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל - זה עלול להיות מוסכן שכן התסמינים עלולים לחזור.

בטווח הרחוק, המשוואה הזו של או לסבול מתופעות הלוואי של התרופות או לסבול מהמחלה אינו נכון, וניתן לשבור את המשוואה הזו ע"י טיפולים פסיכולוגיים. טיפולים פסיכולוגיים יכולים לתת את האפקט של האיזון הכימי הנדרש מבלי תופעות לוואי.

כל טוב,
שמוליק.

לגבי מינון , לא מומלץ לשנות ללא ידיעת ואישור רופא מטפל.
יש לברר באופן מסודר את נושא השינה, הרגלי חיים, ממריצים ועוד..

תודה, ד"ר דוידאור, על התייחסותך.

במקרה של הפנאפט, נראה לי שאין ספק, למעשה, שהוא הגורם לעייפות, מאחר שלפניו לקחתי סאפריס 15 מ"ג, ואיתו לא היתה שום בעית עייפות, לעיתים גם אחרי הרבה מאוד שעות ערות.

מכל מקום, אני מקבל, בכל הכבוד, את הצעתך לבדיקת היבטים נוספים בחיי.

.. וחייבת את חייך לרפואה. די להשמצות המגוחכות.

שלום מיקי.

אכן, מתוך נסיון אישי, יש לי תחושה מאוד חזקה של אפתיות מוחלטת מצד רופאים לתלונות של מטופלים על סבל מתופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות ובמיוחד תרופות אנטי-פסיכוטיות. הרופאים צריכים לגלות יותר רגישות לעניין.

חוסר הרגישות יכול להגיע למקומות שאומרים שעדיף לסבול מתופעות הלוואי מאשר לסבול מהמחלה. גם בנקודה הזו, אינני מסכים. ניתן לנצח את המחלה ע"י טיפולים פסיכולוגיים, ואין שום סיבה סתם כך לייאש מטופלים.

יש לרופאה שלי מטופל שהיה במשך 15 שנים באישפוזים חוזרים ונשנים. אצלה טפו טפו הוא כבר שנה לא היה באישפוז ומצבו הולך ומשתפר. מבחינתה, אע"פ שכרגע נראה לה שהוא עדיין זקוק לטיפול תרופתי - זה לא סוף פסוק, ויכול להיות שבעתיד המצב ישתפר והוא לא יזדקק יותר לתרופות.

מה שחמור במיוחד הוא שאומרים שבוודאות מדובר בתסמסינים שליליים של המחלה. אמנם יש דבר כזה, וישנם חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי, וסובלים מכך, ולכן לא ניתן להאשים את התרופות בכך, אבל אין בכך וודאות, וכשלא אומרים את כל האמת - המטופלים מאבדים את האמון במערכת.

לסיום, אני רק רוצה להעלות תהיה קטנה. כתבת בתגובה אחרת, שבזמן שלקחת תרופות עישנת חשיש. יכול להיות שהחשיש הוא זה שדפק לך את המוח, הרבה יותר מהתרופות. אינני יודע לומר בוודאות שתופעות הלוואי של התרופות הן הפיכות. אצלי זה אכן היה הפיך, אבל היו מטופלים שהתלוננו על כך שעבר זמן רב מאז שהם הפסיקו טיפול תרופתי, ועדיין הם מרגישים שהמוח שלהם דפוק. אני מניח שישנו אינטרס חזק מאוד של חברות התרופות לטאטא מתחת לשטיח סיפורים כאלה...

בכל אופן - בהצלחה.

שמוליק.

שלום מורן,
נראה שקיבלת טיפול חובבני.
היה מקום להוסיף לציפרלקס כדור מתגבר לחיזוק ההשפעה, למשל אדרונקס. זה היה פותר לך את הבעיה. מניסיון.

ואתה צריך לאמר לי את זה?!
למה אנחנו צריכים לעשות את העבודה של הדוקטורים .
תודה על תשובתך ,
ממתינה גם לתשובה של הפסיכיאטר פה

מטופלים מנוסים יכולים לעזור יותר מרופאים בינוניים.

לא מומלץ להתחיל סרטלין 100 מ'ג. עדיף האופן הדרגתי מ 25 מ'ג..
שנית שי צורך לברר את נושא בעיית הנשימה, יש לשלול בעיה גופנית, כולל צילום חזה , תפקודי ריאות..
באם מדובר במרכיב נפשי, יש לזכור ששימוש בבנזודיאזיפינים ( קלונקס, קסאנקס, וואליום וכ. ) עלולים לגרום לדיכוי נשימה, לכן חובה מעקב רופא.

קניתי סרנדה 100 מ"ג( מקביל לסרטרלין ולוסטרל , לא ? ) וטרם נטלתי .
איך אתה ממליץ לי לקחת כמה ימים 25 מ"ג ומתי להעלות ל50 מ"ג וכמה זמן לקחת 50 מ"ג בקיצור באיזה אופן לעשות זאת?איך זה יכול להיות שהיא אומרת לי יש ליטול 100 מ"ג ? אני בסוף אשתגע כל אחד אומר משהו אחר:(
ומה קורה עם הקסאנקס , אני לוקחת 0.5 מג בערך חודש , האם להפסיק מיד?
האם יום כן יום לא ?
אנא ייעץ לי בדיוק כיצד יראו הימים הבאים שלי מבחינת נטילת הכדורים ומ"ג שלהם , תודה

קניתי סרנדה 100 מ"ג( מקביל לסרטרלין ולוסטרל , לא ? ) וטרם נטלתי .
איך אתה ממליץ לי לקחת כמה ימים 25 מ"ג ומתי להעלות ל50 מ"ג וכמה זמן לקחת 50 מ"ג בקיצור באיזה אופן לעשות זאת?איך זה יכול להיות שהיא אומרת לי יש ליטול 100 מ"ג ? אני בסוף אשתגע כל אחד אומר משהו אחר:(
ומה קורה עם הקסאנקס , אני לוקחת 0.5 מג בערך חודש , האם להפסיק מיד?
האם יום כן יום לא ?
אנא ייעץ לי בדיוק כיצד יראו הימים הבאים שלי מבחינת נטילת הכדורים ומ"ג שלהם , תודה

רק רופא מטפל יכול לענות באופן מקצועי.
יתכנו הבדלים בתגובות המטופלים וכן שינוי בשיקול קליני, מתי להוסיף, להוריד וכו..

האם יש תוצאה שאין תרופה שמתאימה? זה יכול להעיד על כך שאו שהנבדק אינו חולה או שאין אף תרופה שמתאימה לו. זה לא הגיוני שהבדיקה הזאת תראה שלכל מי שנבדק מתאימה תרופה. אם הבדיקה מראה שלכל נבדק מתאימה תרופה אז משהו לא אמין בבדיקה.

שלום עידו.

אינני רופא.

טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים (C.B.T.) בדרך כלל עוזרים כנגד חרדות. יכול להיות שהטיפול הפסיכותרפויי שאתה מקבל, הוא טיפול פסיכודינמי, שהוא טוב ואין לזלזל בו, אך הוא יעיל יותר לטווח רחוק, בעוד שטיפול C.B.T. אע"פ שהוא אינו מספיק יעיל למקרים קשים יותר, יעילותו מורגשת כבר בטווח הקצר.

כדאי אולי לברר איזה סוג של טיפול אתה מקבל.

כל טוב,
שמוליק.

אני לוקחת בונסרין.הוא עשה לי עייפות רק בשבוע הראשון של הטיפול והגברת תאבון שעבר עם הזמן.מעבר לזה אין לו שום תופעות לוואי.זה כדור מעולה.

יש בדיקה גנטית,ניורופארמג'ין.
קובעת התאמה לתרופות על פי מטען גנטי..
עדין לא בסל, בדיקה מאוד יקרה.
ניתן לברר מול היבואן, חב' כצט.

באם מדובר במינון מעל 10 מ'ג
מומלץ בדיקות דם , בקופ'ח, כולל פרופיל הורמונלי מלא..
יש צורך לישלול תופעות לוואי.
בסביבות 20 מ'ג , ציפרלקס לפעמים מוביל לאפאטיה וירידה בהנאה.
יש להתיעץ בנדון עם רופא מטפל.

שלום רב.

אינני רופא.

מנסיון אישי, תרופות פסיכיאטריות יכולות לפגוע בזיכרון. לא כתבת על איזה תרופה מדובר, אך בעיקרון זה יכול לקרות ובעיקר במינונים גבוהים.

כיוון שהיה לי נסיון אישי טוב עם טיפולים פסיכולוגיים שבזכותם היה אפשר להיפטר לגמרי מהטיפול התרופתי על כל תופעות הלוואי המעיקות שלו, ועוד אחרי ארבעה אישפוזים - אני לגמרי תומך בהעמדת הטיפולים הפסיכולוגיים כטיפול עיקרי למטופלים שמתלוננים על סבל מתופעות לוואי של הטיפול התרופתי.

עם זאת, צריך לזכור שהפסקת הטיפול התרופתי עלולה לגרום לסימפטומים לחזור, ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל, אבל אם הרופא סקפטי לגבי האפשרות של הפסקת הטיפול התרופתי אי פעם בעתיד, אז צריך לעבור לרופא אופטימי יותר.

הרופאה שלי סיפרה שיש לה מטופל שבמשך 15 שנה היה באישפוזים חוזרים ונישנים. נכון להיות המצב שלו השתפר והוא כבר שנה לא התאשפז. במצב כזה, אני מניח שכמעט אף רופא לא ייתן לו תקווה שהוא יוכל להגיע למצב שבו הוא לא יזדקק לטיפול תרופתי, אבל הרופאה שלי אמרה, שמבחינתה אע"פ שכרגע לא נראה לה נכון להפסיק את הטיפול התרופתי - ייתכן שבהמשך המצב ישתפר ויהיה אפשר להפסיק.

אני מאמין שהרופאים צריכים להיות מודעים יותר לסבלם של מטופלים מתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות, ולהאמין חזק יותר בכוחם של הטיפולים הפסיכולוגיים.

כל טוב,
שמוליק.

באם מדובר בתופעת לוואי, יש צורך לשנות טיפול.

קשה לענות ללא בדיקה ומידע נוסף.
רסיטל לא אמור ליפגוע בשינה, בדר'כ, רק בהתחלת טיפול או שינוי מינון ייתכן תופעות לוואי זמניות אשר חולפות כעבור מס ימים.

גם לי זה קורה אבל רק בתקופות מסוימות אני מרגישה כאילו האוויר לא נכנס עד הסוף ופשוט עושה הרפיה אני בלי קשר מטופלת אצל פסיכיאטר ולא ראיתי צורך לשתף אותו

אז כדאי ללכת?
את מקבלת כדורים כלשהם? כי אני נגדדד כדורים מכל סוגשהו

אני מקבלת תרופות אבל לא בשביל זה. אני יודעת שגם אח שלי סובל מזה והאו עושה ספורט ועוד כל מיני דברים מפחיתי חרדה לא על כל דבר מקבלים תרופות ואם את נגד כדורים באופן כללי למה לך ללכת לפסיכיאטר? הוא רופא זאת העבודה שלו לרשום תרופות אם את רוצה להתמודד טוב יותר אולי כדאי שתלכי לטיפול פסיכולוגי

שלום,
התחושות שתיארת מוכרות לי היטב. זהו סימפטום של מתח בשרירים, כולל הסרעפת הקשורה לנשימה.
המתח אינו קשור בהכרח לאירועים של סטרס. יתכן מאוד שהמקור הנו הפרעה בכימיה של מערכת העצבים המרכזית עקב בעיה נפוצה הקרויה דיכאון / דיכאון סמוי.
הפתרון: ניתן לקחת כדור הרגעה כמו קסנגיס במינון מינימלי (0.125 מ"ג , 3 פעמים ביום) למשך מספר שבועות ובמקביל לשלב ספורט אירובי כמו הליכה, שחיה, אופניים - 30 דקות 5-7 פעמים בשבוע.
אם זה לא עובר, מומלץ ביותר מספר ביקורים אצל פסיכיאטר לאבחון וקבלת טיפול במידת הצורך.

קראתי את הודעותיו ואני חושב שהוא ממש חסר אחריות.
אין לנו מושג מי הוא או היא.
והוא זורק כאן כל מיני טיפים שממש לא במקום.

כמובן ההחלטה בידכם אך ההמלצה שלי כמישהו שבאמת מנוסה היא להקשיב יותר לשמוליק שהטיפים והעזרה שלו יןתר הגיונית ועוזרת

שלום שים.

תודה על המחמאות :-).

בדיון הזה לא כתבתי כלום מפני שמדובר בעניין שממש אין לי בו שום מושג. אם בכלל הייתי מתערב בדיון, אז לא הייתי כותב שום דבר מעבר לעידוד להתמודד.

זה נכון מאוד שישנם חילוקי דעות עם מנוסה, אבל נראה לי שכדאי להזכיר דברים שד"ר דוידאור כתב בעניין:

זה היה בדיון שבו תקפו אותי, והוא אמר שגם לגבי תשובות של הרופאים עצמם צריך להתייחס בעירבון מוגבל שכן הרופאים אינם מכירים את המטופל, ואין בדבר משום תחליף לרופא המטפל שמכיר טוב יותר את המטופל.

זה נכון שאנחנו משתייכים לקבוצה די גדולה ומשמעותית שעבורה טיפול פסיכיאטרי תרופתי אינו מתאים, אך צריך להכיר בעובדה שישנם מטופלים שבשבילם הטיפול התרופתי הוא טוב ומועיל. מנוסה הוא אחד מהם. אין לי מספיק ידע מקצועי לומר האם העצה שהוא כתב נכונה, אבל בכל אופן, כפי שד"ר דוידאור כתב, אין בכך תחליף לעצות של הרופא המטפל.

אגב, לפני כמה שנים כשהתחלתי לכתוב בפורום, והייתי "מכסח" ומייעץ באופן סוחף וגורף לזרוק תרופות, ד"ר דוידאור כתב עליי הרבה פעמים שזו חוסר אחריות, ואני מודה בכך :-(

בכל אופן, אני חושב שצריך לכבד מטופלים שהתמודדו עם טיפול תרופתי. אני מאמין שעם הזמן מנוסה יבין שפסיכיאטריה זה לא רק תרופות, ובדיוק כפי שאפשר להיווכח הרבה פעמים שטיפולים פסיכולוגיים אינם מהווים פיתרון לכל הבעיות, וצריך גם תרופות, כך גם תרופות אינם הפיתרון לכל הבעיות הרפואיות שבעולם.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט, יש מקום לשלול מצב נפשי כגורם.

ער כל הלילה עד הבוקר,שילוב של נפשי וגופני.

הפרעות שינה , שכיחות, יש סיבות רבות.
ראשית, יש צורך לברר את נושא ההיגינה של השינה
לאחר מכן, יש לברר במעבדת שינה.
כמובן שיש לשלול בעיות נפשיות כגורם, שימוש בחומרים ממריצים ואורך חיים קיצוני..

ללא שינה, אין חיים.
אדם ללא שינה ( חוסר שינה מוחלטת בלילה או ביום, ללא נימנום וכו..) לא יכול לישרוד מעבר למספר שבועות.

באופן כללי עד 20 מ'ג מקובבל, למרות שיש מצבים שניתן לתת מעל.
בסביבות 20 מ'ג, לפעמים, יש השפעה שלילית, דיכוי הורמונלי וכן פגיעה בדופאמין,
ביטוי : אפאטיה, ירידהב בהנאה ובמוטיבציה וכן פגיעה בליבידו.
שי צורך לפנות לרופא משפחה לברר פרופיל הורמונלי, טסטוסטרון ( חופשי + כללי ) FSH LH וכו..
יש להתיעץ עם רופא מטפל בנדון...

מול סביבה חזקה צעירה ובריאה,זה פשוט לא כוחות.

שלום שאול.

זו אכן שאלה מאוד לא פשוטה.

להגיד את האמת, זה להרגיש נחיתות. נכות נפשית היא נכות שאיננה נראית לאין, אנשים אינם יודעים מה טיבה ומפחדים ממנה, ולכן זה ממש לא נעים לומר את האמת.

מצד שני - אי אפשר להחביא את הדברים; אנשים רואים בן אדם שאינו מתפקד תיפקוד תקין, ולכן לא ניתן להסתיר את הדברים מהסביבה לאורך זמן. אנשים קולטים שמשהו אינו כשורה.

אני מאחל לך שתצליח לצאת מזה.

אני גם כן קיבלתי נכות אחרי כמה אישפוזים, אבל תודה לא-ל, אני על הרגליים, ואי אפשר לראות עליי כלום.

אני מאחל לך שגם לך זה יקרה.

כל טוב,
שמוליק.

אתה ממשיך עדיין לקבל נכות?,זה לכל החיים? היום אתה יכול לקרוא לעצמך בן אדם בריא? כי ראיתי אנשים בפסיכיאטריה שכל החיים שלהם יצטרכו תרופות ויחיו במסגרות של בריאות הנפש.

שלום שאול.

את הנכות עצמה אי אפשר לבטל, אבל כיוון שההכנסה שלי מספיק גבוהה, אז אני כבר לא מקבל יותר קיצבת נכות.

בהחלט ניתן להגדיר אותי כבריא מבחינת בריאות הנפש. אולי צריך קצת התחכמות, שכן על פי הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה, מדובר במחלות של המוח שהן כרוניות (אע"פ שהדברים מעולם לא אוששו), ולכן צריך לומר ששאר המרכיבים של ה"מחלה" אינם פעילים.

גם לגבי הטיפול התרופתי - אפשר להפסיק אותו כאשר אין בו יותר צורך.

הרבה מטופלים סובלים מתופעות הלוואי של התרופות, ובעיקר מתרופות אנטי-פסיכוטיות, שתופעות הלוואי למעשה גורמות את הנכות. זה נכון שלפעמים באמת מדובר בתסמינים שליליים של המחלה, וגם אם אכן מדובר בתופעות לוואי ולא בתסמינים, אז לפעמים באמת עדיף לקחת תרופות, אבל צריך לומר את כל האמת.

הרופאה שלי סיפרה שיש לה מטופל שהיה 15 שנה באישפוזים חוזרים ונישנים. הוא כבר שנה לא התאשפז ומצבו הולך ונהיה יותר טוב, ואע"פ שלעתה כרגע לא נכון להפסיק לו את הטיפול התרופתי - יהיה ניתן לשקול את העניין בעתיד, תוך כדי שיפור של המצב.

א-ס-ו-ר לייאש מטופלים שסובלים מתופעות הלוואי של התרופות שהם ייצטרכו אותם כל החיים. ניתן להתמודד עם המחלות גם ע"י טיפולים פסיכולוגיים שיכולים לשפר את המצב ולבטל את הצורך בתרופות.

כל טוב,
שמוליק.

שהצלחת לעמוד על הרגליים ולהתגבר,יפה אמרת שהכדורים לפעמים הופכים את. הבן אדם לנכה. לי אף אחד לא מאמין שאני נכה בגלל הכדורים,אבל זאת האמת שלי,עמוק בתוכי אני יודע שאם לא הייתי לוקח כדורים לא הייתי מגיע לאן שהגעתי.

אני בדעה שסמים/כדורים פסיכיאטרים או לא ובמיוחד אלא שמשפיעים על המוח דופקים תראש.

שלום שאול.

אפשר לטפל בבעייה באמצעות טיפולים פסיכולוגיים ותוך כדי שיפור במצב להוריד מינונים עד להיפטרות מהתרופות. אם זה מה שאתה מרגיש - אז לך על זה...

יש מטפלים שיודעים לכך שזה אפשרי ומאמינים בכוחם של הטיפולים הפסיכולוגיים.

אני בטוח שהדברים נכונים לפחות על הרופאה שלי וגם הרופאים של הפורום - אחרי שאני מעביר את המסר הזה כבר כמה שנים - כבר מאמינים שזה אפשרי.

אין שום סיבה שלא תנסה.

בהצלחה וכל טוב,
שמוליק.

לפעמים , האמת זה הנשק הכי יעיל שיש ..
אבל המציאות מורכבת ויש מצבים שונים, אנשים עם כוחות נפש שונים..
לכן הכי נכון, להיות בטפול בשיחות, ותוך כדי לעבוד על שינוי, איך לשתף את הסביבה, עד כמה, בניית אסרטיביות ועוד...

אני נכה,חי מביטוח לאומי,תפקוד חלש,ואני בן אדם צעיר,זיכרון בקושי יש,אין הרגשה כמעט וגם לא חוויה,בקושי מתקשר. חיצונית אני נראה רגיל לכל דבר שום סימן אפילו להפך נראה ספורטאי,סטודנט וכו..

ומשחק כדורגל ויכול להתמודד מול אנשים בריאים,אבל קוגנטיבית 100 אחוז נכה. המוח גמור.

תרופה נוגדת פסיכוזה ישנה, מאוד מרגיעה/ מרדימה, תופעות לוואי לבביות , השמנה ועד..
הפסקה , יש להתיעץ עם רופא משפחה / פסיכיאטר, כעיקרון, כיסוי בתרופה נוגדת חרדה , כגון קלונקס במהלך הגמילה..

לא מומלץ.

בגלל נסיונות אובדניים... בינתיים לא הסכמתי אבל נראה שבן זוגי חושב שזה יכול להוות פיתרון בכל מקרה הוא אומר שזו החלטה שלי...
האם אושפזת פעם בהדסה עין כרם?

בסגורה : לא.
במחלקות אחרות , תלוי ..
במחלקה פתוחה - סביר שיאפשרו.