פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אין בעיה , דורש מעקב וזהירות.

שלום חיים.

הרופאים של הפורום הזה מוסמכים לטפל במבוגרים. ישנו פורום נוסף של BeOk המיועד לילדים ונוער, ועדיף לפנות לשם.

על כל פנים, עצם הפנייה לפורום ובקשת העזרה, יש בה כדי להעיד על נכונות להתמודד.
מי שמתמודד מצליח!

קשה מאוד להעריך את המצב ולהציע פיתרון דרך האינטרנט, ומן הסתם, אני מניח שתהיה המלצה לערוך בדיקה מקיפה שתבחן את כל הגורמים האפשריים.

שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

בדיקה פסיכיאטרית , מומחה ילדים ונוער.

ייתכן מרכיב אובסיסיבי חובה לשלול פרודרומל או התחלת מחלה קשה יותר.

( באם ברקע טיקים, ADHD .. סביר שמדובר ב OCD )

מה זה התשובות האלה?הוא לא יבין כלום.

אתה בן 13 מה אתה עושה בפורום הזה?תדבר עם ההורים שלך.
הם כבר יידעו מה לעשות.

שלום מור.

אינני רופא, אבל מדובר בשאלה טריביאלית.

תופעת הלוואי של השמנה מתרופות אנטי-דיכאוניות נובעת מכך שהתרופה גורמת לתיאבון מוגבר; אין פגיעה במטבוליזם.

עליי לציין, כי יכולים להיות גם גורמים פסיכולוגיים להשמנה כגון רצון להתנחם על ידי האכילה וכיו"ב.

מה שנראה מומלץ הוא שלא לחשוש מכך, במקרה הגרוע ביותר, הפסקת התרופה (אין להפסיק מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל) תוריד את הכרס.

לא בטוח שהתרופה תהיה יעילה (ואז יהיה צורך להחליף אותה), ולא בטוח שהיא באמת תשמין; התגובה שונה ממטופל למטופל.

מכל מקום, החשש מהשמנה צריך להוות חלק משיקולים של הרופא בהחלטה על הטיפול, ואם לא נחה דעתך - כדאי לחזור לרופא המטפל, לשטוח בפניו את הדברים, ובהתאם להחליט על הטיפול הנכון והמתאים בנסיבות העניין.

כל טוב,
שמוליק.

בדר'כ עליה במשקל משנית לשיפור במצב הרוח טהפחתת החרדה.
לחלק קטן מהמטופלים ייתכן גם שינוי בתיאבון מעבר לכך.

הי דורית,
הטיפול היחיד , הטוב ביותר זה טיפול פסיכולוגי..
ההתמקדות במנגנוני הגנה של הנפש , פיצול, הזהדהות השלכתית, עבודה על ערך עצמי, תוקפנות, חששות , קבלה של החלק האמיתי של הנפש, זה שכולל מרכיבים רעים( שגם כועסים לפעמים ויותר) , לקבל זה לא אומר להיות תוקפן ואלים, אלא להשלים עם הנוכחות של אותו " נוסע אפל" בנפש.

הטיפול התרופתי ראשית מכוון לסימפטומים..
חרדה, דיכאון, נוגדי פסיכוזה , לשנות או לעלות מינון סרווקאל וכן לישקול מייצב מצב רוח ( טגרטול, דפאלפט וכו..) במיוחד באם יש מרכיב אימפולסיבי..

הכי חשוב לנסות להאמין, לא לאבד תקווה ולדעת שזה אפשרי.

מניסיון טיפולי שלי , שילוב תרופות ושיחות פסיכולוגיות - דינמיות ( ארוכות טווח, ממוקדות תובנות ושינוי), הפיתרון הטוב ביותר.

לפעמים מתן ההזדמנות לסביבה להכיר את החלק האמיתי והאוטנטי, מוביל להתקרבות ולא בהכרח בריחה, אך צריך להסתייג ולהדגיש זה מאוד אינדבידואלי ותלוי בכוחות הנפש של כל אדם.
בהצלחה !

הי דר דוידאור,
ראשית ממש תודה לך על המענה המפורט!
נראה לי שאין לי כל כך כעסים, אימפולסיביות ותוקפנות, אולי מעט, אך בעיקר חרדות נטישה איומות ומצמיתות וחוסר ערך וביטחון עצמי וריקנות, ודיכאון עמוק.
הייתי שנים רבות בטיפול פסיכולוגי שלא הועיל וכן בטיפול חונך שיקומי שעבד כמאמן עם אלמנטים פסיכולוגיים ולא קידם אותי במאומה. אולי אנסה שוב.

לגבי התרופות, חשה שמיציתי הסרוקוול אחרי שנים ללא תועלת. עם 300 וגם עם פחות ישנה כל היום. מניחה שמינון גבוה יותר ירדים יותר. שאר האנטי פסיכוטיים במינון נמוך בשילוב גם הרדימו כריספרדל, זיפרקסה.
גאודון 40 עשה אי שקט נוראי ואחרי יומיים הוחלף, סוליאן בעייתית עם הפרולקטין...
יש טעם לנסות סאפריס?
הייתי גם שנים עם מייצבים שלא הועילו, טגרטול עם אלטרול וליתיום במינון מספק ואיין,
ליתיום ונוגדי דיכאון רבים מאד. מעט דפלפט ולמיקטל. יש טעם לנסות למיקטל עם משהו? קוקה לכדורים מעוררים ונותני מוטיבציה, וולבוטרין החמירה חרדות, אפקסור ואיקסל לא עזרו, יתכן שדפרקסן עזרה, ספק..

אני מותשת מנסיונות תרופתיים עקרים, כ 70 קוקטיילים שבעיקר טשטשו והרדימו ולא הועילו וממש מיואשת ואובדת עצות. זה לא חיים ההסתגרות הזאת מהעולם בבית כל הזמן והסבל האינסופי הזה, וכשסוף סוף מגיע קשר הוא כרוך בטלטלות כה עזות ובלתי אפשריות לצערי.
אם היית יכול להמליץ בבקשה על כיוון תרופתי לאור הנ"ל ממש יעזור לי מאד, דר!!!

בתודה מכל הלב!!
דורית

ממליץ לפנות לרופא מטל אשר מכיר, יש צורך בשיקול קליני רציני ויסודי לגבי המשך ובטח לא בפורום, פשוט לא מספיק ומקיף לשם החלטות טיפוליות.

שלום אורה.

השמנה היא תופעת לוואי ידועה ושכיחה של תרופות נוגדות דיכאון, אולם היא משתנה ממטופל למטופל, ולכן יכול להיות שישנה תרופה שלא תשמין אותך, אך חשוב שההשפעה שלה עלייך תהיה טובה, ולכן, נדרש שיקול דעת של הרופא המטפל שמכיר אותך.

ישנה אפשרות לשנות את אסטרטגיית הטיפול; הרופאים ממליצים לשלב עם הטיפול התרופתי טיפול בשיחות המיועד למרכיב הפסיכולוגי של הבעייה. לא אחת הטיפול הפסיכולוגי נותן את אותותיו על יעילותו, עד כדי כך שניתן בהדרגה להוריד את המינונים של התרופות ואף להפסיקן.

לא כתב האם את מטופלת בשיחות בנוסף לטיפול התרופתי; השאלה הגדולה היא האם זו הייתה בחירה שלך מדעת, או שמדובר באיבחון מהיר, ללא בדיקה יסודית והערכה של המרכיב הפסיכולוגי, ולא יידעו אותך על האפשרות הזו.

כל טוב,
שמוליק.

אורה שלום
בודאי שיש תרופות מתאימות שגם לא יגרמו להשמנה-מומלץ להיתעץ עם הפסיכיאטר המטפלשלך.

התיאור הנ''ל לא שכיח.
ממליץ לפנות לפסיכיאטר להערכה.

רמוטיב = טיפול במצבי חרדה ודיכאון קלים - בינוניים.
ביטחון עצמי , התמודדות עם חרדות - הכי יעיל, תרופות + טיפול פסיכולוגי משולב.

ראיתי מה ענית לי אבל אני לא סובל מחרדה או דיכאון,הבעיה אצלי היא ביטחון עצמי נמוך אז בשביל לטפל בדבר כזה חייב טיפול תרופתי + פסכיאטר? (השאלה אם רמיטוב כן יכול להביא שיפור בביטחון עצמי או שהוא רק משפר מצב רוח ירוד?)

אין מניעה חד משמעית, דורש זהירות ומעקב רופא.

לא ניתן לדעת.
המינון מאוד אינדבידואלי..
מאוד חשוב לשלב טיפול פסיכולוגי בנוסף..
יש ליקבוע מטרות טיפול, לברר כיצד ניתן להגיע.
כאשר יש תגובה לטיפול מסויים, יש למצות את התרופה עד השגת שינוי משביע רצון.

אני סובלת מחרדות כבר שבעה חודשים. במקביל בטיפול CBT.
לקחתי ציפרלקס שלא עזר.
לקחתי מירו שעזר אבל עד גבול מסויים ולאחרונה הפסיק לפעול בכלל.
ניסיתי לוסטרל שגרמה לתופעות לוואי נוראיות.


כעת לוקחת ואיפקס.
הרופא אמר לנסות 150 במשך חודש.
רופאה אחרת אמרה לעלות כבר עכשיו ל 225.
איך מחליטים?

מאתמול אני מרגישה שיפור קל.

שלום לימור.

אינני רופא.

אני מבין את תחושת הבילבול מהדעות השונות של הרופאים, ולכן אני אנסה לעשות קצת סדר.

אני מבין שבמצב הנוכחי במינון של 150 מ"ג ליום, ישנה אי שביעות רצון מהמצב.

אין תשובה חד משמעית לשאלה מה בדיוק צריך לעשות; אפשר לנסות להחליף תרופה, אפשר לנסות להעלות את המינון, וישנן עוד אפשרויות. התאמת הטיפול התרופתי למטופל, ככל שמדובר בפסיכיאטריה, היא משימה לא פשוטה שיש בה הרבה ניסוי וטעייה.

לדעתי, הכי טוב שתנסי את מה שנראה לך הכי טוב על פי ההרגשה שלך. בסופו של דבר, ההרגשה שלך היא המדד הטוב ביותר להצלחת הטיפול.

כל טוב,
שמוליק.

אני כבר אחרי מספר נסיונות של תרופות. מסכימה איתך שצריכה לסמוך בעיקר על עצמי. כי רק אני יודעת מה אני מרגישה

אודות אלפרליד ביום וקלונקס בלילה

הכדורים שאתה לוקח מאוד ממכרים ויכוליםלגרום לך לנזק בטווח הארוך. מדוע קשה לך להרדם בלילה ? מה הסיבה שאתה זקוק לכדור בבוקר כדי להרגע אולי אוכל לעזור ולכוון אותך.

עדיף לא לקחת לא קלונקס ולא קסאנקס.
יש להתיעץ עם רופא מטפל, מומלץ טיפול קצר בלבד.
יש סכנה בתרופות הנ''ל, התמכרות, ירידה בקורדינציה וריכוז, סכנה בריאותית חמורה כאשר שותים אלכוהול במהלך השימוש.

לפעמים עדיף טיפול הרגעתי טבעי, שימוש בתרגילי נשימה והרפייה ועוד..

שלום אלי.

מי שמשקר ואינו עומד במילים שלו, מה שקורה איתו זה פשפוט אנשים מבינים שלא כדאי להיות בחברתו, והוא פשוט מוצא את עצמו בודד, עד שהוא יבין שכדאי לנהוג ביושר, או שלא...

הבעייה מתחילה כאשר אנשים כאלה הם בעלי כוח והשפעה (כגון מנהיגים ומי שממונה על הסדרים), אולם ההסיטורה מראה כי פעם אחר פעם עריצים כאלה מוצאים את עצמם בתור הזבל האנושי של ההיסטוריה.

כל טוב,
שמוליק.

המציאות מלמדת את השקרן לא לשקר ולהבטיח הבטחות שאינו מיתכוון לקיים אותן. אותו אדם יפגש במוקדם או בימאוחר עם המציאות (שהרי איננו חיים בחלל אלא במציאות קיימת) במידה ויתאים את עצמו למציאות הקיימת/המציאות שכולם חיים בה/המציאות של כול אדם באשר הוא אדם על פני כדור הארץ חי בה, יוכל לחיות כמו כולם ללא שקריו כמובן שהרי אין הם חלק מהמציאות הקיימת אלא חלק ממציאותו שלו, שאינה המציאות שבה כולם חיים אלא המציאות שהוא ברא לעצמו בישביל להיתמודד עם דברים שאינו רוצה לעשות והבטחות שתמיד כייף להבטיח אבל יותר כייף לא לקיימם. האומנם יותר כייף לא לקיימם? לא. ההיפך הוא הנכון -יותר...כייף...לקיימם. ... והחיים יותר טובים וזורמים ונוחים ונעימים כאשר אנחנו ניצמדים למציאות ומקיימים את הבטחותינו שהרי לא נבטיחם אחרת כלל. ולכן תמיד טוב להיות ישרים ולא השקרנים להיום הטובים ולא הרעים שהרי כך הוא טיבו של העולם. וישראל רשם לך שם שכולם מיתרחקים מהשקרנים ,אכן כן, אף אחד לא אוהב שמשקרים לא בפרצוף או מאחורי הגב או פעם אחת או פעמיים או מאה פעם או 10 שנים.. החיים לא יתנו לך בסוף לשקר הבנת? כולם יברחו מימך אתה תישאר בודד כפי שישראל רשם לך וחייך לא יהיו חיים כי תישאר בודד ומיסכן וזה שמשקר לכול העולם כולל לעצמך. כן כן אתה משקר לעצמך שחייך הם חייך. האומנם אתה רוצה ליחיות בשקר שכזה?

לשאלתך לגבי עבריינים , אף אחד לא שולח עבריינים לשקרנים...תירגע. אין קשר בין הדברים. לשאלותיך הבאות הינני לומדת לB.A. c בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. ולשאלתך האחרונה אני לא מחוננת. לא חייבים להיות מחוננים בישביל לילמוד פסיכולוגיה אף על פי שלמחוננים בכיתות בחוגים הללו יש יתרון/פור על חבריהם לכיתות בלימודי התואר.

וירוץ לשכנה לידפוק לה אותו בראש או למי שצריך במיקרה שלו. תאמין לי ישר יעביר לו את ה-o.c.d. שלו. תוך דקות יפסקו המחשבות הטורדניות כי לא רק שלא יכולים להרוג אותו הוא זה שיכול להרוג וליגבור על כולם. ...הוא צריך לא לפחד מהפחד ,הוא לא ניתן להריגה/גמירה/חיסול/דקירה/דפיקת פטיש אלא הצד הנגדי הצד שאותן פעולות כניראה או שלא כניראה מתאימות לו. מתאימות להפרעות שמהן הוא סובל. וכדברי הפיתגם הידוע- הבא להורגך מאמי השכם להורגו. דפיקה קלה בראש של הדפוק תמיד תעזור לסדר לו את הראש הפגוע גם ככה ,מכה קלה ...אווווו סליחה עלינו להגיד לטיפה קלה על השכם תסדר כמה ברגים בראש של המיסכן שכמה ברגים שם היתרופפו להן ונאמר לו תאסוף מאמי את הברגים שנפלו לך מראשך על הריצפה בכדי שתוכל להבריג אותם חזרה לראשך..וכך הלאה...והלאה..
יש פה צוות מצויין שיעזור לך (כמובן בנוסף לי), אצלי זה טיפול עזרה ראשונה אצל הצוות זה טיפול ארוך טווח במירפאה (בוא נאמר כפי שטיפול צריך להיות),בקליניקה של הפסיכולוג/פסיכיאטר.
דרך אגב גם פסיכולוגים טובים יש לא רק פסיכיאטרים טובים ואני תמיד בעד טיפולים בשיחות לפני מתן כדורים (כניראה ביגלל שאני מיתחום הפסיכולוגיה ולא הפסיכיאטריה) .

שלום אורי.

אינני רופא, אבל מהתנסות אישית ומהכרה מהם תופעות הלוואי האפשריות של תרופות פסיכיאטריות, זה נראה לי ממש הזוי שמה שאתה מתאר יכול להיות תופעת לוואי של תרופה.

מסכים לגמרי עם שירה שצריך להעדיף טיפול בשיחות לפני שנותנים כדורים, אבל עדיין נדרש שיקול דעת של כל מקרה לגופו, ובמקרה של מסוכנות - צריך להשתמש בתרופות.

כל טוב,
שמוליק.

יכול להגרם שינוי במערכת העצבים,יכולים להגרם נזקים,זה חומר כימי שפועל על המוח,והוא יכול לשנות את הפעילות של המוח,אני אומר את זה על סמך חוויה אישית שלי,מבן אדם שמערכת העצבים שלו פועלת נורמלי יכולים להפוך לנכים,וזה מוח,מרכז השליטה של האדם,לא מומלץ לקחת את הסיכון ולגעת שם.

וקיצוניות,וצריך איזה עזרה זמנית והרגעה,יכול לנסות ויטמינים ומינרלים במינונים שהוא יבחר,זה לא ממכר,לא מחייב,ואני נשבע שזה עושה פעולה של הרגעה מצויינת. זה מניסיון אישי שלי,לא למהר לקחת תרופות יש דברים שעושים את אותם התוצאות בדרך יותר בריאה וטבעית!!

שלום קאי.

נצחיל נזה שהרופאים של הפורום ובמיוחד ד"ר דודיאור מעדיפים לתת מה שפחות תרופות. אני מציע לך להיכנס לאתר של ד"ר דוידאור ולראות מה הוא כותב על פסיכותרפיה.

ישנם בדיקות שמראות את ההשפעות של התרופות ואת הפעילות המוחית, אך משתמשים בהם לצרכי מחקר בלבד.

אני מסכים איתך שלהרבה רופאים ובמיוחד לרופאים שנדרשים לטפל בכפייה, אין יותר מדיי מושג מה זה סבל מתופעות הלוואי של התרופות.

אני חושב שזה טוב ונכון שהדברים מקבלים במה. צריך ליידע את הציבור על כך שהרבה מטופלים סובלים מתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות ושישנן אלטרנטיבות, ובמיוחד פסיכותרפיה שניתנת בפועל ע"י הרופאים הפסיכיאטרים. זו פונקציה שצריך לנצל אותה היטב.

כל טוב,
שמוליק.

האבחנה בפסיכיאטריה מבוססת על תצפית ( התרשמות מהמטופל) וכן תיאור ( תוכן ).
האבחנה מדוייקות מאוד כאשר מדובר בתסמונת, לדוגמה, כאשר אדם דיכאוני ועצוב, לא צריך להיות פסיכיאטר לזהות זאת...
לפעמים יש מצבים חופפים, והאבחנה המדויקת דורשת מעקב על פני ציר הזמן.
אכן פסיכיאטריה מהווה אתגר אבחוני וטיפולי, לפעמים הרבה יותר מרפואה כללית ( ששם יש אתיולוגיה, פאתולוגיה, אמצעי אבחון... ועוד..).
התרופות הפסיכיאטריות כאשר נלקחות באופן אחראי , מבוקר ותחת פיקוח רופא, לא מסוכנות, נהפוכו, מחקרים רבים מראים על האפשרות לשיפור תיפקוד המוח, אותם קישורים ורשתצות עצביות, שינוי בחומר המוחי, הדלק, BDNF ועוד..

אדם קיום אשר סובל לאורך זמן, ללא טיפול מתאים, סובל ומעבר לזה יש שינוי במבנה המוח, ירידה בנפח, לפחות בחלק המקרים ניתן להוכיח זאת בהדמייה, .. אדם שלא רוצה לחיות, לא נהנה, ללא יצר מיני ובמצב דיכאוני, אשורים במוח לא מתפקדים, לרבות מערכת הלימבית ( האחראית על הישרדות, המשכיות ועוד..).
טיפול תרופתי ופסיכולוגי יכול לשנות ולשפר את התיפקוד הפגוע במערכות מוחיות הנ''ל ואף להחזיר את המוח לתפקיד תקין.

מאחל רק בריאות ואושר.

שלום ד"ר דוידאור.

בשאלה המקורית לא היה שום איזכור על סבל אפשרי מתופעות הלוואי של התרופות.

מתוך חוויה אישית שכבר ידועה לך, אחרי כל טחינות השכל שלי בפורום, הייתה הרגשה של אטימות מוחלטת לנושא מצד הרופאים.

כפי שציינתי, ההסבר שניתן לי על העייפות וחוסר היכולת לתפקד היה "סימפטומים שליליים של המחלה".

אני בטוח שאחרי כל טחינות השכל האלו, לפחות הרופאים בפורום, ואתה במיוחד, יכולים לגלות רגישות הבנה והכלה הרבה יותר טובה לנושא. הבנה זו, בהחלט תשפר את האמון במטפלים, שזהו אבן יסודית בהצלחת הטיפול.

כל טוב,
שמוליק.

אני מסכים איתך ד"ר לגמריי!

רשמת ואני מצתתת כאן אותך- "זה בדיוק אותו דבר כמו להזריק לחולה סכרת אינסולין בלי לבדוק את הדם שלו. " מאמי אולי אתה רוצה להזריק לחולה אינסולין בלי לילמוד 7 שנים רפואה? ללא לימודי רפואה? כך נישמעת לי כול ההודעה שלך כאן ,תגיד לי אתה רציני בפניה שלך פה לדוקטורים מכובדי... אתה בה לפקפק באמינות ואמיתות לימודי הפסיכיאטריה וביכולת השיפוט של פסיכיאטרים שלמדו לידיעתך מיקצוע מדעי. כן כן בחורצ'יק רפואה/פסיכולוגיה אלה אכן כן מיקצועות מדעיים בדיוק כלימודי מתמטיקה באוניברסיטה ,כול הנילמד בהם ניבדק נוסה (כמובן על עכברים וחיות אחרות ולא על אנשים....החיות הנעלות כמונו) .מאמי הירגע בבקשה ,באמת אתה צריך קצת להירגע ואף פעם פשוט אף פעם על תציג בפומבי כך את הפסיכיאטריה ואתה העוסקים בה, למה אתה לא נישמע לי כול כך טוב ולכול העוסקים /לומדים את המיקצועות הרפואיים באשר הם. אתה מציג אותנו בצורה לא טובה / לא נאה כשקרנים לא אמינים שלא בודקים את מצבו של המטופל כמו שצריך? לא עושים לו c.t. מוח לפני הטיפול....מאיפה אתה מביא לי את זה אה? אתה הרופא כאן או שהרופאים שעונים פה הרופאים פה אה? אתה לא יודע מה מקומך בעולם הזה? מי אתה ומה אתה? רוץ מהר לפסיכולוג וגם לפסיכיאטר שאת ה-c.t. מוח לא יעשה לך לפני הטיפול איתו כי לא עושים c.t. מוח לפני בדיקה פסיכיאטרית ואת הדם שלך לא יבדוק בבדיקת הדם המדוייקת והיפה בישביל לתת את האינסולין...מאמי אתה חי בסרט. צא צא מהסרט שלך. כי העולם מסביבך וכך גם הפסיכיאטרים פה ואלו המיסכנים שמטפלים באנשים כמוך ממש לא חיים בסרט. צא מהסרטים למה אף אחד לא יהיה שם איתך.
גם לא אני.
ובזה היסתיימה פה תשובתי הארוכה אליך.....ומשך הזמן הרבה שגרמת לי לחיות איתך את הסרט שלך.
לילה טוב לך וקח את כדור ההרגעה שלך. אתה ניראה לי קצת לא רגוע..זה הכול.

כבר רק ראיתי הודעות ממך.
את צריכה טיפול דחוף.

ועכשיו הגיע תורך שארשום לך הודעה יפה וחביבת מראה. אתה לא חושב כך?

ולדומייך/ בעלי מחלות דומות כשלך. אולי בעלי מספר מחלות כמובן...בוא נחדד את האבחנה שתהיה מספיק מחודדת ומדוייקת כיאה לאבחנות רפואיות שנילמדו בבית ספר לרפואה שהוא מקום שנילמדים בו לימודים מדוייקים. מאמי אולי אתה זה ביכלל שלא מדייק בדברייך? מה עם הכישורים הקוגנטיבים שלך ורמת ההבנה שלך? האומנם אתה חושב שהיא מספיק מדוייקת וחדה בישביל ביכלל לדבר פה ולישאול פה ולהיות פה חלק מהפורום הזה?
כי אני כסטודנטית לפסיכולוגיה חושבת(ואולי בטוחה) שאתה לא מספיק חד ומדוייק בחשביתך בישביל ביכלל לישאול פה שאלות ולירשום את הודעותיך היפות והמכובדות והנעלות מכולם פה.
לך תזדיין מאמי...וזה מהסטודנטית לפסיכולוגיה שירה ואני בטוחה שכול הד"ר פה המכובדים חושבים בדיוק אבל בדיוק כמוני. לך תזדיין מאמי ותצא לנו מהר מהפורום ומהורידים הקטנים והיפים שלנו הבנת? מקומך אינו כאן ואולי גם אינו בעולמם של כולם אלא בעולמך הצר שמלא בסרטים..שאתה מריץ אותם אחד אחרי השני שוב ושוב ושוב ושוב לבטח כבר 20 שנה. מאמי למד דבר אחד מדברי פה...וזה להוציא את כולם מהסרט שלך, את הסרט שלך אתה יכול לחיות רק אבל רק ל...ב....ד... הבנת אותי או לא? לבד בעצמך. כי זה הסרט שלך ולא של אף אחד אחר.
ולא להפריע פה לד"ר והפרופסורים מכובדי לענות לשאלות רציניות של אנשים רציניים (לא כמוך) ולהיתמקד בעיסוקם ובעזרתם לרציניים בחיים ולרוצים לחיות חיים טובים יותר ולשפר את איכות חייהם לאין ערוך ולהבריא ממחלותיהם.
טוב אז שוב...לקחת לי מזמני היקר...ולכן נסיים פה את הסימפוזיון הזה שלא היה צריך להיות ביכלל ורק אתה עם הסימפוזיונים שלך והשטויות שלך...
לא להיכנס פה לפורום וגם לא בשמות שונים ומשונים ובפרצופים אחרים ובטוענות שונות ומשונות. לך לפסיכיאטר המיסכן שלך דברים כמוך צריכים להיות מטופלים כניראה אצלו.
המשך שבוע טוב לכולנו ולך אצל הפסיכיאטר שלך.

אבל נגיב בקצרה.

את ממורמרת.
את שונאת עצמך.

שני דברים שבולטים ממך ישר.

אני בטוח שאת לוקחת כדורים כבר שנים למחלה שלך.
רק אני לא חושב שהם יישנו את האופי המסריח שלך.

אני דיי בטוח שלא תסיימי את לימודייך ותקבלי תואר רק בגלל האופי שלך.
וגם אם כן לא מאחל לאף אדם להיות מטופל שלך.

רק שבישביל לטפל באנשים כלומר להיות פסיכולוג צריך תואר שני. ואת זה אני לא אלמד
מהסיבה הפשוטה....שבחרא כמוך אני לא אהיה לעולם אבל לעולם מוכנה לטפל.
אני מקווה שעניתי לשאלותיך הרבות...תגיד תמיד אתה מלא בשאלות לסובבים אותך?
למה קושיות שואלים בפסח...

מקרה קשה של הזנחה נפשית..דרוש אשפוז כפויי.

שירה רוזנבויים אשר גרה ברחוב רמז 8 באזור.
אם את לא נרגעת.

אני מודיע לאהובה ברזילי על כוונותייך ועל כך שאת פוגעת בשמה הטוב באינטרנט.
ונראה מי יתאשפז.

אל תנסי אותי.

שלום שירה.

התלבטתי קשות האם אני צריך להתערב במריבה הזו; בהתחלה חשבתי שעדיף שלא.
עם זאת, לא אנסה להצדיק אף אחד.

אני רק רוצה להעיר לך משהו.

האם את חושבת שלא תמשיכי לתואר שני רק בגלל קאי? האם אין מטופלים אחרים שראויים לטיפול?

בכלל, אני חושב שכל ההתבטאויות האלו, אינן הולמות מטפלת בעתיד; לדעתי, את צריכה לקחת דוגמא אישית מד"ר דוידאור:

אני פעיל בפורום זמן רב; עברתי ארבעה אישפוזים, סבלתי מתופעות הלוואי של התרופות ובעיקר האנטי-פסיכוטיות, ועשיתי צעד נועז של הפסקת הטיפול התרופתי.

בתחילת דרכי בפורום הייתי מסית להפסקת הטיפול התרופתי, והשתמשתי בביטויים מאוד חריפים כגון "תרופות ארורות" וכיו"ב.

עם הזמן, הבנתי שכל מטופל מגיב אחרת, ושגם אם עושים צעד נועז שכשה, צריך קודם כל להיות בסבל רב, להיות מודעים לסיכון שבצעד כזה, ולא להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי, ולבקש מהמטפל גם כן להיות ער להתדרדרות במצב.

צריכים לעמוד בהשתאות נוכח אצילות הנפש של ד"ר דוידאור ושאר הרופאים של הפורום. קחי שלוש שנים אחורה, ותראי בעצמך על מה אני מדבר.

אני מאחל לך הצלחה בלימודים.

שמוליק.

אני נגד כדורים ולצערי בגלל אירוע שעברתי התחלתי לפתח הפרעות שינה ברמה שממש היה קשה לי לתפקד . ניסיתי כל מיני פתרונות טבעיים טיפולים שונים וכלום לא עזר . בגלל התשישות וחוסר שינה ממש נכנסתי לסחרור של דיכאון וחרדה והמצב שלי יותר החמיר. לבסוף המליצו לי ללכת לפסיכיאטר והא נתן לי כדורים וכמו שאמרתי אני ממש נגד והם עזרו לי חזרתי לישון וחזרתי לעצמי. אז יש להגיד? הכדורים לפעמים עוזרים זאת עובדה. אני מת להפסיק לקחת את הכדורים אבל פוחד ששוב לא אשן בלילה ואחזור למצב שהיתי .

שלום רונן.

קבל פידבק חיובי :-)

כפי שכבר כתבתי הרבה פעמים, צריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו, ולא לנסות לחשוב ש"כולם כמוני".

כתבת שהתרופות עזרו לך, אבל עכשיו בתגובה שלך, נראה שהפנמת את המסר שלכל מטופל מתאים טיפול אחר, ואין לראות בכך המלצה סוחפת וגורפת.

שיהיה לך כל טוב ורק בריאות :-)

שמוליק.

כל עוד אין תופעות לוואי ואין בעיה גופנית - נפשית, אין מניעה.
אך ההמלצה הבלעדית על ידי רופא נמטפל שמכיר.