פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

השאלה אם היה שינוי כל שהו ? מצב רוח, תיאבון, ריכוז, ערנות וכו''
אם היה שינוי חיובי כל שהוא, יש למצות , ואולי לעלות מינון.
אם לא היה שום שינוי קליני, יש צורך לשקול שינוי טיפול.
יש לזכור, יש להתייחס למרכיב גופני, פסיכולוגי וסביבתי על מנת להגיע לשיפור ואיזון נפשי , תרופות בלבד לא מספיק לפעמים.

מדבר על תפקוד מיני (אין חשק,אין זקפה)...

יש להבדיל תופעות לוואי מתרופה או פגיעה תפקודית משנית להפרעה נפשית או מרכיב אחר ( נזק של סמים, אלכוהול וכו..)
יש לברר תחילה את המצב הנפשי, האם מאוזן ? לשלול בעיה גופנית.
תופעות לוואי אחרי חודש ללא תרופה זה לא סביר.

לא שולל בעיה גופנית... המצב הנפשי בסדר גמור!
האם זה נזקים מהתרופה?

בדר.כ לא.

זו SSRI - תופעות לוואי נפוצות כמו יובש בפה, בחילות, כאבי ראש וכו'.
לוסטרל וציפרלקס הן שתי הSSRI המשמעותיות ביותר שתופעות הלוואי במערכת העיכול הנלוות לתרופה - עשויות מאוד להיות חלשות.

לוסטרל - SSRI כמו כל הרגילות: עשויה לגרום להגברת התיאבון ועלייה במשקל ואילו עשויה גם לדכא תיאבון ולהביא לירידה במשקל עקב צריכה מעטה של אוכל עקב כך.

ישנן עדויות נוספות שלוסטרל אינה גורמת להשמנה והיא אפילו יכולה לדכא תיאבון. בכל מקרה יש את ה ' סיכון ' של הגברת תיאבון ועלייה במשקל. זה עניין של ניסוי וטעייה.

איך את מרגישה עם ה50 מ"ג?
זו אכן תרופה טובה לחרדה החברתית. 100 מ"ג זה גם בסדר,
כעיקרון אם יש תופעת לוואי בתחילת הטיפול או שלא חלפה - אז ככל שהמינון גבוה יותר כך תופעת הלוואי תהיה בעצמה רבה יותר ואולי גם למשך זמן רב יותר.
מאחר והגוף שלך כבר מכיר את החומר הפעיל בלוסטרל - התופעות עשויות להיות חלשות יחסית או לעבור במהירות יחסית.
בכל מקרה התופעות לוואי אמורות לעבור תוך כמה ימים עד מס' שבועות.

אם תופעות לוואי קשות מידי או האפקט החיובי הרצוי לא טוב מספיק עבורך או שיש השמנה ניתן להחליף תרופה לSSRI אחרת שעשוייה לעזור לחרדה החברתית, למשל ציפרלקס, רסיטל וכולי. לפעמים יש תוספת מחזקת מאוד של אנטי פסיכוטי אטיפי (מהדור החדש, לא טיפוסי) כדי להעצים אפקט חיובי נגד חרדות, ואולי גם לחרדה חברתית למשל סרוקוואל או ריספרדל.

בנוסף ניתן להתגבר על ההשמנה באמצעות אורח חיים בריא ופעילות גופנית שמומלץ בין כה מבחינה נפשית.


תרגישי טוב ובהצלחה

כל הכבוד שאכפת לך אבל אתה חיב לציין בתחילת כל תגובה שאתה עונה על סמך קריאה (אני מתאר לעצמי) ואינך פסיכיאטר

שיני מינון מתחייב, באם יש תגובה מסויימת, זה סימן שהתרופה יעילה, ויש צורך למצות,
50 מ''ג נחשב למינון נמוך יחסית ולא מספק, ממליץ להיצמד להמלצת הרופא.

לא צפויות בעיות בשימוש בלמיקטל לטווח ארוך, גם לאחר 5 שנים ויותר.

בדקתי אינטראקציות באתר drugs.com ולא נמצאו אינטראקציות ידועות אולם רשומה שם אזהרה: אין זה אומר שלא קיימות אינטראקציות כלל, עליך תמיד להתייעץ עם הרופא.

בנוסף בדקתי ועוד הרבה אנשים לקחו ולוקחים את הקומבינציה הזו.

כיצד בעלך מרגיש עם התרופה הזו?
האם את רואה אצלו משהו חריג או שההתנהגות התייצבה?
מה בעלך מדווח לך?
האם יש ילדים משותפים לשניכם?
מתי ניתן לו הקונצרטה ומתי אובחנה הפרעת הקשב וריכוז?

כל הכבוד שאכפת לך אבל אתה חיב לציין בכל תגובה שאתה עונה על סמך קריאה (אני מתאר לעצמי) ואינך פסיכיאטר

הבנתי.
אני לא כחול בפורום וכמובן שאינני רופא.
בחלק מההודעות שלי אני כותב שאינני רופא ויש לחכות לדעה מקצועית באמת.

הכל בעירבון מוגבל חברים

עם כל ההערכה לרצון הטוב, אתה עושה פה תשאול מקיף לאנשים שמתרשמים שאתה רופא או מינימום סטודנט לרפואה!

חלק מההודעות פה בפורום נשאלות ע"י בני נוער או אנשים שלא סיימו תיכון, אין כזה דבר "בחלק מההודעות שלי אני כותב שאני לא רופא"

אתה חייב לציין שאתה לא רופא. כמו שכתבת באחת מההודעות פה - "אני עדן, בן 20, מהרצליה" - תכתוב בכולן!

השילוב אפשרי, בלקיחה בזמן ארוך, יש להיות במעקב רופא מסודר, כולל בדיקות דם תקופתיות לשלול שינוי ( ספירת דם, כבד, כליות וכו..)

כולן משפיעות על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין.

אפקסור זה השם המקורי לוייאפקס (התחליף הגנרי) - עובד על הנוראדרנלין החל מ150-200 מ"ג.

סימבלטה גם מתחילה לעבוד על הנוראדרנלין במינונים גבוהים יותר.
טיפול בדיכאון קשה עם סימבלטה הוא 90 מ"ג ומעלה. כמובן תוך התחשבות בפרופיל תופעות הלוואי.

IXEL תרופה טובה, וסימבלטה גם כן מעולה - לא רק לדיכאון או חרדה, אלא גם למצבים של כאב נוירופטי\עצבי מסיבות שונות שבעיקרן הסוכרת.

לאפקסור או וייפאקס - סינדרום הגמילה הקשה ביותר מבחינת כאבי ראש ועוד ואפשרות לחזרת המחלה כמובן.

השיקול הוא לא רק איזה מינון של מה עובד חזק על הנוראדרנלין אלא איזון בין 3 הנוירוטרנסמיטורים בדיכאון וחרדה והפרעות אחרות: סרוטונין, דופאמין ונוראפינפרין.
בנוסף חשובה קומבינציה של תרופות והתייחסות רבה לתופעות הלוואי.
כמו כן - טיפול הדרגתי על מנת לקבל אפקט רצוי, להתרגל לתרופה גופנית ופסיכולוגית ולמנוע תופעות לוואי לא נעימות בעצמה רבה.

ייתכן ו IXEL המנצח ..

התשובה : לא !!

לד"ר יונתן דוידאור שלום רב,

תודה רבה לך על תשובתך לשאלתי מתאריך 16.10.2011.

ברצוני לשאול האם את תשובתך לשאלתי ניתן למצוא בספרות מקצועית? במידה וכן, מהי הספרות המקצועית שבה ניתן למצוא זאת?

ושוב תודה רבה.

אין סיכוי שהוא יענה לך לשאלה הזו, וזה גם לא רציני לשאול את זה.
הוא למד שבע שנים רפואה, הוא מין הסתם מבין את הקשר בין מערכות הגוף השונות ויודע מה קשור למה, ועל כך הוא מסתמך בתשובתו.

התגובה שתיארתה יכולה להיות נורמטיבית וללא קשר להפרעה נפשית ולא בהכרח רמז חד משמעי להפרעה.
לגבי לימודים 7 שנים רפואה + 7 שנים התמחות בפסיכיאטריה = הרבה
יום טוב.

לד"ר יונתן דוידאור שלום רב,

פנייתי בנושא "המשך שאלה" מהיום ה-17.10.2011, הופנתה אליך ולא אל "דניאל" שהשיב לי במקומך ואיני יודע מהו הידע המקצועי שלו ותחום עיסוקו המקצועי לצורך מתן תשובות!

בנוגע לתשובתך אלי מהיום ה-17.10.2011, לא ברור לי האם בתשובתך התייחסת שהתופעות הנוירו וגטטיביות (אדמומיות בפנים בעת התרגשות) היו 30 שנים לפני האבחנה על הפרעה דיכאונית מאג'ורית, או שהתייחסת שההבחנה על הפרעה דיכאונית מאג'ורית היתה 30 שנים לפני התופעות הנוירו וגטטיביות?
בשאלתי מתאריך 16.10.2011 כתבתי שהתופעות הנוירו וגטטיביות הן שהיו לפני 30 שנים
ונראה לי כי התייחסת להפך.


אודה לך על מענה לפנייתי זאת.

יש להבדיל, אבחנת דיכאון נעשת על פי קריטריונים ברורים, לפעמים יש הפרעות נלוות ,עם קשר או ללא קשר לדיכאון.
אדמומיות כתגובה לדחק יותר מכוון לתגובה חרדתית ולא דיכאונית וכן לא מחייב להיות פאתולגי.

לפני קריאה ובירור, יש צורך לקבל הסבר אבחנתי מרופא מטפל, איזה סוג ? מה הסיכויים להחלים ? וכו'..
קריאה ניתן למצוא באינטרנט.
בקרוב !!
אני מפתח תוכנות חינם, לאייפון וכן אנדרואיד, הראשונה תיהיה לגבי סכיזופרניה, מבוא והסבר כללי, אבחנה, תרופות חדשות, מוח ואזורים הכלולים.
מי שמעוניין לקבל עידכון, מוזמן לפנות אלי דרך האתר שלי, טופס פניה כללית, לבקש להיות ברשימת עידכון לגבי חדשות ועידכונים.

תרופות פסיכיאטריות הן ממכרות!
וקשה נורא להפסיק איתן-אפשר לשקוע בדיכאון ענק יותר מז שהעה לך לפני שהתחלת את הטיפול התרופתי או משברים בלתי נסבלים או תופעות לוואי פיזיות לא נעימות. ואחוז גדול מאלה שלוקחים מעדיפים להפסיק בגלל תופעות לואי לא נעימות -רק שמאוחר להם כבר.
מקווה שלא תתני לאף אחד לעשות לך שטיפות מוח למה כן כדאי לקחת.

אני ממליצה לך מכל הלב לא להתחיל ולטפל בעצמך בצורה אחרת.
רפואה שלמה

תרופות בהחלט עוזרות להשיג הקלה. שילוב של תרופות + cbt +היפנוזה. מניסיון, יכול להוביל לשיפור מהיר יחסית ואף החלמה לעתים. תרופות ניתן להפסיק לאחר השגת הקלה ותובנות בטיפול בשיחות ואו שינוי בגורמי דחק סביבתיים.

מינון גבוה של תרופות ממשפחת הרסיטל יכול לעזור. כדאי בנוסף לגשת לטיפול קוגנטיבי במחשבות טורדניות.

של מחשבות נובעת מחרדה. רצוי לגשת שוב לפסיכיאטר, לא חובה לאותו הפסיכיאטר על מנת לקבל אבחון והצעות לטיפול.

פורום זה לא יכול לספק לך אבחנה מעמיקה אלא תשובות מכסימום מפורטות ומקצועיות אולם אין זה תחליף לייעוץ רפואי , דהיינו פגישה עם רופא פסיכיאטר.

אם אתה נגד תרופות (מה שלא נראה כי לקחת בעבר רסיטל שעזר לך , לדברייך) אז אפשר לנסות רק CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי) וטיפול פסיכודינאמי (קלאסי)
המטפל שלך יכול להיות עוס קליני, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר.

מומלץ לרכז את הטיפול אז פסיכיאטר שהוא גם פסיכותרפיסט או מטפל בCBT כפי שציינתי.

יכול להיות שתהיה חזרה לרסיטל במינון יותר גבוה, או מעבר לתרופה אחרת בהדרגתיות ואולי עם הזמן שילוב של תרופות - לא לפחד זה בסדר, ונועד לסייע לך בסך הכל.

זכור שמחשבות שהוצאנו לפועל ויישמנו היו , עברו ונגמרו. כעת אתה בראייה לעתיד וחי את ההווה - את העכשיו. אפשר ללמוד תמיד ממה שעשינו , יכול להיות שזו ההחלטה הנכונה אף על פי שלך זו נראית טעות פטאלית. נסה לחשוב שלא בהכרח היה טוב עם החלטה אחרת . ואולי ההחלטה הזו הייתה הרע במיעוטו? או האפשרות היחידה? לא תמיד הכל בכוחנו , אבל יש לנו שליטה רבה על החיים שלנו !

תרגיש טוב חמוד

יש אנשים שמסיבות של חוסר יעילות או יעילות מועטה או תופעות לוואי קשות או הפרעות קשות ומחמירות או הפרעות שונות - נוטלים יותר מתרופה אחת.

חשוב להבין את הרקע: תרופות שונות עובדות על מנגנונים שונים בדרכים שונות וחוסמות רצפטורים (קולטנים) שונים. כמובן שזה גם אינדיבידואלי לכל אדם.

התרופה ציפרלקס למשל היא ממשפחת הSSRI, מעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין בלבד (סלקטיבית) - לא שמופרש יותר סרוטונין אלא הניצול מחדש שלו מתעכב וכך יש יותר איפה שצריך להיות.

גם רסיטל (ציפרמיל), פרוזאק\פלוטין (פלואוקסטין) ועוד הן ממשפחת הSSRI.

וייאפקס\אפקסור (ונלאפקסין) היא ממשפחת SNRI - מעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין וגם של נוראדרנלין. כמובן שזה לא שווה ביניהם. קודם כל היא מעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ובמינונים גבוהים יותר (מ150-200 מ"ג ואילך) גם על הנוראדרנלין.

וולבוטרין (בופרופיון) היא NDRI - מעכבת ספיגה חוזרת של נוראדרנלין וגם של דופמין.

התרופה REMERON היא מקבוצה לא משוייכת אבל עובדת גם על המוליכים הללו.

וכו' וכו'.

על מנת לחזק את האפקט החיובי או על מנת לטפל בהפרעות עמידות כמו חרדה עמידה או דיכאון עמיד מעלים מינונים או מוסיפים תרופות בדרך כלל מקבוצות דומות או שונות. יש גם שימוש נרחב באנטי פסיכוטיים אטיפיים מהדור החדש, למשל ריספרדל, גאודון, סרוקוואל להפרעת אישיות גבולית, לדיכאון וחרדה עמידים, לסכיזופרניה. בנוסף לחלק מההפרעות יש מחלות משניות נלוות פסיכיאטריות. למשל אדם פרנואידי יכול ללקות בהתקף פסיכוטי ולסבול מחרדה ודכדוך מתמשכים. חשוב לזכור שרוב התרופות הן לטיפול סימפטומטי בלבד - מה שמקל מאוד להתמודד ולפתור וגם להתחיל טיפולים נוספים.

בנוסף, כן - מאוד יכול להיות מאחר וזה אישי לכל אדם.
יש אחד שציפרלקס SSRI במינון גבוה אפילו (מכסימאלי ומעבר) לא תעשה את העבודה או תהיה עם תופעות לוואי לצד אפקט חיובי כלשהו (מה שמרגיש לחלק מהאנשים שלא מכפר על התופעות האלו). ואילו פבוקסיל כן עשויה לעשות את העבודה או פרוזאק.

חשוב לזכור - לציפרלקס ולפרוזאק למשל מבחינת תופעות לוואי יש פחות סבירות להשמנה ותשישות. לעומת זאת מבחינת חשק מיני יש הבדל.
כנ"ל לגבי עניין של תיאבון ובקרת משקל - שונה מאדם לאדם.
בנוסף SSRI תחילה בשבועות הראשונים לטיפול גורמים לכאבי ראש אפילו נוראיים על גבול המיגרנות אצל חלק מהאנשים, אך עם הזמן מחסלים כאבי ראש אצל רובם.

בנוסף, יכול להיות שחזרה אפיזודה של המחלה כמו פסיכוזה או דיכאון או החמרה של חרדה ולכן יש תחושה שהכדור הבא מבחינה "כרונולוגית" לא עזר. אולי גם עם הכדור הקודם תהיה תחושה שלא סייע.
בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא, להתאים תרופות, מינונים וקוקטיילים בהתאם לגיל, למשקל, למחלה, להתקדמות, לתופעות הלוואי ולנסיבות החיים. וכמובן להיות קשוב לפסיכיאטר אולם לזכור שאיננו קדוש! למטופל יש חלק לא פחות חשוב מלמטפל, שהרי אנחנו העבודה שלהם.

אין דרך לנבא איזו תרופה תעזור ואיזו לא. לעיתים קרובות רואים שגם בתרופות מאותה משפחה יש הבדלים אינדבידואלים . אחד יגיב לתרופה X והשני לתרופה Y מסיבה לא ידועה.

אני הבנתי את זה בצורה של רגישות לרצפטורים, כמויות של קולטנים, שינויים הורמונאליים ומטאבוליים, איזורים במוח שונים מעט בין בני אדם (למרות שאנטומית כולנו זהים) או אולי שימוש בתרופות אחרות בעבר וכו'.

מדוע הסיבה אינה ידועה?

לפעמים טיפול בתרופה אחד לא מספיק . אחד האפשריות הטיפוליות היא להוסיף כדור נוסף עדיף ממשפחה אחרת.

סחרחורת היא תופעת לוואי אפשרית של סימבלטה. מומלץ לעבור למינון של 30 מ"ג/יום.

לא מכיר טיפולים מעבר למה שקיבלת. תתייעץ בפורום כאב

רים.

יש ציפרלקס 20 מ"ג בכדור אחד - חצי כדור שלו = 10 מ"ג.
ויש ציפרלקס 10 מ"ג בכדור אחד - חצי כדור שלו = 5 מ"ג.

ישנן תרופות שמגיעות במינונים שונים וגם בגרסאות שונות כמו
צורה רגילה או צורה של שחרור מושהה (XR בקיצור)

למשל סרוקוואל, וייפאקס, וולבוטרין וכו'.

חלק מהתרופות אסור לחצות, לכתוש או לפורר או לחתוך! מהסיבה שזה פוגם בציפוי
שמעניק בדרך כלל את ההשהייה המושהית - פיזור בגוף לאורך זמן, ריכוז יציב בדם.
למשל לא לחצות וולבוטרין 300 XR לשני חצאים כי זה יתפקד כנראה כוולבוטרין 150 ו150 רגילים, יאבד חלק מהאפקט.
כנ"ל לגבי סרוקוואל XR לא לחתוך, אלא אם כן זהו סרוקוואל בצורה הרגילה - ניתן לחצות אף על פי שלא מומלץ ורוקחים יאמרו שלא.

בדרך כלל מינון של 5 מ"ג לא נפוץ בשימוש לאורך זמן בבעייה מסויימת, אלא יותר כמינון מעבר - עלייה ל10 והלאה או ירידה במינון והפסקה מוחלטת.
10 מ"ג כן מסייע, תלוי בסוג ובמהלך ההפרעה. תלוי בהשלכות על התפקוד וגם תלוי בתופעות הלוואי שכל ככל שהמינון גבוה יותר כך סבירות לתופעות לוואי גבוהה יותר אולם גם אפשרות לאפקט חיובי.

תודה על התשובה המפורטת והמהירה.
מדובר בציפרלקס 10 מ"ג שאני נוטלת כבר כמה שנים....(הורדתי מכדור 1 )
אז איך אפשר להוריד מינון??לרדת לרבע כדור??זה אפשרי לחתוך??זה ממש ממש קטנטן לא..??או שלהוריד את החצי הזה בבת אחת??

אשמח לתשובה.

ולא על דעת עצמך מאחר ויש סיכונים או חסרונות שנובעים מהפסקת השימוש בתרופה.
הפסיכיאטר יאבחן או יעריך את מצבך מחדש ועל כן הוא ימליץ לך שינויים במינון עד כדי הפסקה מוחלטת (בתור אפשרות כמובן)
את יכולה לומר לו שאת מעוניינת להפסיק וכל זה כמובן בהתאם לאיך שאת מרגישה.

תני לשאול אותך מספר שאלות כלליות:
איך את מרגישה בזמן האחרון? (חודשים אחרונים)
האם התרחש מצב לחץ משמעותי בשבילך בחיים לאחרונה? (בשנה האחרונה כולה)
חשוב שתביני: גורם לחץ ודחק שהוא לא "בסדר" אובייקטיבית אלא איך שהוא מרגיש בשבילך. גם אם זה משהו שנראה לרוב האנשים מינורי יחסית.

האם את סובלת מתסמינים של הבעיה שבעקבותייה נטלת ציפרלקס?

האם את חושבת שזה מתאים להוריד את הציפרלקס?


אם את עושה זאת בהמלצת הרופא אז כמובן לרדת מ10 מ"ג ל5 מ"ג - להישאר במינון הזה במשך שלושה חודשים. לאחר שלושה חודשים אפשר להפסיק לגמרי.

המלצה של ד"ר קרני רובין, להישאר במינון כזה שלושה חודשים כדי לשמר איזון נפשי ומצב יציב וכדי לא לסבול מתופעות גמילה נלוות.


בהצלחה ותרגישי טוב!

הפסקת טיפול תרופתי אנטידיכאוני עלולה לעיתים רחוקות לגרום להרעה זמנית שנמשכת כחודש ולאחריה המצב חוזר לקדמותו. הטיפול התרופתי לא גורם לנזק. כדאי להבדק שוב עי פסיכיאטר להערכה חוזרת. יש עוד טיפולים תרופתיים שיכולים לעזור.