פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בהחלט ייתכן שיפור, אך גם סיכוי לתופעות לוואי.
שווה לישקול פרוביגיל.
יש להתיעץ עם רופא מטפל בנדון.

שלום לך.

אינני רופא.

כיון שהסיבה לפוסט טראומה היא פסיכולוגית, והתמסינים הגופניים הם תוצר של אותו אפקט פסיכולוגי, אז גם אם מדובר במחלה כרונית - הבסיס שלה הוא ריגשי, ומכאן שטיפול טוב במרכיב הפסיכולוגי שבגללו היא נגרמה עלול להביא להחלמתה.

אני מניח שהשאלות האם היא כרונית והאם ניתן להחלים ממנה תלויות זו בזו.

אני מניח שאם מדובר בטראומות קלות - אז ניתן להחלים, אבל גם בטראומות קשות - על כך ניתן לומר כי ניתנה לרופא רשות לרפא ולא לייאש, ולכן, מי שעבר טראומה קשה ומאמין שהוא יכול למרות זאת להתמודד ולנצח - שיתמודד ולא יתייחס לשום סטטיסטיקות.

כל טוב,
שמוליק.

מה תשובתו לך אינה מספקת רק ביגלל שהוא לא רופא.
ומה לגבי אולי לא תרצי ממני תשובה כי אני רק סטודנטית לפסיכולוגיה ולא פסיכולוגית ולכן גם לא תקבלי ממני תשובה.

PTSD במקרים רבים הפרעה כרונית אשר גורמת למוגבלות וסבל.

שלום קורל.

קודם כל, אני נותן לך הזדהות עם הסבל שעבר עלייך. זה ממש לא פשוט...

לדעתי, לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שיהיה לך בן זוג שלא יבגוד, וחוץ מזה אם יהיה לך בן זוג שגם הוא נכה, ומסיבה זו הוא יהיה במצב כזה של או לחיות איתך או להיות לבד, זו עדיין לא ערובה לחיים מאושרים ביחד; יכול להיות שבשל אי התאמה שיכולה לנבוע מסיבות שונות, ואם הקשר לא יבוא לסיומו מתוך הבנה של אי-התאמה שניכם יכולים לסבול...

בכל קשר זוגי, צריך לקחת בחשבון שישנו סיכוי שהוא יעלה על סירטון, ויהיה צורך להיפרד, וגם ישנו סיכוי קטן יותר אבל גם הוא קיים, שחלילה תהיה בגידה. למרות זאת, אנשים לוקחים את הסיכון ומתחתנים...

אני חושב, שדווקא מפני שהייתה לך כוייה ברותחין, יש לך יתרון על אחרים בכך שאת יכולה לזהות סימנים מקדימים לכך מנסיונך, ולדעת לחתוך אם חלילה תראי שאת הולכת ליפול שוב...

מהסיבה הזו, אני חושב שאת עיקר המאמצים צריך להשקיע בכך שתבטחי בשיקול הדעת שלך, שזה עלול לקרות שוב, אבל בגלל הנסיון המר, הסיכויים קטנים יותר. בלי ביטחון עצמי כזה, נראה לי שיהיה לך קשה מאוד למצוא בן זוג.

אני מאחל לך הצלחה רבה בהגשמת השאיפה, ואני מקווה שלא כתבתי בטעות דברים שעלולים לפגוע.

שמוליק.

מה את רצינית? מה הוא שכב עם ילדה קטנה...זה כמו פדופיל. אבל אני מאמינה שהוא לא. אבל כמו. למה הוא שכב איתה ביכלל? שאלת אותו פעם? ילדה בת 12? מאיפה הוא הביא את זה? מה היא כול כך משכה אותו מינית? הרי לילדות בנות 12 אין אפילו שדיים? מה כבר יכול לימשוך אותו בגוף שלהן? או שאולי השכל..זה מה שמשך אותו אליה?

במיטה ומעבר לזה והוא לא יעזוב אותך בחיים . ובטח לא בישביל ילדה בת 12 ללא שדיים.
תבדקי טוב טוב מה הוא אוהב במיטה ..תנוחות ..מציצות עם מלא רוק רטובות נעימות ומלטפות שנימשכות ונימשכות ונימשכות..גברים אוהבים שמושכים הכול במיטה והכול לאט לאט ונימשך רצוי שעות וכמה שתימתחי יותר את הגבולות שם במיטה ותיתני לו יותר ויותר מימה שהוא רוצה ויותר מיכך ניראה לי לא תהיה לו שום סיבה לחפש איזו ילדה בת 12 בישביל לידפוק אותה בטוסיק.

מילה מגעילה וכך משמעותה. אבל כך מישתמע מדברייך פה. הבעל שלך מחפש זונה קטנה, וכניראה הילדה בת ה-12 הזו שכבר בגיל כזה צעיר החלה לקיים יחסי מין היא המקבילה לזונה הגדולה רק קטנה כלומר ילדה שהיא כבר כמו זונה... מי יודע אולי שתיגדל
תהיה זונה ולכן מצאה לה כבר מיקצוע לחיים , את לא חושבת כך?
נ.ב. את בטוחה שזו ילדה בת 12 או אולי מדובר באישה מבוגרת עם מוח/מוגבלות נפשית שנותנת לה מראה של בת 12?

מקפיץ
חוץ מזה הייתי רוצה לדעת לגבי סוליאן - האם עלול לגרום גם כן לתופעות הנ"ל ? האם יכול להרגיע חרדה ?

פחות סביר שאביליפי יגרום זאת, אין 100% ..
באם כאבים וכן פיברומיילגיה,
יש לישקול להפסיק וויפאקס ואביליפי ולתת סימבאלטה ..
בהצלחה.

האם סימבלטה יעילה ל-OCD שזה כרגע הבעיה העיקרית שלי ?
האם תעזור לעייפות ותשישות. שזה יותר מפריע לי כרגע מאשר הכאבים ?
אפשרות של סוליאן גם עומדת על הפרק. מה ההשפעה של סוליאן במינון נמוך ? האם יכול לגרום לעייפות או ההיפך מעורר וממריץ ?
המון תודה

את בהריון ואת לוקחת כדורים נגד דיכאון וחרדה.
וזה ידוע שזה יכול לגרום למומים בתינוק או כל מיני בעיות מורכבות.

אני אפילו לא יודע איך לייעץ לך.
חסרת אחריות.

שקיים ניתן לכל ההפרעות.

תלויי במינונים.

לא יודע איך זה עובד אבל התשובה של הרופא תהייה כזאת:

"מודל היה ניתן בעבר לאנשים עם סכיזופרניה אך במינון מאוד גבוה.
במינון נמוך יש לו השפעה מרגיעה והוא עוזר נגד חרדה."

מסכים עם יוני.

הרבה תרופות נוגדות פסיכוזה יעילות גם נגד חרדות ודיכאון.

שמוליק.

זה נשאר עדיין תרופה נגד סכיזופרניה,לבן אדם שלא צריך תרופה נגד סכיזופרניה!!

למיטה חולה!

שלום גורדון.

ייתכנו סימפטומים גם ללא התקף.
תלוי בשיקול הדעת של הרופא המטפל.

כל טוב,
שמוליק.

אם לבן אדם אין פסיכוזה ולא היה אף פעם התקפף פסיכוטי,יש מה להפעיל שיקול דעת בכלל? הוא לא צריך תרופה אנטי פסיכוטית.

נתנו לך?
לקחת נכון?אני יודע שלקחת.
לא מתאים לך תפסיק.
לך לפסיכיאטר אחר.

מוסרי או לא מוסרי.
מה מטרת השאלה?להתלונן אתה לא יכול,לתבוע אתה לא יכול.

שיכול להועיל או לעזור.. אם זה עוזר מה זה משנה איזה סוג תרופה זאת.
אני במקרה עברתי התקף פסיכוטי אז מה זה אומר לגבי שאני צריך תרופה אנטיפסיכוטית?זה אומר שאני פחות טוב במשהו מאדם שלא עבר התקף כזה?
אם משהו יכול לעזור תגיד מאתיים פעם תודה שיש כל מיני אפשריות והארסנל של הרופאים גדול יש בעיות שאין להם בכלל תרופה.
אין פה שום שאלה של מוסר בכלל.
אתה מאמלל את עצמך לשווא תשקיע את האנרגיות שלך בדברים שיועילו לך

אנשים נרתעים מאנשים שיש להם בעיות נפשיות.
זה עובדה ואין מה לעשות בנידון.

השאלה היא איך מישהו יכול לדעת בכלל.
אם כלפיי חוץ אתה בסדר.אז יופי.
(קודם כל זה בכלל הכי חשוב שאתה מרגיש טוב)

אני לא בטוח למי יש גישה לעברך הפסיכיאטרי אבל אני מתאר לעצמי שזה לא פלוס ברזומה שלך.(תלויי גם מה כתוב).

תשמע צייר אתה יכול להיות בקלות.באומנות כולם מטורפים ואף אחד לא בודק שום דבר.

ברפואה אני לא יודע מה בודקים תשאל את יונתן

אשמח שרופאים בפרום יתיחסו אלי.
ויענו לי מינסיונם , והאם הם מכרים מקרים כאלו?
של סטודנטים בעלי בגעיות כאלו ואחרות, שכן התקבלו
אשמח לשמוע.

שלום נתנאל.

אין שום מניעה שיקבלו אותך ללימודים אקדמאים או שתצליח למצוא עבודה מכובדת!!!

גם אני לא הייתי בצבא ויש לי עבר של ארבעה אישפוזים ואני עובד היום בעבודה מכובדת בהייטק. אין שום סיבה שאתה לא תצליח.

מה שאני יכול לומר כעצה מעשית לגבי עבודה, זה שאפשר לנסות להיעזר באישי ציבור (כגון חברי כנסת וכיו"ב), שיכולים לקחת חוות דעת מרופא על מצבך ולפנות למעסיקים פוטנציאליים ולבקש מהם להעסיק אותך בתעסוקה מתאימה תחת הכותרת של מעורבות חברתית. זה היה רעיון שאני חשבתי לעשות אותו בעצמי, אחרי שנתקלתי בקשיים להתקבל לעבודה אחרי שהצלחתי להגיע לתיפקוד טוב אחרי אישפוז.

בכל אופן, בשום פנים ואופן לא להתייאש!!!

כל טוב,
שמוליק.

לשמוליק.
אני מבין שגם לך היו בהתחלה קשים להתקבל לעבודה טובה.
שתעמוד בדרישות שלך ובמה שאתה חושב שתצליח בו ויספק אותך.
ואני מאוד שמח בשבילך, וזה נותן לי גם תקווה שיכול להיות שגם אני
יצלח למרות הבעיות שיש לי, לשאלה של יוני אני כלפי חוץ נראה בן אדם
רגיל לגמרי, אין לי קרנים, או שאני מתנהג מוזר אבל אני לא נוטה לדבר
יותר מדי, או לפתח שיחות עם אנשים שאני לא מכיר וסמוך אלהם,כי אני נכבתי
בעבר, ולא רוצה להפגע שוב, כמובן שעם אדם יפנה אלי מוישאל שאלה אני כמובן יענה
בנימיוס, והכל אבל לא יפתח קשרי חבריות יותר מדי או בכלל, אני באופן אישי בן אדם
מאוד מסוגר, ובישן מה שאני כבר הבנתי שיקשה עלי בלצליח במיוחד בחבברה כי תיודע
צריך להיות" נחמד" ולהתחנף לאנשים וללקק וזה ממש לא מתאים לי זה בכלל לא האופי שלי, אני אדם הכי אמתי שיש ויש דבר אצל אדם שלא מוצא חן בעני או שאני אומר לו את
זה בפנים בלי מחסומים ופחד( קשור עם הוא קרוב עלי, וכפת לי ממנו), או שאני פשוט לא מתקרב עליו יותר וזהו נגמר איתו הסיפור "שלום שלום" לא יותר, בקשר לשמוליק מזאת
אומרתץ לפנות לפוטקאים? איך אני בדיוק יגע אלהם? הם כאלו היו ערבים עלי? שאני היה כמו פרויקט שלהם? כי יש לי במשפחה אנשי ציבור(מצד אבא), אז אולי כדי לי לפנת אלהם? ולבקש את עזזרתם ושיפעלו את הקשרים שלהם? בשבילי? קני קצת מתבייש
לבקש טובה כזאת, אני רומה בכחות עצמי להצליח בלי טובות של אחרים, אבל יש לי אפשרות כזאת, עוד שאלה שמסקרנת אותי, אתה מה המקוצע שלך? אני מבין שאתה בהיי טיק אבל מה למצדה? מהנדס חשמל? או מחשבים? לא כך כך מבין בזה אז סליחה
על הברות ,אבל אני יודע שיש עוד הרבה תפקדים חוץ ממש שצינתי.

שהיה לך וליוני שבת שלום, ותודה רבה על העזרה באמת אתם מלאכים לבושי דמות
אדם, כל פעם שאני בא לפהנ כולי מפוחד, שמוליק עוזר לי ומעלה לי תמצב רוח,.
תודה מקרב לב.

שלום נתנאל.

קודם כל, זה ממש שימח אותי שעודדתי אותך :-)

אני מבין את התחושה הזו של כוייה ברותחים. אחרי שפעם אחר פעם נתקלים ביחס לא טוב מאנשים אחרים, נוצר תהליך למידה והכללה של פחד ורתיעה מאנשים, וזה ממש מובן.

עם זאת, ניתן לחזק את התהליך של נתינת אמון ויחס טוב עם אנשים אחרים כאשר מנסים להרחיב את המעגלים אל מעבר לקירבה שבה אתה מוכן לתת אמון (לדוגמא: לנסות קרובי משפחה רחוקים יותר, חברים טובים של חברים שאתה בוטח בהם וכו').

לגבי הפנייה לאנשי ציבור, נראה לי שצריך לראות את הדברים מנקודת מבט כלכלית שישי בה כדי לשפוך אור גם על היבטים נוספים:

תחשוב שאם אתה עכשיו באיזו מסגרת שיקומית ומקבל ביטוח לאומי, ועוד הוצאות נוספות כגון מדריכים עובדים סוציאליים וכיו"ב. אם תצליח לעבוד ולהיות יצרני, אז גם ההוצאות הנלוות יפחתו, וגם על ידי זה שתצרוך יותר - חלק מהתשלום על הצריכה הנוספת הוא מיסים. כך בסופו של דבר - זה משתלם ולו מבחינה כלכלית לסייע לך להגשים את השאיפות שלך. רק מכיון שבדרך כלל במסגרות השיקומיות, ישנן פתרונות לרוב האוכלוסיה של המשתקמים, אז לא מציעים פתרונות מותאמים אישית, וצריך לחשוב קצת איך לייצר פתרונות כאלו.

אישי ציבור, יכולים לפנות למעסיקים פוטנציאליים, ולבקש את סיוע בקטע של מעורבות חברתית, ויכול להיות שהם יוכלו לדאוג לאי אילו תקציבים שיתגמלו את המעסיקים הפוטנציאליים, ובסופו של דבר, זה צריך להיות משתלם ולו מבחינה כלכלית כפי שהסברתי.

אני עובד כמהנדס תוכנה.

כל טוב,
שמוליק.

אני רוצה לציין שאני לא מנותק לגמרי מהסביבה, והיו לי בעבר חברים רבים
שאיתם היתי משוחח רבות ואף מבלה את רוב זמני הפנויאיתם, אבל כאשר הם התבגרו
והגיעו לגיל הגיוס, ורובם התגייסו הם ניתקו איתי את הקשר לא כי אני נחות מהם לפחות
כך אני חושב, אלה כי אין להם כבר זמן והם מאוד עסוקים וגם הכירו חברים חדשים, אך
אני רוצה לציין שבמהלך החיים שלי אני ספגתי הרבה תגובות לא טובות ופגעניות אפילו
מאנשים שאמורים להיות הכי סבלנים אלי, ואלו גם המורים שהיחס שלהן כלפי בתחילת דרכי בהיותי ילד קטן בעל הפרעות קשב וריכוז, שכן אני מודה אנטי היתי ילד מתקשה
והיתי גם מאוד שובב, ואוהב יותר לשחק - ולחקור בדרכים שלי ולא בדרכים היותר נורמטיבים, כמו ללמוד בבית ספר לשבת בשקט 8 שעות ולא לזוז ולעשות כל מה שאומרים לי, ובגלל זה ספגתי השפלות קשות מהורים הם היו שמים אותי בצד בשולחן בנפרד, מצווים על הילדים בכיתה לא לדבר איתי בטענה שאני " מפורע שיכול לפגוע בהם ולדרדר אותם",ואף העלימו עין מהצקות מהילדים ולא פעלו כדי להפסיק את אותם הצהקות, אני יאמר גם
שהמנהלת שלי אחרי שאמא שלי אמרה לה שעברתי הטרדות מניות בשירותי בית הספר, על ידי ילדים גדולים ממני, היא אמרה כך" הוא משדר את זה ובגלל זה זה קורה" וטענה כאלו זה באשמתי, כמובן שהיא חטפה על הראש ואפילו פיטרו אותה, אבל אתה מבין שזה לא גרם לזה שזה ימחק מהזיכרון שלי השפלה הזאת, ואני סוחב את זה איתי עד היום. בקשר למסגרת אני כתבתי פה כמה םעמים אני לא מקבל שום מסדרת שיקומית,
אני מחכה במשך שנתיים וחצי, ופניתי כבר לשני עורכי דינים בעלי שם בארץ, ואחד מהם הוא עורך דין כספי שמטפל בעניים של זכיות רפאיות, ואף חשבתי לפנות לעמותה של

הרשמית -והראשית של אוטאיזים בארץ, ולקבל אולי מענה מהם, אז כן אני קצת מיאוש מן העולם הזה, ובעיקר מאנשים באופן כללי וגם מאותם אנשים שכוויכול הייתי אמור לסמוך אלהם, ורק נכוותי ונפגעתי, ועוד דבר כל הכבוד לך שלמדתה הנדסת תכונה( מקצוע מאוד מכובד) והתקבלתה לאונברסיטה זה גם הישיג לפי דעתי, אני גם שאלתי בעוד פרום יותר מקצועי( דיני עבודה) אם אפשר להתקבל והם אמרו שכן, ויש חוק נגד הפליה של בעלי מגבלות- נפשית או כל מגבלות אחרת, אני רוצה לשאול אותך משהוא אך קיבלו את זה בעבודה שאתה לוקה בסכיפרוניה? הם קיבלו אותך ישר איך שאתה? או שבכללהם לא מודעים למצב?(אני לא מדבר על מי שקיבל לעבודה למעסיק) אלה על חבריך לעבודה. תודה על היחס ומקווה לקבל תשובה בעניין ה,שהיה שבוע טוב בברכה נתנאל.

שלום נתנאל.

אצלי בעבודה, אף אחד אינו אמור לדעת על העבר הפסיכיאטרי שלי. לא סיפרתי לאף אחד.

אני חושב שצריך לקחת בחשבון שאם לא ניתן להסתיר את התסמינים - אין יותר מדיי מה לעשות; לכל מעסיק יש את הכוח להחליט את מי הוא רוצה ואת מי לא. גם מי שהתקבל כבר לעבודה - המעסיק בדרך כלל יכול לפטר אותו מבלי לנמק מדוע תוך התרעה מראש של חודש.

מסיבה זו, אני חושב שצריך לנסות בדרכי השתדלות ולא לנסות להפעיל כוח, גם לא באמצעות מהלכים משפטיים. חבל על האנרגיות.

ברור לי שהיו לך חיים מאוד קשים, אבל דווקא בגלל זה, אני בטוח שיש לך את הכוחות להתמודד לנצח ולהינות מהניצחון.

תתעודד ואל תוותר.

שמוליק.

שהוא חולה סכיזופרניה. אם לא תציין בפני אנשים בכול מקום מה הן מחלותיך הנפשיות לעולם הם לא ידעו עליהן. הבנת? הבנת מה צריך לעשות? לא מספרים אף פעם על מחלות נפשיות ולכן אף אחד לא יודע אילו מחלות יש לך. ושאתה אוטיסט..וכו' וכו'... צריכים להיתמודד עם החיים בלי ליצור רחמים. אנשים לא אוהבים אנשים שהם צריכים לרחם עליהם ולו יהיו בעלי המוגבלויות הכי קשות והכי חמורות שיש. לא מספרים ולכן אף אחד לא יודע וגם לא צריך לדעת. לא עניינו אילו מחלות יש לך שיתעניין במחלות שלו.
ולראיה שמוליק לא סיפר על היותו חולה בסכיזופרניה ולכן קיבלוהו לעבודתו הנחשקת בחברת הייטק במקצועו המכובד- מהנדס התוכנה. לא סיפר על המחלה ולכן היתקבל לעבודה טובה. הבנת?

לנו קרניים וגם לא קילשונים ולכן אנחנו לא שטנים. בהקשר להודעתך ולכול שאלותיך אני נותנת את רשות הדיבור פה לפסיכיאטרים. מאחר והינך אוטיסט לדעתי יש צורך לערוך איבחון מקיף בישביל להקיף את מיכלול הבעיות והדברים המקשים עליך להיתקדם בחייך ולהגיע למיקצוע הנכסף..לפחות בעיניך. הפסיכיאטרים כאן גם יוכלו לעזור לך ליבחור את
תחום לימודייך האקדמאיים תוך התייחסות לקושי בחיים ולקושי ביצירת קשרים חברתיים (דבר הנידרש בכול לימוד שהוא...כן כן צריכים מידי פעם להעזר/לדבר/לעזור לחברים מהכיתה) שנוצר מהאוטיזם.

על מה אושפזת...שתף אותנו..

ולזאת שאלה אותי אם אני מבין? כן אני מבין ,שאנשים נרתעים מאנשים
שהם לא בנורמה או דומים להם, זה ברור לי לגמרי זה גם טבע האדם.
אבל יש גם יוצאי דופן אני חושב, ואני לא מספר לאף אחד מה יש לי , אין סיבה
לפרט על המצב שלי לאף אחד, זה לא עניענו של אף אחד, אבל את יודעת יש אנשים
שזה מאוד בולט אצלם הפרעה הנפשית, כמו אנשים בעלי פיגור שכלי שזה ברור לעין
ככה לפחות אני ריאיתי, שיש להם בעיה,אבל אני מסכים איתך שיש אנשים שהם עם
הפרעות נפשיות- התפתחיתיות, שלא ניכר אלהם שום בעיה, ורק שאתה מכיר אותם היטיב ולזמן ממושך, אתה רואה שהם שונים-" חרגים", חוץ מזה אני באמת מקווה
שאני יצלח להתגבר על כל הקשים, ויצלח לעבוד במה שאני אוהב ורוצה. שהיה לך
ולשמוליק שבוע טוב בברכה נתנאל.

שלום נתנאל.

גם אני מודה לך. מה שכתבת עשה לי טוב על הלב :-)

לדעתי, צריכה להיות יותר מודעות בציבור מהם באמת בעיות נפשיות, ומהם באמת המגבלות של נפגעי נפש. הרבה פעמים, הבורות הזו פוגעת גם בחברה עצמה שצריכה לשאת בנטל שנגרם כתוצאה מהדחייה החברתית שאין לה להאשים בה אלא את עצמה.

כל מתמודד שמעמיד את הדברים על דיוקם - מאפשר לחברה להכיר בטעויות.

שיהיה בהצלחה :-)

שמוליק.

אני שמח שחממתי לך את הלב.
אני מכיר אותך( דרך הפרום כמובן) כבר למעלה מ3 שנים אני חושב או קצת פחות.
ואתה תמיד עונה בכל כך הרבה אהבה, והבנה, ולא מנסה לשפוט אף אחד, ותמיד
מוכן לעזור, בגלל שאני אני מחבב אותך ומחמיא לך, אתה גם עונה בצורה מאוד
מיקצועית, שהיה לך כל טוב ידידי מכל הלב בברכה נתנאל.

שלום שירה.

האישפוז הראשון היה בשל מצב פסיכוטי שבא כמחאה על כך שקיבלתי פטור מהצבא בניגוד לרצוני, שסיים מאבק שבו אימא שלי דחפה את האף יותר מדיי.

זה כבר היה טריגר להתדרדרות הבאה...

אחר כך החברה שלא הייתה מסוגלת להכיל את הניגוד בין המציאות לבין הדמיונות שיש על נפגעי נפש - ניסתה למשוך חזק לכיוון של הדמיונות ולהראות באמצעות חוסר ההצלחה במציאת עבודה ובמציאת בת זוג כהוכחה לכך שהמגבלות הנפשיות שלי כביכול, חזקות יותר.

מה לעשות שהאמת היא שהנידוי החברתי הוא זה שיצר את כל הבעיות...

בסופו של דבר, אחרי נסיונות כושלים למצוא עבודה, נכנסתי למצב פסיכוטי שהוביל לשאר שלושת האישפוזים.

בסופו של דבר, אפשר לראות שאני משכיל לנצל כל פירצה ולמצות את הכישורים שלי.

אני ממש מעוניין שגם מטופלים ומשתקמים אחרים יוכלו למצות את היכולות שלהם באופן הוגן.

שמוליק.

ברגע שיש מודעות, ניתן לפנות לטיפול מתאים ולשפר את היכולת לתיקשורת בינאישית , כישורי חברה ועוד..
אם יש יכולת, מוטיבציה וכוח התמדה- בהחלט ניתן.

האם בגיל שלי אפשרי לשפר את היכלות האלו? כולל הבנה של סטאוציות
אבל לא רק, יש לי גם בעיות דיבור, ולפעמים שאני נלחץ אני לא לא מבין הכל.
ובגלל זה אני מעדיף לא להיות בחברת אנשים, ולהיות מול המחשב וולקרוא ולראןת
סרטים או לקורא אניצקפלדיות, ממש חושש ממפגש עם אנשים זרים.

ועוד שאלה אתה מכיר קלנאי תקשורת טוב?שעובד עם מכבי?
שיכול לקבל אותי למרות הגיל? כי אני הבנתי שזה נועד יותר לילדים לא?

מחכה לתשובה.

בברכה נתנאל.

שלום נתנאל.

ברפואה אין דבר כזה שחור לבן. ישנו אפור כהה ואפור בהיר המתייחס לסטטיסטיקות.

ישנו פתגם יפה שאומר שניתנה רשות לרופא לרפא, אבל לא ניתנה לו רשות לייאש.

יכול להיות שהנתונים הסטטיסטיים יראו שהסיכויים קטנים, אבל גם אם הם קטנים - למה לא לנסות??

מסיבה זו, אני מאמין שאתה צריך לנסות גם אם נראה שזה נגד הסיכויים.

כל טוב,
שמוליק.

יש קושי לענות באופן חד משמעי.
לפעמים יש צורך להמשיך טיפול זמן רב, בהתאם לקליניקה.
יש צורך לברר את המרכיב הפסיכולוגי וסביבתי לפני שיקול להפסיק טיפול.

היי יוני
האמת מה שהביא אותי ללמידוי רפואה , זה רפואה דחופה, ואכן עסקתי בזה הרבה..( ניידת טיפול נימרץ בחיפה 6 שנים, חדר מיון פנימי ברמב''ם, רופא קרבי ועוד..)
גם לי כמו רבים היו דעות קדומות על פסיכיאטריה.. וזה היה דבר האחרון שרציתי.
הגעתי לפסיכיאטריה ממש במקרה.
להבדיל מהרפואה הכללית זה תחום הדורש יכולות אישיות, קשירת קשר, רגישות לסובבים ועד..
גיליתי עולם מרתק, מסקרן שבסופו של דבר נוגע בכולנו, המוח, רגשות, מה מניע אותי , למה אנחנו סובלים יותר מאחרים ועוד..

תמיד סיקרן אותי מוח האדם - החידה הכי גדולה.
אני דוגל שלהיות פסיכיאטר זה קודם כל להיות בן אדם, לאחר מכן רופא ורק לאחר מכן פסיכיאטר.

זה תחום מרתק, לא קל, עם אתגרים רבים אשר במבחינתי האתגר הכי גדול: המוח ונפש האדם.

בברכה

יונתן

שלום ד"ר דוידאור.

אני בטוח שאתה זוכר את התגובות הנזעמות שלי בתחילת דרכי בפורום, שכללו התבטאויות חריפות כנגד טיפול תרופתי כגון "תרופות ארורות" וכיו"ב, וקריאות להפסקת הטיפול התרופתי.

בסך הכול, צריך להעריך את הסבלנות שלך ואת התגובות שהיו ענייניות ותקפו את הדברים שנאמרו בחוסר אחריות מבלי לנסות לפגוע במי שכתב אותם.

עם הזמן, הדברים התחדדו והתבהרו, גם לי וגם לך.

אני בטוח שכעת אתה ושאר הרופאים בפורום מבינים הרבה יותר טוב תופעה שראיתי אותה אצלי, ונראה לי שהיא קיימת אצל הרבה מטופלים נוספים של סבל מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, שהרבה פעמים נראה למטופלים שהרופאים פשוט אוטמים את הלב, ואינם מגלים כלפיו רגישות, ואולי גם מנסים לטייח אותו ולומר שב-ו-ו-ד-א-ו-ת מדובר בתסמינים שליליים של המחלה, וזה ההסבר ה-ב-ל-ע-ד-י לכך.

הרופאה שלי העירה לי שישנם חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי וסובלים מעייפות ובעיות תיפקוד, ולכן לא ניתן לשלוח אצבע מאשימה על התרופות, אבל אם לא אומרים את כל האמת שיכול להיות שמדובר בתופעות לוואי - זה יותר רושם שהרופאים הם כביכול איזה סוכנים של חברות התרופות, ושיש איזה עניין לדחוף למטופלים תרופות, ולהתעלם מהסבל שנגרם להם עקב כך.

יתר על כן, עם הזמן גיליתי שהרבה מטופלים סובלים בגלל סטיגמות על הפסיכיאטרים שאומרות שהם "מפלצות עם קרניים שמאשפזות בכפייה ודוחפות כדורים".

אני חושב שצריך לקחת ממך דוגמא אישית ליחס סבלני ואמפתי :-)

כל טוב,
שמוליק.

התחלתי בוואבן לכמה שבועות ולאחר מכן קלנוקס,ולאחר מכן קסנקס,ולאחר מכן שוב קלונקס.ככה אני לוקח אותם כבר מעל חצי שנה.

התמכרות
פגיעה בזיכרון ןקורדינציה
מצב הרעלה כאשר נוטלים בו בזמן אלכוהול.
ועוד..

OCD - בדר'כ בעיה במוח, גרעין קאודט.
בדיקות הדמייה פונקציונליות מראות שינוי - SPECT .
( בילדות הרבה פעים יש שילוב : ADHD , OCD וטיקים)

ראשית יש למצות את הטיפול, SSRI חייב להיות במינון הרבה יותר גבוה בטיפול OCD לעומת חרדה ודיכאון.
מאוד חשוב לשלב CBT , שילוב מאוד יעיל.

יש שינוי בין המטופלים, התגובה לטיפול תלויה בגורמים רבים ולא רק טיפול.

יש להבדיל בין OCD אמיתי מאובחן ובין מרכיבים אובססיבים על רקע חרדה, בדר'כ זמני, מצב יותר קל.

שבדרך כלל האו סי די נמצא בגרעין קאודט.
ואני מדגיש "בדרך כלל".


אתה רוצה לומר שהאו סי יכול להימצא במקומות אחרים?נשמע דיי מוזר.

אבל אתה רק מוכיח כאן את עמדתי.שאתם לא מטפלים במקור ש"בדרך כלל" האו סי די מגיע ממנו.

אני לא מומחה לרפואה ואפילו לא קרוב.
אבל הפסיכיאטריה בלבלה לי את השכל לגמריי.

יותר מידיי השערות,יותר מידי טרמנולוגייה לא מובנת.
איך אתה בעצמך לא נאבדת בתחום הזה אני עדיין לא מבין.

איך לא נכנסת לדיכאון קיומי אחריי שראית כמה אנחנו בני האדם למעשה גזע מסכן.

שלום יוני.

אני די מסכים איתך.

הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה רואה את הבעיות הנפשיות ובכללם O.C.D. מורכבות מארבעה גורמים: אורגני (בעיות רפואיות "רגילות"), סביבתי, פסיכולוגי וביולוגי (חוסר איזון כימי במוח).

לדעתי האישית, ברוב המקרים המרכיב הביולוגי הוא תוצר של שאר המרכיבים ואינו עומד בפני עצמו.

קשה לי להעריך מה התכלית של השאלה; אם אינך רוצה טיפול תרופתי - אף אחד אינו יכול להכריח אותך. ישנם מטופלים שמעדיפים להתמקד בטיפול הפסיכולוגי ובוודאי שזו זכותם.

אני יכול לומר מנסיון אישי הכולל ארבעה אישפוזים, שהיו לי הרבה מטפלים שלא הייתי מרוצה מהם...

אני מאמין שאת עיקר הטיפול המטופל צריך לעשות בעצמו והמטפל צריך להשתדל להגיע למצב שבו המטופל רק נעזר בו, ועד כמה שאפשר מה שפחות. עם גישה כזו, ניתן להפיק מהמערכת את המיטב.

אני מסכים איתך, וגם ד"ר דוידאור הודה בכך שיש מה לשפר וצריך לשפר.

כל טוב,
שמוליק.

אורגני זה בעצם חריגות אנטומית כלשהי ככה שהביולוגי נכנס לתוך האורגני.

פסיכולוגיה זה מונח רחב שכולל בתוכו את היחסים של הפרט עם הסביבה.

ככה שאפשר לקצר את את הגרסה שלך ולומר שהבעיות נובעות מבעיה אורגנית או פסיכולוגית.

ומשום שאנחנו אורגניזם וכל מה שאנו חווים לא יכול להתקיים מחוץ לגופנו ולמוחנו.
אז בעצם כל בעיה רפואית הינה אורגנית חח.

אלא אם כן כמו שציינתי לפני כן.
אוליי קיימים כוחות אחרים,נפש,וכדומה שמשפיעים עליינו.

הכל היה יותר פשוט אם היה קצת צדק בעולם ומישהו שמשגיח עליינו מלמעלה.

וקצת פחות מחלות וסבל לשלל הייצורים החיים בעולם.

שלום יוני.

אפשר להרגיש מתוך הדברים שלך שאתה מבואס מהמצב וכועס, אבל לא ממש ברור על מה ולמה.

אני רק יכול להגיד שהיו לי תקופות כאלו במהלך השיקום. היו הרגשות שוואלה, נמאס לי כבר מהחיים ואני רוצה שהם ייגמרו...

אני מאמין שהסבל שאתה סובל כעת יגלה לך כוחות נפש חזקים שאיתם תתמודד עם כל הקשיים ותוכל להיות גאה בעצמך על כך שהתגברת.

עכשיו אולי קשה לך לראות את המציאות כך, אבל אני ממש מאחל לך שתגיע למקום הזה.

יש לך את הכוחות להתמודד ואתה צריך להאמין ביכולות האלו. המטרה של המטפלים היא לעזור לך להשתמש בכוחות האלה שקיימים אצלך. הם אינם אמורים לייצר כוחות כאלה יש מאין; רק לעורר אותם. עיקר העבודה היא אצלך.

אני מאחל לך בהצלחה.

שמוליק.

שלום יוסי
מירו שייך לקבוצת ה snri ויכול להרגיע מאוד את המעיים.
תרגיש טוב!

שלום לך מירי
התוצאות הללו אינן מספקות בכדי להעלות את מינון התרופה אלא הערכה כוללת על ידי הרופא המטפל.
תרגישי טוב!

את ממש לא בסדר.
תתאשפזי לפניי שייאשפזו אותך בכפייה.
שאגב לא נראה לי זאת תהייה הפעם הראשונה שלך.

אני שמוליק ואני דאלביוב גדול בעניינים האלה.
אז תקשיבי לי.

שלום שמוליק.

אני מבקש להבהיר שלא אני כתבתי את שתי התגובות; לא מדובר באותו אחד שבדרך כלל כותב תגובות תחת הכינוי "שמוליק".

אין שום עניין למנוע ממישהו אחר לכתוב כאן תגובות תחת הכינוי שמוליק. זה כבר נעשה בעבר, ובהחלט יש לכבד את זכותך לכתוב כאן תגובות.

לדעתי, אין צורך להציע למי שכתבה את ההודעה לאשפז את עצמה. לא נראה שהיא עלולה לגרום לנזק לעצה או לסביבתה שתצדיק אישפוז.

הייתה כאן מישהי שזיהתה את עצמה כתושבת אזור, שכתבתה שאם זה יעשה לה טוב לכתוב תגובות כאלו כאן בפורום, שתכתוב ותהנה. אני מסכים עם הגישה הזו.

כמי שהיה במצב לא טוב שהצריך בסוף אישפוז כפוי - אני אומר מנסיוני שזה לא עובד; אני שלחתי אצבע מאשימה על כל העולם, וטענתי שרק אני בסדר...

שמוליק.