פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

התרופות עובדות במנגנונים שונים, אין מיגבלה חד משמעית, ככל שידוע לי. תמיד מומלץ זהירות וכן להתייעץ עם רופא המשפחה, לגבי תיפקוד הכבד והכליות. בהצלחה.

זה שאלה מאוד אינדיבידואלית, בעיית שינה יכולה להיות משנית לדיכאון ואז תסתדר לאחר תגובה ושיפור הדיכאון, אך בו בזמן, הפרעה יכולה להיות ראשונית ללא קשר לדיכאון. יש לברר זאת. בהצלחה.

אלטרול- תרופה טריציקלית עם פרופיל תופעות לוואי לא מבוטל. הייתי ממליץ להימנע, במיוחד על רקע בעיות גופניות.

הייתי ממליץ לעלות ציפרלקס וכן לשלב פסיכותרפיה, טיפול בשיחות.
כמו כן ניתן לעשות אוגמנטציה עם מייצבי מצב רוח או סורבון.
בהצלחה.

לגבי פיצול אישיות , חפש בגוגל : DID .
יש צורך באבחון מקצועי ורק לאחר מכן לקבוע טיפול.
לא מומלץ לקפוץ למסקנות לגבי אבחנות עצמיות.

ת?

מדי על זה ואני פשוט מת מפחד מהמחלה הזאת.ממש מפחד.
ואגב יש לי עוד שאלה:
מישהו שיש לו פיצול אישיות,מתייחס אל עצמו כאל שני אנשים?
נגיד שואלים אותו מה קורה?
הוא יענה:אנחנו בסדר וכאלה כמו בבדיחות על המחלה הזו?

עכשיו הבנתי יותר את עצמי בנוגע להרגשה הרעה.עכשיו הבנתי שההרגשה הרעה לא הייתה מהדיבור הפנימי שלי עם עצמי,אלא מהמחשבות שלי.המחשבות שלי הן אלו שגרמו ועדיין גורמות לי להרגיש רע.המחשבות הן שהקול הפנימי שלי הוא בעצם מישהו אחר,ובנוסף שמישהו אחר חי בתוכי,ושהגוף שלי נחלק בין שני אנשים,אני ועוד מישהו.ומהסיבה שקראתי שבפיצול אישיות יש לדמות החדשה גם גיל וגם שם אחר,אז זה מה שקרה.פתאום קפץ לי שם וגיל לראש,וזאת כאילו הדמות שחיה בתוכי...עכשיו אני יותר מפחד,אבל מבין את עצמי.המחשבה הזאת שהדמות שכביכול יצרתי(מה שקפץ לי לראש היה 28 ורונן סתם לא יודע למה)חיה בתוך הגוף שלי גורמת לי להרגיש רע,אני כביכול מדמיין דמות שמסתכלת עליי ורוצה לחיות בתוך הגוף שלי.זאת אומרת עכשיו אני מרגיש רע שכביכול הקול הפנימי שעוזר לי לפעמים הוא בעצם הדמות שיצרתי במחשבה,במקרה הזה מישהו בשם רונן בן 28(זה מה שעלה לי לראש מהפחד וכו').זה פיצול אישיות?!?
אשתדל לפנות לטיפול.

אני ממליץ לך בחום לפנות לאבחון וטיפול, , יש צורך לבדיקה יסודית לשם אבחון מיקצועי.

זה מאוד אינדיבידואלי, אכן דיכאון יכול לחזור ולהחמיר. תופעות גמילה חולפות תוך ימים - עד שבועות בדר'כ . בהצלחה.

אבל ידוע ששינה מעטה לאורך זמן גורמת לירידה בחילוף החומרים בגוף.
אולי זה כן משמעותי.

הבעיה היא אי ההרזייה וגם שינה גרועה וההתמכרות לכדורים הרי אתה אומר שאינך יכול להירדם בלעדיהם. דרושה כאן גמילה רצינית אך ורק בהתייעצות עם הרופא משפחה ו\או הפסיכיאטר.

מה המטרות שלך?
אתה בסדר עם להמשיך לקחת את הכדורים?
האם אתה מאוד נואש לרזות - האם בריאותית או אסתטית?
האם אתה פעיל גופנית? לידיעתך: פעילות גופנית בד"כ לא חובה כדי לרזות כי גירעון קלורי אפשר להשיג גם ע"י צמצום בתזונה.


בהצלחה ואל ייאוש.

ניתן לנסות סירקאדין , CURCADIN 2 מ''ג.
אני לא יכול להתייחס לגבי השאלה של זיפרקסה, אכן לא סביר לאחר הפסקה המשך השמנה וקושי בירידה במשקל, במיוחד תחת דיאטה ופעילות גופנית, אך ברפואה אין 100% ויכול להיות משהו נדיר, תתיעץ עם רופא משפחה לגבי הפניה למומחה להפרעות מטאבוליות.

7. חשבי על ביתך השנייה. האם היא מאובנחת גם כן בהפרעה זו או אחרת? מהו מצבה הרגשי?- זכרי שהיית והינך עדיין אמא טובה. עצם זה שאת קוראת עושה ומתעניינת ועצם זה שביתך השניה-סביר להניח ולפי מה שהבנתי- לא לוקה בהפרעה פסיכיאטרית כזו או אחרת (גם אם קלה) מוכיחה שזה לא רקתפקודך. אולי גם תפקוד האב? אולי משהו ביוכימי במח? אולי פוטנציאל גופני ונפשי מולד? נתונים בסיסיים וכו'. זכרי שיש לזה טיפול. זכרי שאת אמא טובה ואמרי שאת מתאמצת ופעלי כאחת שמתאמצת.
8. ולא פחות חשוב: שמרי על כוחותייך. נשמי, התקלחי, הרגעי, עשי מה שעושה לך טוב. נסי לא להטריד את עצמך. השתדלי להיית עסוקה או לבצע פעילות גופנית כשהמחשבות נורא מטרידות או כשאת מרגישה על הקצה. לכי לישון אפילו,לפעמים זה עוזר. חשוב מאוד להתייחס ל1 שלי,לקבל הכוונה מבעל מקצוע ולא לוותר.
9. זכרי כי ביתך יכולה להיות אדם מקסים ללא קשר להפרעת האישיות שלה ושאישיות זה מכלול דפוסים חוויות רגשות ומעשים שניתנים כן לשינוי או הגמשה או הקלה או ריפוי ושיש לזה טיפול ושזה לא סוף העולם. צוותי גם את בני המשפחה לטיפול במצב בצורה שתיראה משפחתית ואנושית והרמונית ושלווה ולא מכנית

1. לקחת ייעוץ אצל פסיכולוג או עו"ס קליני, או אצל פסיכיאטר שהוא גם פסיכותרפיסט או שיש לו קצת סבלנות. אפשר גם פסיכיאטר או המטפל שאיבחן אתבתך.
2. לדבר עם ביתך על הדברים, על מה שהיא מרגישה.
3. להמשיך לשתף את הבעל,יש לו תפקיד בתור בעל ובתור אבא. לא לערב את ילדותייך באשמה ובחרטות.
4. נסי להחליף הן רגשית\פסיכולוגית ומנטלית וגם מילולית\פיזית ואמרי בקול רם וברור: "אני חשה אחריות (לא אשמה) וזה טבעי". "אני רוצה לשנות את תחושת האשמה והחרטה שלי." הצהרות חיוביות מאוד טובות לכינון ולחלחול פנימה לתודעה ולתת מודע ולנפש.
5. יכול להיות שתשקלי טיפול רגשי או פסיכולוגי בעצמך אפילו קצר טווח על מנת לדעת מעבר לייעוץ-כדי "לאכול" את זה?כיצד להתמודד?
6. שום דבר קיצוני בחיים ולא מאוזן הוא לא טוב. אני לא בעל מקצוע ולא רופא או מטפל בתחום ב.הנפש (אעפ"י שהתחום מאוד מאוד מאוד מעניין ומסקרן אותי ואני מחובר אליו במידות מסויימות [וקצת לא נכונותלצערי.. חחח]) - לא לתת פיצוי יתר, כי
זה מוזר. זה מרגיש מוזר. זה לא נכון. זה מגביר אצלך את תחושות האשמה והחרטה עד לכדי פחד ממשי ומזכיר את העבר ואת שאולי לא היית מספיק טובה בשבילה.
בנוסף, זה לא נכון כי זה מעבר חד וקיצוני מידי. עוד משהו - פיצוי יתר לא טוב לאף אחד, בשום גיל, בשום מעמד, בשום סטטוס, ולא משנה מהי האבחנה או המצב הרגשי. צריך ללמוד וגם ללמד גבולות ואיזון בכל התחומים. לא משנה אם יש לה הפרעת אישיות כזו או אחרת.צריךלהתחשב, לגלות רגישות, למצוא את מקום החיבור שלנו לזה, אבל עדיין להציב גבולות, לחנך, לא להטיף מידי, לקרוא על ההפרעה ולהבין כיצד להתייחס ומה שבטוח לא לתת פיצוי יתר- היא גם עלולה להתרגל לזה וגם לנצל את זה וזה מעגל קסמים שגורר תחושות ומחשבות ומעשים לא נעימים.להימנע!

אכן הרושם לתסמונת חרדה. יש לברר ראשית, לשלול בעיות גופניות, להעריך מצב נפשי, גורמים סביבתיים ורק לאחר מכן לתכנן טיפול מתאים. מומלץ לטפל ולא להתעלם. ניתן לפנות תחילה לרופא משפחה, בהמשך פסיכיאטר לפי הצורך.

ירידה ו\או עלייה והחלפות של תרופות וכמו כן גם משך זמן הגוף שבו הוא מסתגל לתרופה קולט וסופג אותה ומתרגל אליה - גם אלו עלולים לגרום לסימפטומים הגופניים ו\או הנפשיים שתיארת וגם מעבר לזה.

חלקם נעלמים, חלק עלולים להישאר.
לפעמים צריך להעלות מינון, כשמורידים מינון - תמיד בהדרגה ולאט לאט. רוב הפסיכיאטרים ו\או רופאים משפחה ממליצים על ירידה הדרגתית במינון (למינון הקודם והקודם-קודם כל פעם) כל 5-7 ימים.

נניח אסטו = ציפרלקס = אסציטלופראם:
אם לקחת 20 מ"ג,
אז לשבוע תקחי 15 מ"ג,
ואז אחרי שבוע לרדת ל10 מ"ג,
ואז ל5 מ"ג,
ואז ל0 שזה בכלל לא.

ברגע שהפסיכיאטרית חוזרת דברי איתה.

חשוב לא לוותר על הפריזמה.

מאוד סביר שגם תחושות ומחשבות אובדניות חוזרות עם שינויים במינונים והחלפות של תרופות ויש אף אזהרות והתראות על זה בעלון לצרכן (ד"א גם בעלון לרופא שהוא מפורט יותר וכוללני ומורחב).

זה טבעי וזה עשוי לקרות אולם במקרה כזה חשוב לפנות מיד לפסיכיאטר\ית שמכיר את ההיסטורייה התרופתית, הנפשית\פסיכיאטרית שלך, את המינונים והכדורים שנטלת ושאת נוטלת ואת התסמינים וכו'. לא פחות חשוב שתסמכי עליה ועל הידע המקצועי והקליני שלה והניסיון וכו'. האם אפשר גם לדבר איתה? האם היא נעימה בסה"כ? מקשיבה? מייחסת חשיבותלת. לוואי?

לפעמים לוקח יותר מכמה שבועות עד שת. הלוואי עוברות, למשל אני נותרתי עם תופעותל. של אדרונקס למשך חודשיים (כמו כאבי ראש וטשטוש) ואח"כ הטשטוש נשאר למשך כל זמן לקיחת התרופה (כחצי שנה) אולם בצורה מופחתת יותר.

לא להתעלם מת. לוואי ולא להפסיק לנסות. יש תרופות שונות, כל גוף שונה והתגובות אינדיבידואליות על אף שחברות התרופות והרופאים הפסיכיאטריים ממליצים ויודעים מהן ההשפעות הכלליות והאפקטים העיקריים של התרופות - טיפול בחרדות דיכאונות הפרעות אכילה וכו' וכו'.

חפשי עוד מידע על פריזמה. לא להיבהל מכל דבר שרשום באינטרנט.
מומלץ לקרוא עלון לצרכן. לא לשנות מינונים על דעת עצמך, לא לקחת מנת יתר,
ולא להפסיק על דעת עצמך אלא אם כן המצב מאוד מאוד מאודדדדדדד קיצוני וגם אז לחכות לתשובת הרופא כאן.

המון בהצלחה.
אני לא רופא או מטפל ולא בעל מקצוע בתחום ברה"נ ודעתי איננה מקצועית וקובעת יש לחכות לדעת הרופא כאן ובעיקר לדעת הפסיכיאטרית ולהסביר לה את כל אשר את מרגישה. לקחת תשובתי זו בעירבון מוגבל,סה"כ מטרתי לעזור.

לילה טוב

אני אשמח אם גם פסיכיאטר יענה.

ייתכן ותופעות לוואי הקשורות במינון התרופה. מומלץ להישאר עם חצי כדור, לקחת לאחר האוכל, להקפיד על שתייה מספקת, במקרה של מחשבות אובדניות - מומלץ לפנות מייד לחדר מיון הקרוב אלייך, כולל בית חולים כללי.

במסגרתו המקצועית וגם אין לך דרך ליצור איתו קשר בצורה שאינה מקצועית (מה שכן דבר זה אינו רצוי גם ככה) - פני לרופא המשפחה או לתחנה לבריאות הנפש ובקשי לראות לכמה דק' רופא פסיכיאטר בדחיפות.

יש גם בקופות חולים, חבל לשלם פרטי למרות שזו גם אופציה.

אם לקחת שנה ציפרלקס, אז ירידה במינון אם אכן תצטרכי ותרצי לרדת במינון- צריכה להעשות הדרגתית ולא בבום.

ת. לוואי אכן יפחתו (כמו עייפות והשמנה שתיארת) במידה וזה אכן מהתרופה, במידה ואת יורדת במינון.

מינון של 5 מ"ג לא מאוד מאוד מאוד אפקטיבי במיוחד לא כשרגילים לקחת 10-15-20 מ"ג ציפרלקס ואז יורדים ל5 מ"ג.זה אולי משמר משהו ומפחית ת.לוואי ותורם לתרופה להישאר בדם ולא לקבל שום שוק-חסך, אבל לא משהו קיצוני בטח לא כמו 10-20 מ"ג.

רצוי להמשיך לקחת ציפרלקס המקורי של LUNDBECK ולא את התחליפים הג'נריים כמו אסציטלופראם או אסטו.

חכי לתשובת רופא כאן והתייעצי עם פסיכיאטר.

במידה ויש החמרה במצבך הנפשי סביר להניח שתרצי ושיגידו לך (גם כאן אולי) לחזור למינון יותר גבוה, אפילו אם זה קצת יותר גבוה.
בכל זאת שנה של תרופה.

רצוי לשלב עם טיפול פסיכולוגי ו\או CBT.


בהצלחה

הנושא מאוד אינדיבידואלי, המינון, תךופעות לוואי וכו''..
5 מ''ג לפעמים מספיק .
לגבי מה לעשות, התשובה הכי נכונה זה של הרופא המטפל.
בהצלחה.

מירית שלום,
אחותי לוקחת ציפרלקס דרגה 1 האם הכוונה היא ל-10 מ"ג??

חייבים לעדכן בטופס לגבי הטיפול, לגבי אישור, תלוי באבחנה, מצב קליני, תופעות לוואי ותובנה ודבקות לטיפול.

אני מאמין שכאשר נתנו את הקלונקס היה איזה הגיון קליני, יש לברר זאת מול רופא מטפל ולישקול להפחית. באם אפשר תמיד מומלץ להפסיק תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים, כמובן תחת פיקוח רופא ולא לבד( בגלל סיבוכים של תופעות גמילה).

יש קושי להתייחס באופן מקצועי, חסר מידע רב. תרופות מסויימות יכולות להוביל לתיאור הנ''ל. יש כיום אופציות טיפוליות טובות, כדי להמליץ לשינו טיפול וכמו כן יש צורך במעקב גופני, בדיקות דם, משקל, אקג ועוד, יעוץ עם דיאטנית, פעילות גופנית מסודרת.
בהצלחה ויישר כוח על הדאגה לחברה.

חייב : לא , אם יש בדר'כ מספר ימים, זה מאוד אינדיבידואלי ותלוי בתרופה שמפסיקים.