פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אוהד שלום,

מומלץ לא ליטול יותר מ 4 מג' של קלונקס ליום. יש להיזהר מאוד משום שהתרופה ממכרת והשפעות פוחתת עם הזמן. כדאי ליטול תרופה בפיקוח רפואי. חשוב לציין ששילות של תרופות ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) מאוד יעיל בהתמודדות עם חרדות.

תרגיש טוב,
בברכה,

חנן שלום,

חשוב שתעזר בסבלנות. יתכן ויעברו לפחות 3 שבועות על המינון הטיפולי עד שהשפעת התרופה תורגש במלואה. במידה וכעבור כחודש לא יורגש שינוי, שיפור אפילו מועט במצבך כדאי לפנות לרופא שוב. בדרך כלל, כאשר הגוך מתרגל לתרופה לא מרגישים תופעות לוואי כשמעלים מינון. יחד עם זאת, אלו הן תופעות אפשריות שיכולות להפיע גם כשמעלים מינון. על מנת לצמצם תופעות לוואי כדאי לעלות במינון באופן מאוד הדרגתי. השיקול לגבי שינוי התרופה או החלפה לתרופה אחרת רבים והרופא יקבל החלטה על סמך התרשמותו, הוא ינסה לקבל החלטה הכי יעליה למצבך. בדרך כלל, אם יש תגובה חיובית לטיפול התרופתי אפשר לעלות מינון, אם כלל אין שיפור אפילו מועט אפשר להחליף תרופה לתרופה אחרת מאותה הקבוצה או מקבוצת תרופות אחרת. עייפות שאתה מרגיש הינה חלק מתופעות הלוואי של התרופה והיא תחלוך כאשר הגוף יסתגל לכדור (לפחות חודש על המינון הטיפולי).

תרגיש טוב,
בברכה,

אבנר שלום,

סוליאן הינה תרופה המשתייכת לקבוצת התרופות הנוגדות פסיכוזה-האטיפיות. היא מאושרת לשימוש בחולי סכיזופרניה, הן במצבים אקוטיים והן במצבים כרוניים, אשר בולטים בהם תסמינים חיוביים כגון הזיות ומחשבות שווא ותסמינים שליליים כגון ירידה במוטיבציה, בכישורים החברתיים ובמצב הרוח.
במינונים נמוכים סוליאן יעילה לטיפול בתסמיני הסכיזופרניה השליליים ובמינונים גבוהים היא יעילה לטיפול בתסמיני הסכיזופרניה החיוביים. בהשוואה לתרופות האנטי פסיכוטיות הטיפוסיות היא פחות גורמת לתופעות לוואי של תנועות לא-רצוניות של הפנים והגפיים, אך היא כן עשויה לגרום לעלייה גבוהה ברמות ההורמון פרולקטין (המתבטא בהפרשת חלב מהשד והפרעות במחזור החודשי אצל נשים).
טווח המינון: 50-300 מ"ג ביום בחולים עם תסמינים שליליים, לרוב פעם ביום.
400-1200 מ"ג ביום בחולים עם תסמינין חיוביים, בחלוקה ל-2 מנות ביום.

בברכה,

ייצור הפרולקטין המוגבר כביכול לא הפריע לי לשגרת החיים
הסוליאן עוזרת לי מאד
והבנתי שעם רספרדל ייצור הפרולקטין אף גבוה יותר, לא?

אני קבלתי את הסוליאן רק כטיפול אחרון וממה שזה נראה עכשיו (רק חודש איתו) הוא הרבה יותר יעיל משאר תרופות שניסיתי
יש לך שאלות ספציפיות שהיית רוצה לשאול?

אני ממש אשמח לשמוע איזה טיפול תרופתי ניסית לפני ומה השיפור עכשיו ?

אמירה שלום,

כדאי שתפני לעובדת הסוציאלית במרפאה לבריואת הנפש בה את מטופלת. היא תעזור לך להגיש תביעה לקצבת נכות. מי שלוקה בסכיזופרניה זכאי לקצבה וזה לא קשור לסוג התרופות שנוטלים.

בברכה,

שי שלום,

ריחוף קבוע ותשישות מוזרה יכולים להיות סימפטומים של חרדה. תופעות לוואי עיקריות של VIAPAX כוללות בחילות, כאב ראש והפרעות בשינה. במידה ותופעות של תשתוש וריחוף יתגברו יש לפנות לרופא המטפל. במידה וכעבור כחודש על המינון הטיפולי של התרופה התופעות לא יפחתו כדאי שוב לפנות לרופא. בנוסף, חשוב לציין כי טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) קצר וממוקד מאוד יעיל בהתמודדות עם החרדות והתופעות שאתה מתאר.

תרגיש טוב,
בברכה,

רועי שלום,

תנסה לפעול בשיתוף עם רופאת המשפחה. אם האדם מסרב להתחיל מיידית בטיפול, ניתן להפעיל דרך נוספת באמצעות רופא משפחה. אפשר להציע לאדם לגשת לרופא המשפחה כדי להתייעץ בקשר לתוספי מזון טבעיים שיקנו יותר כוחות ואנרגיה או במטרה לבצע בדיקות דם כדי לעלות על קיומה של מחלה גופנית שגורמת לחולשה. רופא המשפחה ידע לאבחן במה מדובר ויפנה את האדם לטיפול מיידי. תחושת דאגה שמעביר הצוות הרפואי, משקלה של הסמכות הרפואית, פחד ממחלות נוספות, תחושת פגיעות - כל הגורמים האלו תורמים ליצירת חלון הזדמנויות שבו עולה הסיכוי שאדם יתפוש את הבעיה ויקבל טיפול הולם.

בהצלחה!

זה מעניין שהייתה לי בעיה של זהות כבר מאז שהייתי צעיר. הגדרתי את עצמי כסוג של 'זיקית' או סוג של אדם עם עודף אמפתיה, משום שאם הייתי עובר ליד מישהו ברחוב ומסתכל על פניו, הייתי מרגיש כמו אני שואב ממנו משהו ופניו נהפכות להיות פניי שלי לזמן ממושך. תופעה זו הפחידה אותי. בנוסף, רבות אני מרגיש שאני מסוגל "לקרוא" אנשים מרק להסתכל עליהם, להבין בדיוק מה הם חושבים ומה עובר להם בראש. לעתים אני מסוגל לעשות זאת גם דרך האינטרנט, דרך המסך בלבד. תופעה זו גרמה לי להרגיש שאולי אין לי זהות משל עצמי, ולכן אני מוצא "מפלט" בהמצאת דמויות אחרות או אישיויות אחרות שיסבירו את החלקים הרבים שבתוכי, או אולי איך שהייתי רוצה להיות.
המשונה הוא שמרבית אותן הדמויות הן שליליות, מרושעות, ופצועות נפשית.

בהתחשב בכך שהיו לי גם הפרעות פסיכוטיות שבהן הייתי מודע לפסיכוזה שלי,
ועם זאת קיבלתי תרופות שטיפלו בזה והעלימו את ההפרעות,
האם לא ייתכן שגם במקרה הנ"ל, אפשר לבצע אבחנה חריגה ולאבחן אדם שסובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית ועם זאת עדיין *מודע* לאישיויות שנוצרו בתוכו?
עייפתי מהמערכת הטיפולית שמאבחנת רק לפי הספר, ומה לעשות, כן, יש אנשים שצריך להתייחס אליהם בצורה ייחודית ושונה מהרגיל, ואולי יש להם הפרעות שונות שלא בדיוק מוגדרות בצורה מדויקת על ידי ה-DSM.

אשמח לקבל תשובה בהקדם, כי סוגיה זו מעסיקה אותי עד מאוד.

דניאל שלום,

הסתגלות לשינויים בחיים אף פעם לא קלים ולא פשוטים. זה הזמן לחשוב על הכיוון. מחשבות מסוג זה יכולים לעורר פחדים רבים, חרדות ואף להגיע לדיכאון. זה מצב טבעי מאוד. קח את הזמן. תנסה לארגן מחשבות לגבי ההמשך. תחשוב על כיוון של לימודים, עבודה, מקצוע וכו'. ניתן לעשות אבחון פסיכוטכני כדי לקבל כיוון איזה מקצוע מתאים לך.

מצרפת לך כתבה שתעזור לאיבחון עצמי של דיכאון:
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5477

תרגיש טוב,
בברכה,

שלעזוב 5 שנים של מקום מוכר שהיה אני מניחה כמו בית שני שלך ולא רק עבודה זה קשה. אין לך מושג איפה מתחילים וזה לגיטימי.
זה גם בסדר לקחת ת'זמן כדי להתאפס ולהבין מה רוצים, לא צריך ישר לשעוט קדימה.
יכול להיות שבמקביל כדאי להתייעץ עם רופא או פסיכולוג כדי לראות שבאמת הכל בסדר איתך ואין לך איזה דיכאון בהתהוות.
בהצלחה באזרחות!

להתיעץ? אפשר פשוט ללכת לרופא משפחה או שצריך את כל הסיפור של פסיכולוג??

אני חושב שאני בדיכאון לא יודע מה לעשות עם עצמי
אני לא רוצה לחשוב על עבודה ולימודים לא חושב שזה משהו שאמצא את עצמי בו
מה אני עושה?? למי לפנות? מה הטיפול??

דניאל שלום,

התיעצות עם איש מקצוע (פסיכולוג/ית או פסיכוטרפיסט/ית) יכולים לעזור לך לגבש כיוון. כאשר אתה עסוק בלחושב על מצבך מצב זה לא מביא אותך לפיתרון, הדבר רק מוריד מצב הרוח ומדרדר אותך. אתה מרגיש מדוכא וכתוצאה מכך לא מצליח לראות עתיד. נסה להעסיק את עצמך בפעילויות מהנות, להיפגש יותר עם חברים, פעילות גופנית, ספורט, ים, טיולים, אוכל טוב וכו' כל אלה ישפרו את הרגשתך.

תרגיש טוב,
בהצלחה בהמשך!

עודד שלום,

תופעה שאתה מתאר יכולה להיות קשורה ללחץ. כנראה, כשהלחץ עולה הסרוקסט לא מספיק. בנוסף לטיפול התרופתי כדאי ללמוד כלים להתמודדות יעילה עם לחצים. כלים אלה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) או ביופידבק.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

דרור שלום,

לגבי הטיפול התרופתי כדאי לחשוב יחד עם הרופאה המטפלת שמכירה אותך ואת מצבך. באופן כללי מאוד מומלץ לשלב תרופות עם פסיכותרפיה. זאת גישה מאוד אפקטיבית שהוכיחה את עצמה מבחינה קלינית ומחקרית. בדרך כלל הנטיה היא קודם כל לעלות את המינון של התרופות ולהמתין כחודש. במידה ואין עדיין שינוי אפשר לשקול שינוי תרופתי או להוסיף תרופה אחרת שתתגבר את התרופה הקיימת. תצמד להמלצות הרופאה!

בברכה,

אין גיל מתאים או לא מתאים להתחיל לקחת תרופות כאלו.
להיפך, אם באמת את סובלת מדיכאון כזה או אחר רצוי מאוד שתקחי את הטיפול שהרופא מציע לך ברצינות.
דיכאון שלא מטופל כראוי בתחילתו מסוגל להחמיר ואף יהיה קשה יותר לטפל בו בהמשך אם בכלל.
למיטב ידיעתי ויפאקס היא אכן תרופה "קלה" כשהמשתמע מכך הוא שחלק מתופעות הלוואי שלה מאוד נמוכות ביחס לתרופות אחרות.

אני כבר די הגעתי להחלטה שאני הולכת על זה, אחרי שכנועים רבים מצד הרבה אנשים שזה יכול להועיל לי
וכנראה שאין באמת גיל לזה, לפחות לויפאקס הזה לא אמורות להיות תופעות לוואי של השמנה וירידה בחשק המיני שזה הדבר האחרון שאני וחבר שלי צריכים עכשיו
בכל מקרה, אני הולכת על זה...די! אני חייבת את זה!

שירן שלום,

אני מצרפת לך כתבה שיכולה לעזור לך בקבלת החלטה:

http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6148

בברכה,

ידידי, המלצתי החמה היא שלפני שאתה מחליף את גאודון, תשקול את תופעות הלוואי של התרופה הזו לעומת האחרות. גאודון מוכחת כתרופה היחידה שאינה גורמת להשמנה, שזה דבר שהרבה אנשים מתמודדים איתה כשהם לוקחים תרופה אנטי-פסיכוטית. השמנה זה לא רק העניין האסתטי, אם כי גם הסכנות הטמונות בהשמנה (סכרת, לחץ דם, מחלות לב ועוד).

לשיקולך ידידי

סוליאן לא גורמת להשמנה והכי חשוב - לא סדטיבית ולא תכרום לך לעייפות הזו שמפריעה לך כל כך
מניסיון שלי - תרופה יעילה ביותר.

אלון שלום,

אישפוז פסיכיאטרי מתבצע רק בבתי חולים ממשלתיים. לצערי, אין עדיין קליניקה פסיכיאטרית שעוסקת באישפוזים.

בברכה,

האם בחו"ל יש קליניקות פרטיות לאשפוז?
מה ההבדל בין בית חולים ממשלתי ובי"ח פרטי מבחינת הטיפול?
האם יכולה להיווצר טראומה אחרי אשפוז?
ושאלה נוספת, בלי קשר: האם הפרעה סכיזו אפקטיבית היא כרונית ( לכל החיים) כמו סכיזופרניה או שניתן להחלים ממנה לגמרי?
לתשובתך אודה

ליאת שלום,

לגבי קליניקות בחו"ל אין לי מידע ספציפית. סביר להניח שיש. למרות השיבושים בתפקוד הפסיכולוגי החלים במקרים של הפרעה סכיזואפקטיבית, לעיתים קרובות חמורים, כגון הרהורי שווא והזיות שאינם תואמי מצב רוח, אולם שלא כסכיזופרניה נוטים להיות דפוסים של אירועים יחידים. סיכוי ההחלמה מכל אירוע בנפרד טובים, ויש תקופות של צלילות יחסית בין האירועים. סיכוי ההחלמה גבוהים יותר מאלה של סכיזופרניה, אך נמוכים בהרבה מאלה של הפרעות מצב רוח.
אישפוז הינו חוויה לא סימפטית, אך לעיתים קרובות הכרחית. בבתי חולים בארץ עובד צוות מקצועי מאוד ומסור.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אושפזתי בעצמי ולגבי טראומה בגלל זה אני יכולה להגיד לך שהטראומה, אם יש, זה מהקושי לקבל את עצמך כאדם שעבר משבר כזה ולפעמים יש סטיגמות מבחוץ שצריך להתמודד איתם. קשה לעמוד מול רוקח, למשל, שמגיב בצורה לא עניינית לקנייה של תרופות מרשם פסיכיאטריות וגם קשה לדעת מתי ועם מי לחשוף את המשבר שלך.
אם אישפוז זה דבר טראומטי או לא זה תלוי בקשר בינך לבין המטפלים במחלקה. לפעמים נוצר אמון וקשר טוב ולפעמים יש קשר פחות טוב.