פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

רק עבריינים מהעולם התחתון. שבאמת זה כלי הנשק שבו הם עושים שימוש רב.

רק לא לשימוש בו בנגריה.

לכי להתאשפז.

לפסיכולוגיה לכי להיתאשפז? שאני אדע את מי לאשפז?

כי הרי ידוע לכולנו שפסיכולוגים לא יכולים לאשפז זאת הרשות שניתנה רק לפסיכיאטרים
ולעוסקים בתחום הפסיכיאטריה. פסיכולוגים הם כלי השרת של אנשים להוציא עליהם את העצבים . האם באמת אתה חושב כך מר Q (מלשון I.Qׁׂ )
שיבינו כולם פה את מהלך השיחה איתך כמובן.

שלום שירה.

האם צריך להסביר לסטודנטית לפסיכולוגיה משהו כל כך פשוט?

שמוליק.

שלום לך שירה או איך שקוראים לך,

יש לי רק דבר 1 לומר לך; אם היית סטודנטית לפסיכולוגיה, לא היית מביאה את הדברים בפני הפורום כמו שהבאת.

כל טוב לך ורפואה שלמה!

פסיכולוגיה.

חוץ מזה היא לא התקבלה לאף אוניברסיטה נורמלית.
היא לומדת בפתוחה,כלומר כדי להתקבל לא צריך בגרות ולא פסיכומטרי.רק כסף.
היא בטח רק התחילה את הלימודים ובקרוב תנשור.

הרי רואים שהשירה הזאת דפוקה לגמריי בשכל.

:)

טופאמקס לא יעיל כמו לאמיקטל.
אין בעיה חד משמעית בשילוב עם וולבוטרין.
מומלץ לדון בנ''ל עם רופא מטפל, יש להתייחס לתופעות לוואי..
ולישקול המשך טיפול..
( וולבוטרין לא משמין ואפילו מדכא תיאבון, לאמיקטל לא ידוע כתרופה משמינה בדר'כ, לכן יש לשקול גורמים אחרים ורק לאחר מכן לישקול שינו תרופתי)

בהחלט יש סיכון.
חובה מעקב ובדיקה אצל פסיכיאטר.
יש לשלול אקטיבציה והפרעה דו קוטבית.

שלום נאור.

אינני רופא, אבל אנסה לעזור.

לדעתי, הכי חשוב זה קודם כל לברר האם אתה רוצה להצליח לתקשר עם אנשים וכך תוכל להתקדם ולהתפתח, או שהחלטת להרים ידיים ואתה רוצה גושפנקא לכך.

סתם כך לא נותנים איבחון של אספרגר, ובוודאי שלא נכות.

בכל אופן, נכות זה לא גן עדן. הקיצבה היא בסדר גודל של מחצית משכר המינימום, וכדאי שתהיה שאיפה לעבוד קצת על מנת לחיות בכבוד.

אני מציע לפנות לפסיכיאטר לצורך הערכה מקיפה יותר על מנת לדעת מה מצבך, והאם הכיוון צריך להיות התמודדות או תביעה לקיצבת נכות. הרופא יוכל לעזור, בין בהתמודדות, ובין במתן חוות דעת לצורך הגשת תביעה לקיצבה.

כל טוב,
שמוליק.

שמוליק אני חושב שלאחר שיחה בועדה הם שולחים לסוג של אבחון שנקרא אשפוז יום בבריאות הנפש לא? אספרגר זה לא נכות? זה סוג של אוטיזם אני לא יודע איך לתקשר אם הסביבה תמיד אם העינים למטה ולא מדבר..תמיד מרחף בכלל בעבודה שיש בה רעש הרבה אני מאבד את זה..יש לי בנוסף פחדים מפחד מהלילה שבו הכל נראה יותר מאיים ...איזה התמודדות אז ? וגם אם אקבל קצבה אפשר לעבוד 8 שעות רגיל אם תלוש כמו כל בן אדם לא? מקוה שיתנו ל פה עוד חוות דעת ויקראו הכל מהכל תודה

יש מצבים קשים,יש הכל,מציע לך לא להתעסק עם תרופות ועם פסיכיאטריה ביכלל,תנסה לעזור לעצמך כמה שאתה יכול בכל דרך אפשרית,לא מציע לגעת בתרופות,אם עוד לא נכנסת לזה אז אל תיקח תסיכון הזה לא שווה את זה,תנסה לקבל עזרה,תעשה דברים שאתה אוהב,תאמין בעצמך,זה לא משנה כמה כדורים תיקח,בסוף אנחנו צריכים להתמודד עם מה שיש ואף פסיכיאטר לא יהיה שם במקומנו.

עצה שלי אם הוצאת קיבצה אז סבבה,רק אל תתפתה לקחת תרופות גם אם יש לך חרדות או לא משנה מה. יש לך אפשרות לנסות ויטמינים ומינרלים כמו אבץ ודומיהם,אין להם תופעות לוואי,לא מתמכרים אפשר תמיד להפסיק לקחת אבץ או מגנזיום,הם יתנו לך פחות או יותר תוצאות דומות לתרופות.

זה לא שחור או לבן, ואתה לא ד"ר אז אל תציע לבן אדם שלא יחשוב אפילו על תרופות כי להרבה זה עוזר.

אין ךו בכלל אבחנות ממשיות על סמך למה וכמה אתה נותן לו כאלו הצעות?

ומה שחוויתי על בשרי,זה לא מספיק?

שלום לגורדון ולאמילי.

כל מטופל מגיב אחרת לתרופות. אני בטוח בכנות דבריו של גורדון, שההתנסות עם התרופות לא הייתה בשבילו טובה. גם לי באופן אישי הייתה התנסות לא טובה, אבל אכן ישנם מטופלים שהתרופות עוזרות להם, וישנם גם מטופלים שמאוד רוצים תרופות.

מהסיבה הזו, ומתוך השקפה הרואה בחירות ערך חשוב מאוד, אני אומר שכל מטופל צריך לבחור בדרך שלו; לטפל עם תרופות בלבד, לשלב תרופות עם שיחות, או לטפל בשיחות בלבד.

שניכם צודקים, ולדעתי אתם צריכים לכבד אחד את השני.

כל טוב,
שמוליק.

אני חווה אחרת אתה אירת והוא אחרת

מהניסיון האישי שלי וההרגשה שלי,חיים על תרופות ועל אנטי פסיכוטי במיוחד הם לא באמת חיים במלוא מובן המילה,זה כמו להשוות בין פרח שעשוי מפלסטיק לפרח אמיתי,פרח מפלסטיק את תשקה אותו,תהרוס אותו,הוא לא ירגיש כלום ולא יקרה לו כלום,פרח אמיתי אם תשקה אותו הוא יצמח,אם לא הוא ינבל,וכו.. ככה גם הבן אדם!!


אני מקווה שמישהו פה בעל שכל אנושי הבין את הכוונה שלי!!

שלום גורדון.

אני גם כן לקחתי תרופות פסיכיאטריות, ותופעות הלוואי שלהן, ובמיוחד של האנטי-פסיכוטיות היו ממש בלתי נסבלות.

אני גם ראיתי עוד הרבה מטופלים בשלוותה איפה שהייתי מאושפז שמרגישים את אותה ההרגשה.

אבל אין להתעלם ממטופלים אחרים שהתרופות האלו משפיעות עליהם פחות חזק, ואין להתעלם ממטופלים שמאוד רוצים תרופות, וביניהם גם קיימים מטופלים שסובלים מהתרופות.

המצאותם של מטופלים שתגובתם לתרופות שונה, איננה מערערת כהוא זה על החוויה שחווית או שראית; ממש לא.

כל טוב,
שמוליק.

ביכלל בן אדם שסובל ממשהו,יחפש פתרון בצורה כלשהי,לי כל השילוב של התרופות ועוד כל מיני דברים טבעיים שלקחתי,החליש בצורה משמעותית את העוצמה של הרגשות,ואני בתור בן אדם שהרגש זה המנוע שלו,וחייב לחוות את הדברים בצורה טוטאלית,החלשה של הרגשות משמעותה ממש לכבות לי את המנוע של החיים. מה גם שהיכולת היצירתית ירדה,והזיכרון,והחשיבה,משהו שם השתבש קצת.

שלום נאור.

באמת שאני לא ממש יודע עד הסוף מה זה אספרגר, ולכן זה מאוד הגיוני שאני טועה בהערכתי כפי שאתה טוען.

בגדול, ההליך של תביעת קיצבת נכות (את זה לפחות אני עשיתי, אז יש לי קצת מושג מה זה) מתחיל בהגשת תביעה באמצעות מילוי טפסים של הביטוח הלאומי. כמובן שאחד מהטפסים העיקריים והחשבות הוא חוות דעת של רופא. בהמשך התהליך יכולים לזמן אותך לבדיקה נוספת של רופא השלוח מטעם הביטוח הלאומי.

כמובן שניתן לעבוד ואפילו במשרה מלאה; זה חלק מזכויות היסוד של אזרחים במדינת ישראל.

כל עוד המשכורת איננה עולה על סף מסויים (עד כמה שידוע לי בערך 7,000 ש"ח בחודש, לא בדקתי, ואל תתפוס אותי על זה), ממשיכים לקבל קיצבה.

והאמת היא שגם אם תקבל, זה ממש לא צריך למנוע ממך לנסות למצוא עבודה ואפילו עבודה מכובדת למרות המגבלות - מותר לך לנסות וכמובן גם להצליח :-)

מה שגורדון כתב שלדעתו כדאי לברוח מתרופות, יש לי נטייה חזקה מאוד להסכים כי גם אני לא הסתדרתי עם התרופות, ואני מחשיב יותר את הטיפול הפסיכולוגי.

עם זאת, כל מטופל זה משהו אחר; יש מטופלים שממש רוצים תרופות, יש מטופלים שהתרופות מטיבות איתם לעומת תופעות הלוואי, וכל מטופל צריך להחליט על הדרך המתיאמה לו ביותר.

בקיצור, איך שלא יהיה צריך לפנות לרופא על מנת לקבל חוות דעת.

כל טוב,
שמוליק.

אספרגר זו הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, אני חושב שבDSM החדש הם כבר לא נחשבים.
הספקטרום האוטיסטי מתחיל באוטיסטים ונגמר בPDD NOS שבמדריך החדש שינו את הקריטריונים אז הם כבר לא נחשבים גם כן אספרגר זה הפרעה יותר קלה מPDD NOS ההגדרה המחודשת שלהם לפי הקריטריונים החדשים רלוונטית לזכאות לקצבאות וכו'.
חוץ מזה שביטוח לאומי נותן קצבה לפי צמצום כושר השתכרות לא משנה מהי המחלה שלך אם לא תקבל אחוזי אי כושר השתכרות לא תקבל קיצבה לפי מה שאתה אומר אתה עובד 8 שעות כך שלא חל צמצום בכושר השתכרות שלך אז כנראה לא תהיה זכאי.
ד. א. חרדות וכולי אופיינים לבעלי רגישות ובעיות תקשורת וגם אם אתה לא מטופל תרופתית ואין לך חוות דעת מסודרות ומעקב לא תהיה זכאי בטוח לקצבה ובשביל 2000 שקל לא שווה להתחיל ת'זבל של התרופות אלא אם כן פסו כל האפשרויות השונותץ
בהצלחה רבה.... מקווה שעזרתי...
נ.ב.
לשמוליק.
אחרי שיש לך קיצבה צמיתה אתה יכול לעבוד ועד 3 שנים אתה יכול להפסיק ולקבל את הקיצבה מב שנקרא חוק ולרון כמו רשת ביטחון....

שלום לרה.

אין לי תשובה לשאלה הראשונה, הרופאים ישמחו לענות :-)

בתשובה לשאלה השנייה: הכל מותר. אפשר ללכת לפסיכולוג קליני או לעובד סוציאלי קליני לטיפול בשיחות (אין בסמכותם לרשום תרופות) וללכת לפסיכיאטר לצורך הטיפול התרופתי, ואפשר גם ללכת לפסיכיאטר על מנת לקבל גם טיפול תרופתי וגם טיפול בשיחות. הנקודה היא שישנם פסיכיארים שבפועל אינם מטפלים בשיחות, אע"פ שהם היו חייבים לעבור הכשרה על מנת לטפל בשיחות כדי לקבל רשיון של רופא פסיכיאטר.

השיקול המרכזי בבחירת המטפל בשיחות, צריך להיות בהרגשה סובייקטיבית שלך עד כמה ישנה כימיה בינך לבין המטפל. הרבה פעמים אין התאמה שאין בה כדי לערער על המקצועיות של המטפל.

כל טוב ובהצלחה.
שמוליק.

בהחלט יש קשר לזיכרון. סכיזופרניה מחלה של המוח.
לכן חשוב להתמיד בטיפול, עדיף דור חדש, להקפיד על שינה איכותית ומספקת, תזונה נכונה ולהימנע מאלכוהול וסמים.
טיפול פסיכולוגי תמיכתי בשלב ראשון יהיה עדיף ( עו'ס, פסיכולוג ואו פסיכיאטר)

אך האם מה שהזכרתי לגבי בעייתי הזיכרון שלי נראת לך קשורה לסכיזופרניה?

והאם פסיכולוגית קלינית היא ראשית לתת כדורים פסיכיאטריים ויש לה סמכות בדיוק כמו של פסיכיאטר?

שלום אמילי.

נראה לי שמה שד"ר דוידאור אמר, זה שיש קשר, וסכיזופרניה יכולה לגרום לבעיות של זיכרון.

האם אצלך זהו הגרם? יכול להיות שישנם גורמים נוספים, וכדאי לבדוק את העניין עם הרופא המטפל.

נכון להיום, במדינת ישראל פסיכולוג אינו מורשה לרשום תרופות. הסמכות הזו נתונה רק לרופאים, אבל אפשר לקבל תרופות פסיכיאטריות גם מרופא המשפחה.

כל טוב,
שמוליק.

כללי אצבע

בטרימסטר הראשון של ההריון אם אפשר עדיף ללא טיפול, אם חייבים מינימום.
SSRI הכי בטוח - SERENADA.
כדורים ממשפחת בנזודיאזפינים לא מומלצים בהריון,, עדיף טיפול הרגעתי טבעי.
בהצלחה.

שלום סגרון.

אם התאכזבת מהתרופות, אז אולי כדאי לנסות פסיכותרפיה (טיפול בשיחות).

כל מטופל מגיב אחרת לטיפול התרופתי, ואתה לא צרך להכניס את עצמך לאי אילו תחושות של נחיתות כלפי מטופלים אחרים שמגיבים אחרת לתרופות. אציין שאני בעצמי לא הסתדרתי עם טיפול תרופתי...

הרבה פעמים, עצם היחס האמפתי שמקבלים, מקל על ההתמודדות.

אני אישית, לא חוויתי דברים כאלו, אבל התיאור שלך הוא תיאור של סבל שבהחלט דורש מענה. גם הפנייה לפורום כדי למצוא מישהו שמרגיש תחושות כאלו על מנת להתמודד ביחד מהווה חלק חשוב מטיפול שאמור להיעשות מחוץ לקליניקה.

אני מברך אותך על היוזמה :-), ואני בטוח שעצם הנכונות להתמודד בסופו של דבר תשפר את איכות החיים שלך.

כל טוב,
שמוליק.

לפי מה שהבנתי הכדורים לא משאירים את חותמם השפעתם מפסיקה כשלא לוקחים אותם יותר
הכדורים הפסיכיאטריים בטוחים מאוד לשימוש והסיכוי שיקרה בגללם נזק לא גדול.
לא ממש ברור לי מה הכוונה אובדן תחושה עצמית.
אולי אתה מתכוון לאדישות חוסר אכפתיות? אולי זה איזה תוצאה של דיכאון ?

אם יש קשר לתקופת הווסת , חשוב להוסיף תרופה עם מרכיב סרוטונין כגון
נוגד דיכאון וחרדה SSRI .
לפי התיאור, יש צורך לטיפול בשיחות והתייחסות פסיכולוגית.

אם תחת 40 מ''ג אין שום תגובה ושיפור, יש מקום לשיקול לשנות טיפול.

שצריך לחכות עוד חודש וחצי מאז שהעלתי את המינון ל40
ואם אחרי חודש וחצי לא תהייה הטבה נעלה ל 60 מ״ל
לא דיבר איתי על החלפת טיפול

אם היה תגובה חלקית קטנה .. אז יש רציונל למצות.

שלום סימה.

אינני רופא, ומדובר בשאלה שאיננה טריביאלית, אבל יש לי השערה הגיונית:

לכל רופא ישנו נסיון שונה, ולכן יכול להיות שד"ר דוידאור היה מעדיף להחליף תרופה אם 40 מ"ג אינם נותנים את התוצאה, ואילו על פי נסיונו של הרופא שלך צריך לנסות להעלות את המינון ל 60 מ"ג לפני שמחליפים את התרופה.

זה לא אומר בהכרח שאחד צודק והשני טועה.

על כל פנים, זה תלוי גם בך, ויש לך מילה בעניין, ואם נראה לך שצריך לנסות תרופה אחרת כדעתו של ד"ר דוידאור - את יכולה לבקש מהרופא שלך לנסות תרופה אחרת.

כל טוב,
שמוליק.

אני אכן מבולבלת וחוששת מהמצב אולי אבקש להחליף כדור
איזה כדור מומלץ לחרדות ואגור פוביה?

שלום ניקול.

הטיפול התרופתי צריך להיות מותאם לכל מטופל באופן אינדבידואלי.
המגוון של התרופות הפסיכיאטריות גדול באופן יחסי ממגוון התרופות בתחומי הרפואה האחרים.
הרבה פעמים הרופאים עושים ניסוי ותהייה עד שמוצאים את התרופה המתאימה למטופל בצורה שהיא טובה מספיק.

הכי טוב זה לקבל את ההמלצה של הרופא המטפל שמכיר אותך ואת מצבך.

כל טוב,
שמוליק.

הציפייה שלי היתה להתחיל טיפול תרופתי שיביא אותי לאיזו שהיא רגיעה מסויימת המאפשרת התמודדות יותר טובה עם הטיפול הפסיכולוגי
איך התאכזבתי כשגיליתי שהפרוזק לא עוזר והרופא לא מתלהב לרשום לי טיפול אחר

נוסף לזה אני פוחדת מתופעות הלוואי של הכדורים ולכן גם לא ממהרת להחליף

ניראה לי שאין ברירה אלה להשקיע בטיפול cbt

האם לפי ניסיונך הטיפול הפסיכולוגי עוזר?

הוא אמר לי שאם אני מאוד רוצה אפשר להחליף את הפריזמה למרינול 75 מ״ל או להוסיף ואבן אחד ליום
המרינול לא ניראה לי אחרי שקראתי עליו באינטרנט הוא נשמע לי מפחיד

שלום ניקול.

מנסיוני האישי, טיפול פסיכולוגי עוזר.

הרופאה שלי אומרת שישנם גם מטופלים שהתאכזבו מטיפול פסיכולוגי, והם ממש רוצים תרופות. העניין תלוי בכל מטופל באופן אינדבידואלי.

אם כבר התאכזבת מהתרופות - אז שווה לנסות טיפול פסיכולוגי.

מה שלדעתי צריך לקחת בחשבון, זה שצריך להרגיש בנוח עם המטפל. הרבה פעמים, אין התאמה בין המטפל למטופל - מבלי שיש בכך כדי להעיד על מקצועיותו של המטפל - ובשל כך הטיפול אינו מניב פירות.

גם בנקודה הזו - תסמכי על ההרגשה שלך. "יודע לב מרת נפשו".

כל טוב,
שמוליק.

בדר'כ חודש.
לפעמים יש חשיבות למינון מתאים.
לדוגמה , חצי כדור אופטלגין לפעמים לא עובד...
כנ''ל בתרופות פסיכיאטריות, יש צורך להתאים ולאזן.

אם מדובר בטגרטול CR , ניתן ליטול פעמים ביום, לפעמים גם פעם ביום.
בכל מקרה עדיף להיצמד להמלצות רופא מטפל.

לא תופעה שכיחה.
לפעמים סימבאלטה ו SSRI יכולים לגרום לחלומות "ממשיים" VIVID DREAMS
יש לברר מול רופא מטפל את סמיכות התופעות, לפעמים תוספת כדור שינה או כדור ממשפחת בנזודיאזפינים יכול להועיל.. במקרים קיצונים.