פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אני בשבוע שישי להריון נוטל כשנה וחצי סרוקסט כדור 1 ליום ומרגישה מצויין. עדיין לא ניסיתי להיגמל מהתרופה מחשש שהחרדות יחזרו. שאלתי היא האם ההריון מסוכן יותר בגלל הכדורים אני ממש מודאגת ולא יודעת מה לעשות בבקה תשובה על הסיכונים לעומת יעילות התרופה האם יש בדיקות מיוחדות שעלי לעבור?

רציתי להתעניין האם תרופה סימבלטה ניחשבת בסל התרופות ואם לא כמה עולה חפיסה שלה ? תודה מראש על התשובה

שלום. נדמה לי שאני סובלת מהפרעת חרדה כלשהי. אולי תת קלינית אבל רציתי לפנות לייעוץ ותהיתי האם פסיכיאטר הוא המקום או שמא פסיכולוג יספיק. כל חיי הייתי פסימית, כשהכפתי לרעיה ואם לפני כ 4 שנים הנושא התגבר (יש לציין שגדלתי בצילו של אב ששמר עליי בצמר גפן ובכל פעילות שביצעתי ראה את הסכנות האפשריות והעביר לי את המסרים בצורה ברורה ולא קלה). כיום, אין לי שלא עוברת לי איזו שהיא מחשבה גרועה בראש כמו תאונת דרכים שבעלי משתתף בה, שהילד יפול בגן ויפתח את הראש, לא יקום משנת הלילה וכו'. אני כל הזמן מדמיינת איך אאלץ לחיות "בלי". מחשבות רעות בקיצור. אני צריכה לציין כי המחשבות לא מלוות אותי כל היום אבל בהחלט מגיעות כל יום. הן אינן מפריעות לי לתפקוד היומיומי, אינן גורמות לתופעות חיצוניות כמו הזעות וכו' אבל החלט משפיעות על מצב הרוח. אני מתפקדת כאמא במשרה מלאה + עובדת מנהלת במשרה מלאה + לומדת לתואר שני. והכל כביכול טוב בחיי. יחד עם זאת נדמה לי כי טיפול (כדורים?) יוכלו לעזור לי לשפר את איכות חיי. המלצתך? תודה רבה.

משהו מציק ובלתי נסבל עובר עליי מאז עישון חשיש חד פעמי מלפני ששה חודשים תחושות ריחוף וניתוק בלתי נסבלות אובחנתי כבר אצל פסיכיאטר בכיר ופסיכולוג קליני כחרוק מאוד מסכיזורפניה הבעיה היא שאני עבד למחשבות שלי זאת אומרתאני יכול לחשוב שמישהו מחכה לי למטה ורוצה לפגוע בי כמובן שאני לא מאמין בזה ואם יגידו לי את זה אני אצחק אך בכול זאת זה מלחיץ מאיים פוגע מדכא אותי או מחשבה שאנשים יכולים לעוף או שהבנינים מקבלים חיות נסגרים עליי או שהכול זה חולם והכול פה אשליה ואני לא באמת נמצא פה וזה מתבטא גם שאני יכול לשבת אם בן אדם וההרגשה כאליו אני במקום אחר מי זה הבן אדם הזה שמדבר איתי עכשיו נזכר בכול מיני אנשים שאני פוגש כמעט בכול יום והם נראים לי כחלום ויש לי גם תחושות געוגועים לאנשים ולדברים לא ברוררים אולי לילדות מצאתי את עצמי אתמול רואה בוב ספוג ונהנה מכול דקת צפייה המצב נהיה הזוי עזררווו נ.ב מטופל בציפרלקס

בני בן ה-15 אובחן עם הפרעת אישיות גבולית מלווה בסכיזוטיפאליות, הוא קיבל ריספרדל 2 מ"ג ליום, הוא הגיב מאוד טוב לתרופה, לאחר שתקופה ארוכה הוא נמנע מלצאת מחדרו וללכת לבית הספר, ולהימצא בחברה. הבעייה שהוא העלה המון במשקל, החל לאכול כמויות גדולות. הפסיכיאטר החליף לו את התרופה בסוליאן 400 מ"ג כשהוא כרגע מתחיל בחצי כדור. מזה כשבוע שהוא נוטל את הסוליאן, יש נסיגה במצבו, זה מתבטא בהתנהגויות חריגות, כגון התקפי צחוק, התקפי זעם, ניבול פה(ניבול הפה היה לפני הריספרדל) , איום להכות אותנו, השלכת חפצים, ואפילו הרים יד על אדם הקרוב אליו. מה עושים???

שלום אני לוקח זיפרקסה וסרוקסט ורציתי לדעת אם אני יכול להשתמש באלכוהול

פסיכיאטר אבחן את בעייתי כ- OCD לא "נקי" (ללא טקסים), לוקחת כיום 2 כדורים רסיטל במינון 40 מ"ג יחד. במקביל עקב נפילות במצב הרוח המליץ להוסיף 2 כדורים 25 מ"ג של סרוקוול. (לדעתי מקריאה על מאניה דיפרסיה באינטרנט הייתי במצב מאני) . כיום לאחר חודשיים וחצי בערך של שימוש בסרוקוול ולאחר החלפת תרופה של ציפרלקס 40 מ"ג ברסיטל 40 מ"ג שוב סובלת מימים רבים של דיכאון, חוסר תיאבון, שינה לא רגועה, בכי ללא הפסקה ופחד מתמיד מה יהיה הלאה הסוף איתי , מיואשת , חסרת כוחות ובא לי לי רק להיעלם לישון ולא לקום יותר. מה עושים? אני חסרת אונים ומיואשת מאד.

שלום רב, שמי מיכל בת 24 שותה מרטאזפין 4 שנים בעקבות דכאון וחרדות התחלתי עם 30 מ"ג ובמהלך השנים הרופא שהייתי אצלו העלה את המינון בעקבות תקופה לחוצה ולא חיובית . ל38 מ"ג ולפניי חודש בערך המינון עלה שוב ל 45 מ"ג בעקבות חזרתו של הדכאון והחרדות במינון נמוך יחסית ממה שחוויתי לפניי ששתיתי את הכדורים. בנוסף, יש לי מחשבות טורדניות שהתגלו בתקופת הבגרות שלי (17) שבאות וחולפות ע"י חשיבה חיובית אני מצליחה להפסיק את ההפרעה. לפניי חודשים חוויתי שוב דכאון וחרדות באופן שוטף (לא באותה רמה שהייתה לי לפניי 4 שנים) והעלו לי את המינון במיון נפש בבי"ח לכדור וחצי לאחר העלת המינון הרגשתי טוב וכעבור 3 שבועות של איזון מוחלט (עברתי גם דירה למקום יותר טוב מאיפה שגרתי קודם) הופיעו שוב מחשבות טורדניות/כפייתיות שגורמות ללחץ רב ולחוסר איזון שאלתי היא האם זה בגלל שהעלתי מינון? או שאני צריכה להלחליף כדור כי שמהלך השנה חוויתי מספר פעמים תקופות של חוסר איזון. תודה ויום טוב

וח ורשום שם שתיהיה ב10 שנים הקרובות תרופה לסכיזופרניה ?האם זה נכון והאם יש מחקרים בקשר לתרופה כזאת? כי אני לא רואה את עצמי ממשיך ככה בחיים עם המחלה הקשה הזאת? ואם לא ב10 שנים הבאות אז מתי?

בולימיה- איזה עוד כדור חוץ מפרוזק ונגזרותיו הרבות, יכול לעזור להפחית דחפים לבלוס ודיכאון נלווה? אציין שאני בולימית 6 שנים, טופלתי בפלוטין- עד 3 ביום- וניסיתי פריזמה..הפסקתי לקחת כי זה כבר לא השפיע בכלל והכל החריף למרות שעדיין לקחתי אותם..אני תוהה אם קיים כדור "TAILOR MADE" לטיפול בבעיות כמו דיכאון+בולימיה+אפילו קצת OCD... ציפרלקס? סרוקסט? רדוקטיל? טופמקס? מה הכי מוצלח ע"פ מחקרים? אני יודעת שאני חייבת אבחון, וגם אעשה זאת, אבל עד אז אשמח לשמוע כיוון כלשהו.

האם מצב של דיכאון וחרדה שמתמשכים לתקופה של ארבע חודשיםם דכאון חולף וחוזר וחרדה מתמדת כול היום כוללים פחד מלצאת החוצה מחוץ לבית בלי מחשבות רדיפה ושאאני יוצא מהבית אני מרגיש שהכול זר לי הכל משונה לי כמובן שאני מציאותי מאיין תחושה של ריחוף וניתוק מהעולם כאילו העולם הזה לא קיים וכאילו אני לא באמת שם תחושות אימה ופחדים חזקים מדבר לא ידוע למשל אני יכול לשוחח עם אמי ולא להקשיב לה בכלל ואני מרגיש כאילו הקול שלה נכנס לי לאוזן בצורה אחרת כאילו הוא לא נקלט לי טוב במוח אני יכול להסתכל על תמונה ולפ]חד בלי שום סיבה חשוב לציין כי אני מדבר לעניין עונה לעניין לא מדבר אפילו פת שטות לא מאמין לשום מחשבה מקסימום לכפייתי שרק מעצבן אותיע ולא מפחיד אותי למשל מחשבות רדיפה אני יודע שזה לא קיים אבל המחשבה מעצבנת אותי ולא נותנת מנוחה יש לי מעיין תחושוטת דה זה וו וגעגועים לדברים לא ברורים תחושה של כמה שניות ונעלם לחוץ רוב הזמן מחייך לאנשים אבל נשרף מבפנים חוסר תקווה יאוש לא הייתי אומר הסתגרות אני מדבר בעבודה עם אנשים מועם המשפחה אבל עם החברים ניתקתי כול קשר עקב החרדות ולא הדכאון זה לא שלךא בא לי זה פשוט מהחרדה הקשה מרגיש לפעמים שאני משתגע כאליו אני הולך כול שניהה להזות או לשמוע קולות והאוזן שלי מוכנה לכל דבר גם סוג של חרדה אני יכול לראות את אימי מתאפרת או שסתם הדלת פתוחה אני מתחיל להלחץ בלי שום סיבה השאלה בגדול האם זו יכולה להיות סכיזורפניה ואין לי שום סימינים פסיכוטיים להיפך אני מאוד שפוי ומציאותי דיבור מאורגן או שזה יכול לנובע מהחרדות אמשח לקבל תשובה עם טיפתצ ההערכה תודה

האם שיש לי מחשבות כאילו עוקבים אחריי אבל אני לא מאמין בזה כאילו אם תגיד לי שזה לא נכון אני יגיד לך נכון זסה שטויות אך זה מטריד אותי בכול זאת האם זה מחשבה טורדנית?

לשיפוטכם" 1:הכל מוזר לי מרגיש שאני זה לא אני הרגשה מנתוקת מכולם 2:התקפות חרדה קשות מאוד מסתגר בבית 3דכאון בלתי נסבל מלווה בסחרחרורות אי שקט נפשי כולצ היום בתנועה עם הידים 4 מחשבות מפגרות כמו למה יש בני אדם למה מיצירים אוכל איך הבן אדם הזה חי דברים דפוקים 5מחשבות רדיפה שאני לא מאמין להם זאת אומרת רק המחשבה על המחשבה מפחידה אותי לדוגמא מחכה לי אדם למטה כדי לפגוע בי אני לא מאמין בזה אך זה מפחיד אותי לא יודע למה יש לציין שהמצב הזה קיים גכבר שלושה חודשים עם הפרעות בשינה באכילה בעבודה ביציאה חברים הכול

מדובר בשקרנים פתולוגיים מהמעלה הראשונה, שקרנות פתולוגית יכולה להתפתח מכמה סיבות: 1. רוע לב 2. הגנה מערכתית מפני טעויות והשלכתם על האחר. 3. לשקר לעצמך, עיוורון מטופלים יקרים אל תאמינו לכל מילה של אלו, הם שקרנים.

שלום, סליחה על הניסוח הארוך אני אדם בן 24 ,אובחנתי לפני 4שנים כסובל מOCD, ואת זאת גיליתי בזמן התמודדות עם משבר זהות מינית , ניתן לי סרוקסט במינון 1 וחצי לאחר פגישות מול פסיכולוגים שהרגשתי כי אינן מועילים לי ,החלטתי ללמוד להתגבר לבד נרשמתי למכללה לרפואה משלימה כ3 שנים שבמהלכם הפסקתי ליטול כדורים ,חוויתי חיבור עוצמתי לעצמי ואף התחלתי לטפל בתלמידי שנה א במכללה , לצערי לפני כשנה נטלתי אקסטזי במסיבה ומאז כאילו כל מה שלמדתי מופנה נגדי ,ואני משעבד עצמי ונאבק כל יום בקונפליקט אחר ברמה הרוחנית (צמחונות ,זיהום כדור הארץ וכ"ד,) עד לרמה שאני שולל את זכותי להתקיים . אני שם לב שמדובר בOCD חזרתי ליטול סרוקסט כדור וחצי אך אני מרגיש כי הוא מקהה את החושים עכשיו שיניתי לרסיטל אני מרגיש הרבה יותר קליל וטבעי אך יש החרפה במחשבות אובססיביות 1-האם אני צריך שוב ללמוד 3 שנים ע"מ להתגבר על הOCD -אם בכלל ניתן (ללא כדורים)? 2- האם רסיטל בכלל מתאים לOCD כי ע"פ תחושתי אני שמח אך מופצץ מחשבות .? הפסיכיאטר שפגש אותי אמר תבחר מה שאתה רוצה כל הכדורים אותו דבר (רסיטל פקסט סרוקסט) 3- אני מתחיל ללמוד השנה פסיכולוגייה קרימינולוגייה -האם אדם הסובל מOCD יכל להתעסק בתחומים אלו ?