פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בהחלט ניתן.
יש להוריד באופן מאוד איטי( על משך חודשים)
באם צריך , טיפול נוגד חרדה זמני..
בכל מקרה חובה תחת מעקב רופא.

עכשיו אני רגוע תודה רבה

שלום רב,
הפרעה טורדנית כפייתית היא הפרעה די נפוצה באוכלוסיה, במיוחד בצורות הקלות שלה. היא מתאפיינת בקיום מחשבות חזרתיות לא הגיוניות שגורמות למצוקה ולפעמים גם מצריכות ביצוע פעולות כפייתיות (כמו למשל רצחת ידיים חוזרת).
זוהי לא מחלה גנטית. התסמינים של המחלה עלולים להופיע או להחמיר בעת מצבי לחץ. בדומה למחלות אחרות רבות (לא רק פסיכיאטריות) גם להפרעה זו עלולה להיות השפעה על היחסים הזוגיים מאחר ובתקופות של החמרה, האדם הסובל ממנה זקוק לתמיכה וסיוע מצד האנשים הקרובים לו והתפקוד שלו בתקופות אלו עלול להפגע.
יחד עם זאת, מרבית האנשים שסובלים מהמחלה ומטופלים , מצליחים לנהל אורח חיים נורמטיבי ולהנות מהחיים.

האם יתכן ריפוי מהמחשבות וגמילה מהתרופה?

האם אין צורך לליווי פסיכולוגי/פסיכיאטרי במקרה כזה?

איך אדע אם זה כי אני בדיכאון או שזה בגלל שיש פחות חרדות שגרמו לי בעבר לאכילה רגשית ללא שליטה לעיתים.

תודה

יש צורך לפנות לרופא פסיכיאטר לייעוץ לגבי שינוי המינון..
וכן לברר את נושא השינה ( במקביל) עם רופא משפחה ואו רופא שינה.

אני היתי חיב לרשום אני היתי מטופל בפרוזאק עקב חרדה חברתית את ההרגשה שאין מה להגיד ואני כמו דג בגלל זה לקחתי את הכדור הזה והפסקתי אותו עכשיו אני בלי כי הוא עשה אותי אבמ כזה עודיותר רציתי לדעת מה הכדור הזה גרם לך? אני סתם בחור שמעונין לדעת

שלום עדי.

התופעה הזו מוכרת לי אישית מפגישות עם בחורות. הרבה פעמים הייתי נתקע במצב כזה שאין לי מה להגיד, והיו הרבה שתיקות ארוכות מאוד, ולא הייתי יודע כיצד לשבור את הקרח.

באותו זמן חשבתי שאני פשוט מופנם.

כיום אני חושב שזה נבע מחוסר ביטחון עצמי שנבע מהרגשת של חוסר שלימות עם עצמי; לא הרגשתי בנוח עם עצמי עם מה שאני ועם ההישגים שהשגתי (ארו יותר נכון עם הישגים שרציתי להשיג ולא השגתי).

יכול להיות שיש לכך סיבות נוספות. זו לא בהכרח הסיבה היחידה.

כל טוב,
שמוליק.

לא מומלץ SSRI עם איקסל.
יש למצות טיפול עם איקסל, על פי הקליניקה ואו :
אוגמנטציה לדיכאון : מירו.
לפי התיאור הנ''ל, יש לשקול נוגד פסיכוזה במינון קטן ( ריספונד 0.5 מ''ג)
בהצלחה !

שלום.

נסיבה העיקרית לבעיות הנפשיות היא חוויות מהעבר שייתכן שעדיין קורות בהווה שבגללן סובלים. בטיפול אמורים לנתח את החוויות האלו, להבין את הרגשות שנגרמו בגלל אותן החוויות, ולהתמודד עם הקשיים בגלל החוויות האלו. במילים אחרות זה נקרא "פסיכותרפיה" או טיפול בשיחות והוא ניתן ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני.

יש אמנם פסיכיאטרים שמטפלים רק בתרופות, ואע"פ שהם יכולים לטפל גם בשיחות, הם מאמינים יותר בטיפול התרופתי. כל הרופאים של הפורים מסכימים שהגישה הזו מוטעית.

בהצלחה,
שמוליק.

יש לפנות לפסיכיאטר, במסגרת הקופה, משרד הבריאות - מרפאות אזוריות ואו פרטי.

לא ניתן לדעת בוודאות.
בטוח שיש סיכוי גדול יותר לתופעות לוואי.

שלום רב,
התסמינים שאתה מתאר אכן עלולים להיות תסמינים של חרדה וככל הנראה זאת הייתה גם התרשמותו של הפסיכיאטר שהמליץ על הטיפול בנוגד חרדה (ציפרלקס) ותכשיר הרגעה (קלונקס).
אחת התופעות הנפוצות של ציפרלקס היא פגיעה בתפקוד המיני , בדרך כלל זה בא לידי ביטוי בירידה בחשק. התופעה משתנה ממטופל למטופל ויש מטופלים שמדווחים על שיפור עם זמן מבחינה זו. התופעה הפיכה עם הפסקת התרופה. במידה ולא יחול שיפור תוך מספר שבועות מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל ולשקול החלפת התכשיר או הפסקתו , בהתאם למצבך הנפשי.

שלום אופיר.

אינני רופא.

בלי שום קשר לשאלה האם התרופות גורמות להשמנת יתר, ואם ג'אנק-פוד יכול להעצים את האפקט, ג'אק-פוד אינו בריא וכדאי ורצוי בלי שום קשר לצרוך במתינות.

לדעתי, יש בג'אנק-פוד יתרון שהוא מהיר הכנה, ומי שאין לו סבלנות להשקיע בהכנת מאכלים בריאים יותר וגם טעמים ומזינים - זה פתרון טוב.

אני מציע לנסות בהדרגה להחליף את הג'אנק-פוד בפירות חיים, תוך כדי שימת לב שההחלפה הזו איננה גורמת להחמרה של המצב הנפשי. אם הדבר יגרום להחמרה של המצב הנפשי מוטב להמשיך עם ג'אנק-פוד.

כל טוב,
שמוליק.

אין ספק שג'אנק פוד לא בריא ואכן אני צורך אותו במתינות. אך אני מפחד שגם המתינות הזו (נגיד פעמים שלוש בשבוע) תביא להשמנה בלי עצירה וזו שאלתי. האם ההשמנה נעצרת איפושהו למרות אכילת הג'אנק פוד ובהתחשב בכך שלפני הטיפול התרופתע הייתי אוכל ג'אנק פוד במתינות ולא הייתי משמין כלל.

שלום אופיר.

מעבר למה שכתבתי - אינני יודע לענות.

אני בטוח שהרופאים של הפורום ישמחו לתת תשובה מפורטת ומדוייקת.

כל טוב,
שמוליק.

שלום עידן.

אני בהחלט איתך בגישה שרואה את הטיפול הריגשי כטיפול העיקרי בבעיות נפשיות.

עם זאת, אני מבקש לעמוד על האמת: פסיכיאטרים חייבים לעבור הכשרה לטיפול בשיחות (פסיכותרפיה). מה הם עושים עם זה בסוף - כל אחד והגישה שלו. יש כאלה שרואים בטיפול הריגשי עיקר, וכמעט שלא מתעסקים תרופות, יש כאלה שנוטים לשלב ויש כאלה שמתעסקים עם תרופות ואינם מטפלים בשיחות.

ד"ר דוידאור (אחד מהרופאים של הפורום) אמר שלדעתו אלה שמטפלים רק בתרופות מפספסים ובגדול, אבל אין לנו עניין לכפות עליהם את מה שאנו מאמינים בו שיותר נכון לטפל בשיחות.

אני רוצה לציין שישנם הרבה מטופלים שמעוניינים בטיפול התרופתי ותולים את התקוות בתרופות, וצריך הרבה מאמצים כדי להסביר להם שהישועה לא תבוא משם. גם כאשר הם מתלוננים על סבל מתופעות הלוואי - גם אז קשה להסביר להם שעדיף להשקיע יותר בטיפול הריגשי.

הרופאים של הפורום דוגלים בשילוב של טיפול בשיחות עם טיפול תרופתי, וכולם מטפלים בפועל גם בשיחות, ולכן נראה לי שצריך להפנות את הביקורת למקום אחר, וכאן אולי צריך לעודד את הגישה הרואה בטיפול הריגשי עיקר.

כל טוב,
שמוליק.

שלום דנית.

לא כדאי להפסיקק את הטיפול התרופתי מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

ממילא תוכלי לשאול אותו האם ההפסקה יכולה לגרום להתקפי אפילפסיה,. כמובן שתוכלי להחליט להפסיק בניגוד לדעתו, אבל כדאי לשמוע את דעתו לפני שמחליטים.

כל טוב,
שמוליק.

שלום מאור.

אני מבין שקשה לך, אבל התיאור שלך אמור להיות מיועד כפלי מישהו שמכיר אותך. למי שאינו מכיר אותך יהיה קשה מאוד להבין למה בדיוק אתה מתכוון, וממילא יהיה קשה מאוד לתת איזו עצה והכוונה דרך האינטרנט.

אתה צריך לפנות לגורם שאתה בוטח בו שאתה יכול להרגיש יותר בנוח לחשוף יותר פרטים.

כל טוב,
שמוליק.

תראה אני עצבני אני בחרדות אני לא מבין הרבה דברים בחיים לא הולך לי כלום אני הרבה לא מרוכז בנאדם שלא מדבר כבר אחרי צבא ולא יוצא ממני כלום לא עובד לא כלום אין קשר זוגי ולא יודע אם היה לי מפחד לא להתחתן בסוף ולהיות תקוע כל החיים אני רק תקוע מרגיש בנאדם אם מחסומים הנה חשפתי פרטים פחות או יותר יש לך עזרה בשבילי?

שלום מאור.

הדבר שלפי דעתי הוא החשוב ביותר הוא שאתה צריך להאמין בעצמך. אתה בחור טוב, וגם אם עכשיו ישנם קשיים - תאמין שאתה מסוגל להתגבר. זה ייקח זמן, ובסופו של דבר מי שמתמודד עם קשיים יוצא אדם חזק יותר. בעצם זה שפנית לפורום זה אומר שאתה לא מרוצה ממצבך, ואתה רוצה להתקדם בחיים, ואין שום דיבה שלא תצליח.

אני מבין שישנם קשיים במציאת עבודה ובקשר זוגי. יכול להיות שהחרדות נובעות מתחושות הכישלון, וכדי להתגבר על החרדות צריך עזרה מעשית בקטע של עבודה וזוגיות.

כדי למצות את היכולות שלך בעבודה, יכולות להיות מספר אופציות: האחת היא לנסות לחזור לצבא; למסגרת שכבר הוכחת את עצמך שם, אבל אינני יודע אם זה מה שאתה רוצה מעצמך. אפשרות אחרת היא לנסות לפנות ליועץ תעסוקתי שאיתו תוכל לנסות לנתח מהם הכישרונות שלך, איזה סוג של עבודות יכולות להתאים לך ועל פי זה להחליט מה לעשות.

בקטע הזוגי הכל יכול להיות; אם אתה לא מצליח זה אומר שאתה לא בסדר. יכול להיות שזה לא הולך כי אתה לא מגיע לבחורות מתאימות. צריך לברר את הנושא יותר לעומק, ויכול להיות שיועץ זוגיות יכול לעזור להבין את הקשיים טוב יותר ולכוון אותך.

הצלחה והתקדמות אם בעבודה ואם בקשר זוגי יעודדו אותך יחזקו את הביטחון העצמי וישפרו את היכולות גם בשאר התחומים של החיים.

יכול להיות שישנם אי אילו מחסומים ריגשיים שמונעים ממך לעשות את הצעדים הנכונים בעבודה ובזוגיות שכדי להתגבר עליהם צריך תמיכה נפשית.

בקיצור, צריך איזה שילוב של תמיכה נפשית עם עצות מעשיות למציאת עבודה וקשר זוגי, אבל הכי הכי חשוב - תאמין בעצמך. אתה יכול אתה מסוגל.

כל טוב,
שמוליק.

שלום מעיין.

יכול להיות שיש קשר בין הדברים. אבל עם זאת, צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבסופו של יום, היה עדיף לקחת את התרופות שעזרו לבעייה האחת גם אם נגרם נזק במקום אחר. צריך לעשות חשבון נכון של תועלת מול נזק.

לדעתי, הטיפול העיקרי צריך להיות טיפול ריגשי והוא צריך להיות מספיק טוב כך שהוא יביא את המטופל למצב שבו הוא לא יזדקק לטיפול תרופתי עם כל תופעות הלוואי הקשות של התרופות.

כל טוב,
שמוליק.

תופעות לוואי קיימות.
חובה מעקב גופני מסודר
פעילות גופנית ודיאטה מסודרת
מעקב רופא מטפל מסודר, מה שיכול
לצמצם מאוד את הסיכון לסיבוך.
ב SSRI די נדיר.

מתרוצץ בין רופאים ,כדורים,ואבחנות.
איך אנחנו יכולים לחיות ככה?לקחו מאיתנו את הנשמה ואת האישיות שלנו,את החיבור לעצמנו,את החיות .מה אתם רוצים ,תנו לנו טיפול.אי אפשר לחיות ככה.
אני כבר שנתיים מחפש את עצמי והאבחנות שקיבלת בין היתר גם התקבלו אצלי,רק שאני קיבלתי עוד 10 בערך.

לירון מה זתומרת קיבלת עוד 10? ויש בזה משו הכדורים לא עושים הכי פלאים וזה כמו סו אתה בהשפעה של משו ומאבד את האני שלך ואני בלי כדורים וקשה לי לחיות ככה אבל מה הכונה קיבלת עוד 10

על המקרה שלך, אם רוצה לשתף..

שלום לימי.

הבעיות התיפקודיות יכולות להיות תופעות לוואי של התרופות ובמיוחד של התרופה האנטי-פסיכוטית (אביליפיי).

ישנה נטייה לומר כי מדובר בסימפטומים שליליים של המחלה, אע"פ שיכול מאוד להיות שהתרופות הן הגורמות לכך.

קאנביס רפואי לא יעזור, וגם לא יאשרו כל כך מהר...

מה שאפשר לעשות זה לשפר את הטיפול הריגשי שיביא אותך למצב שבו לא תצטרכי יותר טיפול תרופתי על תופעות הלוואי הגורמות לבעיות תיפקודיות, וזה יכול לעזור הרבה יותר מקנביס רפואי.

אגב, כדאי לראות את הסירטון שצרפתי שהיה בו דיון על מישהו שהתאבד שסבל ממחלה גופנית.

כל טוב,
שמוליק.

אך לא מבינה איך זה קשור אליי
לגבי אביליפיי- אני חייבת לקחת מינון תחזוקתי בכדי שלא יחזור ח"ו התקף פסיכוטי, לתקופה של 5 שנים מההתקף האחרון שזה אומר שנשארו לי עוד שנתיים
אילולא יכולתי, מזמן הייתי מפסיקה לקחת את האביליפיי הנוכחי

שלום לימי.

נראה לי שזה קצת קשור מצד זה שנאמר שם שמי שרוצה לסיים את החיים בגלל בעייה רפואית, הוא בדרך כלל באמת רוצה מזור למחלתו ואילו היה ניתן לרפא את המחלה או לטפל בה ביעילות - הוא לא היה חושב להתאבד.

אינני יודע מאיפה הבאת את זה שצריך לקחת את האביליפיי למשך חמש שנים. זה תלוי בכל מטופל באופן אינדבידואלי.

אני הפסקתי את הטיפול התרופתי אחרי רק שלוש שנים וזה היה אחרי אישפוז שלישי (וגם בניגוד להמלצת הרופאה המטפלת).

אם את סובלת כל כך מהתרופה, אז אפשר להפסיק למרות המלצת הרופא המטפל, אבל להמשיך עם הטיפול בשיחות, ואם המטפל יראה שהמצב מחמיר - לקחת שוב. בוודאי שאם זה מביא למחשבות אובדניות, אז עדיף לחיות עם סיכון לעוד אישפוז מאשר להתאבד.

בפעמים הקודמות שניסיתי להפסיק את הטיפול התרופתי - היו אחרי זה שוב פעם אישפוזים, אבל נראה לי שעיקר הבעייה היה בכך שלא ניתן מענה לשורש הבעייה שהוא ריגשי. יכול מאוד להיות שהטיפול הריגשי לא מספיק טוב וצריך לשפר אותו.

כל טוב,
שמוליק.