פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום. אני לוקח מזה כחצי שנה אדרונקס במינון של 8 מ"ג.
לאחרונה התחלתי לרדת במינון לאט לאט ובהדרגה,
כל שבוע מינוס 2 מ"ג.
אני כבר שבוע על 6 מ"ג,
מחר אני יורד ל4 מ"ג למשך שבוע, ואז ל2 מ"ג (שזה חצי כדור)
ואז לאפס. בכלל לא.

בכל התקופה של השימוש באדרונקס הרגשתי דופק מואץ שלא עובר לאחר הסתגלות לתרופה
וטשטוש בראייה ברמה של חוסר פיקוס או מיקוד בראייה, כאילו חלק מהתמונה בורח לי.

האם זה ת.לוואי שלא התגברתי עליהן כתוצאה משימוש באדרונקס?
האם בגמילה הדרגתית מתרופה זו (שאגב אני עושה את הגמילה בגלל התופעות לוואי!) - הת. מתגברות בתחילת הגמילה ואמורות להיעלם עם הפסקת השימוש בתרופה?

האם יכול להיות שבעוד חודש-חודשיים כשאהיה נקי לגמרי מאדרונקס - אז עדיין יישארו דופק מואץ וטשטוש ראייה? האם זה עלול לא לעבור לעולם.? זה מפריע לי לתפקד בחיים.

בנוסף אני נוטל קרוב לחודשיים ציפרלקס במינון של 20 מ"ג,
האם ציפרלקס יכול להגביר טשטוש ראייה או האם הטשטוש כתוצאה מציפרלקס ולא מאדרונקס (למרות שהטשטוש התחיל כשהתחלתי אדרונקס הרבה לפני ציפרלקס).

תודה רבה רבה

אבי חולה בסכיזופרניה. האם מחלה זו יכולה לעבור לילדי (נכדיו) או שהסיכויים גבוהים יותר שהמחלה תפרוץ אצל ילדיו של החולה ?

מה הסממנים למחלה זו בגיל צעיר, ובאיזה גיל אפשר לגלות מחלה נפשית אצל ילדים ?

שלום רב
לאחרונה התחילו אצלי תופעות חרדה,
ואני כמעט כל היום גם חושב על התופעות של החרדה אם זה בריאותי או נפשי..
יום רביעי אני הולך להתחיל טיפול פסכולוגי ומשם כנראה גם כדורים.
והיום התקשרו אליי לזימון מילואים ואני כמעט בטוח שאני לא יוכל לעבור את התקופה של המילואים כמו שצריך כי בבית אני גם לא מרגיש הכי טוב,
השאלה מה עליי לעשות?

שלום.בת 36 מטופלת בכדורים זיפרקסה 15 מ"ג וליתיום 3.5 כדורים ליום.לפני 10 שנים הייתי מאושפזת וטיפלו בי בטיפולי חשמל.ואחר כך אחרי שהתאזנתי נשארה לי תופעה של סבל בראש.לחצים.הרגשות כבדות.זרמים.תופעות שהטיפול התרופתי אינו עוזר להן.הרופאה המטפלת טוענת שזה חלק מהמחלה. יש לציין שאני מאד מאוזנת ויציבה כבר הרבה שנים אך סובלת בתנודות מתופעה זו בראש.חשבתי אם זה מהטיפולי חשמלץרופאה אמרה שלא.ניסיתי לטפל בטיפולים טבעיים כמו דיקור רפלקסולוגיה מסג' רייקי.כלום לא עזר.מה דעתכם מה יכול לעזור?(הרופאה אומרת להשתמש בקלונקס אני לא בעד.מטשטש ולא עוזר זה גם לא מתח או לחץ.אולי זה קשור לאיזון כימי).אולי צריך להחליף טיפול?אשמח לעצתכם.תודה.

שלום,
אני נוטל מזה כחצי שנה ויפאקס XR - 75 מג
לפני כשבועיים הוחלט להעלות את המינון וקיבלתי מרשם של 37.5 מג - אבל הוא אינו XR והבנתי שאין בשוק XR במינון הקטן

כעבור כמה ימים התחילו לי תופעות של עייפות, כאבי ראש, זיעת לילה ודפיקות לב
השאלה אם זה בגלל העלאת המינון עצמה
או בגלל הערבוב של XR עם לא XR ואם זה בכלל מותר ומומלץ
ושאלה נוספת - האם לא עדיף לשבור לחצי כדור של 75 וכך ליטול רק XR ?
האם להמשיך עם המינון הגדול למרות התופעות עד להסתגלות? או להפסיק?
תודה

שלום!
אני בן 25,ועברתי המון דברים(בעיקר רעים) בחיים שלי.בעיקר אציין את תקופת הצבא הנוראה(3 שנים של סבל ממושך),ומחלת סרטן קשה שהתמודדתי איתה במשך חצי שנה.כמו כן,היו תקופות טובות גם,כמו התיכון והאוניברסיטה(התקופה הנוכחית),אז לא הכל רע.הדבר הכי קשה בשבילי הוא שמעולם לא הייתה לי מערכת יחסים זוגית או מינית עם בחורה עד היום(חוץ מכמה פעמים שהלכתי לחשפניות/זונות).בסך הכל אני נראה טוב(לא דוגמן,אבל טוב),חברותי ואינטיליגנט,ואף בחורה שאני מדבר איתה לא חושבת שאני מגעיל או דוחה,אבל פשוט לא הולך כי לזאת יש חבר,לאחרת זה לא מתאים וכו,כאילו מין מזל רע שהולך ונמשך ולא נגמר.הייתה תקופה שהייתי יוצא למועדונים/ברים,אבל שם אם אין לך פוזה וכסף אף אחת לא תסתכל עליך.בכלל,בכל העסק הזה יש המון צביעות ופשוט מגעיל אותי להתעסק בזה(סליחה על הגסות,אבל אני מעדיף ללכת לזונה ולשלם 250 שקל,ולא לשחק את כל המשחקים המטומטמים האלה).אני סובל מאז גיל ההתבגרות מדיכאון וייאוש בגלל העניין הזה,וכל תגובה שלילית של בחורה גורמת לי להרגיש חוסר ביטחון ומורידה את הדימוי העצמי שלי עוד יותר.אני פשוט לא מבין איך זה יכול להיות שפשוט אף בחורה לא רוצה אותי,ואני מכיר גברים שלא עשו בחיים שלהם כלום,ויש להם בנות כמו זבל,היום זאת ומחר זאת,ואני בסך הכל רוצה בחורה אחת ולא משיג אותה.אני נמצא כבר כמה שנים בטיפול פסיכולוגי ולוקח בערך חצי שנה כדורי פאקסט.הכדורים עוזרים,אבל עדיין יש דיכאון,אבל במינון קל יותר,אפשר לומר שאני מצליח לסחוב,להעביר את החיים שלי.אני לא ממש מבין למה בכלל אני עושה את זה,למה להמשיך לחיות,מה המטרה בחיים.כל הזמן אתה רק רוצה להעביר.יושב בשיעור בבית ספר ומחכה שהיא ייגמר,ואז שתיגמר השנה ועוד שנה,ואז מגיע הצבא,וגם שם אתה רק רוצה שהוא יעבור.ואז לגמור תואר כדי שתוכל למצוא עבודה טובה,ואז עובד כדי שיהיה כסף כדי לקנות אוטו ,מה תעשה איתו,תיסע לעבודה.
אני באמת לא מבין בשביל מה צריך את כל זה.אני לא אומר את זה מתוך כעס של רגע אחד,אני הולך עם התחושה הזאת כבר הרבה זמן.בבקשה תעזרו לי.

שלום רב,

יש לי שאלה ואני מקווה שתוכל לענות עליה.

סבתי מאושפזת במחלקה פנימית כבר מעל לשבוע בבי"ח . היא הגיעה לבי"ח עם דלקת חריפה בדרכי השתן מה שגם השפיע עליה מבחינה מנטאלית.

הדבר בא לי ביטוי בבילבול, באי שקט חזק, עצבנות מה שהביא לכך שהם נאלצו לקשור את ידיה בעיקר בלילות עקב תזוזה בלתי פוסקת של אחת הידיים ופגיעה במעקה המיטה מה שגרם לה לכאבים ביד.

עקב ההתנהגות הנ"ל הרופא המטפל החליט להתחיל לתת לה הלידול בעירוי.

כשקראתי על התרופה , הבנתי שהיא תרופה אנטי פסיכוטית. העניין הוא שלא מובן לי איך הרופא החליט שהיא זקוקה לתרופה הזו בלי להתייעץ עם פסיכאטר/פסיכאטר גריאטרי. הייתי מעוניינת לדעת האם לפי התיאור שרשמתי לך מבחינת התנהגותה האם היא אכן צריכה לקבל את התרופה הזו מאחר ולפני הדלקת בשתן לא היה סימן לאף אחת מההתנהגויות הללו. דבר נוסף הוא שמאז שהחלו לתת לה את התרופה (לפני מס' ימים) היא כל הזמן ישנה וכמעט ולא אוכלת מה שגם מדאיג. אשמח לדעתך ותשובתך בעניין בהקדם האפשרי.

תודה רבה.

שלום רב,
אני בת 27 ואני לוקחת רטלין sr מ"ג 20,
ראציתי לדעת לכמה זמן הוא משפיע כמה שעות?


תודה מראש,
ג'ני.

איך זה שהפסיכאטרים לא טועים , האבחנות שלהם נעשות תוך פגישה אחת ומכתיבות את כל מהלך החיים של שנים של הפציינט .
אני לא יכול להגיד משהו , לכל דבר יש תגובה . אני לא הייתי במיטבי אז אני לא יודע זו ההנחה . חשבתי שאני משיח , אני לא זוכר דבר כזה אני חשבתי שאני מתעסק בדברים משמעותיים , כמו ספורט , מוזיקה , מודעות עצמית .
מי נתן לכם להיות רופאים , אתם רופאים בכלל אתם יודעים , יש לכם קצת מושג בגוף במחלות , תגובות של תרופות .
אני כל הרגלים שלי מלאות בסימנים וצלקות מהתרופות שנתנו לי ולא אמרו לי כלום אפילו כשפסיכאטר בדק את זה !
רופא אמר לי לפני שנים שיכול להיות שיש טעות באבחנה .

שלום רב,
אני בחור בן 25 שסובל מהפרעת אישיות גבולית.
לפי מה שקראתי באינטרנט הבנתי שיש קשר בין גנטיקה ומחלות נפש
האם נכון שמאניה דיפרסיה וסכיזופרניה הם הכי תורשתיות לעומת מחלות/הפרעות נפש אחרות?
ב. האם הפרעת אישיות גבולית היא תורשתית,מיכיון וזו לא מחלה אלא הפרעה?
התשובה חשובה לי מאוד לתגובתכם אודה
בתודה מראש,
יצחק

בן אדם שיש לו כוונה להתאבד אבל הוא לא בהתקף פסיכוטי אפשר לאשפז אותו בכפיה?

תודה

שלום, יש לי ביטוח בריאות פרטי, ואני נפגשת השבוע עם פסיכאטר פרטי [פגישה ראשונה], נאמר לי שאם הוא רושם לי שזה יעוץ רופא אז אני יכולה לקבל החזר על התשלום, האם מישהו יכול לאשר את זה? אני חוששת שמא לא אוכל לעמוד בעלות הטיפול. אשמח לעזרה, תודה.

לפני כשנתיים ימים ניתן לי מירשם לציפרלקס, זאת בעקבות שינה טרופה שהשפיעה באופן ישיר על תפקודי הכללי. מחשבתי לא ידעה פסק, ומצאתי את עצמי חושב באופן כפייתי במהלך הלילה על אירועי היום יום.

הכדור ניטל במשך כשנה וחצי וסייע באופן חלקי בפיתרון הבעיה.
לפני כחצי שנה,בעקבות כניסה של בת זוג לחיי, לא יכולתי לשאת עוד את המחיר המשני שמשולם בשל נטילת הכדור : ירידה ממשית ברמת הדחף המיני, שהעיבה ב על האפשרות לנהל קשר זוגי מספק.
את הפסקת השימוש ביצעתי שלא באופן הדרגתי, כי אם באופן מוחלט.

ההשפעה של היעדר נטילת הכדור, כמו גם קרוב לוודאי של האופן בו הפסקתי ליטול אותו - נראתה מייד: חוויתי ירידה דרמטית במפלס הרוח, על גבול הדיכאון.
נוסף על כן, התעורר קושי ממשי לדבר ברהיטות , חוסר יכולת להתרכז ואף תחושה כי הקריאה שלי הפכה "למרפרפת". המילים שנקראות אינן עוברות עיבוד ונשארות בגדר אותיות על הדף

בעקבות כך, פניתי שוב לרופאה שרשמה לי IXEL, במינון של 25מ"ג ליום, בתקווה כי הכדור יחזיר לי את הבהירות המחשבתית שלי ולא יפגע באופן אנוש בחיי המין שלי.

לצערי הרב , אני חווה היום תחושת אובדן קשה מנשוא של היכולת לנסח בבהירות את דברי. המחשבה שלי מעורפלת מאוד, קשה לי לקרוא טקסטים מורכבים ונוצרה תחושה של ירידה דרסטית בכישורי הקוגניטיביים. אני מתקשה לחשב, המחשבה מבולבלת ואני נוטה לשכוח דברים. כמו כן, הלסת שלי "נתפסת", אני חש לחיצות עזות של חלקה העליון של הלסת על חלקה התחתון.


ההשפעה הישירה של האמור מעלה מורגשת היטב, אני חש דיכאון עז נוכח האובדן של יכולותיי ונפשי אינה יודעת מנוח.

שאלתי היא האם יש קשר ישיר בין האופן בו הפסקתי ליטול את הכדור לבין תחושותיי, בגדר האם מדובר בתופעת לוואי?

איני טיפוס דיכאוני אולם תחושת האובדן שאני חש מדרדרת אותי לאט אבל בטוח לעבר תהום , ממנה אני חושש כי אתקשה להיחלץ.

אנא סיוע. דחוף.

אני לא יפרט את המצב שלי כי זה מסובך..
יש לי ירידה בזכרון חרדות וחלומות מפחידים אני לא ישנה בלילה
אני גם סובלת מדיכאון ומבטחון עצמי נמוך....כשהסברתי את המצב אמרו לי שאני נמצאת במצוקה נפשית...
אני כבר שנה וחצי ולא הלכתי לטיפול
מה הטיפול הכי טוב וכמה זמן הטיפול לוקח??

שלום רב,
אני בת 31, רווקה מת"א. כלפי חוץ אני נראית ממש בסדר, יש גם אנשים שמאוד צמודים אליי (עובדים איתי יחד יום יום) שאני בטוחה שחושבים שאני אפילו ממש מיוחדת בשמחת החיים היוצאת דופן שלי. מחייכת כל בוקר, זוהרת ממש.
אבל אני וכל מי שמכיר אותי באמת (משפחה וחברים ממש קרובים) יודע שמצב הרוח שלי משתנה. יש רגעים שבהם אני מחליטה לבחור לפעול בדרך מסויימת ואני נחושה בדרך ומרגישה מצויין ואז אחרי יום יומיים יכול לקרות משהו קטן אפילו, שיגרום לי לסטות לבחירת דרך אחרת, לעיתים אפילו הפוכה. לי כבר נמאס מעצמי בעניין הזה. אני לא סומכת על עצמי כשאני שמחה ונחושה כי אני כבר יודעת שמחר אני עלולה לקום אחרת.
זה מצב מתסכל לחיות בו. אני מגיעה למצבים קיצוניים שבהם אני ממש מאבדת עניין בחיים, ובאמת רוצה למות ואז כמה שעות אחרי ממש לא מבינה איך זה עבר לי בראש. ברגעי האבדון אני לא מתאבדת כי אני מפחדת מהמעשה עצמו אבל מוצאת עצמי לא פעם ממש מתפללת שמשהו יקרה, שפשוט אמות ברגע בלי כאב וייסורים ואעלם כבר מהעולם הזה.
המצב הזה מקשה לי על החיים, בעבודה, בזוגיות ובכלל.
אחת הבעיות, ואני לא יודעת אם היא בנוסף או שיש קשר בינה לבין שינויי מצב הרוח, היא שאני נמצאת בסיטואציה שבה אני מפרשת משהו שקרה באופן מסויים ורואה את הפרשנות שלי כמציאות ממש. שוכחת שזו אחת הפרשנויות האפשריות. ואז אחרי סרטים שלמים מגלה שהתבדיתי ומשהו אחר לגמרי קרה.
וזה ככה שנים.
עם כל העבודה העצמית שלי במשך שנים, פסיכולוגים, מטפלים אלטרנטיביים, קואוצ'ינג וכו' לא הצלחתי לפתור את 2 הבעיות הללו.

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי טוב אבל שאלתי בסופו של דבר היא האם יש אבחנה פסיכיאטרית לבעיות הללו. אני חוששת ליטול תרופות כיוון שמעולם לא נטלתי אך מצד שני מפחדת מהרגע שבו הכאב יהיה חזק מהפחד ואעשה בסופו של דבר משהו לעצמי.

מקריאת הודעות בפורומים אני שמה לב שלהרבה אנשים התרופות לא ממש עוזרות ויש הידרדרויות חוזרות ונישנות, עד כמה מומלץ באמת בכלל להיכנס לזה? והאם זה נכון שפעילות גופנית פועלת באותו אופן כמו תרופות נפשיות?

בנוסף רציתי לדעת האם ישנן תרופות פסיכיאטריות לבעיה שלי שניתן לשלבן עם אלכוהול פעם בשבוע?

מתנצלת על עומס השאלות,
תודה!